שינויים

עם השנים חלה ירידה בפליטה של מזהמים שונים באוויר עקב שינויים טכנולוגיים במפעלים וכן עקב [[זיהום מתחבורה|ירידת הזיהום מתחבורה]] בעקבות שינויים בדלקים ובמנועים. למרות זאת חיפה מובילה בסוגי פליטה של מזהמים רבים יחסית לערים אחרות בארץ.  

עם השנים חלה ירידה בפליטה של מזהמים שונים באוויר עקב שינויים טכנולוגיים במפעלים וכן עקב [[זיהום מתחבורה|ירידת הזיהום מתחבורה]] בעקבות שינויים בדלקים ובמנועים. למרות זאת חיפה מובילה בסוגי פליטה של מזהמים רבים יחסית לערים אחרות בארץ.  

[[סביבתנות|ארגוני סביבה]], פעילים ורופאים טוענים כי [[זיהום]] זה אחראי לכך שיש שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר באיזור מפרץ חיפה לעומת מקומות אחרים בארץ בשורה של מחלות כמו [[אסתמה]], מספר סוגי [[סרטן]], [[מחלות לב]], ו[[טרטוגן|נזקים לעוברים]] ולילדים באיזור. מחקרים על קשר בין זיהום ותחלואה ברחבי העולם ידועים זה עשרות שנים, ובשנים האחרונות התחזק הביטחון המחקרי בנושא, לדוגמה [[זיהום אוויר]] הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. מחקרים על קשרים בין מוקדי זיהום בחיפה לבין מחלות שונות קיימים עוד משנות ה-80 אך לרוב מחקרים אלה לא הגיעו לידיעת הציבור.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו]  סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה,  קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.2016</ref> בעקבות מאבק ציבורי הוחלט על קיומו של סקר אפידמיולוגי שיבדוק את הטענות. באפריל 2015 הצטרף משרד הבריאות לטענה שיש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין הזיהום בה, ובה בעת המשרד להגנת הסביבה נערך להכרזה על האיזור כ"אזור מוכה זיהום".  

[[סביבתנות|ארגוני סביבה]], פעילים ורופאים טוענים כי [[זיהום]] זה אחראי לכך שיש שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר באזור מפרץ חיפה לעומת מקומות אחרים בארץ בשורה של מחלות כמו [[אסתמה]], מספר סוגי [[סרטן]], [[מחלות לב]], ו[[טרטוגן|נזקים לעוברים]] ולילדים באזור. מחקרים על קשר בין זיהום ותחלואה ברחבי העולם ידועים זה עשרות שנים, ובשנים האחרונות התחזק הביטחון המחקרי בנושא, לדוגמה [[זיהום אוויר]] הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. מחקרים על קשרים בין מוקדי זיהום בחיפה לבין מחלות שונות קיימים עוד משנות ה-80 אך לרוב מחקרים אלה לא הגיעו לידיעת הציבור.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו]  סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה,  קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.2016</ref> בעקבות מאבק ציבורי הוחלט על קיומו של סקר אפידמיולוגי שיבדוק את הטענות. באפריל 2015 הצטרף משרד הבריאות לטענה שיש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין הזיהום בה, ובה בעת המשרד להגנת הסביבה נערך להכרזה על האזור כ"אזור מוכה זיהום".  

