שינויים

[[סביבתנות|ארגוני סביבה]], פעילים ורופאים טוענים כי [[זיהום]] זה אחראי לכך שיש שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר באיזור מפרץ חיפה לעומת מקומות אחרים בארץ בשורה של מחלות כמו [[אסתמה]], מספר סוגי [[סרטן]], [[מחלות לב]], ו[[טרטוגן|נזקים לעוברים]] ולילדים באיזור. מחקרים על קשר בין זיהום ותחלואה ברחבי העולם ידועים זה עשרות שנים, ובשנים האחרונות התחזק הביטחון המחקרי בנושא, לדוגמה [[זיהום אוויר]] הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. מחקרים על קשרים בין מוקדי זיהום בחיפה לבין מחלות שונות קיימים עוד משנות ה-80 אך לרוב מחקרים אלה לא הגיעו לידיעת הציבור.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו]  סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה,  קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.2016</ref> בעקבות מאבק ציבורי הוחלט על קיומו של סקר אפידמיולוגי שיבדוק את הטענות. באפריל 2015 הצטרף משרד הבריאות לטענה שיש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין הזיהום בה, ובה בעת המשרד להגנת הסביבה נערך להכרזה על האיזור כ"אזור מוכה זיהום".  

[[סביבתנות|ארגוני סביבה]], פעילים ורופאים טוענים כי [[זיהום]] זה אחראי לכך שיש שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר באיזור מפרץ חיפה לעומת מקומות אחרים בארץ בשורה של מחלות כמו [[אסתמה]], מספר סוגי [[סרטן]], [[מחלות לב]], ו[[טרטוגן|נזקים לעוברים]] ולילדים באיזור. מחקרים על קשר בין זיהום ותחלואה ברחבי העולם ידועים זה עשרות שנים, ובשנים האחרונות התחזק הביטחון המחקרי בנושא, לדוגמה [[זיהום אוויר]] הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. מחקרים על קשרים בין מוקדי זיהום בחיפה לבין מחלות שונות קיימים עוד משנות ה-80 אך לרוב מחקרים אלה לא הגיעו לידיעת הציבור.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו]  סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה,  קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.2016</ref> בעקבות מאבק ציבורי הוחלט על קיומו של סקר אפידמיולוגי שיבדוק את הטענות. באפריל 2015 הצטרף משרד הבריאות לטענה שיש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין הזיהום בה, ובה בעת המשרד להגנת הסביבה נערך להכרזה על האיזור כ"אזור מוכה זיהום".  

במשך השנים נשמעות טענות מצד [[סביבתנות|פעילי סביבה]], רופאים ועיתונאים, כי [[קשרי הון שלטון|קשרים בין הון לשלטון]] יוצרים [[הכחשת זיהום|הכחשה של הזיהום באיזור]] - ניטור לא יעיל, תקנים לא מספקים, אי קידום של  [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] להקטנת הזיהום, גרירת רגליים בביצוע ובפרסום מחקרי בריאות, ותורמים לכיסוי תקשורתי שמנסה להמעיט בחומרתה של הבעיה. דוגמה לטענה זו מופיעה בסרט [[שיטת השקשוקה (סרט)|שיטת השקשוקה]] משנת 2008 שבו נראה גם ראש עיריית חיפה, [[יונה יהב]], כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1149624] באפריל 2015 התרחשה שערורייה תקשורתית בעקבות מכתב של פרופסור [[איתמר גרוטו]], ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בדבר שיעורי סרטן חריגים בחיפה, ובמיוחד ביחס לילדים שגדלו בחיפה. דברים אלה הובילו לפרסומים והכחשות שונים מגורמי בריאות בישראל והרשויות העירוניות, והובילו לקידום מחקר אפידמיולוגי באיזור. הדלפת ממצאים ראשונים של מחקר זה שפורסמו בינואר 2016 מצאו כי במספר מוקדי זיהום בחיפה כ-20%-30% מהתינוקות  במשקל נמוך יותר ובעלי היקפי ראש קטנים נולדו ביחס לשכונות אחרות בחיפה. כמו כן יש בהם שכיחות גבוהה מאוד של [[סרטן ריאות]] ושל [[לימפומה]] בקרב מבוגרים. בתגובה לדיווח זה שוב הוכחשו הדברים אבל במקביל נחשפו צעדים של העיריה וגורמים נוספים לנסות להשפיע על החוקרים בצורה שתהיה טובה לתדמית העיר כמקום נקי.  

במשך השנים נשמעות טענות מצד [[סביבתנות|פעילי סביבה]], רופאים ועיתונאים, כי [[קשרי הון-שלטון|קשרים בין הון לשלטון]] יוצרים [[הכחשת זיהום|הכחשה של הזיהום באיזור]] - ניטור לא יעיל, תקנים לא מספקים, אי קידום של  [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] להקטנת הזיהום, גרירת רגליים בביצוע ובפרסום מחקרי בריאות, ותורמים לכיסוי תקשורתי שמנסה להמעיט בחומרתה של הבעיה. דוגמה לטענה זו מופיעה בסרט [[שיטת השקשוקה (סרט)|שיטת השקשוקה]] משנת 2008 שבו נראה גם ראש עיריית חיפה, [[יונה יהב]], כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1149624] באפריל 2015 התרחשה שערורייה תקשורתית בעקבות מכתב של פרופסור [[איתמר גרוטו]], ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בדבר שיעורי סרטן חריגים בחיפה, ובמיוחד ביחס לילדים שגדלו בחיפה. דברים אלה הובילו לפרסומים והכחשות שונים מגורמי בריאות בישראל והרשויות העירוניות, והובילו לקידום מחקר אפידמיולוגי באיזור. הדלפת ממצאים ראשונים של מחקר זה שפורסמו בינואר 2016 מצאו כי במספר מוקדי זיהום בחיפה כ-20%-30% מהתינוקות  במשקל נמוך יותר ובעלי היקפי ראש קטנים נולדו ביחס לשכונות אחרות בחיפה. כמו כן יש בהם שכיחות גבוהה מאוד של [[סרטן ריאות]] ושל [[לימפומה]] בקרב מבוגרים. בתגובה לדיווח זה שוב הוכחשו הדברים אבל במקביל נחשפו צעדים של העיריה וגורמים נוספים לנסות להשפיע על החוקרים בצורה שתהיה טובה לתדמית העיר כמקום נקי.  

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של [[המשרד להגנת הסביבה]] לשם הגעה ליעדי הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל [[תרכובות אורגניות נדיפות]] ו[[חומר חלקיקי]] עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב טבעי ל[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפידמיולוגית, הפחתת הסכנה של איחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות. <ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref>.  בספטמבר 2016 החליטה עיריית חיפה לאסור על כניסת כלי רכב המונעים בדיזל ושהוגדרו מזהמים לשכונות מגורים בעיר החל מ-2017. צעדים אלה מתקיימים על רקע [[מאבק אזרחי]] למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה.   

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של [[המשרד להגנת הסביבה]] לשם הגעה ליעדי הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל [[תרכובות אורגניות נדיפות]] ו[[חומר חלקיקי]] עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב טבעי ל[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפידמיולוגית, הפחתת הסכנה של איחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות. <ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref>.  בספטמבר 2016 החליטה עיריית חיפה לאסור על כניסת כלי רכב המונעים בדיזל ושהוגדרו מזהמים לשכונות מגורים בעיר החל מ-2017. צעדים אלה מתקיימים על רקע [[מאבק אזרחי]] למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה.   

ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על חיפה כעל איזור מוכה זיהום בשנת 2012. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם במקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאוד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref>

ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על חיפה כעל איזור מוכה זיהום בשנת 2012. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם במקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאוד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref>

==קשרי הון שלטון תרבות ותקשורת והכחשת זיהום==

==קשרי הון-שלטון תרבות ותקשורת והכחשת זיהום==

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת זיהום}}

{{הפניה לערך מורחב|הכחשת זיהום}}

[[החברה לישראל]] שבשליטת [[עידן עופר]] היא [[חברת פירמידה]] ששולטת במפעלים מזהמים במפרץ חיפה כולל [[בתי זיקוק לנפט|בתי הזיקוק לנפט במפרץ חיפה]] ו[[כרמל אולפינים]] כמו כן היא שולטת בחברת [[תרכובות ברום]] שגם הוא פולט זיהום (לא בחיפה).

[[החברה לישראל]] שבשליטת [[עידן עופר]] היא [[חברת פירמידה]] ששולטת במפעלים מזהמים במפרץ חיפה כולל [[בתי זיקוק לנפט|בתי הזיקוק לנפט במפרץ חיפה]] ו[[כרמל אולפינים]] כמו כן היא שולטת בחברת [[תרכובות ברום]] שגם הוא פולט זיהום (לא בחיפה).

לחברה בישראל יש [[קשרי הון שלטון|קשרים ענפים בפוליטיקה ובפקידות בישראל]] - הפוליטיקאים לשעבר כוללים את בייגה שוחט מי שהיה שר האוצר, שר התשתיות וחבר כנסת; אלי גולדשמיט מי שהיה יו"ר וועדת הכלכלה לשעבר, וח"כ מטעם מפלגת העבודה; רענן כהן שהיה  ח"כ ושר העבודה והרווחה. מבין הפקידות הבכירה, החברה לישראל מעסיקה את [[ניר גלעד]], מי שהיה החשב הכללי של האוצר ומי שהיה מעורב ב"[[עסקת השקשוקה]]" ומונה למנכ"ל החברה; אוהד מראני - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. יו"ר הדירקטוריון של בתי הזיקוק משנת 2004; רן קרול - הממונה על התקציבים באוצר, ומנכ"ל משרדת התשתיות והאנרגיה. נחמה רונן - מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]] לשעבר, מונתה לדירקטורית בבתי הזיקוק לנפט; עו"ד דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר. עו"ד טלי ירון קידר - היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ והאחראית על החקיקה במס הכנסה, ונציבת מס הכנסה לשעבר. מונתה לדירקטורית בחברת "טאואר סמיקונדקטור". חגי מילר- סגן החשב הכללי (ניר גלעד) במשרד האוצר, ויום טוב סמיה - לשעבר אלוף פיקוד דרום. עורכי דין בכירים שמייצגים את החברה לישראל כוללים את: עו"ד רם כספי, שייצג את החברה לישראל בהפרטת "צים"; ואת  עו"ד משה שחל - מי שהיה שר התקשורת, האנרגיה והמשטרה, וח"כ מטעם מפלגת העבודה.

לחברה בישראל יש [[קשרי הון-שלטון|קשרים ענפים בפוליטיקה ובפקידות בישראל]] - הפוליטיקאים לשעבר כוללים את בייגה שוחט מי שהיה שר האוצר, שר התשתיות וחבר כנסת; אלי גולדשמיט מי שהיה יו"ר וועדת הכלכלה לשעבר, וח"כ מטעם מפלגת העבודה; רענן כהן שהיה  ח"כ ושר העבודה והרווחה. מבין הפקידות הבכירה, החברה לישראל מעסיקה את [[ניר גלעד]], מי שהיה החשב הכללי של האוצר ומי שהיה מעורב ב"[[עסקת השקשוקה]]" ומונה למנכ"ל החברה; אוהד מראני - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. יו"ר הדירקטוריון של בתי הזיקוק משנת 2004; רן קרול - הממונה על התקציבים באוצר, ומנכ"ל משרדת התשתיות והאנרגיה. נחמה רונן - מנכ"לית [[המשרד להגנת הסביבה]] לשעבר, מונתה לדירקטורית בבתי הזיקוק לנפט; עו"ד דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר. עו"ד טלי ירון קידר - היועצת המשפטית של אגף המכס והמע"מ והאחראית על החקיקה במס הכנסה, ונציבת מס הכנסה לשעבר. מונתה לדירקטורית בחברת "טאואר סמיקונדקטור". חגי מילר- סגן החשב הכללי (ניר גלעד) במשרד האוצר, ויום טוב סמיה - לשעבר אלוף פיקוד דרום. עורכי דין בכירים שמייצגים את החברה לישראל כוללים את: עו"ד רם כספי, שייצג את החברה לישראל בהפרטת "צים"; ואת  עו"ד משה שחל - מי שהיה שר התקשורת, האנרגיה והמשטרה, וח"כ מטעם מפלגת העבודה.

בספטמבר 2005 השיקה החברה לישראל קרן לשם מימון ביניים של תרופות חיוניות שנמצאות מחוץ לסל התרופות לחולים שלא יכולים להרשות זאת לעצמם. היקף הקרן הוא 35 מיליון שקלים. בנובמבר 2006 העניקה [[האגודה למלחמה בסרטן]] תעודת הוקרה לחברה לישראל, על תרומתה למימון תרופות לחולי [[סרטן]]. התעודה הוענקה לאשר רפפורט, סמנכ"ל בכיר בחברה לישראל בטקס פתיחת מבצע "הקש בדלת". <ref >[http://www.nfc.co.il/Archive/0020-D-113111-00.html?tag=14-00-21 החברה לישראל קיבלה תעודת הוקרה] אתר חדשות מחלקה ראשונה 2006</ref>

בספטמבר 2005 השיקה החברה לישראל קרן לשם מימון ביניים של תרופות חיוניות שנמצאות מחוץ לסל התרופות לחולים שלא יכולים להרשות זאת לעצמם. היקף הקרן הוא 35 מיליון שקלים. בנובמבר 2006 העניקה [[האגודה למלחמה בסרטן]] תעודת הוקרה לחברה לישראל, על תרומתה למימון תרופות לחולי [[סרטן]]. התעודה הוענקה לאשר רפפורט, סמנכ"ל בכיר בחברה לישראל בטקס פתיחת מבצע "הקש בדלת". <ref >[http://www.nfc.co.il/Archive/0020-D-113111-00.html?tag=14-00-21 החברה לישראל קיבלה תעודת הוקרה] אתר חדשות מחלקה ראשונה 2006</ref>

* [[זיהום תעשייתי]], [[בתי הזיקוק לנפט]], [[גז טבעי בישראל]], [[נפט]], [[החברה לישראל]], [[מיכל האמוניה בחיפה]], [[חיפה כימיקלים]]

* [[זיהום תעשייתי]], [[בתי הזיקוק לנפט]], [[גז טבעי בישראל]], [[נפט]], [[החברה לישראל]], [[מיכל האמוניה בחיפה]], [[חיפה כימיקלים]]

* [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[טרטוגן]], [[גורם מסרטן]], [[סרטן בישראל]], [[אי שוויון בריאותי בישראל]]  

* [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[טרטוגן]], [[גורם מסרטן]], [[סרטן בישראל]], [[אי שוויון בריאותי בישראל]]  

* [[הכחשת זיהום]], [[קשרי הון שלטון]], [[המשרד להגנת הסביבה]], [[האגודה למלחמה בסרטן]]

* [[הכחשת זיהום]], [[קשרי הון-שלטון]], [[המשרד להגנת הסביבה]], [[האגודה למלחמה בסרטן]]

* [[עלויות של דלק מחצבי 4.3 מיליארד שקל בשנה]]

* [[עלויות של דלק מחצבי 4.3 מיליארד שקל בשנה]]

* [[מומחי סביבה: אין כלים להערכת סיכונים סביבתיים]]

* [[מומחי סביבה: אין כלים להערכת סיכונים סביבתיים]]