שינויים

תאוריות קונספירציה נמצאות בצורה נרחבת ברחבי האינטרנט, ברשתות חברתיות, בלוגים וסרטונים ביוטיוב. החוקרים עוד לא יודעים האם האינטרנט הגדיל את התפוצה של תאוריות קונספירציה. {{הערה| Wood, M., [http://www.psypag.co.uk/wp-content/uploads/2013/09/Issue-88.pdf Has the Internet been good for conspiracy theorising?] , Psychology Postgraduate Affairs Group (PsyPAG) Quarterly, 2015 , 88 pages 31–33}} מחקרים עקבו אחר הנוכחות והייצוג של תאוריות קונספירציה בתוצאות של מנועי חיפוש והדבר הראה שונות משמעותית בין נושאים שונים.

תאוריות קונספירציה נמצאות בצורה נרחבת ברחבי האינטרנט, ברשתות חברתיות, בלוגים וסרטונים ביוטיוב. החוקרים עוד לא יודעים האם האינטרנט הגדיל את התפוצה של תאוריות קונספירציה. {{הערה| Wood, M., [http://www.psypag.co.uk/wp-content/uploads/2013/09/Issue-88.pdf Has the Internet been good for conspiracy theorising?] , Psychology Postgraduate Affairs Group (PsyPAG) Quarterly, 2015 , 88 pages 31–33}} מחקרים עקבו אחר הנוכחות והייצוג של תאוריות קונספירציה בתוצאות של מנועי חיפוש והדבר הראה שונות משמעותית בין נושאים שונים.

ככל הנראה קונספירציות נפוצות יותר על רקע משבר ה[[אמון]] בעיתונות , בממשלה, בתאגידים ובאקדמיה. פרשות כמו פרשת ווטרגייט ופרשיות רבות נוספות גורמים לאנשים לא להאמין למידע שהממשלה מפיצה. באופן דומה יש חשד גדל והולך בעיתונות - אם על רקע [[קשרי הון שלטון עיתון]] ועם על רקע טענה של הימין ש"העיתונות שמאלנית". במקביל העיתונות עצמה נחלשה - הכנסות שלה ירדו ולעיתים קרובות יותר היא נאלצת לסמוך על בעלות של בעלי הון שלא בהכרח מרוויחים מקיום העיתון. דבר זה מייצר עיתונות מוטה. היבט נוסף הוא שגם נחשפים מקרים של [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] וכך אנשים פחות סומכים על מדענים. דבר זה מייצר הרגשה של "אין על מי לסמוך" ובאווירה כזו פורחות תאוריות קונספריציה. הבעיה היא שקבוצות המפיצות תאוריות קונספירציה הן לעיתים קרובות עוד פחות אמינות ממוסדות אחרים להפצת אמת. הבעיה היסודית בתחום זה היא [[אמת כמוצר ציבורי]] והקושי לתחזק אותו עקב התחזקות האידאלים של חברת-שוק שבה יותר ויותר יחסים בין אנשים וכן מוסדות חברתיים הופכים להיות מוטי רווח.  

ככל הנראה קונספירציות נפוצות יותר על רקע משבר ה[[אמון]] בעיתונות , בממשלה, בתאגידים ובאקדמיה. פרשות כמו פרשת ווטרגייט ופרשיות רבות נוספות גורמים לאנשים לא להאמין למידע שהממשלה מפיצה. באופן דומה יש חשד גדל והולך בעיתונות - אם על רקע [[קשרי הון-שלטון-עיתון]] ועם על רקע טענה של הימין ש"העיתונות שמאלנית". במקביל העיתונות עצמה נחלשה - הכנסות שלה ירדו ולעיתים קרובות יותר היא נאלצת לסמוך על בעלות של בעלי הון שלא בהכרח מרוויחים מקיום העיתון. דבר זה מייצר עיתונות מוטה. היבט נוסף הוא שגם נחשפים מקרים של [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] וכך אנשים פחות סומכים על מדענים. דבר זה מייצר הרגשה של "אין על מי לסמוך" ובאווירה כזו פורחות תאוריות קונספריציה. הבעיה היא שקבוצות המפיצות תאוריות קונספירציה הן לעיתים קרובות עוד פחות אמינות ממוסדות אחרים להפצת אמת. הבעיה היסודית בתחום זה היא [[אמת כמוצר ציבורי]] והקושי לתחזק אותו עקב התחזקות האידאלים של חברת-שוק שבה יותר ויותר יחסים בין אנשים וכן מוסדות חברתיים הופכים להיות מוטי רווח.