אקו-ויקי:אודות אקו-ויקי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אקו-ויקי
לוגו אקו-ויקי
אקו-ויקי.png
העמוד הראשי של אקו-ויקי
(כפי שנראה ב-22 בינואר 2015)
סוג: אתר ידע חופשי
הקמה: 2005
בעלות: העמותה לכלכלה בת קיימא
הרשמה: חובה
ecowiki.org.il


אקו-ויקי הוא אתר ויקי שנועד כדי לעודד שיח הוליסטי הממוקד בתהליכים ובמערכות המורכבות לשיפור ההבנה ומתן פתרונות הנוגעים לקיימות ולסוגיות חברתיות נוספות.

אלברט איינשטיין אמר "אינך יכול לפתור בעיה באמצעות אותו תהליך-מחשבתי שיצר אותה". המשבר הסביבתי, כמו גם משברים חברתיים אחרים שיש סביבנו, כמו אי שוויון כלכלי, לא נובעים רק מכשלים טכנולוגיים, אלא גם מהצורה בה מעוצבת החברה, ומהאופן בו אנו חושבים על בעיות אלה.

התפעול, הפיתוח, הקידום והמימון של האתר מבוצע על ידי העמותה לכלכלה בת קיימא.

מהן מטרות האתר?

  • להוות מקום מפגש לכל אלו שהבינו שדרכי המחשבה והפעולה הנוכחיות לא מסייעות, ואפילו מזיקות בהתמודדות עם חוליים שונים של החברה - כמו בעיות זיהום, איום קיומי סביבתי, דכאון מתפשט, אלימות, אי שיוויון, עוני וכו'.
  • לתת במה לדיון ביקורתי בכלכלה, בתאוריה כלכליות בהקשר הרחב של המונח - זאת אומרת לגעת גם בתחומים כמו סביבה, תרבות, פוליטיקה, חברה וכו'.
  • לתת כלים לבניה של מושגים ותובנות שיהוו "נרטיבים נגדיים" לנרטיב הנאו- קלאסי, הן בתחום התאורטי והן בתחום חיי היומיום, התרבות, והפעילות הכלל חברתית.

מה הייחודיות של אקו-ויקי

ההבדל בין אקו-ויקי לבין ויקיפדיה

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה כללית המשתמשת בטכנולוגיה של מדיה-ויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. ויקיפדיה שואפת לתת נקודת מבט נייטרלית, ולהציג נושאים כפי שהדבר משתקף כיום בקונצנזוס החברתי והאקדמי. גם אקו-ויקי בנויה בטכנולוגיית מדיה-ויקי, אבל יש לה מטרות ואופי מעט שונים:

