פרובו (תנועה)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרובו (Provo) הייתה תנועת תרבות נגד הולנדית באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 שהתמקדה ביצירת תגובות אלימות מצד הרשויות על ידי שימוש בפתרונות לא אלימים. קדמה לה תנועת ה-Nozem ולאחריה התקיימה תנועת ההיפים בהולנד. פרובו נוסדה במאי 1965 על ידי Robert Jasper Grootveld שהיה פעיל נגד עישון ועל ידי האנרכיסטים Roel van Duijn ו-Rob Stolk. הכינוי שימש הן עבור התנועה כולה והן כציון של אנשים יחידים שהשתתפו בה. התנועה התפרקה באופן רשמי במאי 1967. למרות קיומה הקצר, התנועה העלתה מספר רעיונות שיושמו בשלבים מאוחרים יותר, הרעיון המפורסם ביותר של התנועה היה "האופניים הלבנים".

Robert Jasper Grootveld פעיל נגד עישון ופעיל חברתי, מבין מקימי תנועת הפרובוס.

מבחינות רבות התנועה "הקדימה את זמנה" - חלק מתכניות התנועה יושמו בשנים מאוחרות יותר או שיש להן המשכיות במחקרים שמתקיימים כיום.

התוכניות הלבנות

הפלג הפוליטי של הפרובוס, זכה במושב במועצת אמסטרדם ופיתח "תכניות לבנות" התכנית הלבנה המפורסמת ביותר היא "תכנית האופניים הלבנים" שנועדה לשפר את מצב התחבורה בעיר. באופן כללי מטרת התוכניות הייתה לשפר את המצב החברתי ולהפוך את אמסטרדם לעיר נעימה וחיונית יותר.

Luud Schimmelpennink יזם חברתי, מעצב ופוליטיקאי, מבין הפעילים הבולטים של הפרובוס, הוגה רעיונות האופניים הלבנים והמכונית הלבנה ופעיל בתחומים של עירוניות מתחדשת.
  • תכנית האופניים הלבנים - נוסדה ביוזמת Luud Schimmelpenninck והציעה לסגור את מרכז העיר אמסטרדם לכל סוגי התחבורה הממונעת כולל אופנועים, כדי לשפר את התדירות של התחבורה הציבורית במעל 40% ולחסוך שני מיליון גילדר בשנה. הרעיון דגל במתן אפשרות כניסה למוניות, כסוג של תחבורה-חצי-ציבורית, אבל רק מוניות חשמליות ובעלות מהירות מקסימלית של 25 קמ"ש. הפרובוס הציעו את אחת התוכיות הראשונות לשיתוף אופניים- העירייה תקנה 20 אלף אופניים לבנים בשנה, שנועדו להיות רכוש ציבורי ועם שימוש חינם לכולם. לאחר שהתוכנית נדחתה בידי העירייה הפרובוס החליטו להתקדם איתה בכל זאת. הם צבעו 50 אופניים בלבן והשאירו אותם ברחובות לשם שימוש ציבורי. המשטרה החרימה את האופניים, שכן הדבר נגד את החוק העירוני שאסר להשאיר אופניים ברחוב ללא מנעול. לאחר שהאופניים חזרו לידי הפרובוס, הם ציידו את כל האופניים במנעול קומבינציה, וצבעו את המספר שפותח את המנעול על האופניים. (השיר נתן השראה לשיר "My White Bicycle" על ידי להקת הרוק הפסיכדלי Tomorrow ולאחר מכן על ידי להקת Nazareth).
  • תכנית הארובה הלבנה - הצעה להטיל מס על מפעלים שזיהמו את הסביבה ולצבוע את הארובות בלבן. (מס פיגו).
  • תכנית האשה הלבנה - הציעה רשת של מרפאות שיתנו יעוץ על תכנון משפחה והספקה של אמצעי מניעה, בעיקר עבור נשים ונערות, במטרה למנוע הריונות בלתי רצויים. המטרה הייתה להזמין נערות בנות 16 למרפאה וכן שתומכים בנושא ילמדו חינוך מיני בבתי ספר. התכנית גם טענה שזה בלתי אחראי להיכנס לנישואין כבתול/בתולה.
  • תכנית התרנגולת הלבנה - תכנית לארגון מחדש של משטרת אמסטרדם (בסלנג הולנדי - תרנגולת). התכנית הייתה למנוע נשק מהמשטרה ולשים אותה תחת אחריות המועצה במקום על ידי ראש העיר. הרעיון היה גם לשנות את המשטרה משומרים לעובדים סוציאליים.
  • תכנית הבתים הלבנים - התכנית רצתה לטפל בבעיות הדיור החמורות על ידי איסור על ספקולציה של בתים ועל ידי אישור לבצע סקווטים לבתים ריקים.
  • תכנית הילדים הלבנים - התכני הציעה הורות משותפת בקבוצות של חמישה זוגות. ההורים יקחו תורות בגידול הילד בימים שונים בשבוע.
  • תכנית הקורבן הלבן - התכנית הציע כי כל מי שגרם למוות עקב נהיגה יצטרך לבנות אנדרטת הזהרה במקום התאונה על ידי חריטה בעומק אינץ' אחד במדרכה, ומילוי שלה בגבס לבן.
  • תכנית המכונית הלבנה - תכנית לשיתוף מכוניות שהוצעה על ידי Schimmelpennink שבה מכוניות חשמליות יהיו בשימוש על ידי הרבה אנשים. הדבר בוצע לאחר זמן מה בצורה מוגבלת על ידי Witkar system שפעלה בשנים 1974-1986.


