ההיסטוריה של התאגיד

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ההיסטוריה של התאגיד הוא תיאור ההיסטורי של התפתחות תאגידים על פני מאות השנים האחרונות.

צ'רטר- כתב זכויות להגבלת החובות

האחריות האישית (Individual responsibility) היא אחד העקרונות הבסיסיים של החוק (Common law) בתרבות המערבית. זאת לדוגמה בניגוד לאחריות קבוצתית שהייתה רווחת בתרבות הערבית לדוגמה (אם אתה פגעת במישהו, נפגע במישהו אחר מהחמולה או הכפר שלך - נקמת דם). המחויבות להחזר חובות הינה חלק מתפיסת האחריות האישית. בעת העתיקה אי פרעון חוב הביא לעבדות - ביהדות, ביוון וברומא ובעולם המערבי עד התקופה המודרנית. עבדות-חוב (Debt Slavery) היא תשלום חובות על ידי עבודת המשפחה כולל היורשים. עבדות חוב הייתה מקובלת ושכיחה בעולם המערבי עד התקופה המודרנית. בעת העתיקה ובמאה ה-16 חובו של אדם היה עובר בירושה לצאצאיו. דבר זה היה יכול לרושש את הצאצאים שלא עשו דבר. השפעה נוספת של דבר זה היא שאנשים נזהרו יותר מלקיחת סיכונים שכן אובדן הכסף היה יכול לסבך לא רק אותם אלא גם את צאצאיהם.

בשלהי ימי הביניים התקיימה התפתחות של הסחר הבינלאומי הימי בין אנגליה והולנד לבין אפריקה והודו לסחר בתבלינים וסחורות יקרות. הפלגות הסחר באוניות עץ המונעות במפרשים, היו כרוכות בסיכונים עצומים, עם סיכוי לרווחים עצומים. המסע הימי התארך לזמן של שנים, והרווח במקרה של הצלחה הייה מתממש אחרי כמה מסעות. מי שהשקיעו במסעות הפלגה מאנגליה לסחור בתבלינים בהודו הסתכנו לא רק בסכנות הבלתי נמנעות של מסע מסוכן בים אלא גם באפשרות שהם ומשפחותיהם יהרסו אם מטענם יאבד בגלל סופה או שודדים. פרש הדבר היה לא רק אובדן כסף אלא גם אובדן החירות. דבר זה האט והקשה על המסחר עם המזרח הרחוק שהיה אינטרס של המשקיעים אך גם של המלך.

כדי להקטין את הסיכונים האלו, פותח באנגליה של סוף המאה ה-14 סוג חדש של תאגיד העסקי בשם Merchant Venturers Society .[1] עד אז רוב הפעילות העסקית בוצעה באמצעות שותפויות. דבר שהיה הצורה הנפוצה לעסקים עד למאה ה-19. כתב הזכויות של התאגיד (צ'רטר) הוא הרשאה לזכויות-יתר שהמדינה נותנת לקבוצה של משקיעים כדי לשרת מטרה ציבורית כלשהי. התאגיד ייצג חידוש מוסדי חשוב לצורך התגברות על מכשול למסחר הבינלאומי. כמו חידושים רבים אחרים, כתב הזכויות של התאגיד פתח אפשרויות נרחבות וחדשות לקידום האינטרסים של החברה האנושית. הבעיה היא שחידוש זה ניתן לניצול -לרעה כאשר אין כוחות של החברה האזרחית שיכולים לעמוד על המשמר.

כתב הזכויות לתאגיד ייצג הרשאה מהמלך שהגבילה את האחריות של משקיע, לפי גודל ההשקעה בו. אם השקעת בתאגיד 1,000 לירות שטרלינג והוא נקלע להפסדים וחובות מה שהפסדת הוא אותם 1000 ליש"ט ולא יותר. ייתכן כי חובות התאגיד עומדים על כמה מיליוני ליש"ט - אבל הנזק הזה לא חל עליך ולא על ילדך. זכות זו לא ניתנה לאזרחים רגילים. התפיסה באותה תקופה הייתה של פעילות חד פעמית (לדוגמה מסע מסויים להודו עם 4 אוניות) והצ'רטר היה ניתן למטרה מוגדרת למסע ספציפי, או לתקופה מוגבלת. התנאי לפעול כתאגיד בע"מ היה שהתאגיד יפעל למען כלל החברה, והשליט והצ'רטרים של התאגידים ציינו במפורש שהם הוקמו בראש ובראשונה לשרת את החברה. כל כתב זכויות פירט את הזכויות והחובות הספציפיים שהוענקו לתאגיד מסויים - כולל נתח הרווחים שילך לממלכה בתמורה לפריבילגיה המיוחדת שניתנה. כתבי זכויות כאלה ניתנו על פי רצון המלך, ויכלו להמשך בחזרה בכל זמן. העיקרון היה שהשליט נתן - השליט לקח.

