אורח חיים יושבני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בני משפחה מארצות הברית צופים בטלוויזיה בסלון ביתם, 1958.הגורמים המרכזיים לתת פעילות גופנית כיום הם מיכון העבודה, שימוש מוגבר ברכב פרטי, וישיבה ממושכת מול צגי מחשבים וטלוויזיות.

אורח חיים יושבני (באנגלית: Sedentary lifestyle) הוא אורח חיים הכרוך בצמצום הפעילות הגופנית בכל תחומי החיים, המאפיין את החברה המודרנית. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב מיכון העבודה, הסתמכות גוברת על רכב פרטי ותחבורה ממונעת כאמצעי תחבורה עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה בישיבה מול המחשב ובצפייה בטלוויזיה, חלק מדפוסים אלה קשורים לתרבות הצריכה כגון פרבור, תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.

אורח חיים יושבני גורר נזקים קשים לבריאות. אחת הבעיות היא שהוא מהווה את אחד הגורמים העיקריים להשמנה‏[1]הנזק שנמדד לא קשור רק להשמנה, שנמדדת כגורם סיכון אחר. לפי ארגון הבריאות העולמי מחסור בפעילות גופנית הוא אחד מגורמי הסיכון הבריאותי המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם.‏[2] שמייצגים מוות מוקדם של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. ‏[3] הנזק במדינות עשירות (כמו ישראל) הוא גבוה יותר - 7.7% מכלל מקרי המוות- במדינות עשירות זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר השמנה ובשיעור דומה לה. ‏[4] התאמת נתון זה לישראל פירושו מוות של כ-3,400 ישראלים בשנה מאורח חיים יושבני. ‏[5]

מחקר משנת 2014 טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. ‏[6]. לדעת מספר חוקרי בריאות, דומה בעוצמתו לנזקי העישון. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, סרטן השד, סרטן המעי הגס, דיכאון. [1] וכן שורה ארוכה של מחלות אחרות. גורמי סיכון אחרים - כמו יתר לחץ דם והשמנת יתר, קשורים גם הם לגורם זה.[2]

כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל הפעילות הגופנית. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא אורח חיים פעיל שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת התחבורה הפעילה על ידי שינוי ההאקולוגיה העירונית והתכנון העירוני - הקמת שבילי אופניים, רחוב ידידותי להולכי רגל, תכנון מוטה תחבורה ציבורית ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת ההליכה ברגל והשימוש בתחבורת אופניים.

גורמים המשפיעים על אורח חיים יושבני

אורח חיים יושבני הוא תופעה מודרנית יחסית והוא נפוץ יותר במדינות שעברו תעוש - מדינות עשירות ומדינות עם הכנסה בינונית. הוא נובע ממספר תהליכים שעברו חברות מערביות:

בדברים אלה יש השפעות מערכתיות מסוגים שונים: התכנון העירוני כולו, יכול לנוע בין שני קטבים - של העדפת תחבורה בת קיימא או של תחבורה מוטה רכב פרטי. האפשרות הראשונה כוללת עירוניות מתחדשת ותכנון מוטה תחבורה ציבורית - לדוגמה תכנון של בתי ספר במרחקי הליכה ובנייה צפופה, עם עירוב שימושי קרקע. האפשרות השנייה כוללת בניה פרברית יותר שמתאימה לרכב פרטי. בתכנון מוטה רכב פרטי יש נטייה ניתן לרכז את בתי הספר בשולי היישוב במקום שבו הקרקע זולה ונוח להגיע אליהם ברכב משיקולי פקקים וחניה, אבל דבר זה מקשה להגיע אליהם ברכיבה או בהליכה ברגל. אלו הן שתי אסטרטגיות תכנון עירוני שמוציאות זו את זו שכן היבטים רבים שנוחים לשם שימוש ברכב פרטי מקשים על התפעול של תחבורה ציבורית ועל הליכה ברגל ועל תחבורת אופניים.

כאשר מבוגר בוחר לנסוע במכונית הוא משפיע לא רק על עצמו אלא גורם להשפעות חיצוניות שמשפיעות על בחירות התחבורה של אנשים אחרים. הדבר כולל יצירת עומסי תנועה, איום בתאונות דרכים על הולכי רגל ורוכבי אופניים, ויצירת זיהום אוויר. מבחינת הרשויות הדבר יוצר ביקוש מושרה וכן מגדיל את הנטייה לקדם מדיניות של פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי.

תכנון מוטה רכב פרטי מגביל את היכולת של ילדים להתנייד ברגל או באופניים בשכונות עם תנועה כבדה שאין בהם שבילי אופניים ויוצר תמריץ עבור ההורים להסיע את הילדים ממקום למקום ברכב הפרטי. דבר זה פוגע הן בכמות זמן הפנאי והכוח של ההורים (יש להם פחות פנאי לבצע מטלות ודבר זה פוגע ביכולת לפנות זמן לפעילות גופנית).

