שינויים

|דף הבית=[http://www.ecowiki.org.il ecowiki.org.il]

|דף הבית=[http://www.ecowiki.org.il ecowiki.org.il]

}}

}}

'''אקו-ויקי''' הוא אתר [[ויקי]] שנועד כדי להפיץ ידע ולעודד שיח [[הוליזם|הוליסטי]] הממוקדים ב[[תהליך|תהליכים]] ו[[מערכת מורכבת|במערכות המורכבות]] לשיפור ההבנה ומתן פתרונות הנוגעים ל[[קיימות]] ולסוגיות חברתיות נוספות.

'''אקו-ויקי''' הוא אתר [[ויקי]] שנועד כדי להפיץ ידע ולעודד שיח [[הוליזם|הוליסטי]] הממוקדים ב[[תהליך|תהליכים]] ו[[מערכת מורכבת|במערכות המורכבות]] לשיפור ההבנה ומתן פתרונות הנוגעים ל[[קיימות]] ולסוגיות חברתיות נוספות.

==מה הייחודיות של אקו-ויקי==

==מה הייחודיות של אקו-ויקי==

===ההבדל בין אקו-ויקי לבין ויקיפדיה===

===ההבדל בין אקו-ויקי לבין ויקיפדיה===

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה כללית המשתמשת בטכנולוגיה של מדיה-ויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. ויקיפדיה שואפת לתת נקודת מבט נייטרלית, ולהציג נושאים כפי שהדבר משתקף '''כיום''' בקונצנזוס החברתי והאקדמי. גם אקו-ויקי בנוי בטכנולוגיית מדיה-ויקי, אבל יש לה מטרות ואופי מעט שונים:

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה כללית המשתמשת בטכנולוגיה של מדיה-ויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. ויקיפדיה שואפת לתת נקודת מבט נייטרלית, ולהציג נושאים כפי שהדבר משתקף '''כיום''' בקונצנזוס החברתי והאקדמי. גם אקו-ויקי בנוי בטכנולוגיית מדיה-ויקי, אבל יש לה מטרות ואופי מעט שונים:

* '''דגש על קיימות (תכנים)''' - החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי [[הסביבה הטבעית|סביבה]], חברה, ו[[קיימות]], ולא כאנציקלופדיה כללית. [[קיימות|האנושות עלולה להיכחד]] וכדי שזה לא יקרה יש צורך בשינויי מוסכמות, שינויים טכנולוגיים ושינויים חברתיים. אין לנו כוונה להיות "נייטרלים" מול האפשרות של הכחדה כזו. לכן אנחנו נותנים דגש לבעיות דעות ופתרונות שמהווים מאמץ אמיתי להתמודד עם בעיה זו. לכן ייתכנו כאן ערכים שלאו דווקא יהיו "חשובים מספיק" לוויקיפדיה. דוגמאות לערכים הן [[:קטגוריה:סרטי תעודה|סרטי תעודה]] או אפילו מונחים מרכזיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] או [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.

* '''דגש על קיימות (תכנים)''' - החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי [[הסביבה הטבעית|סביבה]], חברה, ו[[קיימות]], ולא כאנציקלופדיה כללית. [[קיימות|האנושות עלולה להיכחד]] וכדי שזה לא יקרה יש צורך בשינויי מוסכמות, שינויים טכנולוגיים ושינויים חברתיים. אין לנו כוונה להיות "נייטרלים" מול האפשרות של הכחדה כזו. לכן אנחנו נותנים דגש לבעיות דעות ופתרונות שמהווים מאמץ אמיתי להתמודד עם בעיה זו. לכן ייתכנו כאן ערכים שלאו דווקא יהיו "חשובים מספיק" לוויקיפדיה. דוגמאות לערכים הן [[:קטגוריה:סרטי תעודה|סרטי תעודה]] או אפילו מונחים מרכזיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] או [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.