ההיסטוריה של היחסים בין תאגידים- לבין הממשלה מאז אותם ימים היא בעיקר לחץ מתמשך מצד נציגי האינטרסים של התאגידים, כמו עורכי דין שתאגידים שכרו, בעלי הון או מנכ"לים, להגדיל את זכויות התאגיד ולהגביל את מחויבויותיו.

פירטיות כעסק רווחי

ב-1580 המלכה אליזבט הייתה המשקיעה הגדולה ביותר בספינת הפירטים של פרנסיס דרייק The Golden Hind שקבלה מהמלכה את ההגנה המשפטית כתאגיד בע"מ. לאחר שהמלכה קבלה את חלקה בשלל (כ-30%), דרייק ושאר המשקיעים קבלו יחס יפה של רווחים - פי 50 על השקעתם.

חברת הודו המזרחית - התאגיד העסקי הראשון

בעקבות ההצלחה של דרייק, חלה התפתחות בתפיסה של התאגיד העסקי מפעילות מוגדרת חד פעמית, מוגבלת בזמן (כמו הפלגה) לפעילות כללית מתמשכת וקבועה. ב-1600 המלכה נתנה צ'רטר ל-218 סוחרים ואצילים לונדוניים להקים את חברת הודו המזרחית (הבריטית) -East India Company. המשקיעים בחברה רכשו אניות, מעגנים, ומחסנים באנגליה ובהודו ולא רק באנייה אחת כמו שהייה במקרים הקודמים. באותו זמן קמה "חברת המניות הראשונה".

מקובל לראות בחברת הודו המזרחית את התאגיד העסקי הראשון. לפני שנת 1600 היו רק תאגידים דתיים, אדמיניסטרטיביים וכו'.

העקרונות של חברת מניות “shareholder company” או תאגיד עסקי “business corporation”:

  • אחריות מוגבלת לבעלי המניות Limited liability, יכולים להפסיד מה שהשקיעו (כסף שבו קנו המניות), אבל לא מעבר לכך. (אם החברה מסתבכת בחוב עצום, הם לא נתבעים לשלם אותו).
  • אחריות מוגבלת למנהלי החברה. (במקרים רבים החברה נתבעת והמנהל יוצא נקי).
  • אישיות משפטית, קביעות, המשכיות (נקודה זו תלך ותתפתח כפי שנראה בהמשך).
  • הפרדה בין בעלות ושליטה (ראו בהמשך ביקורת של אדם סמית על הפרדת בעלות מניהול).
  • אפשרות למכור את הבעלות (בניגוד לדוגמה לעמותה, שמייסדיה לא יכולים למכור אותה)

תאגידים באמריקה הקולוניאלית

ארצות הברית קמה מתוך מהפכה שקמה נגד ניצול-לרעה של המושבות על ידי המלך הבריטי. כבתי הזכויות של תאגידים היו כלי ממוסד לניצול זה. תאגידים בעלי כתב זכויות, נוצלו על ידי הבריטים לשמור תחת שליטה את כלכלות המושבות שלהם במסגרת הקולוניאליזם. נוסף לתאגידים ידועים, כמו חברת הודו המזרחית וחברת מפרץ הדסון, הרבה מושבות בצפון אמריקה היו בעצמן רשומות כתאגידים. התאגידים של אותם ימים קיבלו כתב זכויות מהמלך ושימשו כשלוחות של המלך. לרוב, תאגידים אלה קיבלו מונופול על שטח ועל תעשיות שנחשבו כאינטרס חיוני לממלכה הבריטית.

הפרלמנט האנגלי, שבמאה ה-17 וה-18 היה מורכב מבעלי קרקעות עשירים, מסוחרים ומתעשיינים, העביר חוקים רבים במטרה להגן ולהרחיב את האינטרסים של המונופולים האלה במושבות וכן של הממשל הבריטי ביחס למושבות. קבוצת אחת של חוקים, לדוגמא, דרשה שכל הסחורות המיוצאות מאירופה או אסיה אל המושבות יעברו תחילה דרך אנגליה. באופן דומה, גם מוצרים ספציפיים שיוצאו מהמושבות לאירופה היו צריכים להישלח תחילה לאנגליה. תקנות הניווט דרשו שכל הסחורות אל ומהמושבות, ישלחו באוניות בריטיות או באוניות מהמושבות המאוישות בצוותים בריטיים או של בני- מושבות. בנוסף, למרות שהיו ברשותן חומרי הגלם ההכרחיים, אסור היה למושבות לייצר ספלים משל עצמם או כובעים ומוצרי מתכת ועץ. חומרי הגלם נשלחו באוניות לייצור באנגליה, והמוצרים המוגמרים היו מוחזרים למושבות. כל הדברים האלה שמרו על התעשייה והספנות והמכס של הבריטים אבל הקשו על כלכלות המשובות.

