קשיים של עובדים עצמאיים בישראל
המונח קשיים של עובדים עצמאיים בישראל מתאר את כלל הקשיים הבסיסיים הביורוקרטיים, הכלכליים, התשתיתיים והאחרים איתם מתמודדים עובדים עצמאיים בישראל או המצפים למי ששוקלים להתפרנס כעצמאים בתחומי מדינת ישראל, הגורמים לעובדים אלה לאובדן זמן ("טרטורים") וגורמים לחוסר יעילות כלכלית במשק הישראלי.
קשיים אלה פוגעים בעיקר באנשים המתחילים עיסוק כעצמאיים או מנסים להתחרות בקונצרנים עצמאיים קיימים, כמו גם בעצמאיים "מנוסים" לחוצים הנתונים לשחיקה פסיכולוגית בעקבות קשיים אלה.
תוכן
קשיים ביורוקרטיים
- האיסור מן החוק לפתוח ולסגור תיקים במע"מ ומס הכנסה בצורה מקוונת על ידי העצמאי עצמו לצד חיובו לעשות פעולות אלה על ידי רואה חשבון או יועץ מס (בעלות כספית שיכולה להגיע למאות שקלים). מצב זה מדרבן את העצמאי לפתוח או לסגור את התיק תוך הגעה פיזית למשרדי רשות המסים בעוד שבישראל תחבורה ציבורית דלה לצד פקקי תנועה ובעיות חניה רבים או לשלם לרואה חשבון או יועץ מס כאמור.
- האיסור מן החוק להגיש דו"ח מס הכנסה שנתי באופן מקוון לבעלי תיקים במע"מ ומס הכנסה על ידי העצמאי עצמו (דרך אפליקציית קבלה/חשבונית מס דיגיטלית כלשהי) לצד חיובו לבצע פעולה זו על יד רואה חשבון או יועץ מס (בעלות כספית שיכולה להגיע למאות שקלים).
- העובדה כי המשרד המטפל במע"מ והמשרד המטפל במס הכנסה ברשות המסים אינם מסונכרנים; מה שמצריך אדם המעוניין לפתוח או לסגור תיקים באלו לעשות כן בשני משרדים שונים במקום במשרד אחד בפעולה אחת (למשל, דרך יחידת סינכרון פוטנציאלית ברשות המסים המפקחת על שניהם).
- הדרישה מעצמאי להגיש הצהרת הון אחת לחמש שנים על ידי רואה חשבון או יועץ מס (בעלות כספית שיכולה להגיע למאות שקלים).
הערות לפרק
- הקשיים שתוארו בסעיף 1 ו-2 נובעים מן האיסור מן החוק על רואי חשבון ויועצי מס מסוימים המספקים שירות אפליקטיבי של קבלה/חשבונית-מס דיגיטלית לתת ללקוחותיהם לבצע פעולות אלה (פתיחה וסגירה מקוונת של תיקים אלו ברשות המסים או הגשה מקוונת של דו"ח מס הכנסה שנתי) בפיקוח מרוחק של בר-סמכא כגון רואה חשבון או יועץ מס מטעם המשרד שמספק תמיכה בתשלום למשתמשי אפליקציה זו.
קשיים כלכליים
ישנם קשיים שונים שאינם מתמתנים או נפסקים גם בחודשים בהן ההכנסה מועטה (מתחת לשכר המינימום במשק או נעדרת כליל מסיבות שונות כגון חולי פיזי או נפשי שאינו מוכר על ידי הביטוח הלאומי) והבטחת הכנסה איננה מספיקה להוצאות בסיס.
- רקע של יוקר מחיה גבוה מאד ביחס למדינות מערב אחרות (בעיקר בהקשר דיור, מזון ותחבורה).
- חובת תשלום ביטוח לאומי לעצמאי (כמו גם לאדם שמוגדר בביטוח הלאומי כ"לא עובד") במשך שנים ברציפות גם בעת תקופות הכנסה שלא מאפשרות זאת באופן הישרדותי (כלומר, תשלום הביטוח הלאומי או היעדר תשלומו והערמת החוב בהקשרו בעקבות ריבית יגרמו כך או כך לסיכון הישרדותו של העובד העצמאי).
