פול הוקן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פול הוקן ב-OMINA2018, סאן חוזה, קוסטה ריקה, 2018.

פול הוקן (באנגלית: Paul Hawken) הוא סופר, יזם, ועיתונאי סביבתני.

קפיטליזם טבעי - מעריסה לעריסה

בשנת 1999 כתב הוקן יחד עם אמורי לובינס את הספר קפיטליזם טבעי. בספר הם הציעו מערכת תעשייתית שבה מתייחסים אל משאבי הטבע כהון טבעי ו"מעצבים חכמים הם המתלמדים של הטבע" ממנו הם לומדים את הסודות של ייצור יעיל.

היצרנים הם מוכרים לא של סחורות אלא של שירותים שנתמכים על ידי ציוד שמחזיק מעמד זמן רב, שניתן בהשכרה. היצרן הוא בסופו של דבר האחראי להיפטר מהציוד. הוקן, כותב על התלות ההדדית של העסקים והטבע - תפיסה שבאה לידי ביטוי גם בזרם של כלכלה אקולוגית.

הוקן רואה במערכת הייצור החכמה של הכימאי הגרמני מיכאל בראונגרט יישום של התאוריה שלו. במערכת של בראונגרט, המכונה כיום "מעריסה לעריסה", החומרים בכלכלה מחולקים לשני מחזורים - מחזור "חומרי הזנה" פתוח ומחזור רעיל סגור. חומרי ההזנה מוחזרים בסופו של דבר בקלות לחומרים שהטבע יכול לפרק ולהשתמש בהם. ולעומת זאת חומרים רעילים או הניתנים למחזור ושהפקתם דורשת אנרגיה גבוה, הן תחת אחריות היצרן לכל ימי חייהן. מוצרים שונים מורכבים כך שקל להפריד בין החומרים בזרם אחד לבין החומרים השייכים לזרם השני. דברים אלה משליכים גם על התנהלות החברות - מתפיסה של מחזור של מוצרים בסוף דרכם (כאשר כבר קשה להתמודד עם הבעיה) לתפיסה של אחריות יצרן מורחבת ומכאן גם שינוי התהליך העסקי - מכירת שירותים (לדוגמה שירותי שטיח) במקום מכירה של מוצרים.

אי שקט מבורך

בשנת 2007 יצא לאור ספרו של הוקן "אי שקט מבורך: כיצד נוצרה התנועה הגדולה ביותר בעולם ומדוע אף אחד לא שם לב שהיא באה" (Blessed Unrest: How the Largest Movement in the World Came into Being and Why No One Saw It Coming) הספר הפך להיות רב מכר ברשימות של הניו יורק טיימס לאותה שנה. הספר עוסק בארגונים ללא מטרת רווח ובארגונים קהילתיים שמוקדשים למשימות שונות, שהוקן מכנה "התנועה לצדק סביבתי-חברתי" "התנועה הגדולה". הוקן מסביר כי מדובר בתנועה מגוונת בלי מנהיג כריזמטי. לתנועה אין אידאולוגיה מאחדת והיא לא מוכרת ככזו על ידי פוליטיקאים, הציבור או התקשורת. עם זאת הוקן טוען (וכמוהו פעילים והוגים נוספים) כי יש לתנועה זו פוטנציאל לשפר את החיים בכדור הארץ. הוקן מכסה בספר גם את המתקפה של תעשיות הכימיה וחומרי ההדברה על ספרה של רחל קרסון "אביב דומם" שהתפרסם בשנת 1962 בה בשעה שקרסון נאבקה במחלת סרטן. הוקן מתאר בספר סיפורים נוספים של פעילים שהתמודדו בקשיים בפעילות מול תאגידים גדולים.

DRAWDOWN

בשנת 2014 הקים והוביל הוקן את פרויקט DRAWDOWN. זהו ארגון מחקר גלובלי שסוקר, מנתח, מזהה ומפרסם את פתרונות האקלים היעילים ביותר להפחתת ריכוז גזי החממה באטמוספירה. מטרתו של הפרויקט היא להסיט את השיח הציבורי מתבוסתניות אל מול משבר האקלים, לכזה הדן באפשרויות, בהזדמנויות ובפעולה. החזון הוא להגיע, בעזרת טכנולוגיות הקיימות היום, לנקודת ה-Drawdown, שבה ריכוז גזי החממה באטמוספירה מפסיק לעלות ומתחיל לרדת. בשנת 2017 התפרסם הספר DRAWDOWN שעיקרו סקירה של 100 פתרונות אקלים, לפי סדר הפוטנציאל שלהם בג'יגהטון CO2 (או שווה ערך) עד שנת 2050. כפי שאפשר לראות בעשרת הפתרונות הראשונים ברשימה, הפרויקט סקר פתרונות בקשת רחבה הרבה יותר מהעיסוק הרווח באנרגיה מתחדשת ובייעור.

עשרת הפתרונות החשובים ביותר לפי הספר הם:

  1. גזי קירור: גזים תעשייתיים ממשפחת ה-HFC המשמשים בעיקר לקירור, הם גזי חממה בעלי השפעה חזקה עד פי 14,000 מ-CO2. הסכם קיגאלי של האו"ם, עליו חתומות רוב מדינות העולם, קובע שיש להפסיק לייצר ולהשתמש בגזים אלה תוך מספר שנים.
  2. טורבינות רוח יבשתיות.
  3. צמצום בזבוז מזון: כשליש מהמזון בעולם מוצא את דרכו לאשפה, בשלבים שונים של שרשרת האספקה (גידול ואריזת היבולים, שינועם, עיבודם למוצרי מזון, הובלה ומכירה, ועד לצרכן הביתי או המסחרי) והתוצאה היא בזבוז של כל האנרגיה שהושקעה בייצור ושינוע מזון זה, ופליטות מתאן בזמן שהוא נרקב במטמנות.
  4. שינוי הרגלי צריכת המזון לכוון מזון צמחוני יותר. תעשיית הבשר היא גורם משמעותי ביותר בפליטת גזי חממה ובשימוש במשאבים כמו שטחי קרקע, גידולים למספוא ומים. כמו כן תעשיית הבקר אחראית לפליטה משמעותית מאוד של גז מתאן.
  5. יערות טרופיים: הפסקת בירוא יערות הגשם, בעיקר באמזונאס ובאינדונזיה.
  6. חינוך לילדות: ילדות המקבלות חינוך גדלות להיות נשים עצמאיות יותר, המביאות פחות ילדים לעולם.
  7. תכנון משפחה: במטרה לעצור את גידול האוכלוסייה המהיר הצפוי במדינות המתפתחות, בעיקר באפריקה.
  8. תחנות כוח סולאריות.
  9. רעיית בקר בשטחים מיוערים (Silvopasture): שטחי מרעה מיוערים משמרים בקרקע בין פי חמש לפי עשר יותר פחמן מאשר שטחי מרעה פתוחים, ורעייה טבעית גורמת להפחתה משמעותית בכמות המתאן שהפרות פולטות.
  10. גגות סולריים: ניצול שטחים מופרים, בעיקר גגות פרטיים ומסחריים, לייצור אנרגיה סולרית.

הרשימה המלאה והמפורטת מפורסמת באתר הפרויקט.

ספרים

ראו גם

קישורים חיצוניים