אדם סמית גינה חוקים אלה בצורה חריפה בספרו "עושר האומות" (The Wealth of Nations). סמית ראה בתאגידים, כמו בממשלות, אמצעי לדיכוי כוחות התחרות של השוק. הגינוי שלו כלפי תאגידים היה ללא פשרות. בתזה הקלאסית שלו הוא מזכיר את התאגידים בצורה מפורשת 12 פעמים, ואף לא פעם אחת הוא מייחס לתאגידים איזושהי תכונה טובה. בין היתר הוא טוען כי: "במטרה למנוע את הירידה הזו במחיר, וכתוצאה מכך במשכורות וברווחים, על ידי ריסון התחרות החופשית הזו שבלא ספק תגרום לכך, הוקמו כל התאגידים ורוב רובם של חוקי התאגידים."

פרסום הספר "עושר האומות" וחתימתה של הכרזת העצמאות של ארה"ב קרו שניהם בשנת 1776. לפי דיוויד קורטן, כל אחד מהם, היה בדרכו שלו, מנשר מהפכני הקורא תגר על כוחה של הברית בין הפוליטיקה והתאגידים להקים שליטה מונופוליסטית על השווקים, ועל ידי כך לקצור רווחים שהושגו ללא הצדקה ולדכא יוזמה מקומית. לסמית ולמתיישבים בארצות הברית היה חשד עמוק כלפי הכוח של המדינה ושל התאגידים.

חוקת ארצות הברית הנהיגה את ההפרדה של רשויות השלטון כדי ליצור מערכת של בלימות ואיזונים שהותאמה בזהירות להגביל הזדמנויות לניצול לרעה של כוחה של המדינה. היא לא מכילה איזכור כלשהו של תאגידים, דבר המרמז שאלה שיצרו אותה לא חזו או התכוונו שלתאגידים יהיה תפקיד עקבי בפוליטיקה של ארצות הברית.

תאגידים במהלך המאה ה-19

במהלך המאה ה-19 התקיימו מספר התפתחויות חשובות שחיזקו מאוד את התאגידים ועיצבו אותן כמוסדות שאנו מכירים כיום.

שינוי מטרת התאגיד -משיפור האינטרס הציבורי להגדלת רווחי המשקיעים

כאמור עד למאה ה-19 באנגליה במושבותיה ובארצות אחרות, מספר רב של תאגידים קבלו צ'רטר התאגדות תמידי, אבל עם מטרה ציבורית מוגדרת: לבנות תעלות, להקים מעבורות, מפעלי מים, דרכים, גשרים, בנקים, אוניברסיטאות, מושבות וכו'.

בשנת 1844 מועבר בבריטניה UK Joint Stock Companies Act. חוק זה מגדיר את התאגיד העסקי כצ'רטר הניתן על ידי המדינה לקבוצת משקיעים לשם איסוף כספים פרטיים למטרה מוגדרת. זבר זה מאפשר להקים תאגיד לכל מטרה שבחרו המשקיעים ולא רק למטרה שהמלך בחר בה.

בשנת 1855 מועבר בבריטניה UK Limited Liability Act. חוק זה מאפשר לגדר ולהקטין את הסיכונים למשקיעים בתאגיד. החוק מאפשר לתאגידים להגביל את המחויבות של משקיעיהם לרמה של השקעתם במניות התאגיד. לפני חקיקת חוק זה, המשקיעים בחברות היו בסיכון לאבד את כל רכושם אם התאגיד כשל. מצב זה מאפשר לכל אחד להשקיע בתאגיד ולא רק לקבוצה מצומצמת שקרובה למלך ולאצולה.

באותו זמן מתקיימות התפתחויות בארצות הברית. המטרה של תאגידים עסקיים מסולפת ועוברת שינוי מתאגיד שמטרתו האינטרס הציבורי לתאגיד המשרת רק את האינטרסים של המשקיעים בו פירוש הדבר הוא כי כתב הזכויות של התאגיד הוא מקסום של הרווח של המשקיעים - גם אם פירוש הדבר מכירת סיגריות, מוצר שיוצר זיהום או כל פגיעה אחרת של המוצר או של הפעילות העסקית של התאגיד.

מרוץ לתחתית של מתן זכויות לתאגידים בישובים בארצות הברית

ההתפשטות של המתיישבים ממערב אירופה לכיוון מערב ארצות הברית מובילה לכך שמדינות וערים נותנות לתאגידים זכויות, הטבות במקרקעין והקטנת המגבלות לפעולה. כל זאת במטרה למשוך אותם אליהן. מדינת דלאוור 'זוכה במרוץ לתחתית' - נותנת את התנאים המפנקים ביותר.

"מרוץ לתחתית" - מדינות (בארצות הברית) המתחרות ביניהן, מי יתן לתאגידים תנאים טובים כדי שיבחרו להירשם ולפעול מתחומן. באירופה במאה ה-19, לא התקיים מרוץ כזה היות וכל תאגיד שהוקם היה לאומי, ולא הייתה יכולת של תאגיד אנגלי לעבור לאיטליה היות ומערכת החוקים אחרת, ואיש אנגלי לא כל שכן משקיעים רבים, לא יעברו פתאום לבצע עסקים במדינה אחרת. בארצות הברית, שבה מערכת חוקים אחת (פחות או יותר), שפה אחת ושוק אחד בכל המדינות, המצב שונה.

תאגידים צוברים כוח פוליטי בעקבות מלחמת האזרחים בארצות הברית

התאגידים הלכו וצברו כוח כחלק מתהליך ארוך טווח, אולם קפיצה בכוחם הייתה בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית. התאגידים ניצלו את הכאוס הפוליטי והחברתי שיצרה המלחמה לקצור רווחים וכן להיכנס למערכת הפוליטית שהייתה אמורה לפקח עליהם. זהו העידן של הברונים השודדים שהלכו והתחזקו עד תחילת המאה ה-20.

  • הנשיא לינקולן מציין מעט לפני מותו:
התאגידים העסקיים השתלטו..... תקופה של שחיתות בדרגים הגבוהים תבוא..... הכח הפיננסי ינסה לבסס ולהאריך את שליטתו.... עד שהעושר יצטבר בידיים ספורות...והרפובליקה האמריקאית תיהרס
  • ב-1884 הנשיא הייס מצהיר:
זו אינה יותר ממשלה של העם, על ידי העם ולמען העם. זו ממשלה של התאגידים, על ידי התאגידים ולמען התאגידים

.

הכרה בתאגיד כ'אישיות משפטית'

בארצות הברית של המאה ה-19 שבה הברונים השודדי והתאגידים הגדולים שולטים בפעילות הממשל, הם מגדילים את זכויותיהם. בתקופה זו התאגידים זוכים להיות מוגדרים כיישות "טבעית", כאילו היו אדם ממש, וכתוצאה מכך נהנים מכל זכויות האדם כולל הזכות לחופש הדיבור.

  • ב-1886 בית המשפט העליון בארצות הברית קבע בפסיקה ( Santa Clara v. Southern Pacific ) שהיא אבן דרך בדיני חברות ובכלכלה כי התאגיד העסקי הפרטי הוא 'אישיות משפטית' ולכן התאגיד זכאי לכל הזכויות וההגנות של אזרחי ארצות הברית.
  • ב-1980 קבע בית המשפט העליון בארצות הברית כי לתאגיד העסקי יש את אותן הזכויות לחופש הדיבור כמו לכל אזרחי ארצות הברית. אם עד אז היה ספק שלתאגידים יש גם זכות זו, היא הובהרה בפסיקה זו.

המשמעויות של פסיקות אלה הן נרחבות מאוד ומופיעות בצורה רחבה במקרים של תאגידים שמנצלים את היכולת הכלכלית שלהם והארגונית שלה (שאין לרוב האנשים) כדי לצבור כוח פוליטי, לקבל זכויות יתר ולהגן או להסתיר ביכולת שלהם להרוויח גם במחיר פגיעות שלהם בחירות או בזכויות של אנשים בשר ודם.

דוגמה אחת היא השימוש של חברות הטבק בהגנות המשפטיות על ההתכתבות הפנימית של התאגיד כדי להסתיר התנהלות ארוכת שנים של הכחשת נזקי העישון והשפעה על מחוקקים, חוקרים ועוד כדי למנוע הכרה בנזקים הבריאותיים, בהתמכרות או בשיווק מוצרי טבק לילדים. ללא מסמכים אלה היה קשה הרבה יותר להוכיח הפצת דיסאינפורמציה ועבירות על החוק - ולכן החברות יכולות לשמור על המשך החיסיון של המסמכים שלהן וכך להמשיך בהתנהגות הבעייתית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: הברונים השודדים - שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - כלכלה בקומיקס - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים - זה משנה הכל