שימוש עודף במכוניות בערים פוגע בפעילות הגופנית של ילדים דרך מספר אפיקים. האחד הוא הקטנת היכולת להתניידות רגלית בגלל איום בתאונות דרכים לדוגמה לפי ארגון "בטרם" לילד עד גיל 9 מסוכן לחצות כביש ללא ליווי מבוגר. אפיק אחר הוא חניה ברחוב על חשבון שימושי קרקע אחרים - כולל גינות, מתקני ספורט ומתנ"סים, כך שכמות הגינות שנמצאות במרחק הליכה מבית הילד יורד. חניה תת קרקעית באה על חשבון תקציב העירוני להקמת ותחזוקת מתקני ספורט. אפיק שלישי הוא כבישים מהירים שמבודדים את היכולת של הילד להגיע ליעדי פעילות גופנית - קיטוע של שכונות עירוניות.

כאשר ילד בוחר שלא לצאת ולעסוק בפעילות גופנית יש לכך השפעה מערכתית גם על ילדים אחרים, דרך שני אפיקי השפעה. האחד הוא דרך השפעה על העדפות והרגלי משחק של חבריו (שכן ילדים מאמצים הרגלים של חבריהם). האפיק השני הוא דרך הסיכוי להמצאות של חברי משחק בקרבת הבית של ילדים שכנים. רוב הפעילות הגופנית של ילדים מבוצעת כפעילות חברתית בקבוצות קטנות ולא כיחידים - במשחקים כמו כדורגל, כדורסל, מחבואים, תופסת, משחקי דמיון ועוד. גם בקרב מבוגרים יש להעדפה של שכנים ומכרים השפעה על יכולת הקיום של קבוצות ספורט מקומיות, על נורמות חברתיות הנוגעות לבריאות וספורט, וכן לדרישה של מתקני ספורט וכן מסלולי הליכה ושבילי אופניים מול העירייה.

ההשפעה על תת פעילות גופנית על ילדים היא חמורה במיוחד - הן בגלל הקניית הרגלי חיים והן בגלל שילדים זקוקים ליותר שעות פעילות גופנית ביום כדי לשמור על בריאות תקינה. לפי משרד הבריאות הבריטי ילד עד גיל 5 זקוק ל-3 שעות פעילות גופנית אינטנסיבית ביום. ילד בגיל 5-18 זקוק לשעת פעילות גופנית בכל יום. לעומת מבוגרים שזקוקים ל-150 דקות פעילות גופנית במקטעים של לפחות 10 דקות פעילות רציפה - לדוגמה 30 דקות פעילות גופנית 5 פעמים בשבוע. [7]

השפעות של אופניים חשמליים על פעילות גופנית

השימוש באופניים חשמליים יכול לסייע או להפריע לפעילות גופנית. חלק גדול מאנשים שעוברים לאופניים חשמליים לא היו עוברים לאופניים רגילים בגלל מגוון סיבות כגון קוד לבוש, חשש מהזעה, קשיים לוגיסטיים או מרחק רכיבה גדול, כך שאופניים חשמליים מגדילים את אחוז הרוכבים הכולל. אופניים חשמליים יכולים לסייע להגברת השימוש באופניים רגילים במספר דרכים כמו שינוי הרגלים ותפיסות על מקומם של אופניים ברחוב ובעיר; הדימוי העצמי של הרוכב משתנה, וחסמים אחרים לרכיבה (כגון חשש מתאונות) יורדים- כך שעולה הסיכוי שהוא יבחר להשתמש באופניים רגילים לעומת המשך שימוש ברכב פרטי; השימוש באופניים חשמליים מקטין סיכונים והפרעות לרכיבת אופניים רגילים כגון זיהום אוויר מתחבורה, פקקי תנועה וסיכון של פגיעה מצד רכב פרטי ואי חום עירוני. אופניים חשמליים ואופניים רגילים משתמשים באותן תשתיות, ולכן הגברת השימוש באופניים חשמליים תורם להגדלת הלחץ הציבורי להקמת תשתיות אופניים וכן להיבטים תומכים אחרים כגון חקיקה והדרכה לבטיחות אופניים שיכולים לסייע בהגברת השימוש באופניים רגילים; על פי החוק בישראל, אופניים חשמליים חוקיים מחייבים פידול ודבר זה יכול להוות פעילות גופנית. עם זאת חוק זה לא נאכף בישראל ורוכבים רבים רוכבים באופניים ללא פידול; אופניים חשמליים יכולים לתת מענה לחלק מהדרך שהוא קשה מידי לרוב הרוכבים (לדוגמה לעלות במעלה הר הכרמל בחיפה) ובשאר הדרך לקיים דיווש אינטנסיבי יותר. בכך הם מחליפים נסיעות שבהן 100% מהפעילות הייתה מבוצעת ברכב.