* '''בסיס מדעי עבור מדעי החברה''' - ויקיפדיה מבוססת על הזרם המרכזי באקדמיה (ראו בהמשך), אלא שבזרם זה מדעי החברה מנותקים ממדעי הטבע, דבר המכונה בעיית [[שתי התרבויות]]. היבט זה חמור במיוחד בתחומי [[חקר הכלכלה|הכלכלה]], שבו [[כלכלה נאו-קלאסית|הזרם הנאו-קלאסי]] עומד בניגוד חריף לידוע לנו מתחומי הפיזיקה, הכימיה ביולוגיה בכלל ו[[אקולוגיה]] בפרט. דוגמה לדבר זה הוא האמונה ב[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] שיכולים להמשך בקצב גידול קבוע למשך דורות, בעוד שהשלכה של דבר זה היא [[גידול מעריכי]] שאינו אפשרי בעולם וביקום סופיים בשל [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]. דוגמה אחרת היא [[האדם הכלכלי]]. בשנים האחרונות, יש מגמות של בחינה מחדש של הנחות היסוד של מדעי החברה, וכן של חיבורים בין התחומים - [[קונסיילנס]], לדוגמה בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] ובתחומים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] [[פסיכולוגיה אבולוציונית]] ועוד - אנו רוצים לחזק מגמות אלה.

* '''בסיס מדעי עבור מדעי החברה''' - ויקיפדיה מבוססת על הזרם המרכזי באקדמיה (ראו בהמשך), אלא שבזרם זה מדעי החברה מנותקים ממדעי הטבע, דבר המכונה בעיית [[שתי התרבויות]]. היבט זה חמור במיוחד בתחומי [[חקר הכלכלה|הכלכלה]], שבו [[כלכלה נאו-קלאסית|הזרם הנאו-קלאסי]] עומד בניגוד חריף לידוע לנו מתחומי הפיזיקה, הכימיה ביולוגיה בכלל ו[[אקולוגיה]] בפרט. דוגמה לדבר זה הוא האמונה ב[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] שיכולים להמשך בקצב גידול קבוע למשך דורות, בעוד שהשלכה של דבר זה היא [[גידול מעריכי]] שאינו אפשרי בעולם וביקום סופיים בשל [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]. דוגמה אחרת היא [[האדם הכלכלי]]. בשנים האחרונות, יש מגמות של בחינה מחדש של הנחות היסוד של מדעי החברה, וכן של חיבורים בין התחומים - [[קונסיילנס]], לדוגמה בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] ובתחומים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] [[פסיכולוגיה אבולוציונית]] ועוד - אנו רוצים לחזק מגמות אלה.

* '''הוליזם וקומפקטיות''' - ראייה [[הוליזם|הוליסטית]] פרושה הבנה שהשלם לאו דווקא מתנהג לפי סך חלקיו, היא גם אומרת שיש קשרים רבים בין תחומים שבמבט ראשון נראים רחוקים: בין מזון מהחי לבין מגיפות, בין [[חומרי הדברה]] לבין קשיים ברבייה, בין [[אבולוציה]] או [[סוקצסיה]] לבין התפתחות של ערים, או [[מוסדות חברתיים]]. אנחנו רוצים לסייע להסברים שמתארים קשרים בין החברה, הסביבה והכלכלה. כמו כן אנחנו נותנים מסגרת קומפקטית - שבה קל לראות את הקשרים השונים ושבה תחומים אחרים של החברה האנושית יכוסו בצורה חסרה.

* '''הוליזם וקומפקטיות''' - ראייה [[הוליזם|הוליסטית]] פרושה הבנה שהשלם לאו דווקא מתנהג לפי סך חלקיו, היא גם אומרת שיש קשרים רבים בין תחומים שבמבט ראשון נראים רחוקים: בין מזון מהחי לבין מגיפות, בין [[חומרי הדברה]] לבין קשיים ברבייה, בין [[אבולוציה]] או [[סוקצסיה]] לבין התפתחות של ערים, או [[מוסדות חברתיים]]. אנחנו רוצים לסייע להסברים שמתארים קשרים בין החברה, הסביבה והכלכלה. כמו כן אנחנו נותנים מסגרת קומפקטית - שבה קל לראות את הקשרים השונים ושבה תחומים אחרים של החברה האנושית יכוסו בצורה חסרה.

* '''דגש על ביקורת וקיימות (נקודת מבט)''' - היות וטענתנו המרכזית היא שבתחומי הכלכלה, הסביבה והחברה השיח המקובל (לדוגמה [[כלכלה נאו-קלאסית]]) מוטה או לא נכון, אתר זה מנסה לתת דגש למידע ביקורתי החולק על הקונצנזוס. כלומר, הוא אינו מספק במה אחידה לכל הדעות, אלא מעניק עדיפות לביקורת על השיח ההגמוני. הוא אינו נותן במה שווה לכל מה שאנשים חושבים היום אלא נותן עדיפות לנקודות מבט בהן [[קיימות]], [[צדק חברתי]], ו[[דמוקרטיה]] (וכפועל יוצא מכך -חופש ושיוויון) הם ערכים מרכזיים.

