פתולוגיה כלכלית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פתולוגיה כלכלית (באנגלית: Economic Pathology) היא חקר מקרים ומודלים של קריסה כלכלית ו/או קריסה חברתית או אקולוגית כדי ללמוד מהם כיצד לשמור על כלכלה בריאה ובת קיימא. זאת בדומה לשימוש בפתולוגיה ברפואה - חקר מקרים של מחלות ומוות בבני אדם כדי לפתח את המחקר הרפואי ולשמור על בריאות החולה.

השאלה מה מגדיר כלכלה כ"חולה" משתנה על פי זרמים כלכלים שונים. עבור חלק מהכלכלנים יעילות פארטו היא מושג מפתח ובהתאם לכך כלכלנים נאו-קלאסיים מגדירים כשל שוק כמצב (יוצא מהכלל על פי ההנחה) שבו השוק סוטה משוק משוכלל ולכן לא מגיע ליעילות. כלכלנים אחרים, בעיקר כלכלני פיתוח ממוקדמים בשאלה של עוני וחלקם מתייחסים אל מחסור בצמיחה כלכלית כאל כישלון. כלכלנים אחרים מתמקדים במדדים אחרים של רווחה חברתית לדוגמה כלכלת אושר. כלכלנים אקולוגיים ואנשי קיימות מתייחסים אפילו למשברים עמוקים יותר - הרס של הציביליזציה, מלחמות אזרחים או הכחדה של רוב או כל האוכלוסייה.

רקע

הכלכלן המוסדי Don Paarlberg כותב ב-1994 על המושג של פתולוגיה כלכלית. הוא כותב שרופאים מתעניינים בעיקר בסיוע בבעיות בריאות של בני אדם, ובני אדם בריאים פחות מעניינים אותם. לעומתם רוב הכלכלנים מניחים מראש כי הכלכלה נמצאת במצב "בריא" או יציב. הם מפשיטים החוצה מתוך המודל "כוחות עויינים" כמו פסיכולוגיה, פוליטיקה, אתיקה או סוציולוגיה ומניחים קיום של מערכת אידאלית שבה הכל מוסבר על ידי ביקוש והיצע. הם מניחים מודל שנמצא בשיווי משקל שבה כוחות טבעיים מאזנים כל סטייה מהמגמה הנורמלית. ההנחה היא ששהשוק תמיד צודק. אילו היו רופאים הם היו מניחים שתמיד החולה שלהם עם חום של 37 מעלות ובלי עצמות שבורות. הוא מעיר כי כלכלנים מוסדיים אינם נוהגים כך. בהמשך הוא עובר על רשימה של משברים כלכליים שהתרחשו בעבר, כמו משבר הצבעונים ומנסה ללמוד מהם לקחים.

חוקרים אחרים נקטו בגישה דומה אבל לא תארו את התחום בצורה כזו. לדוגמה ג'ון קנת גלבריית בספר היסטוריה קצרה של אופורייה פיננסית מתאר את הכישלונות של מדינות להימנע ממשברים פיננסיים חוזרים.

גישה דומה של לימוד מניסיונם המר של אחרים לגבי מערכות חברתיות וסביבתיות נוקט הביולוג ג'ארד דיימונד. בספר רובים חיידקים ופלדה דיימונד שואל לדוגמה מדוע לא התפתחה החקלאות באוסטרליה, או מדוע האפריקאים לא הצליחו לביית בעלי חיים גדולים ומדוע הספרדים כבשו את האצטקים אבל לא להפך. בספר התמוטטות דיימונד מסתכל על מספר מקרים של עמים וקבוצות שעברו התמוטטות אקולוגית-חברתית וכלכלית, חלקן עד כדי הכחדה, כמו איי הפסחא או התיישבות הנורדים בגרינלנד או רצח העם ברואנדה ובודק את הסיבות החברתיות, הטכנולוגיות והסביבתיות להרס כזה. המיקוד של דיימונד הוא בתהליכים ארוכי טווח כמו גידול אוכלוסין ובעיות אקולוגיות שהורסים לאט לאט את המערכות האקולוגיות שמספקות תמיכה לחקלאות, לציד ולדיג של החברות. כאשר יש התמוטטות אקולוגית-חקלאית התוצאה היא רעב, הפיכה, התמוטטות שלטונית ומרד באליטות ובמסורות, מלחמות אזרחים, מעשי טבח, וכדומה.

הכלכלנים המוסדיים דרון אסמוגלו וג'יימס רובינזון הוציאו בשנת 2012 את הספר מדוע אומות נכשלות בו הם דנים בשאלה מדו חלק מהמדינות משגשגות בעוד מדינות אחרות כמו מאלי לדוגמה נכשלות. ההסבר שלהם הוא התפתחות של מוסדות חברתיים. הם מבחינים בין מוסדות משתפים למוסדות נצלניים. מוסדות משתפים (Inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש ביזור של הכוח הפוליטי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או ריכוזיות כלכלית והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון וזכויות קניין. מוסדות נצלניים או לקחניים (Extractive institutions) הם שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת.

המזרחן ברנרד לואיס כתב בשנת 2002 את הספר מה השתבש? בו הוא דן בהסברים אפשריים שונים מדוע מדינות איסלמיות בכלל ומדינות במזרח התיכון בפרט, שהיו בעבר איזור סובלני, עשיר וסובלני הן כיום מדינות שמפגרות בתחומים רבים הן אחרי המערב והן אחרי איזורים אחרים (כמו דרום מזרח אסיה).

ראו גם

קישורים חיצוניים