שינויים

[[זיהום מים|זיהום מי הנחלים]] נובע ממקורות של [[זיהום תעשייתי|שפכי תעשייה]], [[מי ביוב]] ו[[זיהום חקלאי]] זיהום זה הוחרף עקב בעיות של שאיבת יתר ממעיינות לטובת [[משק המים בישראל|צריכת מים על ידי האדם]], דבר שהקטין את כמות המים השפירים והגדיל את הריכוז של המים המזוהמים. מצב זה של זיהום נחלים נמשך במשך עשרות שנים ללא טיפול והוביל לבעיות של זיהום נרחב, בעיקר בנחלים כמו [[נחל הירקון]], [[נחל הקישון]], [[נחל חדרה]], [[נחל אלכסנדר]], [[נחל הנעמן]] ו[[נחל שורק]], וכן בנחלים הזורמים לירדן.  

[[זיהום מים|זיהום מי הנחלים]] נובע ממקורות של [[זיהום תעשייתי|שפכי תעשייה]], [[מי ביוב]] ו[[זיהום חקלאי]] זיהום זה הוחרף עקב בעיות של שאיבת יתר ממעיינות לטובת [[משק המים בישראל|צריכת מים על ידי האדם]], דבר שהקטין את כמות המים השפירים והגדיל את הריכוז של המים המזוהמים. מצב זה של זיהום נחלים נמשך במשך עשרות שנים ללא טיפול והוביל לבעיות של זיהום נרחב, בעיקר בנחלים כמו [[נחל הירקון]], [[נחל הקישון]], [[נחל חדרה]], [[נחל אלכסנדר]], [[נחל הנעמן]] ו[[נחל שורק]], וכן בנחלים הזורמים לירדן.  

עם השנים החלו טיפולים חלקיים או מלאים בזיהום הנחלים. לדוגמה נחל שורק, נחל ירקון, נחל חדרה וחל קישון שוקמו בצורה חלקית.  

עם השנים החלו טיפולים חלקיים או מלאים בזיהום הנחלים. לדוגמה נחל שורק, נחל הירקון, נחל חדרה ונחל הקישון שוקמו בצורה חלקית.  

==אירועי זיהום נחלים מרכזיים==

==אירועי זיהום נחלים מרכזיים==

[[קובץ:Makabia 15 memorial.JPG|ממוזער|300px|אנדרטה לזכר הרוגי אסון המכבייה ה-15, נחל הירקון]]

[[קובץ:Makabia 15 memorial.JPG|ממוזער|300px|אנדרטה לזכר הרוגי אסון המכביה ה-15, נחל הירקון.]]

===אסון המכביה והזיהום בירקון===

===אסון המכביה והזיהום בירקון===

בתאריך ה-14 ביולי 1997, בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, התמוטט גשר ארעי שהוקם על נחל הירקון כדי לאפשר את מעבר משלחות המכביה לאצטדיון רמת גן. בשל קריסת הגשר נפלו למי נהר הירקון המזוהמים רוב חברי המשלחת האוסטרלית וחלק מחברי המשלחת האוסטרית. קריסת הגשר גרם לעלייתם של משקעים וחומרים רעילים שהצטברו במשך שנים רבות קרקעית הנחל. כתוצאה מכך מתו ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית. 69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות של פציעה. הנפגעת המפורסמת ביותר מהאסון ששרדה בחיים, היא הספורטאית סשה אלתרמן שנזקקה לכ-30 ניתוחים, רבים מהם במוחה. אלתרמן קיבלה פיצוי מהמדינה בסך 4 מיליון דולר לאחר שנים שבו הנהלת המכבייה וגופים נוספים התנערו מאחריות לאסון. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-724628,00.html]