  • דגש על קיימות (תכנים)- החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי סביבה, חברה, וקיימות, ולא כאנציקלופדיה כללית. בין היתר יכולים להופיע כאן ערכים שבאנציקלופדיה כללית יחשבו "לא חשובים מספיק". לדוגמה, הוילה האנכית שמקומה כאן ללא ספק, אבל היתה צריכה הסבר לגבי "חשיבות" בוויקיפדיה העברית. דוגמאות אחרות הן סרטי תעודה או אפילו מונחים מרכזיים כמו טביעת רגל אקולוגית או ספינת החלל כדור הארץ. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.
  • הוליזם וקומפקטיות - ראייה הוליסטית פרושה הבנה שהשלם לאו דווקא מתנהג לפי סך חלקיו, היא גם אומרת שיש קשרים רבים בין תחומים שבמבט ראשון נראים רחוקים: בין מזון מהחי לבין מגיפות, בין חומרי הדברה לבין קשיים ברבייה, בין אבולוציה או סוקצסיה לבין התפתחות של ערים, או מוסדות חברתיים. אנחנו רוצים לסייע להסברים שמתארים קשרים בין החברה, הסביבה והכלכלה. כמו כן אנחנו נותנים מסגרת קומפקטית - שבה קל לראות את הקשרים השונים ושבה תחומים אחרים של החברה האנושית יכוסו בצורה חסרה.
  • דגש על ביקורת וקיימות (נקודת מבט)- היות וטענתנו המרכזית היא שבתחומי הכלכלה, הסביבה והחברה השיח המקובל (לדוגמה כלכלה נאו קלאסית) מוטה או לא נכון, אתר זה מנסה לתת דגש למידע ביקורתי החולק על הקונצנזוס. כלומר, הוא אינו מספק במה אחידה לכל הדעות, אלא מעניק עדיפות לביקורת על השיח ההגמוני. הוא אינו נותן במה שווה לכל מה שאנשים חושבים היום אלא נותן עדיפות לנקודות מבט בהן קיימות, צדק חברתי, ודמוקרטיה (וכפועל יוצא מכך -חופש ושיוויון) הם ערכים מרכזיים.
  • ניתוח פוליטי של האקדמיה והתקשורת אין באקו-ויקי קידוש של השיח האקדמי (במיוחד לא בתחום מדעי-החברה), בגלל היכולת של תאגידים וממשלות להשפיע על התכנים של שיח זה ובשל הפרטת המחקר. לדוגמה השיח האקדמי הכלכלי מושפע מאינטרסים של פירמות התורמות לגופי האקדמיה ומתעלם בעקביות מביקורות יסודיות על תכניוו. דוגמאות אחרות כוללות השפעות של חברות התרופות על המחקר הרפואי, השפעות של חברות מזון על מחקר תזונתי ועוד.
  • עידוד של דעות חדשות- חלק מהמטרה של אקו-ויקי היא לעורר דיון ולהציג דעות וצורות חשיבה חדשות. מסיבה זו באקו-ויקי יש גם מאמרי דעה שאינם נייטרליים. בוויקיפדיה אין מקום לדעה מקורית (ובצדק, לפי הגדרות המטרות של ויקיפדיה), כאן אנחנו מעודדים דעות כאלה.
  • עידוד של רב שיח - עוד מטרה מרכזית של אקו-ויקי היא לעודד את רב שיח על קיימות, סביבה, חברה וכלכלה, מתוך ערכים של קיימות, צדק חברתי ודמוקרטיה. ולכן הגדלת היכולת לקיים דיון מסודר מרובה משתתפים בנושאים חברתיים וסביבתיים היא מטרה חשובה עבור אקו-ויקי. לוויקיפדיה אין מטרה כזו.
  • עידוד פעילות ושינוי - חשוב להבין את העולם, אבל האקו-ויקי הוקם גם מתוך מטרה לתרום לתיקון העולם. מסיבה זו אנחנו מנסים לעודד פעילויות וחלופות למצב הקיים. נקיון ידידותי לסביבה (שבנוי יותר כמדריך טכני) או ערך ספרי אקולוגיה לילדים שבנוי כרשימה, אינם מתאימים לאנציקלופדיה. בערך תרבות הצריכה יש הפניה לחומרי הסברה בנושא. מאותה סיבה, אנחנו מנסים לתת חשיפה (בערכים ובקישורים חיצוניים) לפעילויות של גופים ואנשים שנראות מעניינות (גם אם בוויקיפדיה מישהו יכול להחליט שאין להם חשיבות אנציקלופדית), ולעודד אנשים להצטרף לפעילויות אלה. זה לא נייטרלי.

ההבדל מאתרים חברתיים/ סביבתיים

במשך השנים, ובמיוחד לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, יש מספר אתרים חברתיים/סביבתיים, אותם אנו מעריכים מאד (חלק מהם גם עזרנו להקים): אתרים "חברתיים" כמו יסו"ד, הגדה השמאלית, חברה צודקת, העוקץ; או אתרים "ירוקים- חברתיים" כמו מרכז השל, הגל הירוק, והאתרים של פעולה ירוקה, מגמה ירוקה או סלון מזל.

ההבדל המרכזי מאתרים אלה הוא שאקו-ויקי מאפשר ליצור קשרים בין אנשים (קוראים או כותבים), רעיונות, דעות, עובדות, זרמים, ספרים וכו'. במקומות אחרים הקשרים מופיעים לרגע ונעלמים. בחלק מהאתרים אפשר להגיב על מאמר, אבל תגובות הן יותר הרחבות, שחרור קיטור או ויכוחים ולא העמקה של ידע. עם הטכנולוגיה של הוויקי ניתן לערער על הכתוב, לעדכן, לשנות אותו, להעביר חלקים ממנו למקום אחר, או לקשר חלקים ממאמר אחד, לתחום אחר. באופן כזה ניתן לבנות בסיס משותף של ידע.

האתרים המסורתיים הם צורת תקשורת בה הידע מועבר מהכותבים אל הקוראים. במקרים בהם יש מקום לתגובות בסוף המאמר, חלק (קטן) מהידע מועבר בין חלק מהקוראים. בוויקי, הידע והמידע עוברים בין כל מי שרוצה לכתוב. קל הרבה יותר לקשר פיסות שונות של הגיגים, מידע ואנשים.

ההבדל בין הוויקי לבין פורומים ובלוגים

במובנים מסויימים, אפשר לראות את הוויקי כממשיך של הפורומים מ"חברה צודקת", או של הפורום לרפורמה כלכלית של דור לוי, או של הויקי-פורום של "באופן טבעי". אך קיימים מספר הבדלים.