* '''דגש על ביקורת וקיימות (נקודת מבט)''' - היות וטענתנו המרכזית היא שבתחומי הכלכלה, הסביבה והחברה השיח המקובל (לדוגמה [[כלכלה נאו-קלאסית]]) מוטה או לא נכון, אתר זה מנסה לתת דגש למידע ביקורתי החולק על הקונצנזוס. כלומר, הוא אינו מספק במה אחידה לכל הדעות, אלא מעניק עדיפות לביקורת על השיח ההגמוני. הוא אינו נותן במה שווה לכל מה שאנשים חושבים היום אלא נותן עדיפות לנקודות מבט בהן [[קיימות]], [[צדק חברתי]], ו[[דמוקרטיה]] (וכפועל יוצא מכך -חופש ושיוויון) הם ערכים מרכזיים.

* '''ניתוח פוליטי של האקדמיה והתקשורת''' - אין באקו-ויקי קידוש של השיח האקדמי (במיוחד לא בתחום מדעי-החברה), בגלל היכולת של [[תאגיד|תאגידים]] וממשלות להשפיע על התכנים של שיח זה ובשל [[הפרטת המחקר]]. לדוגמה השיח האקדמי הכלכלי מושפע מאינטרסים של פירמות התורמות לגופי האקדמיה ומתעלם בעקביות מביקורות יסודיות על תכניו - (ראו את הביקורת של [[לואיג'י זינגלס]] לדוגמה. דוגמאות אחרות כוללות השפעות של [[חברות התרופות]] על המחקר הרפואי, השפעות של [[חברות מזון]] על מחקר תזונתי ועוד.

* '''ניתוח פוליטי של האקדמיה והתקשורת''' - אין באקו-ויקי קידוש של השיח האקדמי (במיוחד לא בתחום מדעי-החברה), בגלל היכולת של [[תאגיד]]ים וממשלות להשפיע על התכנים של שיח זה ובשל [[הפרטת המחקר]]. לדוגמה השיח האקדמי הכלכלי מושפע מאינטרסים של פירמות התורמות לגופי האקדמיה ומתעלם בעקביות מביקורות יסודיות על תכניו - (ראו את הביקורת של [[לואיג'י זינגלס]] לדוגמה. דוגמאות אחרות כוללות השפעות של [[חברות התרופות]] על המחקר הרפואי, השפעות של [[חברות מזון]] על מחקר תזונתי ועוד.

* '''עידוד של דעות חדשות''' - חלק מהמטרה של אקו-ויקי היא לעורר דיון ולהציג דעות וצורות חשיבה חדשות. מסיבה זו באקו-ויקי יש גם [[:קטגוריה:מאמרי דעה|מאמרי דעה]] שאינם נייטרליים. בוויקיפדיה אין מקום לדעה מקורית (ובצדק, לפי הגדרות המטרות של ויקיפדיה), כאן אנחנו מעודדים דעות כאלה.

* '''עידוד של דעות חדשות''' - חלק מהמטרה של אקו-ויקי היא לעורר דיון ולהציג דעות וצורות חשיבה חדשות. מסיבה זו באקו-ויקי יש גם [[:קטגוריה:מאמרי דעה|מאמרי דעה]] שאינם נייטרליים. בוויקיפדיה אין מקום לדעה מקורית (ובצדק, לפי הגדרות המטרות של ויקיפדיה), כאן אנחנו מעודדים דעות כאלה.

* '''עידוד של רב שיח''' - עוד מטרה מרכזית של אקו-ויקי היא לעודד את רב שיח על קיימות, סביבה, חברה וכלכלה, מתוך ערכים של קיימות, צדק חברתי ודמוקרטיה. ולכן הגדלת היכולת לקיים דיון מסודר מרובה משתתפים בנושאים חברתיים וסביבתיים היא מטרה חשובה עבור אקו-ויקי. לוויקיפדיה אין מטרה כזו.

* '''עידוד של רב שיח''' - עוד מטרה מרכזית של אקו-ויקי היא לעודד את רב שיח על קיימות, סביבה, חברה וכלכלה, מתוך ערכים של קיימות, צדק חברתי ודמוקרטיה. ולכן הגדלת היכולת לקיים דיון מסודר מרובה משתתפים בנושאים חברתיים וסביבתיים היא מטרה חשובה עבור אקו-ויקי. לוויקיפדיה אין מטרה כזו.