בתאריך ה-14 ביולי 1997, בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, התמוטט גשר ארעי שהוקם על נחל הירקון כדי לאפשר את מעבר משלחות המכביה לאצטדיון רמת גן. בשל קריסת הגשר נפלו למי נהר הירקון המזוהמים רוב חברי המשלחת האוסטרלית וחלק מחברי המשלחת האוסטרית. קריסת הגשר גרם לעלייתם של משקעים וחומרים רעילים שהצטברו במשך שנים רבות קרקעית הנחל. כתוצאה מכך מתו ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית. 69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות של פציעה. הנפגעת המפורסמת ביותר מהאסון ששרדה בחיים, היא הספורטאית סשה אלתרמן שנזקקה לכ-30 ניתוחים, רבים מהם במוחה. אלתרמן קיבלה פיצוי מהמדינה בסך 4 מיליון דולר לאחר שנים שבו הנהלת המכביה וגופים נוספים התנערו מאחריות לאסון. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-724628,00.html]

הספורטאים מהמכביה נפטרו ונפצעו כתוצאה מזיהום חיידקי. הפטריה נוצרת מזיהום חיידקי, לא כימי, אבל לטענת עיתונאית הארץ, ורד לוי ברזילי, המומחים טוענים שפטריה זו שמשגשגת רק בתנאי זיהום קיצוניים, כמו אלה ששוררים בירקון. <ref name="haaretz2001">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.722437 משרד הבריאות מזהיר]ורד לוי ברזילי, הארץ, 01.08.2001</ref> וועדה של הכנסת בשם "וועדת גולדמן" שמעה עדויות בנושא הזיהום והאסון אך המסמכים שלה אינם זמינים.  

הספורטאים מהמכביה נפטרו ונפצעו כתוצאה מזיהום חיידקי. הפטריה נוצרת מזיהום חיידקי, לא כימי, אבל לטענת עיתונאית הארץ, ורד לוי ברזילי, המומחים טוענים שפטריה זו שמשגשגת רק בתנאי זיהום קיצוניים, כמו אלה ששוררים בירקון. <ref name="haaretz2001">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.722437 משרד הבריאות מזהיר]ורד לוי ברזילי, הארץ, 01.08.2001</ref> וועדה של הכנסת בשם "וועדת גולדמן" שמעה עדויות בנושא הזיהום והאסון אך המסמכים שלה אינם זמינים.  

===התפרצות עכברת בנחלים בגולן===

===התפרצות עכברת בנחלים בגולן===

באוגוסט 2018 נאסרה הכניסה למספר נחלים ברמת הגולן, ביניהם משושים, זוויתן, יהודיה, גילבון, דליות (מג'רסה) וכן אתר פארק הירדן, עקב התפרצות מחלת העכברת (לפטוספירוזיס) במימיהם והדבקות של לפחות 12 בני אדם במחלה, ומצבו של אחד החולים חמור. תסמיני המחלה דומים לתסמיני שפעת: חום, כאבי ראש וכאבי שרירים, אך אצל חלק מהחולים תיתכן פגיעה בתפקודי כבד וכליה. לפי הערכת משרד הבריאות, מקור הזיהום הוא [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|הפרשות של עדרי בקר]] שהיו בנחלים. {{הערה|רותם אליזרע, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5328726,00.html משרד הבריאות: המקור לעכברת - כנראה עדרי בקר שהיו באזור], ynet, 14.08.18}} [[החברה להגנת הטבע]] טענה כי התפרצות מחלת העכברת בנחלי הצפון היא תסמין לבעיה רחבה יותר של הזנחת הנחלים. {{הערה|{{וואלה!|אלי אשכנזי|לאחר שטבלו במקורות מים בגולן: חשד שחמישה גברים נדבקו בעכברת|3180536|13 באוגוסט 2018}}}}{{הערה|{{Ynet|רותם אליזרע|עלה ל-19 מספר המאושפזים מעכברת; הנחלים זוויתן ויהודיה נסגרו למטיילים|5327654|13 באוגוסט 2018}}}}{{הערה|{{Ynet|רותם אליזרע ואילנה קוריאל|משרד הבריאות: עכברת נמצאה בפארק הירדן|5329403|15 באוגוסט 2018}}}}. בעקבות סגירת הנחלים התעוררה בהלה בציבור ונפגעה התיירות לאיזור הגולן והגליל, וזאת למרות שלא ידוע על סכנה מנחלי הגליל. {{הערה|אלי אשכנזי, [https://news.walla.co.il/item/3181344 "נוצרה פאניקה": יותר מהעכברת, השמועות מחסלות את התיירות בצפון], וואלה, 15 באוגוסט 2018}}

באוגוסט 2018 נאסרה הכניסה למספר נחלים ברמת הגולן, ביניהם משושים, זוויתן, יהודיה, גילבון, דליות (מג'רסה) וכן אתר פארק הירדן, עקב התפרצות מחלת העכברת (לפטוספירוזיס) במימיהם והדבקות של לפחות 12 בני אדם במחלה, ומצבו של אחד החולים חמור. תסמיני המחלה דומים לתסמיני שפעת: חום, כאבי ראש וכאבי שרירים, אך אצל חלק מהחולים תיתכן פגיעה בתפקודי כבד וכליה. לפי הערכת משרד הבריאות, מקור הזיהום הוא [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|הפרשות של עדרי בקר]] שהיו בנחלים. {{הערה|רותם אליזרע, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5328726,00.html משרד הבריאות: המקור לעכברת - כנראה עדרי בקר שהיו באזור], ynet, 14.08.2018}} [[החברה להגנת הטבע]] טענה כי התפרצות מחלת העכברת בנחלי הצפון היא תסמין לבעיה רחבה יותר של הזנחת הנחלים. {{הערה|{{וואלה!|אלי אשכנזי|לאחר שטבלו במקורות מים בגולן: חשד שחמישה גברים נדבקו בעכברת|3180536|13 באוגוסט 2018}}}}{{הערה|{{Ynet|רותם אליזרע|עלה ל-19 מספר המאושפזים מעכברת; הנחלים זוויתן ויהודיה נסגרו למטיילים|5327654|13 באוגוסט 2018}}}}{{הערה|{{Ynet|רותם אליזרע ואילנה קוריאל|משרד הבריאות: עכברת נמצאה בפארק הירדן|5329403|15 באוגוסט 2018}}}}. בעקבות סגירת הנחלים התעוררה בהלה בציבור ונפגעה התיירות לאיזור הגולן והגליל, וזאת למרות שלא ידוע על סכנה מנחלי הגליל. {{הערה|אלי אשכנזי, [https://news.walla.co.il/item/3181344 "נוצרה פאניקה": יותר מהעכברת, השמועות מחסלות את התיירות בצפון], וואלה, 15 באוגוסט 2018}}

==נחלים מזוהמים==

==נחלים מזוהמים==

===זיהום בנחל הקישון===

===זיהום בנחל הקישון===

[[קובץ:Kishon river pollution.jpg|ממוזער|350px|[[נחל הקישון]] בשנת 1992, בטרם שיקום הנחל. לתוך הנחל נשפכו במשך שנים [[מתכות כבדות]] וחומרים רעילים ומסרטנים אחרים שהצטברו בקרקעית הנחל ויצר מפגע סביבתי ובריאותי חמור, בשנים האחרונות יש מאמצים לטיהור הקרקעות והמים סביב הנחל]]

[[קובץ:Kishon river pollution.jpg|ממוזער|350px|[[נחל הקישון]] בשנת 1992, בטרם שיקום הנחל. לתוך הנחל נשפכו במשך שנים [[מתכות כבדות]] וחומרים רעילים ומסרטנים אחרים שהצטברו בקרקעית הנחל ויצר מפגע סביבתי ובריאותי חמור, בשנים האחרונות יש מאמצים לטיהור הקרקעות והמים סביב הנחל.]]

 

ועדת שמגר מצאה כי נחל הקישון מזוהם על ידי מספר מפעלים פטרוכימיים באזור חיפה, וייתכן כי הוא הנחל המזוהם והחומצי ביותר בישראל. הזיהום בנחל הקישון נגרם בעיקר מ[[זיהום תעשייתי|ביוב תעשייתי]]. לפי ממצאי הוועדה, המזהמים העיקריים הם:  

ועדת שמגר מצאה כי נחל הקישון מזוהם על ידי מספר מפעלים פטרוכימיים באזור חיפה, וייתכן כי הוא הנחל המזוהם והחומצי ביותר בישראל. הזיהום בנחל הקישון נגרם בעיקר מ[[זיהום תעשייתי|ביוב תעשייתי]]. לפי ממצאי הוועדה, המזהמים העיקריים הם:  

* מתקן טיהור שפכים (מט"ש) חיפה  

* מתקן טיהור שפכים (מט"ש) חיפה  

אורכו של נחל חדרה כ-50 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו הוא כ-600 קמ"ר והוא מנקז את צפון מערב השומרון ושפלת החוף. מקורות המים הטבעיים נתפסו על ידי המתיישבים החקלאים החל משנות ה-20 כתוצאה מכך אין בנחל זרימה טבעית. את מקומם תפסו שפכים מי ניקוז חקלאי, עודפי בריכות דגים, ומי ביוב. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Streams/RehabilitationList/HaderaStream/Pages/default.aspx] הזיהום העיקרי בעבר נגרם משפכים מבקעה-אל גרביה, ג'ת, שפכי המועצה אזורית מנשה וכן שפכים שהגיעו מנחל עירון וזיהום ממזבלות של העיר חדרה.  

אורכו של נחל חדרה כ-50 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו הוא כ-600 קמ"ר והוא מנקז את צפון מערב השומרון ושפלת החוף. מקורות המים הטבעיים נתפסו על ידי המתיישבים החקלאים החל משנות ה-20 כתוצאה מכך אין בנחל זרימה טבעית. את מקומם תפסו שפכים מי ניקוז חקלאי, עודפי בריכות דגים, ומי ביוב. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Streams/RehabilitationList/HaderaStream/Pages/default.aspx] הזיהום העיקרי בעבר נגרם משפכים מבקעה-אל גרביה, ג'ת, שפכי המועצה אזורית מנשה וכן שפכים שהגיעו מנחל עירון וזיהום ממזבלות של העיר חדרה.  

בסוף 2009 הכריזה "צלול" על קמפיין להצלת הנחל במסגרתו דרשה להקים מכוני טיהור שפכים. הקמפיין כוון כנגד ראשי הרשויות באזור, ובראשם ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, וכנגד [[המשרד להגנת הסביבה]] וכנגד משרד השיכון, שלא העבירו כספים להקמת מט"ש. בתום מאבק שערך מספר חודשים, וכלל איסוף חתימות ועריכת מחקרים על מצב הנחל, הכספים הועברו להקמת מכוני טיהור שפעים, לא לפני שצלול איימה לעצור את הרחבת הישוב חריש, בשל סירוב משרד השיכון להעביר את הכסף. מט"ש בקה אל גרביה-ג'ת הושלם ב-2010, הקמת מט"ש עירון הושלמה בראשית 2011. למרות השיפור במצב, קולחים מהמטש"ים סובלים עדיין ממליחות.

בסוף 2009 הכריזה "צלול" על קמפיין להצלת הנחל במסגרתו דרשה להקים מכוני טיהור שפכים. הקמפיין כוון כנגד ראשי הרשויות באזור, ובראשם ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, וכנגד [[המשרד להגנת הסביבה]] וכנגד משרד השיכון, שלא העבירו כספים להקמת מט"ש. בתום מאבק שערך מספר חודשים, וכלל איסוף חתימות ועריכת מחקרים על מצב הנחל, הכספים הועברו להקמת מכוני טיהור שפעים, לא לפני שצלול איימה לעצור את הרחבת הישוב חריש, בשל סירוב משרד השיכון להעביר את הכסף. מט"ש בקה אל גרביה-ג'ת הושלם ב-2010, הקמת מט"ש עירון הושלמה בראשית 2011. למרות השיפור במצב, קולחים מהמט"שים סובלים עדיין ממליחות.

נכון לסוף 2012 המזהם העיקרי של נחל חדרה הוא [[מפעל נייר חדרה]], המזרים לנחל קולחים מטופלים, בכמות של כחמישה מיליון מ"ק בשנה, ככמות השפכים של עיר בינונית. בראשית 2011 ארעה תקלה במכון הטיהור של המפעל, שגרמה להזרמת שפכים גולמיים לנחל ולפגיעה קשה בו.[http://www.zalul.org.il/?page_id=374] בשנת 2014 [[המשרד להגנת הסביבה]] הגיש כתב אישום נגד מפעל נייר חדרה על הזרמת חומרים מזהמים לנחל חדרה. יחד עם החברה נאשמים בעלי תפקידים בה, בהם מנהל חטיבת הפיתוח והתשתיות וסמנכ"ל התפעול גדעון ליברמן, בשל הזרמת שפכים לנחל בשנת 2010. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4543128,00.html]

נכון לסוף 2012 המזהם העיקרי של נחל חדרה הוא [[מפעל נייר חדרה]], המזרים לנחל קולחים מטופלים, בכמות של כחמישה מיליון מ"ק בשנה, ככמות השפכים של עיר בינונית. בראשית 2011 ארעה תקלה במכון הטיהור של המפעל, שגרמה להזרמת שפכים גולמיים לנחל ולפגיעה קשה בו.[http://www.zalul.org.il/?page_id=374] בשנת 2014 [[המשרד להגנת הסביבה]] הגיש כתב אישום נגד מפעל נייר חדרה על הזרמת חומרים מזהמים לנחל חדרה. יחד עם החברה נאשמים בעלי תפקידים בה, בהם מנהל חטיבת הפיתוח והתשתיות וסמנכ"ל התפעול גדעון ליברמן, בשל הזרמת שפכים לנחל בשנת 2010. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4543128,00.html]

מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאוד וכללו חומרים [[חומר הדברה]] מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תיעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דוחות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עירית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל רשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצויין. <ref name="haaretz2001"/>

מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאוד וכללו חומרים [[חומר הדברה]] מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תיעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דוחות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עירית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל רשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצויין. <ref name="haaretz2001"/>

לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהיתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]

לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהייתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]

בשנת 2011 ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הירקון כדי להוכיח שהם נקיים מספיק וחודשה פעילות השיט בקטע המלוח של הנחל. לפי דוד פרגמנט, מנכ"ל רשות נחל הירקון, קיים עדיין זיהום של הנחל ממקורות מפוזרים כמו תשטיפי כבישים ומקורות ביוב בקטע שממזרח לשבע תחנות, במדידה של רשות נחל הירקון מינואר 2012 נרשמה חריגה של פי 2 מהתקן המירבי המותר לשיט בחיידקי קולי צואתי.[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/351/432.html]

בשנת 2011 ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הירקון כדי להוכיח שהם נקיים מספיק וחודשה פעילות השיט בקטע המלוח של הנחל. לפי דוד פרגמנט, מנכ"ל רשות נחל הירקון, קיים עדיין זיהום של הנחל ממקורות מפוזרים כמו תשטיפי כבישים ומקורות ביוב בקטע שממזרח לשבע תחנות, במדידה של רשות נחל הירקון מינואר 2012 נרשמה חריגה של פי 2 מהתקן המירבי המותר לשיט בחיידקי קולי צואתי.[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/351/432.html]

==השלכות של זיהום נחלים==

==השלכות של זיהום נחלים==

[[קובץ:Korea-Seoul-Cheonggyecheon-01.jpg|ממוזער|350px|פרוייקט Cheonggyecheon בסיאול, קוריאה הדרומית. בעבר היה כאן כביש מהיר שבוטל בשנת 2005. בערים שונות בעולם יש מגמות של [[ביטול כבישים מהירים]] ושיקום נחלים עירוניים המאפשרים להשתמש בנחלים כמקומות נופש או רחצה]]

[[קובץ:Korea-Seoul-Cheonggyecheon-01.jpg|ממוזער|350px|פרוייקט Cheonggyecheon בסיאול, קוריאה הדרומית. בעבר היה כאן כביש מהיר שבוטל בשנת 2005. בערים שונות בעולם יש מגמות של [[ביטול כבישים מהירים]] ושיקום נחלים עירוניים המאפשרים להשתמש בנחלים כמקומות נופש או רחצה.]]

 

השלכות זיהום הנחלים בישראל דומות להשלכות שלהן במדינות אחרות בעולם. השלכות אלו כוללות השלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות.  

השלכות זיהום הנחלים בישראל דומות להשלכות שלהן במדינות אחרות בעולם. השלכות אלו כוללות השלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות.  

* [[זיהום מי תהום]] - זליגה של החומרים המזהמים מהנחלים אל [[אקוויפר החוף]] ואקוויפרים נוספים, דבר זה מסכן את מי השתייה וגורר תחלואה.  

* [[זיהום מי תהום]] - זליגה של החומרים המזהמים מהנחלים אל [[אקוויפר החוף]] ואקוויפרים נוספים, דבר זה מסכן את מי השתייה וגורר תחלואה.  

* פגיעה בחי ובצומח ו[[מערכת אקולוגית|במערכות האקולוגיות]] לאורך הנחלים.  

* פגיעה בחי ובצומח ו[[מערכת אקולוגית|במערכות האקולוגיות]] לאורך הנחלים.  

* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה זו חשוב בגלל מיעוט של [[טבע עירוני בישראל]]. שיקום נחלים עירוניים כמו הירקון והקישון מהווה תוספת משמעותית לטבע העירוני לאתרי נופש שנמצאים בקרבת ערים. עם זאת העדר גישה של הציבור לנחלים כמו נחל איילון והעדר יכולת רחצה בנחלים עקב המשך הזיהום שלהם, מוריד אפשרויות שמוש אפשרי בהם כאתרי רחצה. פגיעה זו משמעותית לנוכח הכמות הקטנה יחסית [[חופי ישראל]] ואורכם הגדול של הנחלים. אי יכולת שימוש בנחלים עירוניים כאתרי נופש ורחצה גורמת לפגיעה ברווחת תושבי הערים, וגם גורמת לשימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים. כמו כן בגלל העדר [[תחבורה ציבורית בשבת]] ומעט [[שבילי אופניים בישראל]] מניעה כזו פוגעת יותר בעניים או במי שאין לו מכוניות.  

* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה זו חשוב בגלל מיעוט של [[טבע עירוני בישראל]]. שיקום נחלים עירוניים כמו הירקון והקישון מהווה תוספת משמעותית לטבע העירוני לאתרי נופש שנמצאים בקרבת ערים. עם זאת העדר גישה של הציבור לנחלים כמו נחל איילון והעדר יכולת רחצה בנחלים עקב המשך הזיהום שלהם, מוריד אפשרויות שמוש אפשרי בהם כאתרי רחצה. פגיעה זו משמעותית לנוכח הכמות הקטנה יחסית [[חופי ישראל]] ואורכם הגדול של הנחלים. אי יכולת שימוש בנחלים עירוניים כאתרי נופש ורחצה גורמת לפגיעה ברווחת תושבי הערים, וגם גורמת לשימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים. כמו כן בגלל העדר [[תחבורה ציבורית בשבת]] ומעט [[שבילי אופניים בישראל]] מניעה כזו פוגעת יותר בעניים או במי שאין לו מכוניות.  

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצטבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצטבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* [[המאבק על החופים בישראל|פגיעה בחופים]] במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתרחצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.

* [[המאבק על החופים בישראל|פגיעה בחופים]] במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתרחצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.