שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[קובץ:תעשיות אלקטרוכימיות.PNG|ממוזער|350px|מיקום מפעל תעשיות אלקטרוכימיות באיזור התעשייה הדרומי של עכו, ליד הים ומול קיבוץ עין המפרץ וכפר מסריק.]]
 
[[קובץ:תעשיות אלקטרוכימיות.PNG|ממוזער|350px|מיקום מפעל תעשיות אלקטרוכימיות באיזור התעשייה הדרומי של עכו, ליד הים ומול קיבוץ עין המפרץ וכפר מסריק.]]
   −
'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל-2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים בריאותיים קשים לעובדיו, ול[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] חמורים [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|באזור מפרץ חיפה]], עקב פליטה של [[כספית]] וו[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ורעילים. חלק מנזקים אלה ממשיכים להתקיים גם היום ועלולים להשפיע על בריאות הציבור דרך [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים בישראל|ומים]] ודרך [[זיהום מזון בישראל|זיהום במזון]].   
+
'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל-2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים בריאותיים קשים לעובדיו, ול[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] חמורים [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|באזור מפרץ חיפה]], עקב פליטה של [[כספית]] וו[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ורעילים עקב [[זיהום תעשייתי]]. חלק מנזקים אלה ממשיכים להתקיים גם היום ועלולים להשפיע על בריאות הציבור דרך [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים בישראל|ומים]] ודרך [[זיהום מזון בישראל|זיהום במזון]].   
   −
במשך עשרות שנים  גרם המפעל ל[[זיהום אוויר]] חמור את אזור עכו ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. בנוסף נפלטו טונות רבות של [[כספית]] לאדמה ולמים באיזור. דבר שהוביל ל[[זיהום מים בישראל|זיהום של המים]] [[זיהום קרקע בישראל|האדמה]] ו[[זיהום אוויר בישראל|האוויר]]. כמו כן התנהלות המפעל גרמה להרעלות ולמחלות קשות בקרב העובדים. במשך שנים טענו [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[אזרחים למען הסביבה]] כי קיימת בעיית זיהום במפעל, אבל טענות אלה זכו להתעלמות מצד משרדי הממשלה השונים ומצד והרשויות המקומיות. בשנת 2003 נסגר המפעל עקב שריפות שפרצו בו. בידי [[המשרד להגנת הסביבה]] היו נתונים על זיהום אוויר חמור מהמפעל אך הוא התעכב לפחות שנתיים בהצגת נתוני הזיהום לתושבים. המשרד יידע את הציבור והרשויות המקומיות על קיומו של זיהום אוויר חריג שהכיל תרכובות מסרטנות, רק בשנת 2004, לאחר סגירת המפעל בעקבות שריפה וכחלק מהדיונים על אפשרות פתיחה מחדש שלו. בהמשך הוגשו תביעות של העובדים נגד המפעל לבקשת פיצויים ובתביעת הסדר הגיעו לפיצויים נמוכים של 12 מיליון ש"ח שהתחלקו על פני 80 עובדים. המשרד להגנת הסביבה הגיש כתב אישום פלילי נגד המפעל בגין עבירות על זיהום אוויר עקב תקלות. ארגון אזרחים למען הסביבה טען כי כתבי האישום היו צריכים להיות מוגשים בגין עבירות חמורות בהרבה כמו גרימת מוות ברשלנות עקב ההתנהלות השוטפת של המפעל. המשרד להגנת הסביבה שהיה משוכנע בכך שנצחונו מובטח לא הגיש ראיות מספיק טובות בנושא זה, ובית משפט השלום זיכה את המפעל. בתגובה טענו גורמים משפטיים כי המשרד עשה עבודה רשלנית. [[בנקאות בישראל|הבנקים הגדולים בישראל]] הפסידו במפעל מאות מיליוני שקלים ותבעו את הנהלת המפעל בטענה שזו התנהלה בצורה לא ישרה.  
+
במשך עשרות שנים  גרם המפעל ל[[זיהום אוויר]] חמור את אזור עכו ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. בנוסף נפלטו טונות רבות של [[כספית]] לאדמה ולמים באיזור. דבר שהוביל ל[[זיהום מים בישראל|זיהום של המים]] [[זיהום קרקע בישראל|האדמה]] ו[[זיהום אוויר בישראל|האוויר]]. כמו כן התנהלות המפעל גרמה להרעלות ולמחלות קשות בקרב העובדים. [[הכחשת זיהום|הכחשה והסתרה של הזיהום]] סייעה להתמשכות הנזק לעובדים ולכלל הציבור. במשך שנים טענו [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[אזרחים למען הסביבה]] כי קיימת בעיית זיהום במפעל, אבל טענות אלה זכו להתעלמות מצד משרדי הממשלה השונים ומצד והרשויות המקומיות. בשנת 2003 נסגר המפעל עקב שריפות שפרצו בו. בידי [[המשרד להגנת הסביבה]] היו נתונים על זיהום אוויר חמור מהמפעל אך הוא התעכב לפחות שנתיים בהצגת נתוני הזיהום לתושבים. המשרד יידע את הציבור והרשויות המקומיות על קיומו של זיהום אוויר חריג שהכיל תרכובות מסרטנות, רק בשנת 2004, לאחר סגירת המפעל בעקבות שריפה וכחלק מהדיונים על אפשרות פתיחה מחדש שלו. בהמשך הוגשו תביעות של העובדים נגד המפעל לבקשת פיצויים ובתביעת הסדר הגיעו לפיצויים נמוכים של 12 מיליון ש"ח שהתחלקו על פני 80 עובדים. המשרד להגנת הסביבה הגיש כתב אישום פלילי נגד המפעל בגין עבירות על זיהום אוויר עקב תקלות. ארגון אזרחים למען הסביבה טען כי כתבי האישום היו צריכים להיות מוגשים בגין עבירות חמורות בהרבה כמו גרימת מוות ברשלנות עקב ההתנהלות השוטפת של המפעל. המשרד להגנת הסביבה שהיה משוכנע בכך שנצחונו מובטח לא הגיש ראיות מספיק טובות בנושא זה, ובית משפט השלום זיכה את המפעל. בתגובה טענו גורמים משפטיים כי המשרד עשה עבודה רשלנית. [[בנקאות בישראל|הבנקים הגדולים בישראל]] הפסידו במפעל מאות מיליוני שקלים ותבעו את הנהלת המפעל בטענה שזו התנהלה בצורה לא ישרה. הבעלים הקודם של המפעל, ג'ון פרבר, ממשיך לפעול בישראל ולהפעיל את מפעל [[פרוטרום]] בחיפה לתמציות ריח וטעם.  
    
