משתמש:האזרח דרור/ספר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רשימת פרקים

רעיונות לסדר הפרקים

  • כלכלה נסמכת מדע - תאור קצר
  • אנרגיה והחוק הראשון והשני של התרמודנימיקה. מערכות מפזרות. מה משותף למדוזה ולכלכלה האנושית.
  • חישוב של תנאי קיימות מהעתיד אל הווה, הוכחה על ידי שלילה. תנאי ראשון - ייצוב אוכלוסין, מגבלות ארוכות וקצרות טווח. השפעות האוכלוסין בהווה.
  • אלימות בטבע ובחברה האנושית. אלימות ורכוש.
  • המערכת האקולוגית , ייצור ראשוני, מחזורים ביוגאוכימים, נישה אקולוגית
  • המערכת האבלוציונית של גנים וממים. פנוטיפים, טכנולוגיה ומוסדות חברתיים. הגן האנוכי. תורת הממים. חוק שימור האומללות והאושר.
  • נעילה טכנולוגית, נעילה מוסדית, האם קיימות יציבה אבולוציונית?
  • אי לינאריות ומערכות מורכבות, מדוע "טוב" הופך ל"רע". חוק אנה קריננה להצלחה וכשלון.
  • שוק חופשי, ממשלה וקיימות.
  • צמיחה כלכלית - עולם ריק ועולם מלא. אי לינראיות של אולכוסין.
  • אינסוף אנרגיה - מה קורה אז?
  • I=PAT מדוע טכנולגיה אינה יכולה להיות הפתרון.

מבוא

פרק 1- ארבעת רבדי הכלכלה

חוקים ופרמטריזציה

נדמה שהמטרה של מי שרוצה לחקור את הכלכלה באמת היא לנסות לתאר את דרך פעולתן של הספירות שהצגתי קודם, ואת קשרי הגומלין בין המערכות שבתוכן - הן בתוך הספרה והן בין הספרות. הספרות הכלכלית לדוגמה מנסה לתאר את קשרי הגומלין בין המערכות החברתיות שקשורות בכסף כמו שער הריבית לבין המערכת של הפירמות ובין הפירמה לבין הייצור בפועל.

נרצה לתאר את החוקים בתוך כל ספירה, תוך הבנה שלפעמים יש קבועים מסויימים לחוקים אלה, לדוגמה כמות שטף האנרגיה שנכנס בממוצע לכדור הארץ. ומצד שני קיימים פרמטרים של החוקים, שגודלם יכול להשתנות עקב שינויים במערכות שנמצאות בספרות נמוכות יותר (ולפעמים גבוהות יותר). לדוגמה כמות זיהום האוויר משפיעה על התחלואה, וזו משפיעה על הפריון הכלכלי של פירמות.

השפעה זו אינה חייבת להיות לינארית, או פשוטה, והיא יכולה להיות מצטברת. לדוגמה אפשר לזהם את המים במשך זמן מה במדינה מסויימת מבלי שלדבר זה יהיה מחיר כלכלי לכאורה, אבל בסופו של דבר המחיר - בצורה של בארות שלא ניתן להשתמש בהן - בו יבוא. הההשפעה כאמור לא חייבת להיות לינארית - כדרכן של מערכות טבעיות וחברתיות רבות, שבהן יש אפשרות למעבר פאזה (שינוי קטן בפרמטר אחד שגורם לשינוי גדול בהתנהגות של מערכת אחרת), השהיות בתגובה, ולולאות משוב מחזקות ומחלישות.

ועם זאת, נסיון להתעלם מהקשרים האלה, מביא בסופו של דבר לתאוריות שאינן מסוגלת להתחשב בדברים הגדולים - ובתהלכי מאקרו ארוכי טווח (כמו כילוי משאבי אנרגיה בלתי מתחדשת, צמיחת האוכלוסיה וכו'), ומתמקדות בשינויים קטנים ותכופים יותר - שקל יותר למדוד אותם, אבל מדידה בלבדית שלהם, ואשליה של הבנת החוקיות שלהם מהווה מלכודת מושגית מסוכנת.

ייצוג בתאוריה הכלכלית

הדיון עד כה עלול להראות מוזר למי שרגיל לעסוק בכלכלה. מה למערכת השמש ולכלכלה? מה לינשופים ולברושים ולשערי מטבע? כיצד עסקו מאות ואלפי כלכלנים בתחומי אלה ולא שמו את ליבם לחשיבות מזג האויר על תפקוד הכלכלה? התשובה לכך היא שכלכלנים התמקדו בדרך כלל ב-2 השכבות "העליונות" - השכבה ה"ראלית" והשכבה ה"נומינלית".

הסיבה למיקוד זה היתה שהתפקוד של המערכת האקולוגית היה "שקוף" או מובן מאליו במשך רוב זמן הפעילות של הכלכלה האנושית. והמשאבים הגאופיזיים כמו נפט או ברזל נדמו אינסופיים. הכלכלנים דמו לבן המלך שלא דיבר, עד אשר במרק לא היה מספיק מלח. אם יש אינסוף משאבים, ואם התפקוד של המערכת האקולוגית הוא קבוע ובלתי פגיע, אין שום טעם לנסות ולברר מה תרומתם או השפעתם על הכלכלה האנושית.

סיבות נוספות ל"עיוורון" הכלכלי ל-2 הספרות הראשונות היה מיקוד של הכלכלה בתהליכים קצרי טווח, ובבניית בסיס הניתוח על "מיקרו כלכלה" - כלומר בחינת פעילות של אדם אחד או שניים ולאחר מכן סכימת פעילות על פני משק כולו. הסתכלות כזו גורמת לטשטוש החשיבות של תהליכים ארוכי טווח, או גורמים עולמיים או אזוריים. השפעות תהליכים אלו יכולה להראות קטנה בניתוח קצר טווח ומקומי אבל אין הדבר כך בהקשר של כלל המערכת הכלכלית והאנושית.

סיבה נוספת היתה חוסר הבנה של העולם הטבעי, בעיקר בקרב מדעי החברה. מדע האקולוגיה ,לדוגמה, התפתח בעיקר במחצית השניה של המאה ה-20, בעוד רובו התאוריה הכלכלית המודרנית (כלכלה נאו קלאסית) נוסחה בסוף המאה ה-19.

סיבות נוספות היו סיבות פוליטיות הן בתוך האקדמיה והן מחוצה לה. באקדמיה נכוו מנסיונות לא מוצלחים להמשיל את העולם החברתי לעולם הטבעי ("משל הדבורים", "דארוויזנים חברתי" וכו') ולכן פעמים רבות יש נטיה במדעי החברה ללכת לקיצוניות השניה - ולהתעלם לחלוטין מקשרים בין הסביבה הטבעית לספרות האנושיות. מחוץ לאקדמיה מתחולל קרב פוליטי בין הפועלים ומי שמנסים לייצג אותם הסוציאליסטים, לבין בעלי הרכוש וההון - הקפיטליסטים, אך למרות היריבות הקשה בין שני מחנות אלה, נוח לרוב הדוברים של מחנות אלה להניח שרק בני האדם מעורבים בייצור ובצריכה, וכן נוח, הן לפועלים והן לרוב בעלי העסקים, שחומרי גלם ומזון ימכרו במחיר הנמוך ביותר שאפשר.