שינויים

'''תאוריית קשר''' או '''תאוריית קונספירציה''' (Conspiracy theory) היא הסבר של אירוע או מצב שמערב [[קונספירציה]] של גורמים מרושעים או רבי כוח (בדרך כלל ממשלות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], או גורמים עשירים) כאשר קיימים הסברים פשוטים וסבירים יותר. זהו  סוג של [[מיתוס]] כלומר סיפור המאפשר לאנשים לשתף פעולה יחד. שנותן הסבר שנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, על-בסיס ההנחה שגורמים רבי-כח מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור לפחות למשך זמן נתון. רוב התאוריות מסוג זה נדחות בדרך כלל על ידי רוב המומחים העוסקים בתחום, משום שתאוריה המבוססת על הממצאים באופן ישיר נראית סבירה יותר מן ההנחה שאותם ממצאים עוותו על ידי התארגנות חשאית (ראו [[תער אוקם]]). שלא כשמן, חלק מתאוריות קונספירציה אינן [[השיטה המדעית|תאוריות מדעיות]] אמיתיות והן ממשיכות להתקיים הרבה אחרי שנמצאו ראיות מדעיות חזקות נגדן.  

'''תאוריית קשר''' או '''תאוריית קונספירציה''' (באנגלית: '''Conspiracy theory''') היא הסבר של אירוע או מצב שמערב [[קונספירציה]] של גורמים מרושעים או רבי כוח (בדרך כלל ממשלות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], או גורמים עשירים) כאשר קיימים הסברים פשוטים וסבירים יותר. זהו  סוג של [[מיתוס]] כלומר סיפור המאפשר לאנשים לשתף פעולה יחד. שנותן הסבר שנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, על-בסיס ההנחה שגורמים רבי-כח מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור לפחות למשך זמן נתון. רוב התאוריות מסוג זה נדחות בדרך כלל על ידי רוב המומחים העוסקים בתחום, משום שתאוריה המבוססת על הממצאים באופן ישיר נראית סבירה יותר מן ההנחה שאותם ממצאים עוותו על ידי התארגנות חשאית (ראו [[תער אוקם]]). שלא כשמן, חלק מתאוריות קונספירציה אינן [[השיטה המדעית|תאוריות מדעיות]] אמיתיות והן ממשיכות להתקיים הרבה אחרי שנמצאו ראיות מדעיות חזקות נגדן.  

תאוריות קשר משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכאשר קיים נפגע ה[[אמון]] כלפי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חשובים שאמונים על הספקת [[מידע אמין]] כמו הממשלה, האקדמיה, תאגידים או אמצעי התקשורת. ככל שהתאוריה מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת. מאידך, כשהסתרת האמת דורשת מאמץ קטן יחסית, כגון ב[[משטר טוטליטרי]] או במסגרת חסיון המוטל על מידע פנימי בתאגיד, תאוריות קשר נעשות סבירות יותר א-פריורי.

תאוריות קשר משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכאשר קיים נפגע ה[[אמון]] כלפי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] חשובים שאמונים על הספקת [[מידע אמין]] כמו הממשלה, האקדמיה, תאגידים או אמצעי התקשורת. ככל שהתאוריה מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת. מאידך, כשהסתרת האמת דורשת מאמץ קטן יחסית, כגון ב[[משטר טוטליטרי]] או במסגרת חסיון המוטל על מידע פנימי בתאגיד, תאוריות קשר נעשות סבירות יותר א-פריורי.

===אגדת תקיעת הסכין בגב===

===אגדת תקיעת הסכין בגב===

[[קובץ:Stab-in-the-back postcard.jpg|ממוזער|גלויה אנטישמית מ-1919 המתארת יהודי דוקר בגב חייל גרמני.]]

[[קובץ:Stab-in-the-back postcard.jpg|ממוזער|גלויה אנטישמית מ-1919 המתארת יהודי דוקר בגב חייל גרמני.]]