מאידך שימוש באופניים חשמליים עלול להוריד את כמות השימוש באופניים רגילים, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער. דבר שכאמור הוא חמור יותר יחסית להורדת כמות הפעילות הגופנית של מבוגרים.[7]

עוד דרך שבה אופניים חשמליים פוגעים באורח חיים פעיל היא נסיעה של רוכבי אופניים חשמליים על המדרכות דבר שיוצר הפרעה חמורה וסיכון להולכי רגל [3][4][5]. וגם מגביר את הסיכון לרוכבים - שכן בסביבה עירונית עיקר הסיכון לרוכבי אופניים הוא בצמתים, וצמתים אלה בטוח יותר לחצות ברכיבה על הכביש ולא בחציה במעבר חצייה.

השפעות בריאותיות של אורח חיים יושבני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של פעילות גופנית

יש יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות המצביעים על החשיבות הרבה של פעילות גופנית לבריאות ועל הנזקים של אורח חיים יושבני. כדאי לציין כי מחסור בפעילות גופנית נמדד במחקרים רבים כגורם נפרד מהשמנה ומשקל יתר - כלומר הנזק מאי-פעילות גופנית נגרם גם לאנשים רזים, ופעילות גופנית יכולה לסייע לאנשים גם אם יש להם משקל יתר. לפי פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, בעוד השמנה ומשקל יתר תורמים במדינות עשירות ל-8.4% ממקרי המוות, עוד כ-7.7% ממקרי המוות מיוחסים למחסור בפעילות גופנית.‏[2] עם זאת יש לשים לב כי תזונה לא בריאה עלולה לגורם נזקים לגוף לא רק דרך השמנה אלא גם דרך אפיקים נוספים כמו מלח שגורר לחץ דם גבוה.

בשנת 2012, פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון הרפואי The Lancet. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים שנגרמו עקב מחסור בפעילות גופנית ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו מחלות לב, סוכרת מסוג 2 וסרטן - במיוחד סרטן השד וסרטן המעי הגס, שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מעישון). לפי המחקרים הפסקת אורח החיים יושבני תוביל להגדלת תוחלת החיים בלידה של אדם ממוצע בעולם ב-6 חודשים ו-24 יום. ‏[8][6]

לפי אי-מין לי ושותפיה למחקר, תת פעילות גופנית הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה בסוכרת מסוג 2 (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% בסרטן השד וב-10% בסרטן המעי הגס (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1% עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מיליון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים הייתה גדלה ב-0.68 שנים (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדבר היה מקטין את מספר מקרי המוות ב-530 אלף בני אדם בשנה. [8] יש לשים לב כי תוצאה זו נוגעת לכלל מדינות העולם, כולל מדינות שבהן יש כמות גדולה של שתיית אלכוהול, עישון או הדבקות במחלות מדבקות - פרוש הדבר כי במדינות מערביות ייתכן כי השפעה זו גדולה יותר (ראו מחקרים בהמשך).

במחקר כלכלי של Beale ואחרים משנת 2007 בבריטניה, הם טוענים כי הגברת הפעילות הגופנית תסייע למניעה ולהפחתה של 20 מחלות ומצבים גופניים. לפי החוקרים אנשים שפעילים כיום מפחיתים את הסיכוי שלהם לחלות במחלות כרוניות מרכזיות ב-50%, ולהפחית את סיכוי התמותה בטרם-עת ב-20%-30%. [9]

מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי תוחלת החיים בלידה של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי צפייה בטלוויזיה במשך פחות משעתיים ביום. [10]

מחקרים שונים מקשרים בין מחסור בפעילות גופנית לבין שלל מחלות ומצבים רפואיים כולל: חרדה, מחלת לב כלילית, דיכאון, סוכרת מסוג 2, סרטן המעי הגס, סרטן השד, פקקת ורידים עמוקה, השמנת יתר, לחץ דם גבוה, אוסטאופרוזיס, אבנים בכליות, אי סדירות בלפידים וכאבים בגב התחתון. [7]

מחקר משנת 2014 טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. ארגון הבריאות העולמי קבע כי חוסר פעילות גופנית הפך להיות הגורם הרביעי בגודלו לתמותת בני אדם. רק מקום אחד לפני השמנת יתר‏[11].

"זמן מסך" - ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה מול המחשב, הוא בעל השלכות בריאותיות הקשורות בהשמנה, בהרגלי תזונה ובהרגלי שינה ראו השפעות בריאותיות של טלוויזיה והתמכרות למשחקי מחשב. בנוסף יש מספר מומחים ועיתונאים הטוענים כי גלישה מרובה באינטרנט, וגירוי בלתי פוסק מצד טאבלטים, סמארטפונים, גורם להפחתה ביכולת המוח לבצע פעולות מסוימות כגון קריאת ספרים וחשיבה לעומק. לפי טענה זו מכשירים אלה מעודדים את המוח לבצע פעולות שטחיות של עיבוד מידע, ומרגילים אותו בכך להימנע ממאמץ רב שדורשות פעולות מורכבות יותר. גם התקשורת בין הורים וילדים נפגעת עקב נוכחות מתמדת של טכנולוגיית תקשורת [8].