בשנת 2011  קנתה את אדמות המפעל [[קבוצת דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] מתוך כוונה להקים במקום מתקן לקליטת הגז הטבעי ממאגר תמר, אך דבר זה נעצר עקב התנגדות משרד הבטחון בגין סמיכות המפעל למפעל בטחוני.  
 
בשנת 2011  קנתה את אדמות המפעל [[קבוצת דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] מתוך כוונה להקים במקום מתקן לקליטת הגז הטבעי ממאגר תמר, אך דבר זה נעצר עקב התנגדות משרד הבטחון בגין סמיכות המפעל למפעל בטחוני.  
   −
עד היום קיים [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] באיזור, מדובר באחד המקרים הקשים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]]. למרות שהמפעל סגור מאז שנת 2004 ולמרות שבוצע פינוי חלקי של הרעלים בו, עדיין ממשיכה דליפה של [[כספית]] למי התהום, ולסביבה הימית באיזור. הכספית עוברת [[הגברה ביולוגית]] וגורם [[זיהום מזון בישראל|זיהום בדגים שנידוגים באיזור]]. התרעה על כך ניתנה בשנת 2009 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים, רק בשנת 2015, לאחר 6 שנים, הוציא המשרד להגנת הסביבה אזהרה מפני דיג באיזור המפעל. לא ברור מה הן תוכניות השיקום של המפעל. הבעלים של המפעל, ג'ון פרבר, ממשיך לפעול בישראל ולהפעיל את מפעל [[פרוטרום]] בחיפה לתמציות ריח וטעם.  
+
עד היום קיים [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] באיזור ומדובר באחד המקרים הקשים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]] שגורם ל[[זיהום ים]] חמור. למרות שהמפעל סגור מאז שנת 2004 ולמרות שבוצע פינוי חלקי של הרעלים בו, עדיין ממשיכה דליפה של [[כספית]] למי התהום, ולסביבה הימית באיזור. הכספית עוברת [[הגברה ביולוגית]] וגורם [[זיהום מזון בישראל|זיהום בדגים שנידוגים באיזור]]. התרעה על כך ניתנה בשנת 2009 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים, רק בשנת 2015, לאחר 6 שנים, הוציא [[המשרד להגנת הסביבה]] אזהרה מפני דיג באיזור המפעל. ככל הנראה אין תוכניות שיקום לזיהום הקרקע במקום והזיהום ממשיך לזרום לים.  
    