אגדת תקיעת הסכין בגב (בגרמנית: Die Dolchstosslegende) הייתה אמונה רווחת ברפובליקת ויימאר ובגרמניה הנאצית, לפיה צבא גרמניה לא הובס בשדה הקרב במלחמת העולם הראשונה, אלא הפסיד בגלל הבגידה ו"תקיעת סכין בגב האומה" של גורמי החברה האזרחית, במיוחד היהודים, המרקסיסטים, הבונים החופשיים וגורמים נוספים שפעלו בגרמניה.

אגדת תקיעת הסכין בגב (בגרמנית: Die Dolchstosslegende) הייתה אמונה רווחת ברפובליקת ויימאר ובגרמניה הנאצית, לפיה צבא גרמניה לא הובס בשדה הקרב במלחמת העולם הראשונה, אלא הפסיד בגלל הבגידה ו"תקיעת סכין בגב האומה" של גורמי החברה האזרחית, במיוחד היהודים, המרקסיסטים, הבונים החופשיים וגורמים נוספים שפעלו בגרמניה.

* '''[[תעשיית הסיגריות]]''' ו[[הכחשת נזקי העישון]] - החל משנות ה-50 היו מחקרים מדעיים רחבי היקף על [[השפעות בריאותיות של סיגריות ומוצרי טבק|נזקים בריאותיים של סיגריות]], וכן על ההתמכרות שסיגריות גורמות להן עקב שאיפת ניקוטין. חברות הטבק ידעו דברים אלה ושיקרו לציבור ולרשויות במשך שנים. החברות נפגשו בשנת 1953 והחלו סדרה של פעילויות מתואמות לשם הסתרת נושאים שונים, [[הטיית מחקרים]], [[ספין תקשורתי|הצגה מעוותת של סוגיות כלפי הציבור]] והפצת [[דיסאינפורמציה]], במטרה למנוע שינוי בדעת הקהל וכן התערבות של הממשלה. בעקבות מחקרים נוספים הכיר ממשלת ארצות הברית וגופים נוספים בנזקי העישון רק בשנת 1964. עם זאת היבטים רבים של תעשיית הטבק, כמו מכירת סיגריות לקטינים נותרו כשהיו. בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master Settlement Agreement בין משרד המשפטים בחלק מהמדינות בארצות הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור.<ref name="haaretz_2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1654113 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים] כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012</ref> ביולי 2000 פרסם [[ארגון הבריאות העולמי]] דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי וגופים נוספים בנושא הפיקוח בתחום הטבק וההגבלים על הסיגריות בפרט.<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> לאחר פשיטת סוכנים פדרליים על משרדי החברות בתקופת ממשל קלינטון, טענה התביעה כי "זה כבר חצי מאה שיצרניות הסיגריות באמריקה מתכננות ומוציאות מהכוח אל הפועל קנוניה רחבה להטעיית הציבור".<ref name="haaretz_2012"/> בין היתר לדוגמה נחשף קיומו של "מבצע ברקשייר" (Operation Berkshire) - תוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". והסכימו להקים ארגון משותף כדי למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]. בשנת 1999 הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון. מאוחר יותר משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים ב[[קשירת קשר|מזימה מורכבת]] שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על נזקי העישון הכפוי, הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין, ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין, שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו-low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, כיוון שיווק הסיגריות שוק בני הנוער, וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.{{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}} התביעה הוגשה על רקע חשד להפרת חוק RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק ב[[פשע מאורגן]] וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. באוגוסט 2006 פרסמה השופטת קסלר (Kessler) פרסמה את חוות דעתה על פני 1,683 עמודים וקבעה שתעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO בכך שהסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון ו[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווקה את מוצריה לבני נוער]]. "כפי שעולה ממסכת העובדות שנפרסה, ישנם ראיות משמעותיות המבססות את הטענה שתעשיית הטבק פעלה והוציאה לפועל ועדיין פועלת ומוציאה לפועל מזימה הנמשכת 50 שנה להונות את הציבור, כולל –צרכני סיגריות, תוך הפרה של חוק RICO." {{הערה|שם=smoking_2015}}