 

* '''עידוד פעילות ושינוי''' - חשוב להבין את העולם, אבל אקו-ויקי הוקם גם מתוך מטרה לתרום לתיקון העולם. מסיבה זו אנחנו מנסים לעודד פעילויות וחלופות למצב הקיים. [[ניקיון ידידותי לסביבה]] (שבנוי יותר כמדריך טכני) או ערך [[ספרי אקולוגיה לילדים]] שבנוי כרשימה, אינם מתאימים לאנציקלופדיה. בערך [[תרבות הצריכה]] יש הפניה לחומרי הסברה בנושא. מאותה סיבה, אנחנו מנסים לתת חשיפה (בערכים ובקישורים חיצוניים) לפעילויות של גופים ואנשים שנראות מעניינות (גם אם בוויקיפדיה מישהו יכול להחליט שאין להם חשיבות אנציקלופדית), ולעודד אנשים להצטרף לפעילויות אלה. זה לא ניטרלי.

* '''עידוד פעילות ושינוי''' - חשוב להבין את העולם, אבל אקו-ויקי הוקם גם מתוך מטרה לתרום לתיקון העולם. מסיבה זו אנחנו מנסים לעודד פעילויות וחלופות למצב הקיים. [[ניקיון ידידותי לסביבה]] (שבנוי יותר כמדריך טכני) או ערך [[ספרי אקולוגיה לילדים]] שבנוי כרשימה, אינם מתאימים לאנציקלופדיה. בערך [[תרבות הצריכה]] יש הפניה לחומרי הסברה בנושא. מאותה סיבה, אנחנו מנסים לתת חשיפה (בערכים ובקישורים חיצוניים) לפעילויות של גופים ואנשים שנראות מעניינות (גם אם בוויקיפדיה מישהו יכול להחליט שאין להם חשיבות אנציקלופדית), ולעודד אנשים להצטרף לפעילויות אלה. זה לא ניטרלי.  

* '''פרוייקטים חברתיים באתר''' - עידוד של פרוייקטים במסגרת האתר. פרוייקטים כמו "[[תקציב שקוף לתל אביב יפו]], או [[פרוייקט זרקור על משפחות ההון]] או [[חוק ההסדרים/2011]] מתאימים לאקו-ויקי - אבל לא לוויקיפדיה.

* '''פרוייקטים חברתיים באתר''' - עידוד של פרוייקטים במסגרת האתר. פרוייקטים כמו "[[תקציב שקוף לתל אביב יפו]], או [[פרוייקט זרקור על משפחות ההון]] או [[חוק ההסדרים/2011]] מתאימים לאקו-ויקי - אבל לא לוויקיפדיה.

===ההבדל בין אקו-ויקי לבין פורומים, בלוגים, פייסבוק ושאר רשתות חברתיות===

===ההבדל בין אקו-ויקי לבין פורומים, בלוגים, פייסבוק ושאר רשתות חברתיות===

חלק גדול מהכתיבה של הציבור הרחב באינטרנט עבר לפחות 3 שלבי התפתחות. בתחילה אנשים כתבו בעיקר דרך אימיילים, לאחר מכן עברו לפורומים וכיום מקובלת הכתיבה ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ו-ווצאפ.  

חלק גדול מהכתיבה של הציבור הרחב באינטרנט עבר לפחות 3 שלבי התפתחות. בתחילה אנשים כתבו בעיקר דרך אימיילים, לאחר מכן עברו לפורומים וכיום מקובלת הכתיבה ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ו-ווצאפ.

 

* לכל מדיה (טלוויזיה, רדיו, עיתון וכו'), יש השפעה על תוכן הדברים שמועבר בה ("המדיום הוא המסר"). דיונים בפייסבוק נוטים להיות שטחיים, קשה להבחין בהם בין עובדות לדעות וקל מאד לאבד בהם מידע. הרשתות החברתיות טובות להציף רעיונות פופולריים לאו דווקא רעיונות נכונים. לעיתים ניתן להגיע לקהל גדול בצורה זו, אבל הקהל זה מצוי גם ב[[הצפת מידע]] - גם אם קיבלתם לייקים ושיתופים זה לא אומר שבאמת גרמתם לשינוי.

* לכל מדיה (טלוויזיה, רדיו, עיתון וכו'), יש השפעה על תוכן הדברים שמועבר בה ("המדיום הוא המסר"). דיונים בפייסבוק נוטים להיות שטחיים, קשה להבחין בהם בין עובדות לדעות וקל מאד לאבד בהם מידע. הרשתות החברתיות טובות להציף רעיונות פופולריים לאו דווקא רעיונות נכונים. לעיתים ניתן להגיע לקהל גדול בצורה זו, אבל הקהל זה מצוי גם ב[[הצפת מידע]] - גם אם קיבלתם לייקים ושיתופים זה לא אומר שבאמת גרמתם לשינוי.  

* רשתות חברתיות ופורומים דורשים מכלל הנוכחים להגיב באותו פרק זמן (כמה שעות או כמה ימים). באקו-ויקי ניתן לבנות נושא לאט לאט, ולחזור אליו ב[[למידה ספיראלית]]. אנשים שנכנסו מאוחר יותר יכולים לתרום הרבה.

* רשתות חברתיות ופורומים דורשים מכלל הנוכחים להגיב באותו פרק זמן (כמה שעות או כמה ימים). באקו-ויקי ניתן לבנות נושא לאט לאט, ולחזור אליו ב[[למידה ספיראלית]]. אנשים שנכנסו מאוחר יותר יכולים לתרום הרבה.

* רשתות חברתיות פתוחות יותר להתלהמות, שכן ניתן להסיט את הנושא המקורי לנושא אחר, ובגלל קוצר הזמן (כי או שאתה מגיב במקום, או שכבר אף אחד לא יקרא את זה) אנשים מגיבים יותר "בשליפה מהמותן". אקו-ויקי מאפשר דיונים פחות מתלהמים (כמובן, בתלות במשתתפים, זה לא קסם). בראיה לאחור ניתן למחוק כל מה שמוסכם שהוא מוטעה או מיותר. וכן הדיונים נערכים מאחורי הקלעים ולא בערך עצמו.

* רשתות חברתיות פתוחות יותר להתלהמות, שכן ניתן להסיט את הנושא המקורי לנושא אחר, ובגלל קוצר הזמן (כי או שאתה מגיב במקום, או שכבר אף אחד לא יקרא את זה) אנשים מגיבים יותר "בשליפה מהמותן". אקו-ויקי מאפשר דיונים פחות מתלהמים (כמובן, בתלות במשתתפים, זה לא קסם). בראיה לאחור ניתן למחוק כל מה שמוסכם שהוא מוטעה או מיותר. וכן הדיונים נערכים מאחורי הקלעים ולא בערך עצמו.

* כמות המידע בדיון בפורום הוא פרופורציונלי לכמות המשתתפים באותו דיון. לעומת זאת באקו-ויקי יש יכולת לקיים דיון מכוון נושא או דיון סביב שאלה, וניתן לקיים דיון שתלוי רק במספר הדעות סביב אותה שאלה, ופחות תלוי במספר האנשים המשתתפים בדיון.

* כמות המידע בדיון בפורום הוא פרופורציונלי לכמות המשתתפים באותו דיון. לעומת זאת באקו-ויקי יש יכולת לקיים דיון מכוון נושא או דיון סביב שאלה, וניתן לקיים דיון שתלוי רק במספר הדעות סביב אותה שאלה, ופחות תלוי במספר האנשים המשתתפים בדיון.

בקיצור, רשתות חברתיות טובות כדי לדבר על "מה חדש", הם גרועים לבניה של תובנות משותפות או לצורך דיון מעמיק. פורומים גורמים לפיצול של הדיון לתתי נושאים, ולפיצול של הדיון לפינג פונג לא מסודר של קטעי דיונים. אקו-ויקי יכול לתת לכל אלה פתרון טוב יותר.  

בקיצור, רשתות חברתיות טובות כדי לדבר על "מה חדש", הם גרועים לבניה של תובנות משותפות או לצורך דיון מעמיק. פורומים גורמים לפיצול של הדיון לתתי נושאים, ולפיצול של הדיון לפינג פונג לא מסודר של קטעי דיונים. אקו-ויקי יכול לתת לכל אלה פתרון טוב יותר.

דוגמאות באתר לבניה של בסיס ידע הם בנושא [[קיימות]], [[כלכלה התנהגותית]], [[זיהום]], [[אנרגיה מתחדשת]], [[עישון]], [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. באמצעות הכלים האלה הגענו גם לתובנות חדשות כמו [[משבר המוצרים הציבוריים]] או הדגמה של הדרך בה [[קשרי הון-שלטון]] עובדים דרך הכרות עם [[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל|שוק הטבק בישראל]].

דוגמאות באתר לבניה של בסיס ידע הם בנושא [[קיימות]], [[כלכלה התנהגותית]], [[זיהום]], [[אנרגיה מתחדשת]], [[עישון]], [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. באמצעות הכלים האלה הגענו גם לתובנות חדשות כמו [[משבר המוצרים הציבוריים]] או הדגמה של הדרך בה [[קשרי הון-שלטון]] עובדים דרך הכרות עם [[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל|שוק הטבק בישראל]].

== העדפת זרמי מחשבה מערכתיים==

== העדפת זרמי מחשבה מערכתיים==

בעקרון, כל הזרמים המערכתיים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם כאלה. העדפה זו, אין משמעה שזרמים שאינם מערכתיים בהכרח לא יהיו כאן, אלא שהם יזכו לייצוג מצומצם. העדפת הזרמים המערכתיים נעשית מהסיבות הבאות:

בעקרון, כל הזרמים המערכתיים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם כאלה. העדפה זו, אין משמעה שזרמים שאינם מערכתיים בהכרח לא יהיו כאן, אלא שהם יזכו לייצוג מצומצם. העדפת הזרמים המערכתיים נעשית מהסיבות הבאות:

*הדיון הלא מערכתי מוביל לדעתנו למבוי סתום. אנחנו דוחים את [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]] ואת ה[[אידאולוגיה]] ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ומחפשים פתרונות אחרים. אחת הסיבות המרכזיות לדחיה זו היא שאין דיון רציני בנושא של [[קיימות]] בתוך השיח המרכזי. אין הבנה אמיתית ועמוקה של שורשי המשבר הסביבתי חברתי ושל ההשלכות שלו.

*הדיון הלא מערכתי מוביל לדעתנו למבוי סתום. אנחנו דוחים את [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]] ואת ה[[אידאולוגיה]] ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ומחפשים פתרונות אחרים. אחת הסיבות המרכזיות לדחיה זו היא שאין דיון רציני בנושא של [[קיימות]] בתוך השיח המרכזי. אין הבנה אמיתית ועמוקה של שורשי המשבר הסביבתי חברתי ושל ההשלכות שלו.

* ביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'. אין לה ממש צורך בעוד אכסניה.

* ביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'. אין לה ממש צורך בעוד אכסניה.

*פרופ' [[אריאל רובינשטיין]], חתן פרס ישראל בכלכלה, טען בשנת 2000 שלשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או חלופה ברורה למשנה הימנית. מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם", או מול תמונת העולם של הימין "התאגידי". כדאי לבנות נראטיב כזה.

*פרופ' [[אריאל רובינשטיין]], חתן פרס ישראל בכלכלה, טען בשנת 2000 שלשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או חלופה ברורה למשנה הימנית. מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם", או מול תמונת העולם של הימין "התאגידי". כדאי לבנות נראטיב כזה.

===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===

===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===

*'''[[קיימות]]''' ו'''זרמים אקולוגיים עמוקים''' (לדוגמה [[פרמהקלצ'ר]])''':''' כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נעוצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).

*'''[[קיימות]]''' ו'''זרמים אקולוגיים עמוקים''' (לדוגמה [[פרמהקלצ'ר]])''':''' כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נעוצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).

 

* '''זרמי ביזור ודמוקרטיזציה''' (לדוגמה [[כלכלה דמוקרטית]], [[קואופרטיבים]], [[כלכלת קהילות]], [[אנרכיזם]], אוטונאנרכיה ו[[דמוקרטיה ישירה]])''':''' כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון [[מוסד חברתי|המוסדי]] שמחזק ומבסס אותם, יותר מאשר לטובת [[בני אדם|המין האנושי]], ציבור הבוחרים, כלל המינים ב[[ביוספרה]] וכו'. [[ג'ארד דיימונד]] וכותבים נוספים מראים כי קיים קשר בין ניתוק בין אליטות לעם והתמקדות של האליטות בקרבות הישרדות עצמית, לבין התמוטטות סביבתית חברתית לדוגמה ראו [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] או [[איי הפסחא]]). אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה. לא במקרה החשיבה הסביבתית נחשבת לערך מרכזי יותר במדינות כמו [[דנמרק]], [[שבדיה]] או [[איסלנד]].

* '''זרמי ביזור ודמוקרטיזציה''' (לדוגמה [[כלכלה דמוקרטית]], [[קואופרטיבים]], [[כלכלת קהילות]], [[אנרכיזם]], אוטונאנרכיה ו[[דמוקרטיה ישירה]])''':''' כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון [[מוסד חברתי|המוסדי]] שמחזק ומבסס אותם, יותר מאשר לטובת [[בני אדם|המין האנושי]], ציבור הבוחרים, כלל המינים ב[[ביוספרה]] וכו'. [[ג'ארד דיימונד]] וכותבים נוספים מראים כי קיים קשר בין ניתוק בין אליטות לעם והתמקדות של האליטות בקרבות הישרדות עצמית, לבין התמוטטות סביבתית חברתית לדוגמה ראו [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] או [[איי הפסחא]]). אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה. לא במקרה החשיבה הסביבתית נחשבת לערך מרכזי יותר במדינות כמו [[דנמרק]], [[שבדיה]] או [[איסלנד]].  

 

* '''זרמים הוליסטיים ומערכתיים''' (לדוגמה [[מערכות מורכבות]], בודהיזם, הינודואיזם, תפיסות רוחניות-חילוניות)''':''' מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכולות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.

* '''זרמים הוליסטיים ומערכתיים''' (לדוגמה [[מערכות מורכבות]], בודהיזם, הינודואיזם, תפיסות רוחניות-חילוניות)''':''' מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכולות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.

===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי מצומצם:===

===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי מצומצם:===

* '''[[קפיטליזם]]''' והזרם הנאו-קלאסי - מסיבות ברורות.

* '''[[קפיטליזם]]''' והזרם הנאו-קלאסי - מסיבות ברורות.

* '''[[מארקסיזם]]''' - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו. משום שהיא מקבלת בדרך כלל את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה כלכלית. בגלל הסתמכותה על [[תורת הערך של העבודה]] ומשום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקרטיה, לחופש או לחיפוש רוחני.

* '''[[מארקסיזם]]''' - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו. משום שהיא מקבלת בדרך כלל את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה כלכלית. בגלל הסתמכותה על [[תורת הערך של העבודה]] ומשום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקרטיה, לחופש או לחיפוש רוחני.

 

* '''[[קיינסיאניזם]]''', או '''[[סוציאל-דמוקרטיה]]''' - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא עולמיות; כיוון שגם הם חושבים שכל הבעיה היא הקטנת [[אי שוויון כלכלי|אי השיוויון]]; בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה; בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה"; בגלל התעלמות מבעיות כמו [[תאגידים]] (להבדיל מ[[מונופול]]ים), או מ[[תרבות הצריכה]]; בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה ובגלל חוסר הרצינות בהתייחסות למשבר הסביבתי.

* '''[[קיינסיאניזם]]''', או '''[[סוציאל-דמוקרטיה]]''' - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא עולמיות; כיוון שגם הם חושבים שכל הבעיה היא הקטנת [[אי שוויון כלכלי|אי השיוויון]]; בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה; בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה"; בגלל התעלמות מבעיות כמו [[תאגידים]] (להבדיל מ[[מונופול|מונופולים]]), או מ[[תרבות הצריכה]]; בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה ובגלל חוסר הרצינות בהתייחסות למשבר הסביבתי.

כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסיאניים, המארקסיסטים, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.

כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסיאניים, המארקסיסטים, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.facebook.com/pages/%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99/233760163362688 אקו-ויקי] {{פייסבוק|דף}}

* [http://www.facebook.com/pages/אקו-ויקי/233760163362688 אקו-ויקי] {{פייסבוק|דף}}

* מיכל מילנר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/096/079.html#after_maavaron האזרח דרור: המוח מאחורי אקו-ויקי], nrgמעריב, 20.4.2010

* מיכל מילנר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/096/079.html#after_maavaron האזרח דרור: המוח מאחורי אקו-ויקי], nrgמעריב, 20.4.2010

[[קטגוריה:אקו-ויקי|*]]

[[קטגוריה:אקו-ויקי|*]]

[[קטגוריה:ויקי]]

[[קטגוריה:ויקי]]