  • לכל מדיה (פורום, רדיו, עיתון וכו'), יש השפעה על תוכן הדברים שמועבר בה. לפורומים יש גם השפעה כזו. יחסית לוויקי, האופי של הפורמים קרובים יותר לצ'ט. ולכן הם פחות טובים בדיונים מעמיקים, בקישור בין נושאים שונים או ביכולת לניטור עובדות ונושאים.
  • פורומים דורשים מכלל הנוכחים להגיב באותו פרק זמן (כמה ימים לכל היותר). בויקי ניתן לבנות נושא לאט לאט, כאשר יש הפסקות בין פעם לפעם. ואנשים שנכנסו מאוחר יותר יכולים לתרום הרבה.
  • פורומים פתוחים יותר להתלהמות, שכן ניתן להסיט את הנושא המקורי לנושא אחר, ובגלל קוצר הזמן (כי או שאתה מגיב במקום, או שכבר אף אחד לא יקרא את זה) אנשים מגיבים יותר "בשליפה מהמותן". הויקי מאפשר דיונים פחות מתלהמים (כמובן, בתלות במשתתפים, זה לא קסם). בראיה לאחור ניתן למחוק כל מה שמוסכם שהוא מוטעה או מיותר. וכן הדיונים נערכים מאחורי הקלעים ולא בערך עצמו.
  • בפורום, קשה מאוד לקרוא על נושא לאחר מכן- מי שהצטרף מאוחר יותר לא מבין על מה נסוב הדיון, וקורא הרבה טקסט מיותר. בוויקי, אפשר לבחור לקרוא רק את הערך עצמו ולא את כל ה"מטא דאטא" או המידע שהיה קשור סביב המידע בערך.
  • פורומים גורמים לפיצול הדיון לתת נושאים, שבכל אחד מהם לא מתבצע דיון מעמיק (מה שתורם בעצמו להתלהמות). בויקי זאת לא בעיה, היות ובכל ערך ניתן לקיים דיון עצמאי, ולאחר מכן לחזור לנושא המקורי.
  • קשה להתייחס לנושא מסויים בפורום- קשה למצוא את הנושא או את הדיון, וייתכן שנושא אחד מפוצל בין כמה דיונים. קשה לראות את מכלול הדעות בנושא באופן מסודר (אלא רק כתגובות אחד על השני).
  • כמות המידע בדיון בפורום הוא פרופורציונלי לכמות המשתתפים באותו דיון. לעומת זאת בויקי יש יכולת לקיים דיון מכוון נושא או דיון סביב שאלה, וניתן לקיים דיון שתלוי רק במספר הדעות סביב אותה שאלה, ופחות תלוי במספר האנשים המשתתפים בדיון.

בקיצור, פורומים טובים לדבר על "מה חדש", הם גרועים לבניה של תובנות משותפות או לצורך דיון מעמיק. פורמים גורמים לפיצול של הדיון לתתי נושאים, ולפיצול של הדיון לפינג פונג לא מסודר של קטעי דיונים. הויקי יכול לתת לכל אלה פתרון טוב יותר.

דוגמאות באתר לבניה של בסיס ידע הם בנושא קטגוריה:שיא תפוקת הנפט, או קטגוריה:אנרגיה. זה לא שהגענו דרך האתר למסקנות יוצאות דופן, אלא שתוך זמן קצר יחסית הצבר בנושא ידע רב.

דברים שניתן לעשות בוויקי

(וקשה לעשות במקומות אחרים)

כתיבת ערכים

אתם חושבים שאנשים לא יודעים מספיק על BRT או על עירוניות מתחדשת או על מינוף פיננסי? כאן אתם יכולים לכתוב על זה, ולתת את ההקשר הרחב יותר - מה גורם לתופעות, מה ההשלכות של זה, אילו בעיות יש ומה הפתרונות שמציעים לבעיות אלה, מי פועל בנושא וכו'. לפעמים התחלה של ערך מתחילה בקישור לכתבה בעיתון או לאתר חיצוני. לא כל ערך צריך להיות מושלם. אפשר לחזור לערכים ישנים ולהוסיף להם מידע חדש, או לתקן ערכים שאנשים אחרים החלו בהם.

כתיבת מדריכים

יש באתר מספר מדריכים למתן ידע מעשי או ידע של עשה זאת בעצמך, וכן ודפי שאלות ותשובות, ואתם מוזמנים להשתמש בהם ולהוסיף. לדוגמה

בניה משותפת של קורס

מטרתו הראשונית של הוויקי היתה לסייע לכמה אנשים לבנות יחד קורס שעבר במכללה. אפשר לראות את הקורס תחת "פרוייקטים" בעמוד הראשי.

בניית מאגר ידע משותף

העמותה לכלכלה בת קיימא משתמש בוויקי כדי לסכם על פעילויות בעתיד, כדי להעביר פרוטוקולים של ישיבות, וכדי לחלוק ידע.ניתן גם להיעזר בוויקי כדי לערוך הרצאות ו/או כדי להוציא חוברות על כלכלה אקולוגית.

מאגר מידע לשימוש עתידי

תוסף נוסף שיש לאתר הוא היכולת לשמור הפניות וסיכומים של מאמרים, עובדות וציטוטים לשימוש עתידי. הרבה מאיתנו מכירים את השמירה של גזרי עיתונות, כדי "לשלוף אותם ברגע הנכון". הבעיה היא המקום שזה תופס, וכמה קשה למצוא את מה שמחפשים בדיעבד. הוויקי פותר בעיה זאת. כל עוד מקטלגים את המאמר תחת כל הנושאים אליו הוא משתייך לא אמורה להיות בעיה למצוא אותו גם עוד שנתיים.

הוויקי כמקום מחקר

אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הוויקי שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה בזעיר אנפין. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו/או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון, ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.

הוויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.

העדפת זרמי מחשבה מערכתיים

בעקרון, כל הזרמים המערכתיים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם כאלה. העדפה זו, אין משמעה שזרמים שאינם מערכתיים בהכרח לא יהיו כאן, אלא שהם יזכו לייצוג מצומצם. העדפת הזרמים המערכתיים נעשית מהסיבות הבאות:

  • הדיון הלא מערכתי מוביל לדעתנו למבוי סתום. אנחנו דוחים את התאוריה הנאו קלאסית ואת האידאולוגיה הקפיטליסטית ומחפשים פתרונות אחרים. אחת הסיבות המרכזיות לדחיה זו היא שאין דיון רציני בנושא של קיימות בתוך השיח המרכזי. אין הבנה אמיתית ועמוקה של שורשי המשבר הסביבתי חברתי ושל ההשלכות שלו.
  • ביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'. אין לה ממש צורך בעוד אכסניה.
  • פרופ' אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל בכלכלה, טען בשנת 2000 שלשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או חלופה ברורה למשנה הימנית. מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם", או מול תמונת העולם של הימין "התאגידי". כדאי לבנות נראטיב כזה.

דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:

  • קיימות וזרמים אקולוגיים עמוקים (לדוגמא פרמהקלצ'ר): כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נעוצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).
  • זרמים הוליסטיים ומערכתיים (לדוגמא מערכות מורכבות, בודהיזם, הינודואיזם, תפיסות רוחניות-חילוניות): מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכולות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.

להרחבה, ראו שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי נרחב.

דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי מצומצם:

  • מארקסיזם - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו. משום שהיא מקבלת בדרך כלל את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה כלכלית. בגלל הסתמכותה על תורת הערך של העבודה ומשום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקרטיה, לחופש או לחיפוש רוחני.
  • קיינסיאניזם, או סוציאל-דמוקרטיה - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא עולמיות; כיוון שגם הם חושבים שכל הבעיה היא הקטנת אי השיוויון; בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה; בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה"; בגלל התעלמות מבעיות כמו תאגידים (להבדיל ממונופולים), או מתרבות הצריכה; בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה ובגלל חוסר הרצינות בהתייחסות למשבר הסביבתי.

כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסיאניים, המארקסיסטים, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.

להרחבה, ראו שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי מצומצם.

דגשים לעריכה

  • איפה שניתן, להצביע על חלופות ורעיונות להתקדמות ולא להסתפק בביקורת - הן לגבי הניתוח והן לגבי מושא הניתוח - היינו המציאות.
  • למרות כל משנאמר למעלה, כדאי להיצמד לסגנון הכתיבה של ויקיפדיה עד כמה שניתן. התלהמות לא תרמה לקידום ההבנה של שום נושא.
  • האתר הוא באוריינטציה ביקורתית-פוליטית מצד אחד, ומחקרית מצד שני.
  • ככל הניתן, להשתדל לציין מאיפה באה הביקורת או ההיגד, ואיפה אפשר למצוא הרחבות.
  • לפעול לציון הנחות מסוות של החוקרים - מכל הזרמים.
  • לשאוף לבצע הבחנות בין רעיונות ותאוריות לבין עובדות.
  • לשאוף להצביע על האינטרסים מאחורי האידאולוגיה או הפילוסופיה. הצבעה על מי שמרוויח מהעניין ברוב המקרים משכנעת הרבה יותר מהוכחות אנליטיות.
  • לשאוף למפות רעיונות שונים וחוקרים שונים לזרמי מחשבה.

פרסים והכרה

  • אקו-ויקי זכתה לציון לשבח בפרס פראט 2013. מדברי צוות השופטים: "אתר מצוין הנותן תשתית של ידע ומידע באופן מעמיק ומקיף. מבריק וחדשני – לא עוד מ"אותו דבר". מדובר בסטארט אפ של ממש היוצר תשתית של תוכן סביבתי מקצועי לכל המתעניין לכתבה בוואינט על הפרס, 9.5.13

ראו גם

קישורים חיצוניים