תוחלת חיים

מחקר משנת 2014 שהתפרסם במגזין הבריטי Sports Medicine, טוען שאורח החיים היושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים. המחקר טוען שישיבה ממושכת מול צג, כל צג שלא יהיה, שש שעות בממוצע, תקצר את זמן החיים שלכם בכחמש שנים. זאת בשל שלל מחלות הנגרמת מכך: ביניהן השמנה, מחלות לב, סרטן, סוכרת, שבץ, דיכאון וכמובן כאבי שרירים. הישיבה פוגעת בכרומוזומים שבתוך התא‏[12].

מחקר שפורסם בשנת 2000 על ידי חוקרים מ-Copenhagen University Hospital וכלל מעקב לאורך 14 שנים ויותר אחר 13,375 נשים ו-17,265 גברים בגילאים 20-93 מצא כי רכיבה על אופניים מהווה היבט בריאותי מגן משמעותי מאוד. בהתחשב בגורמים כמו חינוך, הרגשה בריאותית, לחץ דם, כולסטרול, אינדקס מסת גוף, וגורמי סיכון כמו עישון. מי שעסקו בפעילות גופנית גבוהה ואינטנסיבית היו בעלי סיכוי תמותה נמוכים ב-50% בכל הגילאים והמגדרים. כמו כן, אפילו לאחר הוספת גורמים כמו פעילות גופנית בשעות הפנאי, מי שלא רוכבים לעבודה הם בעלי סיכוי תמותה גבוהים ב-39% לעומת מי שכן רוכב. [13]

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה בתאונות דרכים (לרמה של רבע מישובים פרווריים) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [9]

הרגשה טובה יותר ושיפור המצב הנפשי באורח חיים פעיל

על פי מחקר שנערך במינסוטה בקרב 4,500 בני נוער, קיים קשר סטטיסטי בין פעילות גופנית בהיקף גבוה יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר. כך לדוגמה, Phenylethylamine (או PEA) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה-PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[10]

מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[11]

Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1,600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[12] הם מצאו כי הרגלי היוממות של רוכבי אופניים הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים בתחבורה פעילה מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות ורוגע. חווית הרוגע חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים בתפיסת עולם סביבתית בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [13]

סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא אחד הסרטנים השכיחים בישראל בקרב גברים ונשים כאחד. נכון לשנת 2012 מתגלים בישראל כ-3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, ומתים ממנו כ-1,300 אנשים בכל שנה. מתחת לגיל 65 מתים כ-265 ישראלים בכל שנה מסרטן המעי הגס.‏[14][15]

לפי מחקר משנת 1998, השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהיעדר פעילות גופנית, אכילת יתר (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), וייתכן גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ו/או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.[16] ולעומת זאת, פעילות גופנית, ואכילה של הרבה פירות וירקות מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60%-80% [17].

סרטן השד

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל. נכון לשנת 2012 חלו בסרטן השד כ-5,000 נשים בישראל, כ-3,000 מתוכן מתחת לגיל 65. אחד מכל 3 מקרים חדשים של סרטן בישראל בקרב נשים הוא סרטן שד.‏[14] נכון לשנת 2012 כ-1,000 נשים (ו-19 גברים) מתות בשנה מסרטן השד, מתוכן כ-400 נשים מתות מסרטן בכל שנה לפני גיל 65. ‏[15]

בשנת 2014 ערכו חוקרים מטה-אנליזה של מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכון לסרטן השד. החוקרים בחנו 7 מחקרי מעקב (cohort studies) 14 מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (Case control) שנבחרו לפי איכות המחקר במדד Newcastle-Ottawa. במחקרי המקרה -ביקורת מצאו יחס הסיכויים (Odds ratio) של 0.84 (רווח סמך של 0.81 עד 0.88) ומחקרי המעקב מצאו יחס סיכונים של 0.61% (רווח סמך של 0.59-0.63). כלומר ניתן להעריך כי הסיכון לתחלואה בסרטן שד בקרב נשים שעוסקות בפעילות גופנית יכול להיות נמוך ב-20 עד 40 אחוזים. לפי החוקרים פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לתחלואה בסרטן השד, בעיקר בקרב נשים בגיל לאחר חדלון הווסת.‏[18]

לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10%-16%. ‏[19]

סוכרת

בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילים של 21-87 והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [14]

השמנת יתר

מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים בסקייטבורד לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי משקל יתר ב-48%.[15]

מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה (כולל שימוש בתחבורה ציבורית) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים למכוניות היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר.[20] מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.[20]

מחלות לב

מחלות לב הן גורם המוות השני בחשיבותו בישראל. נכון לשנת 2012, כ-17% מכלל התמותה, כ-20 אלף ישראלים בשנה, מתים ממחלות לב. בגילאים 0-65 מחלות לב גורמות ל-11% מכלל מקרי המוות, כ-720 מקרי מוות בשנה. ‏[15]

מחקר משנת 2009 על 2,400 מבוגרים מצא כי אנשים שרכבו או הלכו לעבודה היו בעלי כושר גופני טוב יותר, סבלו פחות מעודף משקל והיו רזים יותר, והיו בעלי לחץ דם נמוך יותר, ובעלי רמת אינסולין טריגליצרידים בדם טובה יותר יחסית למבוגרים אחרים שלא רכבו, וזאת תוך התחשבות במשתנים אחרים כמו גיל, עישון, מוצא, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית אחרת. כל המשתנים האלה משפיעים על הסיכון לחלות במחלת לב [16]

מחקר שנערך במחלקה למניעת מחלות כרוניות במכון הלאומי לבריאות הציבור בפינלנד, שבדק 26,643 נשים וגברים מרחבי פינלנד בגילאים 24-64 שהיה להם לחץ דם גבוה אך לא היה להם עבר של מחלות לב, שבץ או סכרת, על פני 20 שנה, מצא כי רכיבה על אופניים באופן יומיומי מפחיתה מחלות לב בקרב גברים ונשים בעלי לחץ דם גבוה בצורה משמעותית.[21]

פגיעה בפוריות והשפעות הורמונליות

אורח חיים יושבני פוגע בפוריות בכמה דרכים, בין היתר בגרימת השמנה‏[22][23]. פגיעה בפוריות מהווה את אחד הסיכונים לקיימות האנושות. כמו כן אורח חיים יושבני גורם לפגיעה הורמונלית‏[24][25].

השפעות סביבתיות של אורח חיים יושבני

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - זיהום אוויר מתחבורה, השפעות חיצוניות של רכב פרטי, תרבות הצריכה

אורח חיים יושבני מהווה את אחד הגורמים העיקריים לזיהום האוויר, מים וקרקע. כמויות חשמל גדולות נצרכות למען תפעול מכשירים ביתיים שונים, ואלו דורשות הפקת חשמל - בדרך כלל תוך שריפת פחם או גז טבעי. שימוש ברכב פרטי גורר צריכה של נפט, זיהום אוויר מתחבורה ופליטה של גזי חממה. לדוגמה, 20% מפליטות הפחמן הדו חמצני לאטמוספירה, מקורם בתחבורה[17]. כמו כן נגרם זיהום מים וזיהום קרקע על ידי דלקים ושמנים. זיהום אוויר וזיהום מים נוספים נגרמים זיהום תעשייתי בזמן זיקוק הנפט (לדוגמה בתי זיקוק לנפט בחיפה ובאשדוד הפולטים נוסף למזהמים נפוצים גם מתכות כבדות וחומרים מסרטנים אחרים), מכוניות גם דורשות השקעת אנרגיה גדולה בזמן הכרייה של מתכות כמו פלדה ואלומיניום ויוצרות זיהום בזמן מחזור של גרוטאות פלדה (ראו חוד פלדה במפרץ חיפה לדוגמה). נזקים נוספים כוללים קיטוע שטחי מחיה ואיום בתאונות דרכים על הולכי רגל ורוכבי אופניים ובכך הפחתה בפעילות הגופנית מצד אנשים אחרים.

הפחתת שימוש בכלי רכב פרטיים ועידוד תחבורה ציבורית, תחבורת אופניים והליכה ברגל, יכולים להוריד פליטת גזי החממה וזיהום אוויר בו בזמן להציל את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם.

קשר נוסף בין אורח חיים יושבני ובין נזק סביבתי קשור לתרבות הצריכה שהולכת עם שעות רבות של צפייה בטלוויזיה. החשיפה לפרסומות והצגת המציאות דרך נקודת המבט של המדיה הטלוויזיונית והעיתונות המסחרית עלולה להסתיר נזקים סביבתיים, להציג פעילות הרסנית לסביבה בתור חוויה מהנה. שעות מסך רבות פירושן גם פחות מפגשים עם אנשים במרחב האמיתי ומודעות למתרחש בזירה המקומית, כמו גם חשיפה ללא תיווך לסביבה הטבעית. דוגמה קיצונית לזה היא אנשים שיוצאים לטיול בחיק הטבע אבל מסתכלים בטלוויזיה או גולשים באינטרנט תוך כדי שהייה בטבע.

אורח חיים פעיל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אורח חיים פעיל

המלצות משרד הבריאות האמריקאי משנת 2008, ושל משרד הבריאות הישראלי בעקבותיו, הן ביצוע של לפחות 150 דקות מצטברות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית או 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה או שילוב של השניים, כאשר בכל פעם הפעילות תימשך לפחות 10 דקות.[18] [19]

לדוגמה חצי שעה הליכה, 5 פעמים בשבוע יכולה להוציא אנשים מהקטגוריה של "אורח חיים יושבני". "פעילות גופנית מתונה" מגודרת על ידי פרופסור לי בצורה הבאה - אפשר להרגיש את קצב פעימות הלב שלך עולה מספיק כך שתוכל לנהל שיחה עם חבר, אבל אין לך מספיק אוויר כדי לשיר. כל פעילות מתאימה לזה - הליכה, שחייה, רכיבה באופניים וכו'. מלבד פעילות ספורט כל פעילות יכולה לסייע לשפר את איכות החיים: גינון, ריקוד, משחק עם הילדים, הליכה עם הכלב, הליכה לעבודה וכו'. לטענתה, אורח חיים פעיל, כלומר הקניית הרגלים כאלה ושמירה עליהם, היא שוות ערך לגמילה מעישון [20]. יש המסייגים זאת ומציינים כי אחוז המעשנים באוכלוסייה נמוך יותר, ולכן למרות שברמה של כלל האוכלוסייה ההשפעות דומות, עבור אדם מעשן הפסקת העישון עדיין מהותית יותר יחסית לפעילות גופנית.

אורח חיים יושבני מוחי

ישנן 2 תופעות שאפשר להכניס תחת הכותרת הזו:

1. התופעה הראשונה, מוכחת יותר היא השפעה של מחסור בפעילות גופנית על המוח ומערכת העצבים. הפעילות הגופנית מנוהלת על ידי המוח, במוח יש מרכזים מסוימים העוסקים בכך. ככל הפעילות הגופנית מורכבת יותר כך המוח עובד יותר. לדוגמה טיול בטבע דורש יותר פעילות מאשר התעמלות כי הוא צריך לכוון את הגוף כך שהוא לא יפול, להיתקל בסלע, הוא קולט את מראה העצים, הפורים, הוא מפעיל מרכזים הקשורים דיבור עם אנשים אחרים לעזרה לאנשים אחרים לעבור מעל סלע ועוד. לעומת זאת התעמלות בחדר כושר היא פשוט מקבץ תנועות מכאניות החוזרות על עצמן. כאשר אדם נמצא באורח חיים יושבני לא רק השרירים גם אזורים רבים במוחו לא עובדים. הדבר פוגע בתפקוד המוח מה שיכול להביא לדמנציה ומחלת אלצהיימר‏[26][27]. הפגיעה מביאה בין היתר למחלות לב שונות‏[28].

כמו כן, הדבר יכול לגרום לחוסר נחת נפשי, פגיעה בזיכרון וביכולת החשיבה, בין היתר בגלל פגיעה באספקת החמצן‏[29].

2. התופעה השנייה אשר בחלקה עדיין נמצאת בגדר השערה, היא שבאותו האופן בו העדר פעילות גופנית עקב העברת העבודות הפיזיות למכונות מחלישה את השרירים ופוגעת בכושר הגופני, כך מחסור בפעילות מוחית עקב העברת העבודות הקשורות בפעילות כזאת למכונות יכולה לפגוע בתפקוד המוח ולצמצם את כושר העבודה שלו. זאת אומרת, ששימוש במחשבון יכול להחליש את היכולות החשבוניות של המוח, שימוש באפליקציית הניווט "ווייז" את כושר הניווט, מחשב האומר בתוך אוטובוס מה התחנה הבאה - את הזיכרון, שימוש בקריוקי את השמיעה המוסיקלית הפנימית ואת הזיכרון, שימוש במצלמה את קושר זיכרון התמונות (שמאפשר לצייר להעלות על נייר את הנוף שהוא ראה פעם) וכדומה. חלק מההשפעות, הן כאמור רק בגדר של תאוריה אבל יש השפעות שכבר נמדדו בפועל, במחקרים שונים:

מחשבונים בבית הספר היסודי. החל משנת 2014, לפי החלטת הממשלה הבריטית, נאסר השימוש במחשבונים בכיתות בבתי הספר היסודיים, למרות התנגדות של חלק מהמדענים ומהעיתונאים. לטענת שרת החינוך של בריטניה במדינות בהם השימוש במחשבונים בכיתות בית הספר היסודי אסור - ההישגים גבוהים יותר. שנה לאחר מכן ההישגים של התלמידים במתמטיקה השתפרו פלאים והגיעו לשיא של כל הזמנים בבריטניה.‏[30][31].

בכיתה ג' בבית ספר ערכו ניסוי: אמרו לתלמידים מסוימים לפתור בעיות בחשבון בלי מחשבון ולאחרים עם מחשבון. אחרי זה אמרו ל-2 הקבוצות לפתור בעיות בלי מחשבון. אם התלמידים היו טובים בחשבון גם קודם לא היה הבדל. לאלה שלא היו טובים בחשבון קודם הקבוצה "בלי מחשבון" פתרה בשלב השני טוב יותר‏[32].

אפליקציית הניווט "ווייז" יש מחקרים המראים שכאשר אדם משתמש כל הזמן ב"וייז" זה פוגע ביכולתו לנווט‏[33][34]. יש אפשרות שמעבר למכוניות אוטונומיות יכול להגביר אפקט זה.

אורח חיים יושבני בישראל

פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה בקרב תושבי העיר תל אביב יפו מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. אחוז הרוכבים לעבודה גבוה בהרבה במרכז העיר יחסית לשאר האיזורים. קיים קשר בין קיום תשתיות אופניים, יוקר החנייה ונוחות הגעה לשירותים עירוניים במרחקי הליכה, לבין תחבורה פעילה.