- חובת תשלום ביטוח לאומי אוטומטית לעצמאי (כמו גם לאדם שמוגדר בביטוח הלאומי כ"לא עובד") גם בעת יציאתו מהארץ - ללא תלות בזמן בו אינו שוהה בארץ (היעדר סינכרון בין רשות האוכלוסין וההגירה בישראל, שהיא הזרוע המרכזית של משרד הפנים בישראל, לבין המוסד לביטוח לאומי בישראל).
- היעדר כל פנסיה אוטומטית מן המדינה לעצמאי בגיל פרישה, כהפרש כספי על בסיס אחוז מסוים ממס הכנסה ששילם עד גיל פרישה (תוך שימוש בתקרות הכנסה כך שאלו שהכניסו מעט ירוויחו יותר). הדבר יהווה הבטחת הכנסה גם במצבים בהם קצבת ביטוח לאומי לאזרח ותיק איננה מספיקה לצורכי יסוד (כגון שכר דירה).
הערות לפרק
- המתנגדים לריבית רואים בכיול הריבית במשק הישראלי בכלל ובכיולה בתחום הדיור ובביטוח הלאומי בפרט (כמוסבר בסעיף 2) פעולה לא מוסרית אשר מסכנת את הישרדותם של עובדים עצמאיים בתקופות הכנסה מועטה (כמו גם את מי שמוגדרים בביטוח הלאומי כ"לא עובד").
קשיים תשתיתיים
- עלויות גבוהות לספקים עצמאיים קטנים המספקים סחורה ושירותים לעסקים עצמאיים קטנים אחרים (באופן קונקרטי ושאינו דיגיטלי) בעקבות תכנון מוטה רכב פרטי בישראל, פקקי תנועה בישראל, בעיות חניה בישראל והיעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל.
קשיים נוספים
חלק מקשיים אלו אינם נוגעים רק לעובדים עצמאיים אך עשויים להשפיע השפעה מכרעת על כלל העובדים העצמאיים בישראל.
רקע מקדים לקריאת הפרק: בנק ישראל הינו בנק ממשלתי אשר ככלל אינו משרת אזרחים בודדים אלא מפקח על בנקים מסחריים (כלומר בנקים המכיילים ריבית) שכן משרתים אזרחים בודדים.
- הצורך להודיע לבנקים (כולל בנק הדואר) על שינוי שם ברשות האוכלוסין וההגירה (היעדר סינכרון מקוון בין רשויות אלה) בהגעה קונקרטית לסניף הבנק; עצמאים בעלי תיקים ברשות המסים נדרשים להודיע כך גם כן.
- האיסור מן החוק (נכון לשנת 2018) על בנק הדואר (נטול מסגרת האשראי מבוססת ריבית ושאינו מספק בעצמו הלוואות בריבית מחוץ למסגרת הבנקאית אלא למעט היותו תווך בהלוואת ריבית) שלא לנפק כרטיסי חיוב דביט שקליים-דולריים או רב מטבעיים.
- האיסור מן החוק (נכון לשנת 2018) כי רק בעלי חשבון בנק מסחרי בישראל יורשו לפתוח חשבון אפליקציית בנק דיגיטלי בישראל (כמו באפליקציית פפר - Pepper) כך שבעלי חשבון בבנק הדואר (או מי שאינם בעלי כל חשבון בנק בבנק ישראלי) לא יוכלו לעשות כן.
- העובדה כי הבנקים המסחריים בישראל מאוגדים תחת איגוד הבנקים הישראלי, הפועל, במבט מסוים, כמעין קרטל המתאם את כלל האינטרסים של הבנקים ושל צמרת ההון-שלטון הבנקאית חיצונית לבנק ישראל (ספק כתיאום פרשנות לכללי בנק ישראל אשר אולי תתנגש לעתים עם האינטרס הציבורי).
- גזענות בישראל, אי שוויון חינוכי בישראל ואפלייה תעסוקתית בישראל המקשים כולם על עובדים עצמאים חדשים בישראל.