* '''[[תעשיית הסיגריות]]''' ו[[הכחשת נזקי העישון]] - החל משנות ה-50 היו מחקרים מדעיים רחבי היקף על [[השפעות בריאותיות של סיגריות ומוצרי טבק|נזקים בריאותיים של סיגריות]], וכן על ההתמכרות שסיגריות גורמות להן עקב שאיפת ניקוטין. חברות הטבק ידעו דברים אלה ושיקרו לציבור ולרשויות במשך שנים. החברות נפגשו בשנת 1953 והחלו סדרה של פעילויות מתואמות לשם הסתרת נושאים שונים, [[הטיית מחקרים]], [[ספין תקשורתי|הצגה מעוותת של סוגיות כלפי הציבור]] והפצת [[דיסאינפורמציה]], במטרה למנוע שינוי בדעת הקהל וכן התערבות של הממשלה. בעקבות מחקרים נוספים הכיר ממשלת ארצות הברית וגופים נוספים בנזקי העישון רק בשנת 1964. עם זאת היבטים רבים של תעשיית הטבק, כמו מכירת סיגריות לקטינים נותרו כשהיו. בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master Settlement Agreement בין משרד המשפטים בחלק מהמדינות בארצות הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור.<ref name="haaretz_2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1654113 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים] כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012</ref> ביולי 2000 פרסם [[ארגון הבריאות העולמי]] דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי וגופים נוספים בנושא הפיקוח בתחום הטבק וההגבלים על הסיגריות בפרט.<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> לאחר פשיטת סוכנים פדרליים על משרדי החברות בתקופת ממשל קלינטון, טענה התביעה כי "זה כבר חצי מאה שיצרניות הסיגריות באמריקה מתכננות ומוציאות מהכוח אל הפועל קנוניה רחבה להטעיית הציבור".<ref name="haaretz_2012"/> בין היתר לדוגמה נחשף קיומו של "מבצע ברקשייר" (Operation Berkshire) - תוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השנייה, עם אפקט דומינו". והסכימו להקים ארגון משותף כדי למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]. בשנת 1999 הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון. מאוחר יותר משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים ב[[קשירת קשר|מזימה מורכבת]] שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על נזקי העישון הכפוי, הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין, ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין, שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו-low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, כיוון שיווק הסיגריות שוק בני הנוער, וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.{{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}} התביעה הוגשה על רקע חשד להפרת חוק RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק ב[[פשע מאורגן]] וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. באוגוסט 2006 פרסמה השופטת קסלר (Kessler) פרסמה את חוות דעתה על פני 1,683 עמודים וקבעה שתעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO בכך שהסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון ו[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|שיווקה את מוצריה לבני נוער]]. "כפי שעולה ממסכת העובדות שנפרסה, ישנם ראיות משמעותיות המבססות את הטענה שתעשיית הטבק פעלה והוציאה לפועל ועדיין פועלת ומוציאה לפועל מזימה הנמשכת 50 שנה להונות את הציבור, כולל –צרכני סיגריות, תוך הפרה של חוק RICO." {{הערה|שם=smoking_2015}}

* '''הטעיית נתוני רישום של זיהום אוויר על ידי חברות מכוניות ''' פולקסווגן ו[[חברות מכוניות]] אחרות הכניסו רכיב מיוחד שנועד להפחית את פליטת הגזים הרעילים בזמן ביצוע מבדקים של [[זיהום אוויר מתחבורה]]. הדבר נחשף בשנת 2015 וגרר תביעות שונות מצד צרכנים ורגולטורים.  

* '''הטעיית נתוני רישום של זיהום אוויר על ידי חברות מכוניות ''' פולקסווגן ו[[חברות מכוניות]] אחרות הכניסו רכיב מיוחד שנועד להפחית את פליטת הגזים הרעילים בזמן ביצוע מבדקים של [[זיהום אוויר מתחבורה]]. הדבר נחשף בשנת 2015 וגרר תביעות שונות מצד צרכנים ורגולטורים.  

מדוגמאות אלה ניתן לראות כי יש כמה מאפיינים למקרי קשר אמיתיים, כך שניתן לקטלג אותם למספר קטגוריות:

מדוגמאות אלה ניתן לראות כי יש כמה מאפיינים למקרי קשר אמיתיים, כך שניתן לקטלג אותם למספר קטגוריות: