פלסטיק

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
שלט בכניסה לעיירה בורט במדינת ויקטוריה באוסטרליה, האומר שאתם נכנסים לעיר שאסרה על השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות.
קלקר בניקוז רידינג, שפך הירקון.

פלסטיק הוא חומר שמיוצר ממגוון רחב של תרכובות אורגניות סינתטיות שמיוצרות לרוב מנפט וגז טבעי. כמויות אדירות של פלסטיק חד פעמי מיוצרות מידי יום מה שגורם לנזקים בריאותיים וסביבתיים רבים. בשנים האחרונות קיים מאבק בזיהום הפלסטי, בו משתתף ארגון האומות המאוחדות, מדינות וארגוני סביבה רבים.

תוכן

שימושי הפלסטיק

תעשיית הפלסטיק היא אחת מהתעשיות הכימיות הגדולות והחשובות בעולם. באירופה לבדה, יש כ-60,000 מפעלים לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם.

היקף הייצור העולמי של חומרי פלסטיק לשנת 2015 היה 322 מיליון טון. סין היא, כיום, היצרנית הגדולה בעולם של חומרי פלסטיק, עם נתח של כרבע מהייצור העולמי.

הפלסטיק מתחלק לכמה סוגים עיקריים:

  • פוליאתילן (PE): מהווה 32% מסך הפלסטיק, משמש בעיקר לבקבוקים, שקיות, אביזרי פלסטיק.
  • פוליפרופילן (PP): מהווה 23% מסך הפלסטיק, משמש לייצור קשיות לשתייה, פקקים לבקבוקים, מיכלי פלסטיק למעדנים, פסי האטה, חבלים, אביזרי פלסטיק.
  • פוליוויניל כלוריד (PVC):מהווה 16% מסך הפלסטיק, משמש לייצור צנרת ביוב, וילונות אמבטיה, מסגרות לחלונות, ריצוף, יריעות לביגוד אטום למים ולביגוד מגן תעשייתי, סרטים נעים בפסי ייצור, ציפויי לכבלי חשמל.
  • פוליסטירן (PS): מהווה 7% מסך הפלסטיק, משמש לייצור חומרי בידוד ואריזה מוקצפים.
  • פוליאתילן טרפתאלט (PET): מהווה 7% מסך הפלסטיק, משמש לייצור בקבוקים למשקאות.
  • פוליאוריתן (PU): מהווה 6% מסך הפלסטיק משמש לייצור חומרי ריפוד מוקצפים לרהיטים, למושבי מכוניות ולמיטות.
  • אקרילוניטריל בוטאדיאן סטירן (ABS): מהווה 3% מסך הפלסטיק, משמש לייצור חלקי פלסטיק נוקשים עם מראה נוצץ (חלקי לגו, תושבות טלפון, חזיתות של מכוניות).
  • פוליקרבונט (PC): מהווה 1% מסך הפלסטיק, משמש לייצור כלים חזקים ושקופים העמידים בחום (בקבוקים לתינוקות, חלונות לחממות, שמשות ועדשות משקפיים).
  • פוליאמיד (PA): מהווה 1% מסך הפלסטיק, משמש לייצור סיבי טקסטיל (כגון ניילון), סיבים למברשות שיניים, חוטי דייג, מסבים כדוריים, ייצור חלקי מכונות עדינים ומדוייקים.
  • סוגי פלסטיק אחרים מהווים יחד כ-4% מסך הפלסטיק.‏[1]

הסיבות להיווצרות בעיית הפלסטיק החד פעמי בעולם

כאשר החלו להשתמש בעולם בכמויות גדולות של נפט וגז-טבעי להפקת חשמל ודלק, חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר מהם, ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא פלסטיק חד פעמי והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו.

מנגד פלסטיק רב פעמי לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של חומרי גלם, עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאוד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים חומרי גלם מסורתיים יותר כמו עץ, אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של ייצור יתר. נזקי הפלסטיק גדולים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובן נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- כאשר לרוב יש תחליפים זמינים. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני סביבה, נכון לשנת 2004 בכל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון שקיות פלסטיק חד פעמיות[2]. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ-4-5 טריליון‏[3].

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד נזקק לסל אחד בערך (כ-4 סלים למשפחה). זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את התיקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קישטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. ניתן לשער שאורך החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים כך שהצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל-2017 הוא 7.6 מיליארד‏[4]לכן כמות הסלים המיוצרים אמורה להיות 760 מיליון לשנה. בנוסף בתכנון נכון - מעריסה לעריסה ניתן לבצע שימוש מחדש בסלים או לשלוח אותם לקומפוסט.