סקר של ארגון הבריאות העולמי שהשווה את הרגלי הפעילות הגופנית של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.[35] לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי משנת 2010, 84% מכלל בני הנוער בישראל לא קיימו מספיק פעילות גופנית (שעה ביום של פעילות נמרצת עד בינונית)[21]

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. [36]

להלן נתונים על אחוז העובדים לפי סוג הפעילות הגופנית בעבודה ועל שיעור האנשים שנמצאים בישיבה בבית מעל 4 שעות ביום, לפי נתוני הסקר של משרד הבריאות:[36]

סוג פעילות גברים יהודים נשים יהודיות גברים ערבים נשים ערביות
עבודה בישיבה מעל מחצית הזמן בעבודה 66.3 62.2 34.3 40.9
עבודה בעמידה מעל מחצית מהזמן 13.2 17.5 35.6 38.9
עבודה בהליכה מעל מחצית מזמן העבודה 13.4 15.8 21.9 18.4
עבודה פיזית קשה מעל מחצית זמן העבודה 7.1 4.5 8.2 1.9
פעילות יושבנית מעל 4 שעות ביום 40.3 49.6 64.7 62.3

כ-60% מהעובדים היהודים וכ-30%-40% מהעובדים הערבים יושבים במשך רוב יום העבודה, כ-20% מהעובדים (כ-30% בקרב גברים ערבים) הולכים או עובדים בעבודה פיזית קשה במשך רוב יום העבודה.

להלן נתוני הסקר על תחבורה פעילה, תחבורה פעילה מספקת, ופעילות גופנים מספקת - כלומר איזה אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת מבצעים פעילות גופנית בכמות שעונה על המלצות ארגון הבריאות העולמי [36]:

סוג פעילות גברים יהודים נשים יהודיות גברים ערבים נשים ערביות כל המדגם
שיעור הליכה לסידורים 59.8% 65.4% 40.1% 57.0% 60.4%
עמידה בהמלצות באמצעות הליכה לסידורים 2.2% 6.5% 4.3% 10.4% 4.9%
שיעור הליכה לעבודה בכל יום 16.3% 19.0% 24.0% 19.0% 18.3%
עמידה בהמלצות באמצעות הליכה לעבודה 1.8% 3.1% 4.7% 5.0% 2.9%
רכיבה על אופניים כדי להגיע לעבודה או לסידורים 6.7% 3.3% 4.2% 0.0% 4.5%
עמידה בהמלצות באמצעות רכיבה לעבודה 1.3% 0.2% 0.5% 0.0% 0.7%
שיעור פעילים בחיי היומיום בכמות מספקת 5.6% 10.5% 9.1% 15.4% 8.8%
שיעור פעילות גופנית מספקת כחלק מספורט 38.6% 30.9% 25.3% 17.9%
שיעור פעילות גופנית מספקת 42.5% 41.7% 32.5% 31.9% 40.5%

ניתן לראות כי רק 9% מהתושבים הבוגרים בישראל מקבלים פעילות גופנית מספקת באמצעות תחבורה פעילה (על ידי הליכה לקניות, הליכה לעבודה או רכיבה באופניים לעבודה או לקניות), וכל היתר - כ-30% מכלל האוכלוסייה הבוגרת מקבלים מספיק פעילות גופנית לדבריהם, באמצעות פעילות גופנית ספורטיבית.

ממצאים אלה מצביעים על כך שאחת הסיבות המרכזיות למחסור בפעילות גופנית בישראל קשורה לשילוב של פקקי תנועה יחד עם תחבורה פעילה נמוכה לעומת מדינות אירופאיות רבות - פחות הליכה ברגל ופחות תחבורת אופניים. דבר זה קשור לתכנון מוטה רכב פרטי ופרבור בישראל שמקשים על תחבורה פעילה ותחבורה ציבורית, מעודדים שימוש ברכב הפרטי, ובנוסף גם גורמים לבזבוז זמן רב בפקקי התנועה. נתונים מישראל לגבי יוממות ואחזקת רכב מראים כי במרכזי הערים יש אחוזים גבוהים יותר של תחבורה פעילה לעומת הפרברים. סיבות נוספות קשורות לתשתיות הליכה ברגל לא נוחות, תחבורה ציבורית בעייתית ומחסור בשבילי אופניים.

סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה לשעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל וכן שעות רבות של משחקי מחשב - לפחות 40% מבין היהודים וכ-60% מהערבים נמצאים במצב יושבני כשהם צופים בטלוויזיה, במחשב או קוראים ספר.

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית תורם ל-7.7% מסך התמותה במדינות עשירות והוא גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו במדינות אלה. ‏[2]. ניתן להשוות זאת להשמנה - השמנה שגורמת ל-8.4% מכלל מקרי התמותה במדינות אלה. היות ובישראל נפטרו בשנת 2012 כ-40 אלף איש בשנה, ‏[15] ניתן להעריך באופן גס את כמות התמותה בישראל כתוצאה ממחסור בפעילות גופנית בכ-3,000 איש בשנה.

לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב-2017 כמות גבוהה של ילדים בישראל סובלים מהשמנה, כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא(לדוגמה עודף סוכר) ואורח חיים יושבני אשר מגיע מיותר מידי רכבים וחיים מול המסך‏[37]


עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע פעילות גופנית מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.[38]

אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.[38]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Aaron KandolaWhat are the consequences of a sedentary lifestyle?29 לאוגוסט 2018, Medical News Today
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Global health risks גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009
  3. ^ פעילות גופנית באתר ארגון הבריאות העולמי
  4. ^ [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11]
  5. ^ 7.8 אחוז מתוך מספר מקרי המוות בישראל בשנת 2015, שעמד על 44,262 אנשים בשנה, נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות 2000-2015, משרד הבריאות, 2017, עמ' 54-55
  6. ^ ליהי שורשהישיבה מזיקה לבריאות 17.09.20014
  7. ^ 7.0 7.1 Department of Health, UK. [https://www.sportengland.org/media/388152/dh_128210.pdf At least five a week: Evidence on the impact of physical activity and its relationship to health]. A report from the Chief Medical Officer. 2004. at sportengland.org
  8. ^ 8.0 8.1 I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy, The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012
  9. ^ Beale S, Bending M, Trueman P. An Economic Analysis of Environmental Interventions that Promote Physical Activity. NICE PDG Report. May 2007
  10. ^ Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828
  11. ^ ליהי שורשהישיבה מזיקה לבריאות 17.09.20014
  12. ^ ליהי שורשהישיבה מזיקה לבריאות 17.09.20014
  13. ^ ANDERSEN, L. ET AL. All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).
  14. ^ 14.0 14.1 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012, למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012, משרד הבריאות, יולי, 2015
  16. ^ Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. Meat consumption and risk of colorectal cancer. JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.
  17. ^ Cummings JH, Bingham SA. Diet and the prevention of cancer. BMJ 1998;317:1636-40. הטקסט המלא. PMID 9848907.
  18. ^ Gonçalves AK et al,Effects of physical activity on breast cancer prevention: a systematic review, J Phys Act Health. 2014 Feb;11(2):445-54. doi: 10.1123/jpah.2011-0316.
  19. ^ פעילות גופנית יכולה להציל חיים, האגודה למלחמה בסרטן, 2009.
  20. ^ 20.0 20.1 David R. Bassett, Jr., John Pucher, Ralph Buehler, Dixie L. Thompson, and Scott E. Crouter, Walking, Cycling, and Obesity Rates in Europe, North America, and Australia , Journal of Physical Activity and Health, 2008, 5, 795-814
  21. ^ מה הקשר בין מחלות לב לרכיבה על אופניים? נאווה עינבר, מגזין אופניים
  22. ^ נטע אחיטוב ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות 15 לנובמבר 2017, הארץ
  23. ^ Madeline R. Vann, MPH 6 Ways You’re Ruining Your Testosterone23 ליולי 2015
  24. ^ lifemix today How Your Habits Could Be Putting Your Hormones out of Balance 2 לאוגוסט 2016
  25. ^ step to health 7 “Innocent” Habits That May Cause Hormonal Imbalances 6 לאפריל 2017
  26. ^ Michael J. Wheeler,a,b,∗ Paddy C. Dempsey,a,c Megan S. Grace,a Kathryn A. Ellis,d,e Paul A. Gardiner,f,g Daniel J. Green,b,h and David W. Dunstana,b,i Sedentary behavior as a risk factor for cognitive decline? A focus on the influence of glycemic control in brain health 2 למאי 2017, US National Library of Medicine National Institutes of Health
  27. ^ University of California - Los Angeles Sitting is bad for your brain -- not just your metabolism or heart 12 לאפריל 2018, ScienceDaily]
  28. ^ Mischel NA1, Llewellyn-Smith IJ, Mueller PJ. Physical (in)activity-dependent structural plasticity in bulbospinal catecholaminergic neurons of rat rostral ventrolateral medulla. 15 לפברואר 2014, PubMed.gov
  29. ^ CORY ROSENBERG A sedentary lifestyle could be bad for your brain23 לספטמבר 2018,MNN.com
  30. ^ LAURA CLARK [http://www.dailymail.co.uk/news/article-2230265/Primary-schools-ban-calculators-children-dependent-them.html Primary schools to ban calculators because children have become too ‘dependent’ on them] 09 לנובמבר 2012, Mail Online
  31. ^ Javier Espinoza Calculator ban 'has improved children's numeracy skills', ministers claim 27.08.2015, The Telegrafh
  32. ^ Vanderbilt University Calculators Okay In Math Class, If Students Know The Facts First, Study Finds 20 לאוגוסט 2008, ScienceDaily
  33. ^ Joan Raymond GPS addict? It maybe eroding your brain. 15.11.2010
  34. ^ UCL Satnavs 'switch off' parts of the brain 21.03.2017
  35. ^ ד"ר גל דובנוב-רז, אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית בית החולים שיב"א
  36. ^ 36.0 36.1 36.2 סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21 דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות
  37. ^ שרית רוזנבלום מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?13.12.2017, ויינט
  38. ^ 38.0 38.1 Aliza Matusevich, An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009
בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל


הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי