שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  16:13, 28 בספטמבר 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:  
בשנת 2015 התרחשה [[דליפת הנפט בשמורת עברונה]] - דליפת נפט עקב פיצוץ בצינור של חברת קצא"א בערבה. אלפי קוב נפט גולמי דלפו וגרמו ל[[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] נרחב. פקיד בכיר במשרד להגנת הסביבה טען כי זהו "אחד מאירועי הזיהום החמורים בתולדותינו". הנזק מניקוי הדליפה הוערך במעל חצי מיליארד ש"ח. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3661787,00.html]
 
בשנת 2015 התרחשה [[דליפת הנפט בשמורת עברונה]] - דליפת נפט עקב פיצוץ בצינור של חברת קצא"א בערבה. אלפי קוב נפט גולמי דלפו וגרמו ל[[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] נרחב. פקיד בכיר במשרד להגנת הסביבה טען כי זהו "אחד מאירועי הזיהום החמורים בתולדותינו". הנזק מניקוי הדליפה הוערך במעל חצי מיליארד ש"ח. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3661787,00.html]
   −
לפי רני עמיר, ראש אגף ים וחופים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] שהעיד ב[[וועדת צמח]], ישראל לא ערוכה לאירוע של דליפת נפט: "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ים בשמן... התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב-2008. ועדיין לא הצלחנו להתארגן לפי התכנית האת ולו אינץ' .. אני מדבר על ההצטיידות המינימלית וזה עדיין לא קורה."
+
לפי רני עמיר, ראש אגף ים וחופים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] שהעיד ב[[וועדת צמח]], ישראל לא ערוכה לאירוע של דליפת נפט: "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ים בשמן... התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב-2008. ועדיין לא הצלחנו להתארגן לפי התכנית הזאת ולו אינץ' .. אני מדבר על ההצטיידות המינימלית וזה עדיין לא קורה."
{{הערה|שם=amir2011|[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/19-12-2011.pdf  עדותו של רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה]], ב[[וועדת צמח]], 19.12.2011, עמ' 23 - עד 36}} הערכת עלות של תכנית כזו היא 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לישראל  11 פקידים.  
+
{{הערה|שם=amir2011|[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/19-12-2011.pdf  עדותו של רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה], ב[[וועדת צמח]], 19.12.2011, עמ' 23 - עד 36}} הערכת עלות של תכנית כזו היא 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לישראל  11 פקידים.  
    
לפי ארגון [[צלול]] וארגונים נוספים ישראל אינה ערוכה לאפשרות של דליפת נפט בים עקב קידוחי [[גז טבעי בישראל|קידוחי גז טבעי מול חופי ישראל]] ודבר זה עלול לפגוע בצורה קשה בתיירות, בהפקת חשמל מ[[תחנות כוח פחמיות]], במתקני התפלה ובדייג. כן הדבר עלול לגרור בעיה לחיל הים ולתנועת ספינות אל ישראל וממנה ועקב כך ליצור בעיה בייבוא וביצוא מישראל. חלק מהביקורת על [[מתווה הגז]] הייתה על אי התייחסות לנושא זה, מחסור בהערכות והעדר הסדרה ברורה של מי נושא בנזק במקרה של בעיה כזו. [[המשרד להגנת הסביבה|למשרד להגנת הסביבה]] יש רק ספינה קטנה אחת לניטור דליפות ימיות, ולא ברור מה זכויות הניטור במים הכלכליים של ישראל, שכן יש תקנות ברורות רק במים הטריטוריאליים של ישראל.  [http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095]  
 
לפי ארגון [[צלול]] וארגונים נוספים ישראל אינה ערוכה לאפשרות של דליפת נפט בים עקב קידוחי [[גז טבעי בישראל|קידוחי גז טבעי מול חופי ישראל]] ודבר זה עלול לפגוע בצורה קשה בתיירות, בהפקת חשמל מ[[תחנות כוח פחמיות]], במתקני התפלה ובדייג. כן הדבר עלול לגרור בעיה לחיל הים ולתנועת ספינות אל ישראל וממנה ועקב כך ליצור בעיה בייבוא וביצוא מישראל. חלק מהביקורת על [[מתווה הגז]] הייתה על אי התייחסות לנושא זה, מחסור בהערכות והעדר הסדרה ברורה של מי נושא בנזק במקרה של בעיה כזו. [[המשרד להגנת הסביבה|למשרד להגנת הסביבה]] יש רק ספינה קטנה אחת לניטור דליפות ימיות, ולא ברור מה זכויות הניטור במים הכלכליים של ישראל, שכן יש תקנות ברורות רק במים הטריטוריאליים של ישראל.  [http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095]  

תפריט ניווט