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים בקבוקי הפלסטיק. נכון ל- 2006 יוצרו בשנה אחת כ-300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים‏[5]. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

הפלסטיק וכן פסולת חד פעמית אחרת - לדוגמה פחיות - יוצר בעיות נראות של אשפה במרחב הציבורי - במקומות כמו רחובות הערים, אתרי טבע ונחלים. דבר זה יצר זעקה ציבורית. כדי להתמודד עם דבר זה ארגונים במימון התעשייה יצרו את קמפיין "Keep America Beautiful", שנועדה לעודד אנשים לזרוק את הפסולת הרבה לפחים ובכך "לפתור את הבעיה". דוגמה לדבר זה הוא פרסומת "האינדאני הבוכה" משנת 1971. דבר זה נחשב כיום דוגמה מרכזית לגרינווש [1] וחלק מאסטרטגיה של הכחשת זיהום - כביכול אם הפלסטיק נעלם מהעין הוא כבר לא באמת בעיה.

יש נזקים בריאותיים - לאדם וישהשפעות סביבתיות על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם.

השפעות סביבתיות חברתיות ובריאותיות של הפלסטיק החד פעמי

שינויי אקלים

ב-2019 יצא דוח רחב היקף: "פלסטיק ואקלים: המחירים החבויים של פלנטה פלסטית". הדוח מספר על הקשר בין פלסטיק לשינויי אקלים. המסקנות העיקריות הן שהיום כ-2% מגזי החממה בעולם נפלטים מפלסטיק אבל בגלל שגזי החממה מצטברים לאורך זמן, עד שנת 2050 הפלסטיק יאכל 15% מתקציב הפחמן שנשאר לאנושות לפלוט כדי למנוע התחממות ביותר מ-1.5 מעלת צלזיוס, ועד 2100 הוא יאכל יותר מחצי ממנו. זה רק מהאפקטים המחושבים היטב כמו פליטות במהלך הייצור והשינוע. אם זאת ייתכן שהאפקט האמיתי הרבה יותר גדול עקב הפגיעה בפיטופלנקטון - אצות חד תאיות המייצרות יותר מ-80% מהחמצן וקולטות כחצי מהפחמן הדו חמצני. יש סבירות שהאפקט הזה של הפלסטיק יותר משמעותי מהשאר. שיטות כמו מעבר להפקת פלסטיק באמצעות אנרגיית שמש או רוח לא יועילו הרבה ולניקוי קבוע של אוקיינוסים ברשתות או משאבות יכול אפילו לפגוע עוד יותר בפיטופלנקטון ועוד ארגניזמים ימיים. לפי הדו"ח צריך לצמצם את הייצור של הפלסטיק כדי לפתור את הבעיה‏[6][7].

כמה שבועות לאחר מכן, יצא עוד דוח, אשר מוכיח שוב שתעשיות הפלסטיק ותעשיית פצלי הגז (פראקינג) בארצות הברית מעודדות אחת את השנייה ושהדבר הרסני מבחינת זיהום מים, זיהום אוויר ושינויי אקלים[8].

השפעת הייצור על שינוי האקלים

על פי הנתונים של הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק כ-8% מהנפט המופק בעולם משמש לשם ייצור מוצרי פלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים גזי חממה חזקים כמו מתאן. על כל אונקיה של פוליאתילן- החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. ‏[9]. אם המגמה הנוכחית תמשך עד 2050 20% מהנפט ילך לפלסטיק.‏[10]

במהלך ייצור 5 שקיות פלסטיק נפלט קילוגרם אחד של פחמן דו חמצני. זה בלי לכלול את שאר גזי החממה ולדבר רק על הייצור בלי להחשיב את שאר ההשפעות‏[11] לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 30% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהפיכת הנפט או הגז לפלסטיק ועוד 8% מהפיכת הפלסטיק לבקבוק.‏[12]

מפעל כרמל אולפינים, שמייצר את הפלסטיק בישראל, פלט במהלך שנת 2016 מעל 402,000 טונות של פחמן דו חמצני, ומעל 22 טונות של מתאן. מכיון שלפי הנתונים הרשמיים של המשרד להגנת סביבה ישראל פולטת כ-80 מיליון טון גזי חממה בשנה(למרות שש שאומרים שזה יותר בגלל הפליטות מקידוחי הגז בים), מדובר ביותר מחצי אחוז מכלל פליטות גזי החממה של ישראל‏[13]. בסך הכל יש 500 מפעלי פלסטיק בישראל שהופכים את הפלסטיק הגולמי לשקיות, צלחות וכדומה, למרות שהפליטות מהם כמובן משמעותית קטנות יותר.

צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק

ייצור של מוצרי פלסטיק מנפט גולמי בארצות הברית דורש 62 עד 108 מגה-ג'ול אנרגיה לקילוגרם. זאת בהתחשב בכך שיעילות ממוצעת של תחנות בארצות הברית הן ביעילות של 35%. ייצור של סיליקון ומוליכים למחצה עבור ציוד אלקטרוני מודרני דורש אפילו כמות גדולה יותר של אנרגיה - 230 עד 235 מגה-ג'ול לק"ג סיליקון וכ-3,000 מגה-ג'ול לקילוגרם של מוליכים למחצה. ‏[14] צריכה זו גבוהה בהרבה לעומת מוצרים אחרים - הפקת ברזל מעופרת ברזל צורכת 20-25 מגה-ג'ול, הפקת זכוכית מחול דורשת 13-35 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת פלדה מברזל דורשת 20-50 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת נייר מעץ דורשת 20-50 מגה ג'ול לק"ג. ‏[15]

פליטות גזי חממה במהלך שינוע מהיצרן לצרכן

הפלסטיק עובר דרך ארוכה מבאר הנפט למפעל שהופך את הנפט או הגז לפלסטיק משם למעל שעושה מהפלסטיק שקית או בקבוק משם למפעל שממלא את הבקבוק במיץ או לסופרמרקט שמשתמש בשקיות ואז לבית של הצרכן. הפלסטיק משמש לרוב לאריזת מוצרים אחרים ומגיע לכל החנויות ולכן הוא עושה דרך ארוכה מהרגיל. בגלל זה ובגלל הכמויות האדירות שלו השינוע אחראי על חלק משמעותי מהפליטות. לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 29% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהשינוע‏[16].

פליטות גזי חממה במהלך שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה שקיות הגופייה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה‏[17]. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, כל פסולת הפלסטיק יחד מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית‏[18]. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה.

זיהום אוויר

ייצור תרכובות פלסטיק מנפט עלול לגורר זיהום אוויר. לדוגמה, כרמל אולפינים היא חברת בת של של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. ‏[19]. כל הפלסטיק שמיוצר בישראל מיוצר במפעל זה.

בשנת 2012 דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה על פליטת 1,020 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, 392 טונות תחמוצות חנקן, 62 טונות מתאן, 61 טונות פחמן חד חמצני, 16 טונות חומר חלקיקי מרחף, 3.5 טונות בנזן, 1 טונה פחמנים הדרוכלורופלואורים, 1 טונה אתיל בנזן, 795 ק"ג טולאן, 478 ק"ג קסילן, 57 ק"ג סטירן, ו-6 ק"ג מנגן. [2] כרמל אולפינים הוא מקור הזיהום הגדול ביותר בחיפה ב- בנזן [3] מסרטן וודאי בבני אדם וחומר טרטוגני שעלול לפגוע בעוברים.

במפעל כרמל אולפינים נמצא מתקן שיודע לפצח פחמימנים ולהרכיב אותם לשרשראות מהסוג והצורה שיוצר פלסטיק, ומתוך 300 מיליון טונות פלסטיק המיוצרות מדי שנה בעולם, כאו"ל מייצרים כ-150,000 טונות פוליאתילן וכ-360,000 טונות פוליפרופילן. פרט לזיהום הסביבתי הגדול של הפלסטיק בעולם, לסיפור החיפאי גם מימד של זיהום אויר.

מפעל כרמל אולפינים הוא מפעל אשר חרג לא אחת השנה מהיתר הפליטה לגבי המתקנים שבו. מרביתנו ראינו (או שמענו) את הלפיד הבוער בלהבה מטילת אימה במתחם בתי הזיקוק. לפיד זה שייך לכאו"ל, ואכן במקרים רבים הוא חורג מהמותר בהיתר הפליטה.

מפעל כרמל אולפינים גם מייצר חומר ביניים, אשר זוהה בצו מנהלי שיצא בסוף השנה שעברה על ידי המשרד להגנת הסביבה, כגורם לפליטות עודפות של בנזן, הידוע כמסרטן ודאי לאדם.

אם נסתכל מעט על מספרים, נגלה שבשנת 2016 המפעל פלט כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ-3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת ערפיח ומותמרים ל"אוזון הרע" - אוזון קרקע‏[20].

זיהום אוויר במהלך שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה שקיות הגופייה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה‏[21]. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, כל פסולת הפלסטיק יחד מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית‏[22]. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת מזהמי אוויר. משאיות הזבל מהוות חלק ממפגע זיהום האוויר בערים ועיריות מנסות להיאבק בו.

רעילות - השפעות בריאותיות של הפלסטיק, של החומרים המרכיבים אותו, על גוף האדם

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - שיבוש המערכת האדנוקרינית, סרטן, טטרוגן

פתלטים הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות בתעשיית התרופות, קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.

פתלטים עלולים לעבור בדרכים שונות אל תוך גוף האדם בדרכים שונות, דרך נפוצה במיוחד היא ככל הנראה דרך בליעה של פתלטים שנודדים מהפלסטיק אל המים והמזון. דבר זה מתרחש בעיקר תודות לחימום - לדוגמה הגשת מזון חם בקופסאות להגשה פחד פעמית או חימום של מזון במיקרוגל. אם המזון הוא שומני זה מסייע לפתלטים להתמוסס לתוך המזון.

פתלטים חשודים כחומר טרטוגני - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים בזמן ההריון. ההשפעה יכולה להיות לידה מוקדמת או הפרעות בהתפתחות של מערכות שונות של העובר או הילד, בין היתר השפעה על מערכת הרבייה. חשד נוסף הוא שהם עלולים להיות חומר מסרטן.

פלסטיק מכיל גם חומר שנקרא Bisphenol A אשר מזיק מאוד לבריאות. הוא משפיע על הרבה מערכות בגוף ובין היתר על הורמוני המין במיוחד על הורמוני המין הזכריים. הוא משפיע גם על ההורמון שיש לו תפקיד בחילופי חומרים והתפתחות הגוף‏[23].

קיימת השערה שהתגברות תופעת שיבוש המערכת ההורמונלית, בין היתר בגלל החומרים הנמצאים בפלסטיק, אחראית, במידה מסוימת, על התגברות תופעת היחסים החד מיניים בזמן האחרון‏[24][25][26].

פלסטיק במי השתייה

נכון לנתונים של 2018 בערך 83% מהמים בברזים בעולם, מכילים חלקיקי פלסטיק מקרוסקופיים העלולים לגרום לסרטן ומחלות נוספות. הריכוז הגבוהה ביותר הוא בארצות הברית ולבנון והריכוז הנמוך ביותר באירופה‏[27]. ייתכן שזה בגלל האמצעים השונים שנוקטים באירופה נגד עודף פלסטיק.

ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina‏[28].

פגיעה בבעלי חיים וצמחים עקב פסולת פלסטית בשטחים הפתוחים, בנהרות, באגמים, בימים, ובאוקיינוסים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פסולת פלסטיק

בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת וזיהום נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות למשבר ההכחדה ההמונית שמתרחש כיום. [4]

הפלסטיק באוקיינוסים משפיע על בעלי חיים רבים, בין היתר, הוא פוגע בפיטופנקטון בכך שהוא מפחית את עוצמת תהליך הפוטוסינתזה בהם. מכיוון שהפלנקטון בתהליך זה שואב לתוכו חלק ניכר מהפחמן הדו חמצני באטמוספרה פגיעה בתהליך יכולה להגביר את שינויי האקלים[29][30].

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה‏[31].

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת כ-90% מהפסולת בחופים בישראל היא פסולת פלסטיק, כאשר במדינות אחרות המצב דומה‏[32].

ניסיונות לפתור את הבעיה ללא צמצום ייצור והנזק מהם

תפיסת מקום במזבלות

ב-2 הפסקאות לעיל כבר נכתב כמה מקום תופסות שקיות הגופייה שהם רק חלק מהפסולת הפלסטית. כאשר נאלצים להטמין אותם במזבלות זה תופס מקום, הרבה פעמים על חשבון שטחי טבע וקשה אחר כך לשקם את האתרים האלה.

שריפת פלסטיק

מכיוון שהפלסטיק טופס כל כך הרבה מקום והרבה ישובים סובלים בגלל המצאות מזבלות ענקיות לידם הרבה אנשים מנסים לשרוף את הפלסטיק. אבל כאשר הוא נשרף נפלטים חומרים רעילים כולל דיאוקסינים. בעיה זו מהווה חלק מבעית זיהום האוויר בארץ.

מיחזור פלסטיק

אנשים רבים מנסים למחזר פלסטיק. כאשר גם תהליך המחזור גורם לפליטות רבות. כך למשל במיחזור שקיות חד פעמיות נפלט מזיהום לא פחות משנפלט בייצור‏[33]

הוצאת הפלסטיק ברשתות, משאבות מהים

אנשים רבים ניסו להוציא את הפלסטיק מהאוקיינוסים ברשתות או במשאבות, כדי לפתור את הבעיה ללא צמצום הייצור. אבל מומחים לא תומכים בפרויקטים כאלה‏[34] בעיקר מהסיבות הבאות:

  • ניסיונות כאלה פוגעים בפיטופלנקטון ובעוד יצורים ימיים שהם בעלי חשיבות גדולה לאדם ולסביבה.
  • אי אפשר לאסוף את האשפה ממעמקי הים ולשם שוקעת רוב הפסולת
  • כל הזמן מגיעה אשפה חדשה לכן הדבר ידרוש מאמץ קבוע שפירושו כסף, אנרגיה וזיהום קבועים.
  • צריך להתמודד עם הפלסטיק שמביאים חזרה ליבשה - צריך להטמין או לשרוף או למחזר אותו מה שגם גורם לנזק.
  • פתרון כזה לא מונע את הפליטות והזיהום שנגרמים מהייצור, מהשינוע, ואת בעיית הרעילות.

מאבק בזיהום הפלסטיק

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מאבק בזיהום הפלסטיק

במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל. ניתן לראות את הצעדים שנעשים בעולם לצמצום הזיהום משקיות פלסטיק כאן.

קמפיין ארגון האומות המאוחדות

בפברואר 2017 השיק האו“ם קמפיין עולמי Campaign CleanSeas להתמודדות עם שני המקורות העיקריים להצטברות פסולת הפלסטיק בסביבה הימית: האחד, השימוש בחלקיקי פלסטיק זעירים-מיקרופלסטיק, בתעשיית הקוסמטיקה, והשני, השימוש החד-פעמי בכלים, שקיות ואריזות מפלסטיק. מטרת הקמפיין היא להפסיק את השימוש בפלסטיק החד פעמי ובמיקרופלסטיק בעולם עד 2020. בקמפיין נוטלים חלק פעילי סביבה שיזמים קמפיינים כאלה וגם פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשי עסקים רבים שמבינים את הבעיה‏[35]. נכון למרץ 2018 הצטרפו אליו כ-43 מדינות, ביניהן ישראל‏[36].

עצם העובדה שאירגונים כמו ארגון האומות המאוחדות מכירות בכך שיכול להיות עודף מוצרים, שצריך להאבק בו, היא כבר חשובה מאוד. אחד הסלוגנים בקמפיין הוא: "אם אתה לא יכול להשתמש בו שוב-תסרב"‏[37].

בדצמבר 2017 חתמו 193 המדינות החברות באו"ם(כלומר גם ישראל) על הסכם לפיו הם יתחילו לעקוב אחר כמות הפלסטיק שהם זורקים לים ויחפשו דרכים לעשות ללא חוקי זריקת פלסטיק לים.‏[38].

חנויות ורשתות שיווק ללא פלסטיק

  • ב-2018 40 חברות וארגונים באנגליה חתמו על התחייבות להפוך את הפלסטיק בו הם משתמשים ל-100% ניתן למחזור, שימוש חוזר או מתכלה וכן לצמצם שימוש בפלסטיק חד פעמי עד 2025. יש לציין שהצמצום הוא זה שיכול לעשות הבדל חיובי, כי מחזור פלסטיק גורם לפליטות שימוש חוזר בפלסטיק גורם לעוד נזק בריאותי כתוצאה מהשימוש בו וכאשר הפלסטיק "מתכלה" הוא נהפך לחלקיקים קטנים אשר גם גורמים נזק‏[39].
  • אחת מהשיטות היא להקים חנויות וסופרמרקטים ללא פלסטיק. יש לא מעט כאלה, באירופה וצפון אמריקה‏[40][41][42]. יש לציין, שלחנויות כאלה הולכים לא רק פעילי סביבה אלה גם אנשים שפשוט נמאס להם מהפסולת הפלסטית בים או במטבח‏[43].
  • בתחילת שנת 2018 רשת הסופרמרקטים שמתמחה במזון קפוא "איסלנד" הכריזה שתוך 5 שנים הם יחליפו את אריזות הפלסטיק בסניפים שלהם באריזות נייר וקרטון שימוחזרו. גם אריזות כאלה הן בעלות מחיר סביבתי למרות שקטן יותר מאריזות הפלסטיק‏[44]. ההכרזה הגיעה שבוע לאחר שראש ממשלת בריטניה טרזה מאי כחלק מתכנית רחבת היקף לשימור הסביבה הכריזה שתוך 25 שנה היא תפטר מהפסולת הפלסטית במדינה בים היתר בעזרת ההיטל על שקיות הפלסטיק גם על חנויות קטנות ועידוד הקמת מעברים חופשיים מאריזות פלסטיק בסופרמרקטים. בעלי הרשתות טוענים שהעטיפות מסביב למוצרים כמו מלפפונים נועדו כדי למנוע ריקבון מהיר שלהם ובכך בזבוז מזון, למרות שחקלאים ידעו לשמור על פרות היבול שלהם עד היבול הבא גם לפני המצאת הפלסטיק.‏[45][46].
  • בתחילת שנת 2019 החל שינוי באופן השימוש באריזות ברשתות השיווק הגדולות, אשר כנראה קשור לדוח שפורסם ארגון שימור האוקיינוסים לגבי אפשרות של קריסת הביוספרה עקב זיהום מים, כולל זיהום בפלסטיק, והחמצת האוקיינוסים. הרשתות החלו במספר מיזמים כדי לעבור מאריזה חד פעמית לרב פעמית. המיזמים החשובים בנושא הם: Loop - הלולאה, ו By Humankind‏[47]. מה שמאפיין מיזמים אלה הם צמצום ייצור ועלייה באיכות החיים, אפילו לחברות אשר רווחיהם הכספיים יורדים עקב המיזמים, כי גם המנהלים והעובדים שלהם נושמים אוויר שותים מים וכדומה.

המשמעות של הלולאה היא שהחברות ישווקו מוצרים באריזות רב פעמיות שיוחזרו אחר כך לניקוי ושימוש חוזר. זהו שיפור משמעותי.

החברות ששותפות במיזם הלולאה: TerraCycle, Unilever, P&G, PepsiCo, People Against Dirty, Burlap & Barrel Single Origin Spices, Procter & Gamble, Nestlé, PepsiCo, Mars, Clorox, Coca-Cola, Danone, Haagen Daz, Panten Pro-v ועוד‏[48][49][50].

  • בתחילת שנת 2019 רשת החנויות Trader's Joe החלה לצמצם את השימוש בפלסטיק בסניפיה, בעקבות עצומה של תושבים וארגונים סביבתיים‏[51].

ישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חוק השקיות

ישראל ביצעה מספר צעדים משמעותיים בנושא והם יכולים להועיל לא רק לניקיון חופיה אלה גם למאבק בזיהום האוויר והפחתת פליטות גזי החממה. ב-2016 עבר בישראל חוק השקיות - חוק לצמצום השימוש בשקיות הפלסטיק החד פעמיות. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב את הקמעונאים גם לדווח את כמות השקיות הנמכרת וכך ניתן לדעת האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות‏[52].

בשנת 2019 הודיעה עיריית אילת כי תילחם בפסולת הפלסטיק בחופי הים האדום ובהמשך תאסור בחוק העזר העירוני הכנסת מוצרי פלסטיק חד פעמי לחוף.[5]

הודו

  • ב-2018 הושג ניצחון גדול במדינה במאבק בזיהום הפלסטי. הודו הכריזה שעד 2022 היא תאסור על פלסטיק חד פעמי. זה הישג משמעותי מאוד בגלל שבהודו חיים 1.3 מיליארד בני אדם, הכלכלה שלה גדלה במהירות והיא אחת מהצרכניות העיקריות של הפלסטיק בעולם‏[53]. הודו צפויה להכריז תוך מספר ימים (נכון לסוף ספטמבר 2019) על הפסקת השימוש בכלים חד פעמיים והוא יכלול גם שימוש בשקיות פלסטיק וקשיות. הודו מייצרת 26 אלף טונות אשפת פלסטיק ביום. [6]

צ'ילה

  • ב-2018 החליטה צ'ילה לאסור על שקיות פלסטיק חד פעמיות בחנויות החל מ-2019‏[54].

אוסטרליה

3 חודשים אחרי ש-2 הרשתות השיווק הגדולות באוסטרליה אסרו על שקיות פלסטיק חד פעמיות, השימוש בהן באוסטרליה ירד ב-80% בממוצע. יש רשתות שדווחו אפילו על ירידה ב-90%‏[55].

אירופה

לפי מחקר שיצא ב-2017, לאחר שמדינות אירופה החלו לקחת היטל כספי עבור שקיות פלסטיק, כמות שקיות הפלסטיק בקרקעית האוקיינוס מסביב החלה לרדת. בים מסביב לנורווגיה, בריטניה, אירלנד, הירידה היא ב-30%‏[56].

במרץ 2019 אישר הפרלמנט של האיחוד האירופי, תכנית להפחתת השימוש בפלסטיק חד פעמי אשר אמורה להפחית משמעותית את השימוש בסוגי פלסטיק שונים האחראיים על 70% מהפלסטיק באוקיינוסים. זהו צעד משעותי מאוד‏[57].

שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד‏[58], עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[7][8]

ניו זילנד

ניו זילנד הכריזה שהיא אוסרת על שקיות פלסטיק חד פעמיות החל משנת 2019‏[59].

דומיניקה

דומיניקה הכריזה שהיא תאסור על סכו"ם ומכלי מזון מפלסטיק וסטירופואם‏[60].

בורונדי

בורונדי מתכוונת לאסור שימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות עד סוף שנת 2019‏[61].

תאילנד

ב-2019 החלו רשתות הסופרמרקטים בתאילנד, לעטוף את המוצרים בעטיפות העשויות מקליפות בננה וקבלו הרבה תגובות חיוביות‏[62].

וייטנאם

ב-2019 החלו רשתות הסופרמרקטים בוייטנאם, לעטוף את המוצרים בעטיפות העשויות מקליפות בננה וקבלו הרבה תגובות חיוביות‏[63].

ארצות הברית

ב-2019 מרילנד הפכה למדינה השנייה בארצות הברית שאסרה על מיכלים מסטירופואם, אחרי מיין. סטירופואם לא מתכלה ומתפרק מהר לחלקיקי מיקרופלסטיק המזהמים קשות את הסביבה. בשנה אחת בארצות הברית נזרקים 25,000,000,000 כוסות סטירופואם חד פעמיות‏[64].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקור הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בוויקיפדיה העברית
  2. ^ JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE Plastic left holding the bag as environmental plague 20.7.2014, Seatlepi
  3. ^ THE WORLDWATCH INSTITUTE STATE OF THE WORLD 20o4
  4. ^ Worldometers Current World Population
  5. ^ Sandra Laville and Matthew Taylor A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change' 28.06.2017, The Guardian
  6. ^ enter for International Environmental Law (CIEL), FracTracker Alliance, GAIA, 5 Gyres, Break Free From Plastic, Environmental Integrity Project, Plastic & Climate: The Hidden Costs of a Plastic Planet
  7. ^ Center for International Environmental Law (CIEL), FracTracker Alliance, GAIA, 5 Gyres, Break Free From Plastic, Environmental Integrity Project, [https://www.ciel.org/wp-content/uploads/2019/05/Plastic-and-Climate-FINAL-2019.pdf Plastic & Climate The Hidden Costs of a Plastic Planet] מאי 2019
  8. ^ Food & Water Watch The Fracking Endgame Locked Into Plastics, Pollution and Climate Chaos יוני 2019
  9. ^ Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015
  10. ^ פרטו - אינדוסטרי ניוז New Research Suggests Plastic Industry Guzzles More Oil Than Aviation Sector 17.02.2016 International Labmate Limited
  11. ^ Juerg Plastic bags and plastic bottles - CO2 emissions during their lifetime Time for change
  12. ^ Marie-Luise Blue What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle? 25.04.2017 Sciencing
  13. ^ מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק או: אימפריות נופלות לאט ***]
  14. ^ The monster footprint of digital technology, Low Tech magazine, 2009.
  15. ^ How much energy does it take (on average) to produce 1 kilogram of the following materials?, Low Tech magazine, 2009.
  16. ^ Marie-Luise Blue What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle? 25.04.2017 Sciencing
  17. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  18. ^ שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018: נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע
  19. ^ אתר חברת כרמל אולפינים
  20. ^ מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק או: אימפריות נופלות לאט ***]
  21. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  22. ^ שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018: נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע
  23. ^ ויקיפדיה Plastic pollution Effects on humans
  24. ^ Kaufui Vincent Wong Plastic Additives in Bodily Fluids Have Hormonal and Behavioral Effects 27 בדצמבר 2019ת EC Nutrition
  25. ^ Ernie Hood Are EDCs Blurring Issues of Gender? אוקטובר 2005, Environmental Health Perspectives
  26. ^ Rita Strakosha A diet-stress-diathesis model of homosexuality סעיף 5.5 21 לדצמבר 2018, PsyArXiv
  27. ^ Chris Tyree & Dan Morrison [https://orbmedia.org/stories/Invisibles_plastics INVISIBLES The plastic inside us] 2017, ORB
  28. ^ Umair Irfan and Eliza Barclay 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day 21.04.2018, Vox
  29. ^ Priyanka Bhattacharya, Sijie Lin, James P. Turner, and Pu Chun Ke Physical Adsorption of Charged Plastic Nanoparticles Affects Algal Photosynthesis 2010, The Journal of Physical Chemistry
  30. ^ Mao Y1, Ai H1, Chen Y1, Zhang Z2, Zeng P1, Kang L1, Li W1, Gu W1, He Q3, Li H4 Phytoplankton response to polystyrene microplastics: Perspective from an entire growth period. אוקטובר 2018, PubMed.Gov
  31. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  32. ^ שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018: נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע
  33. ^ המרכז לאיכות הסביבה מיחזור ניילון
  34. ^ Erik Stokstad Critics say plan for drifting ocean trash collectors is unmoored 11.05.2017 Science
  35. ^ Clean Seas Campaign About the #CleanSeas Campaign שנת 2017, United Nations Environment Programme
  36. ^ שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018: נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע
  37. ^ המחלקה הסביבתית ברגון האומות המאוחדות WORLD ENVIRONMENT DAY – BEATING PLASTIC POLLUTION IN THE MEDITERRANEAN
  38. ^ Sarah Knapton 193 nations sign pledge to tackle 'global crisis' of plastic in the oceans 13..12.2017, The Telegraph
  39. ^ Olivia Rosane More Than 40 Companies Sign Onto Historic UK Plastics Pact 26.04.2018
  40. ^ The Zero Waster Zero Waste Resources
  41. ^ The Zero Waster Shop Zero Waste: UK-Wide Stores
  42. ^ The Zero Waster Local Plastic-Free/Bulk/Unpackaged/Refill/Zero Waste Shops and Projects UK
  43. ^ Matthew Taylor The plastic-free stores showing the big brands how to do it 17.01.2018, The Guardian
  44. ^ Nicola Slawson Iceland supermarket vows to eliminate plastic on all own-branded products 15.01.2018, The Guardian
  45. ^ Peter Walker Theresa May proposes plastic-free supermarket aisles in green strategy 11.01.2018, The Guardian
  46. ^ Adam Vaughan Conservatives' 25-year green plan: main points at a glance 11.01.2018, The Guardian
  47. ^ Jeff Turrentine Is the Future of Grocery Shopping B.Y.O. Container? 18 לפברואר 2019, Ecowatch
  48. ^ Loop Loopstore2019
  49. ^ Sara Weinreb Contributor Loop's Zero Waste Platform Is Changing The Culture Of Disposability One Pint Of Ice Cream At A Time7 למרץ 2019, forbes
  50. ^ judy ZERO WASTE GROCERIES5 לפברואר 2019, Upcycle That
  51. ^ Madison Dapcevich Trader Joe’s Phasing Out Single-Use Plastics Nationwide Following Customer Petition6 למרץ 2019, Ecowatch
  52. ^ המשרד להגנת הסביבה צמצום השימוש בשקיות פלסטיקהמשרד להגנת הסביבה 6.9.2016
  53. ^ Olivia Rosane India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban 6 ליוני 2018, Ecowatch
  54. ^ גרינפיס Chile is tne first country in te Americas to ban plastic bags 16.06.2018
  55. ^ Lorraine Chow Australia Cuts 80% of Plastic Bag Use in 3 Short Months 3 בדצמבר 2018 Ecowatch
  56. ^ Lorraine Chow Plastic Bag Bans Actually Work, Study of European Waters Shows 05.04.2018, Ecowatch
  57. ^ Olivia Rosane EU Parliament Bans Plastics Responsible for 70% of Ocean Trash 29 למרץ 2019, Ecowatch
  58. ^ אלכסנדר סעודה שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמותצלול
  59. ^ Kate Lyons and agencies Jacinda Ardern says New Zealand will ban plastic bags 10.08.2018, The Guardian
  60. ^ Francesca Street Caribbean island of Dominica bans plastic and Styrofoam 10 לאוגוסט 2018, CNN
  61. ^ News24 [https://www.news24.com/Africa/News/burundi-plans-plastic-bag-ban-20180814 Burundi plans plastic bag ban] 14 לאוגוסט 2018
  62. ^ Olivia Rosane Supermarkets in Thailand and Vietnam Swap Plastic Packaging for Banana Leaves 9 לאפריל 2019, Ecowatch
  63. ^ Olivia Rosane Supermarkets in Thailand and Vietnam Swap Plastic Packaging for Banana Leaves 9 לאפריל 2019, Ecowatch
  64. ^ Waste360 Staff Maryland Becomes Second State to Ban Plastic Foam Containers 30 למאי 2019, Waste 360