התפתחות התחושה המגדרית - נספחים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערך זה הוא החלק השישי בסדרת ערכים בנושא התפתחות התחושה המגדרית

נושא המגדר ונושא מיעוטים מגדריים קשורים באופן משמעותי לדיונים חברתיים שונים בסוגיות של אפליה מתקנת, סבסוד ומימון ונהוג לקחתם בחשבון בניתוח כלכלי-אקולוגי הנוגע לקופת מדינה ובסוגיות של טיפול בחוסר סובלנות, גזענות ומניעת אלימות.

אפליית מיעוטים מגדריים בתעסוקה והשלכות אפשריות

נכון לשנת 2019, בשל אפליה טרנספובית שחווים טרנסג'נדרים רבים בתעסוקה בחלק ניכר ממדינות העולם, חלק ניכר מן הטרנסג'נדריות (ובמידה פחותה גם טרנסג'נדרים) נדחקות לעסוק לפחות באופן זמני בזנות או בידור חושפני באזורים מתוירים אם כי לא בהכרח מדובר ברוב האוכלוסיה בכל מדינה. תופעת הזנות בכללותה נקשרה בבעיות חברתיות-כלכליות שונות עבור הפרט ועבור החברה כמערכת כגון תפישה חומרנית של גוף האדם ונפש האדם או לחלופין החפצה קיצונית של בני אדם, סחר בבני אדם, סימום מניפולטיבי של חלק מן המתפרנסות מזנות והתמכרות לסמים אצל רבות מהעוסקות בזנות ואפשר שגם הופעת דימוי עצמי של "זונה" אצל חלק מהעוסקות בכך שאולי תגרום לחלקן לתקופת מה לערך עצמי נמוך ולראות עצמן כלא כשירות לעסוק במקצועות שונים למרות שבפועל אין כל הכרח לכך.
הזנות כרוכה בסיכון משמעותי של העוסקות בה בספיגת אלימות ובמקרי קיצון שוד, אונס ומוות וקשורה בהרס עירוני בכלל (Urban decay) לרוב בשל השימוש בסמים הנקשר בה. בעקבות מידע שנאסף על נזקי הזנות הסבירים לפרט ולחברה כמערכת, מדינות שונות ובהן ישראל אסרו הצעה או צריכת זנות בחוק ולעתים הצעה או צריכה שלה נחשבים שידול לזנות; לפי דעה, הצעת מין בתשלום לאדם נחשבת על פי מסוימים, בעיקר כאלה המתנגדים לחומרנות, חלק מהפמיניסטים ופעילי האנטי-פורנו ועוד, לפעולה הנוזקת, לרוב בכפייה או דחק, הן את מי שמציע אותה והן מי שסופג אותה ואף יש הרואים בה, לפחות במצבים מסוימים, סוג של הטרדה מינית.
שכיחות גבוהה של המצבים שתוארו גורמת להרחבת מעגל העוני ונטל כלכלי משמעותי על המערכת (טיפולי שיקום לחלק ממי שהתפרנסו מזנות, טיפול בהתמכרויות למכורים לסמים ולמכורים לזנות ולפורנו, טיפול בפציעה ודיכאון ממקרי אלימות וכדומה).

למרות שבמדינות רווחה רבות, טרנסג'נדריות זכאיות למימון מלא של תהליך שינוי הגוף (מימון מפגשים עם פסיכולוג וועדה רפואית להסיק התאמה לתהליך, מימון טיפול הורמונלי לאורך כל החיים, מימון ניתוח נישוי פנים למעוניינות בכך וכו') עדיין חלק ניכר מהן נדחקות לעסוק בזנות בעיקר במדינות עם יוקר מחיה גבוה (כמו ישראל), בהן הקצבה שהן מקבלות (גם אם יעבדו עבור שכר מינימום במשק או שכר ממוצע במשק) לא תספיק להן להוצאות בסיסיות לנפש ובפרט דיור, ובמיוחד להוצאות על ביגוד ותמרוקים נשיים להן הן נדרשות עוד יותר כדי "לעבור כנשים" ובכדי להתמודד עם קשיים אחרים בתהליך כמו סירוב להשכיר דירה לטרנסג'נדרים אלא אם יקבלו סיוע משפחתי או מארגון חסד; חלק מן העוסקות בזנות אולי יגדירו עיסוקן בכך כרצוני אך ייתכן וגם זה נעשה מדחק; בכל מקרה הדבר מעיד על כישלון הרשויות למנוע טרנספוביה ורווחה לציבור הטרנסג'נדריות ובוודאי מעיד על בעיה שורשית בחברה נתונה.

פיתרון נקודתי אפשרי אחד לבעיית הדחק לזנות הוא הוספת קצבת סיוע לנשים שיצאו ממעגל הזנות (כולל לטרנסיות שיצאו ממעגל הזנות וכבר מקבלות קצבת סיוע להתמודדות עם טרנספוביה באם הן מעוניינות בכך) בתנאי וייתחייבו לא להתפרנס מזנות כלל לצד הטלת סנקציות מידתיות על מי שכן יעסקו בזנות מחד והטלת סנקציות מידתיות על בעלי עסקים שיפלו טרנסג'נדרים משוק העבודה מאידך ובכך אולי תיפתר או לכל הפחות תצומצם דרסטית לטווח ארוך בעיה זו. בכל מקרה, אין ספק שללא דיון חברתי בסוגיות אלה והעלאת רעיונות לפתרונות פרקטיים או ללא שינוי שורשי עמוק בתפישות הממשל, בביורוקרטיה ובתרבות, סביר כי יישאר המצב על כנו או יתקיים מצב דומה גם אם חמור פחות.
אין ספק כי בעיות אקולוגיות והיעדר תכנון חברתי לטווח ארוך מחריפים אם לא גורמים לבעיות אלה וברור שחברות שונות מוצלחות יותר מאחרות בדיוק בגלל טיפול נכון בסוגיות אלה כך שהשינוי לטובה וודאי אפשרי.

סביר כי עם הגעת עידן האבטלה הטכנולוגית יהפכו לפחות רוב האזרחים למובטלים ויקבלו סחורות ושירותים ממדינתם ובכך יהפכו הקצבאות הנ"ל משניות לקצבת הכנסה בסיסית, מה שאולי יצריך איזון בין ערכי הקצבאות, אם כי קשה להעריך מה יהיה בעתיד הקרוב בהקשר זה.

מימון טיפולים במקרים נדירים ביותר של הפסקת טרנסקסואליות

כפי שהוסבר בהרחבה ועם דוגמאות קודם לכן בסדרה זו, מיעוט מוחץ ממי שהתחילו תהליך טרנסקסואליות מפסיקים באופן זמני או קבוע תהליך שינוי גופני זה; חלק מאלו המפסיקים אותו באופן קבוע מביעים רגש חרטה כללית על התהליך.

מצד אחד, קיימת הסכמה רחבה (כמו גם חקיקה רחבה) במדינות השונות כי יש צורך לממן טיפולים ביוכימיים כגון טיפול חלופה הורמונלית המוגדר בדורנו, ככלל, כ"טיפול רפואי" (ואף גם ניתוחים, שהם הליכים רפואיים לכל דבר ועניין) לאנשים טרנסג'נדרים בגירים שהסכימו לכך בגיל ההסכמה ולאחר שהתברר שיש להם רק אותנטי לטרנסקסואליות ואשר שינוי הגוף הוא הפיתרון העדיף לדיספוריה המגדרית שהם חווים, כחלק ממנגנון רווחה מתפקד וסביר במדינה מפותחת (מימון זה לאו דווקא יצטרך להתבצע במסגרת הביטוח הלאומי).

מצד שני, מתקיים דיון בשאלה האם מדינה צריכה לממן טיפולים לשינוי הגוף חזרה למראהו הקודם באותם המקרים הנדירים ביותר של הפסקה קבועה של תהליך טרנסקסואליות אם זה הותחל בטעות בהיעדר רקע אותנטי ניורוביולוגי-אינטרסקסואלי (כפי שתואר) ועל בסיס אבחנה שגויה כך שהאדם לכאורה לפחות, לא התאים לטרנסקסואליות מלכתחילה; מכיוון שהנושא בחיתוליו (טרנסקסואליות כתופעה רווחת בעולם המערבי, קיימת רק משנות ה-50 לערך ומקרי הפסקה או חרטה קיימים אף פחות זמן מכך) וכן מכיוון שהנושא פוליטי ורגיש מאד, אין כמעט ספרות מחקרית ואף חקיקה ברורה בנושא.


הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.