Rob Stolk אחד הפעילים בתנועה שהוציא עיתון בשם פרובוס.

יישום מאוחר של רעיונות התנועה

שרת התחבורה של הולנד באותה עת, Irene Vorrink, עורכת נסיעה ב-Prinsengracht באמסטרדם, בפרוייקט Witkar - "המכונית הלבנה" או הקרונית הלבנה בשנת 1974. פרויקט זה היה אחד משיתופי המכוניות הראשונות בעולם, והיה אחד הרעיונות שהועלו עוד קודם לכן על ידי הפרובוס.

חלק מתכניות התנועה יושם בשנים מאוחרות יותר או שיש לו המשכיות במחקרים שמתקיימים כיום. בשנת 1973 החלה לפעול בהולנד תנועת "עצרו את רצח הילדים" שקראה לקדם תחבורת אופניים בהולנד. דבר זה זכה להצלחה שהלכה וגברה. הדגש על תחבורת אופניים שרואה באופניים אמצעי תחבורה חשוב בעיר החל לתפוס תאוצה בעיקר משנות ה-90 גם במדינות אחרות באירופה, לדוגמה בגרמניה, ובהמשך תחבורת האופניים התפשטה למדינות נוספות באירופה. הרעיון הספציפי של השכרת אופניים, פותח בעיקר בתחילת המאה ה-21.

בשנת 1974 החל באמסטרדם פרוייקט "המכונית הלבנה" או "הקרונית הלבנה" Witkar - שיתוף של קרוניות חשמליות. הפרויקט פעל במשך 12 שנה, והציע 35 קרוניות להשכרה. אבל ככל הנראה לא זכה להצלחה רבה מידי. מכוניות חשמליות ושיתוף מכוניות מיושמות בצורה מסחרית החל מהעשור השני של המאה ה-21, לאחר פיתוחים טכנולוגיים רבים הן בתחום ההנעה החשמלית והרכב והן בתחומי המחשוב והבקרה, כמו חיישני GPS, תקשורת סלולרית, ועוד.

בעוד שענישה חמורה יותר נגד נהגים שפוגעים באחרים לא מיושמת, חלו שינויים רבים בתחום ביניהם חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים שפותח בהולנד ובשוודיה בסוף שנות ה-90 והגברת הבטיחות והנוחות של הולכי רגל ורוכבי אופניים בעיר על ידי תכנון של הליכתיות וצעדים כמו מיתון תנועה.

מיסוי של מפעלים מזהמים קיים לפחות כתאוריה ברעיון של מס פיגו. מיסוי זה בסוגי מזהמים שונים כמו גופרית (בארצות הברית) או מיסוי כבד על רכב ועל דלק בישראל שהוטל על ידי הוועדה למיסוי ירוק כאשר חלק מהרעיון הוא הפחתת זיהום האוויר בישראל רעיון נוספים דומים הם מס פחמן וכן מס גודש.

הרעיון להחליף את המשטרה בעובדים סוציאליים (התרנגולת הלבנה) מקבלת כיום חיזוק מחקרי וכן ביישומים שונים של מניעת פשיעה. הדבר נובע ממחקרים של קרימינולוגים החל משנות ה-70 של המאה ה-20 ובצורה מתגברת מאז, כי פעילויות של המשטרה כמו סיורים ממונעים או חקירות בלשי משטרה לא מניבים תוצאות וכי יש אפיקים משלימים שיכולים להפחית פשיעה ואלימות באמצעים אחרים.

חינוך מיני הוא נפוץ יותר במדינות רבות בעולם כמו גם שיפור הנגישות לאמצעי מניעה תודות לגלולה למניעת הריון ופיתוחים נוספים.

ראו גם

קישורים חיצוניים