==בעלות וניהול==
 
==בעלות וניהול==
שורה 54: שורה 54:     
==נסיון להקים מתקן לקליטת גז טבעי והמצב כיום (2019)==
 
==נסיון להקים מתקן לקליטת גז טבעי והמצב כיום (2019)==
בשנת 2011 חשף העיתון דה-מרקר כי [[קבוצת דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] רכשה בחשאי את שטח המפעל דרך חברת "דלק ים מעגן" בכוונה לנקות את הקרקע בו ולהקים בו מתקן לקליטת [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]] ממאגר "תמר". בשנת 2012 פסל משרד הפנים את התוכנית בעקבות חשש של משרד הביטחון מקרבת קרקע המפעל למפעל רפאל. משרד הביטחון טען כי  רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר ורדיוס זה חודר בצורה משמעותית למתקן דוד שנמצא באיזור. <ref>[http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו], אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012 </ref> נכון לשנת 2019 קבוצת דלק טרם ניקתה את הקרקע. עמותת [[צלול]] דורשת מדלק ים מעגן ומהמדינה לנקות את הקרקע מיד וללא דיחוי, למנוע את המשך זרימת הזיהום לים ואת הפגיעה בדגה ובבריאות כלל הציבור. באם דרישה זו לא תענה, שוקלת העמותה פניה לבית המשפט. [דורשת מדלק ים מעגן ומהמדינה לנקות את הקרקע מיד וללא דיחוי, למנוע את המשך זרימת הזיהום לים ואת הפגיעה בדגה ובבריאות כלל הציבור. באם דרישה זו לא תענה, שוקלת עמותת צלול פניה לבית המשפט. [https://blinker.co.il/%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99/%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a5-%d7%a2%d7%9b%d7%95-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%94%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7/192175/?fbclid=IwAR2tv2WqwbQhR7NZ8EhYL7l7gJwiB11Shj_C7o75GkBesFZKApnrehdTyoA]
+
בשנת 2011 חשף העיתון דה-מרקר כי [[קבוצת דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] רכשה בחשאי את שטח המפעל דרך חברת "דלק ים מעגן" בכוונה לנקות את הקרקע בו ולהקים בו מתקן לקליטת [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]] ממאגר "תמר". בשנת 2012 פסל משרד הפנים את התוכנית בעקבות חשש של משרד הביטחון מקרבת קרקע המפעל למפעל רפאל. משרד הביטחון טען כי  רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר ורדיוס זה חודר בצורה משמעותית למתקן דוד שנמצא באיזור. <ref>[http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו], אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012 </ref> נכון לשנת 2019 קבוצת דלק טרם ניקתה את הקרקע. עמותת [[צלול]] דורשת מדלק ים מעגן ומהמדינה לנקות את הקרקע מיד וללא דיחוי, למנוע את המשך זרימת הזיהום לים ואת הפגיעה בדגה ובבריאות כלל הציבור. באם דרישה זו לא תענה, שוקלת העמותה פניה לבית המשפט. [ [https://blinker.co.il/%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99/%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a5-%d7%a2%d7%9b%d7%95-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%94%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7/192175/?fbclid=IwAR2tv2WqwbQhR7NZ8EhYL7l7gJwiB11Shj_C7o75GkBesFZKApnrehdTyoA]
    
==פגיעה בעובדים==
 
==פגיעה בעובדים==

תפריט ניווט