במשך השנים נשמעות טענות מצד [[סביבתנות|פעילי סביבה]], רופאים ועיתונאים, כי [[קשרי הון-שלטון|קשרים בין הון לשלטון]] יוצרים [[הכחשת זיהום|הכחשה של הזיהום באיזור]] - ניטור לא יעיל, תקנים לא מספקים, אי קידום של  [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] להקטנת הזיהום, גרירת רגליים בביצוע ובפרסום מחקרי בריאות, ותורמים לכיסוי תקשורתי שמנסה להמעיט בחומרתה של הבעיה. דוגמה לטענה זו מופיעה בסרט [[שיטת השקשוקה (סרט)|שיטת השקשוקה]] משנת 2008 שבו נראה גם ראש עיריית חיפה, [[יונה יהב]], כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1149624] באפריל 2015 התרחשה שערורייה תקשורתית בעקבות מכתב של פרופסור [[איתמר גרוטו]], ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בדבר שיעורי סרטן חריגים בחיפה, ובמיוחד ביחס לילדים שגדלו בחיפה. דברים אלה הובילו לפרסומים והכחשות שונים מגורמי בריאות בישראל והרשויות העירוניות, והובילו לקידום מחקר אפידמיולוגי באיזור. הדלפת ממצאים ראשונים של מחקר זה שפורסמו בינואר 2016 מצאו כי במספר מוקדי זיהום בחיפה כ-20%-30% מהתינוקות  במשקל נמוך יותר ובעלי היקפי ראש קטנים נולדו ביחס לשכונות אחרות בחיפה. כמו כן יש בהם שכיחות גבוהה מאוד של [[סרטן ריאות]] ושל [[לימפומה]] בקרב מבוגרים. בתגובה לדיווח זה שוב הוכחשו הדברים אבל במקביל נחשפו צעדים של העיריה וגורמים נוספים לנסות להשפיע על החוקרים בצורה שתהיה טובה לתדמית העיר כמקום נקי.  

במשך השנים נשמעות טענות מצד [[סביבתנות|פעילי סביבה]], רופאים ועיתונאים, כי [[קשרי הון-שלטון|קשרים בין הון לשלטון]] יוצרים [[הכחשת זיהום|הכחשה של הזיהום באזור]] - ניטור לא יעיל, תקנים לא מספקים, אי קידום של  [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] להקטנת הזיהום, גרירת רגליים בביצוע ובפרסום מחקרי בריאות, ותורמים לכיסוי תקשורתי שמנסה להמעיט בחומרתה של הבעיה. דוגמה לטענה זו מופיעה בסרט [[שיטת השקשוקה (סרט)|שיטת השקשוקה]] משנת 2008 שבו נראה גם ראש עיריית חיפה, [[יונה יהב]], כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1149624] באפריל 2015 התרחשה שערורייה תקשורתית בעקבות מכתב של פרופסור [[איתמר גרוטו]], ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בדבר שיעורי סרטן חריגים בחיפה, ובמיוחד ביחס לילדים שגדלו בחיפה. דברים אלה הובילו לפרסומים והכחשות שונים מגורמי בריאות בישראל והרשויות העירוניות, והובילו לקידום מחקר אפידמיולוגי באזור. הדלפת ממצאים ראשונים של מחקר זה שפורסמו בינואר 2016 מצאו כי במספר מוקדי זיהום בחיפה כ-20%-30% מהתינוקות  במשקל נמוך יותר ובעלי היקפי ראש קטנים נולדו ביחס לשכונות אחרות בחיפה. כמו כן יש בהם שכיחות גבוהה מאוד של [[סרטן ריאות]] ושל [[לימפומה]] בקרב מבוגרים. בתגובה לדיווח זה שוב הוכחשו הדברים אבל במקביל נחשפו צעדים של העיריה וגורמים נוספים לנסות להשפיע על החוקרים בצורה שתהיה טובה לתדמית העיר כמקום נקי.  

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של [[המשרד להגנת הסביבה]] לשם הגעה ליעדי הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל [[תרכובות אורגניות נדיפות]] ו[[חומר חלקיקי]] עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב טבעי ל[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפידמיולוגית, הפחתת הסכנה של איחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות. <ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref>.  בספטמבר 2016 החליטה עיריית חיפה לאסור על כניסת כלי רכב המונעים בדיזל ושהוגדרו מזהמים לשכונות מגורים בעיר החל מ-2017. צעדים אלה מתקיימים על רקע [[מאבק אזרחי]] למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה.   

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של [[המשרד להגנת הסביבה]] לשם הגעה ליעדי הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל [[תרכובות אורגניות נדיפות]] ו[[חומר חלקיקי]] עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב טבעי ל[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפידמיולוגית, הפחתת הסכנה של איחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות. <ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref>.  בספטמבר 2016 החליטה עיריית חיפה לאסור על כניסת כלי רכב המונעים בדיזל ושהוגדרו מזהמים לשכונות מגורים בעיר החל מ-2017. צעדים אלה מתקיימים על רקע [[מאבק אזרחי]] למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה.   

בתחילת שנת 2019 החל [[מנהל התכנון]] לקדם תכנית להוצאת המפעלים המזהמים מחיפה, הנקראת "[[מפרץ החדשנות]]". {{הערה|בועז כהן [https://www.colbonews.co.il/environment/52231/ תוכנית "צפון ירוק" של כחלון להצלת המפרץ נחשפת], כלבו, 12.03.2019}}

בתחילת שנת 2019 החל [[מנהל התכנון]] לקדם תכנית להוצאת המפעלים המזהמים מחיפה, הנקראת "[[מפרץ החדשנות]]". {{הערה|בועז כהן [https://www.colbonews.co.il/environment/52231/ תוכנית "צפון ירוק" של כחלון להצלת המפרץ נחשפת], כלבו, 12.03.2019}}

בשנת 2006 נטען כי רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל [[המשרד להגנת הסביבה]] חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במשא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק משתמשים ב[[מזוט]], שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.<ref name="RivlinMizrachi"/>

בשנת 2006 נטען כי רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל [[המשרד להגנת הסביבה]] חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במשא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק משתמשים ב[[מזוט]], שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.<ref name="RivlinMizrachi"/>

השפעת בתי הזיקוק על הזיהום בחיפה באה לידי ביטוי גם מחברות-בת שיש לה באיזור המפרץ: כרמל אולפינים, גדיב- תעשיות פטרוכימיה, שמנים בסיסיים, פז שמנים ושמן תעשיות. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2620379]

השפעת בתי הזיקוק על הזיהום בחיפה באה לידי ביטוי גם מחברות-בת שיש לה באזור המפרץ: כרמל אולפינים, גדיב- תעשיות פטרוכימיה, שמנים בסיסיים, פז שמנים ושמן תעשיות. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2620379]

;סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית:

;סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית:

בשנת 2006  הזמין איגוד ערים איזור חיפה סקר [[טכנולוגיה זמינה מיטבית]] על המצב בבתי הזיקוק <ref name="BAT"> W. Nijs, P. Stouthuysen, P. Lodewijks, K. Vrancken [http://www.m-nitur.org.il/docs/PDF/BAT_Final_v96.pdf Haifa refinery Analysis of the Best Available Techniques (BAT) for air emissions] סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית של פליטות (BAT) של פליטות זיהום אוויר מבתי הזיקוק, מחקר בהזמנת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה may 2006 </ref>. הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של [[גופרית דו חמצנית]] לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6881 טונות בשנה (נכון ל-2005).  ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר ל[[גז טבעי]]. (עמ' 40) 90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של [[תחמוצות חנקן]] לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3,541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). רמות [[תרכובות אורגניות נדיפות|התרכובות האורגניות הנדיפות]] עמדו על כ-7,500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות ה[[חלקיקים]] עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).

בשנת 2006  הזמין איגוד ערים אזור חיפה סקר [[טכנולוגיה זמינה מיטבית]] על המצב בבתי הזיקוק <ref name="BAT"> W. Nijs, P. Stouthuysen, P. Lodewijks, K. Vrancken [http://www.m-nitur.org.il/docs/PDF/BAT_Final_v96.pdf Haifa refinery Analysis of the Best Available Techniques (BAT) for air emissions] סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית של פליטות (BAT) של פליטות זיהום אוויר מבתי הזיקוק, מחקר בהזמנת איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה may 2006 </ref>. הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של [[גופרית דו חמצנית]] לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6881 טונות בשנה (נכון ל-2005).  ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר ל[[גז טבעי]]. (עמ' 40) 90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של [[תחמוצות חנקן]] לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3,541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). רמות [[תרכובות אורגניות נדיפות|התרכובות האורגניות הנדיפות]] עמדו על כ-7,500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות ה[[חלקיקים]] עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).

===כרמל אולפינים (מפעלים פטרוכימיים, בז"ן)===

===כרמל אולפינים (מפעלים פטרוכימיים, בז"ן)===

===תחנת כוח של חברת החשמל ===

===תחנת כוח של חברת החשמל ===

[[קובץ:Haifa map mifalim.PNG|ממוזער|450px|מפת מפעלים שמדווחים ל[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס] (מרשם פליטות לסביבה) של המשרד להגנת הסביבה, וכן תחנות ניטור לזיהום אוויר באיזור מפרץ חיפה. מקרא :צהוב - מפעלי כימיה, שחור - אנרגיה, כחול - מתכות, אפור - שפכים ופסולת, סגול - מזון ומשקאות. שבשבת - תחנת ניטור זיהום אוויר]]

[[קובץ:Haifa map mifalim.PNG|ממוזער|450px|מפת מפעלים שמדווחים ל[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס] (מרשם פליטות לסביבה) של המשרד להגנת הסביבה, וכן תחנות ניטור לזיהום אוויר באזור מפרץ חיפה. מקרא :צהוב - מפעלי כימיה, שחור - אנרגיה, כחול - מתכות, אפור - שפכים ופסולת, סגול - מזון ומשקאות. שבשבת - תחנת ניטור זיהום אוויר]]

עד שנת 2014 פעלה תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה על [[מזוט]]. מידי כמה ימים ביצעו פעולת נישוף - הזרמת אוויר בלחץ אוויר גבוה בארובות התחנה כדי לנקות אותן מ[[חלקיקי פיח]].  

עד שנת 2014 פעלה תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה על [[מזוט]]. מידי כמה ימים ביצעו פעולת נישוף - הזרמת אוויר בלחץ אוויר גבוה בארובות התחנה כדי לנקות אותן מ[[חלקיקי פיח]].  

* '''פז שמנים וכימיקלים בע'מ''' - חברה בת של [[בתי זיקוק לנפט]].[http://www.themarker.com/markerweek/1.2620379] בשנת 2012 פלט לאוויר 13 ק"ג של [[בנזן]] (מסרטן וודאי),  5 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן, 445 ק"ג טולאן, ק"ג 245 קסילן ו-24 טונות של מתאן. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=4650&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

* '''פז שמנים וכימיקלים בע'מ''' - חברה בת של [[בתי זיקוק לנפט]].[http://www.themarker.com/markerweek/1.2620379] בשנת 2012 פלט לאוויר 13 ק"ג של [[בנזן]] (מסרטן וודאי),  5 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן, 445 ק"ג טולאן, ק"ג 245 קסילן ו-24 טונות של מתאן. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=4650&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

* '''אקו-אויל חץ וירומטל בע"מ''' - פלט 2.5 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=1010&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

* '''אקו-אויל חץ וירומטל בע"מ''' - פלט 2.5 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=1010&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

* '''איגוד ערים איזור חיפה (ביוב) מכון לטיהור שופכין''' - פולט מזהמי אוויר כגון פחמן חד חמצני, תרכובות אורגניות נדיפות ואמוניה. וכן מזהמים שונים למערכת הביוב. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3836&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

* '''איגוד ערים אזור חיפה (ביוב) מכון לטיהור שופכין''' - פולט מזהמי אוויר כגון פחמן חד חמצני, תרכובות אורגניות נדיפות ואמוניה. וכן מזהמים שונים למערכת הביוב. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3836&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

* '''דניאלי בסביבה''' (קריית אתא) - דיווח על פליטת מספר מתכות כבדות מסוכנות לאוויר כמו קדמיום ו[[כרום שש ערכי]]  אבל מתחת לסף הדיווח. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3001&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

* '''דניאלי בסביבה''' (קריית אתא) - דיווח על פליטת מספר מתכות כבדות מסוכנות לאוויר כמו קדמיום ו[[כרום שש ערכי]]  אבל מתחת לסף הדיווח. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=3001&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

* '''משאבים מתחדשים בע"מ - אתר חכ"ב''' - לא פלט מזהמי אוויר לפי הדיווח, אך פלט שפכים שונים לביוב, כולל מתכות שונות, וכן מתכות מסוכנות אך מתחת לסף הדיווח. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=7542&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

* '''משאבים מתחדשים בע"מ - אתר חכ"ב''' - לא פלט מזהמי אוויר לפי הדיווח, אך פלט שפכים שונים לביוב, כולל מתכות שונות, וכן מתכות מסוכנות אך מתחת לסף הדיווח. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=7542&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text]

בדומה לאזורים אחרים בארץ, יש גידול מתמיד בשימוש בכלי רכב ממונעים, במעבר ל[[רכב פרטי]], וב[[פרבור]] (הגורם להגדלת נסועה ברכב פרטי) וב[[פקקי תנועה]] גם באזור המפרץ. [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגים]] במנועים ובדלקים גורמים עם זאת לירידה בכמות הזיהום לכלי רכב, כך שסה"כ כמות הזיהום הנפלטת מכלל כלי הרכב בישראל יורדת. אם זאת המגמות של ריכוזי מזהמי האוויר מתחבורה היא מעורבת - בחלקם יש ירידה ובחלקם מגמות הזיהום נשארות כשהיו.  

בדומה לאזורים אחרים בארץ, יש גידול מתמיד בשימוש בכלי רכב ממונעים, במעבר ל[[רכב פרטי]], וב[[פרבור]] (הגורם להגדלת נסועה ברכב פרטי) וב[[פקקי תנועה]] גם באזור המפרץ. [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגים]] במנועים ובדלקים גורמים עם זאת לירידה בכמות הזיהום לכלי רכב, כך שסה"כ כמות הזיהום הנפלטת מכלל כלי הרכב בישראל יורדת. אם זאת המגמות של ריכוזי מזהמי האוויר מתחבורה היא מעורבת - בחלקם יש ירידה ובחלקם מגמות הזיהום נשארות כשהיו.  

איגוד ערים איזור חיפה מתמקד בשנים האחרונות ב[[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום האוויר הנובע מתחבורה]]. בשלב הראשון מנסה האיגוד לנטר את כמות זיהום האוויר. בין היתר חוקק חוק עזר לפיקוח על זיהום אוויר מתחבורה, שמטרתו לבחון האם רכב הנע בכביש מזהם את הסביבה. בנוסף קידמה עיריית חיפה את תוכנית ה[[מטרונית]] -  [[תחבורת מעברים]] בסיוע [[BRT]] כדי לייעל את התחבורה הציבורית בחיפה. עם זאת תוכנית האב ל[[שבילי אופניים]] שהוכנה בשנת 2008 נגנזה ולא קודמה נכון לשנת 2016. [[תחבורת אופניים בישראל|במטרופולין חיפה מספר מועט של שבילים]] - בעיקר בקריות ובטיילת חיפה וזאת למרות שמעל 40% מתושבי המטרופולין גרים במישור.  

איגוד ערים אזור חיפה מתמקד בשנים האחרונות ב[[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום האוויר הנובע מתחבורה]]. בשלב הראשון מנסה האיגוד לנטר את כמות זיהום האוויר. בין היתר חוקק חוק עזר לפיקוח על זיהום אוויר מתחבורה, שמטרתו לבחון האם רכב הנע בכביש מזהם את הסביבה. בנוסף קידמה עיריית חיפה את תוכנית ה[[מטרונית]] -  [[תחבורת מעברים]] בסיוע [[BRT]] כדי לייעל את התחבורה הציבורית בחיפה. עם זאת תוכנית האב ל[[שבילי אופניים]] שהוכנה בשנת 2008 נגנזה ולא קודמה נכון לשנת 2016. [[תחבורת אופניים בישראל|במטרופולין חיפה מספר מועט של שבילים]] - בעיקר בקריות ובטיילת חיפה וזאת למרות שמעל 40% מתושבי המטרופולין גרים במישור.  

בשנת 2015, כחלק מתוכנית הממשלה להפחתת זיהום האוויר הוחלט גם על צעדים בתחום התחבורה. בין היתר -  הגבלת תנועת משאיות מעל 12 טון למרכז העיר, הכנסת אוטובוסים המונעים בגז, הכנסת משאיות אשפה המונעות בגז וקניית מוניות חשמליות.

בשנת 2015, כחלק מתוכנית הממשלה להפחתת זיהום האוויר הוחלט גם על צעדים בתחום התחבורה. בין היתר -  הגבלת תנועת משאיות מעל 12 טון למרכז העיר, הכנסת אוטובוסים המונעים בגז, הכנסת משאיות אשפה המונעות בגז וקניית מוניות חשמליות.

===תרכובות אורגניות נדיפות===

===תרכובות אורגניות נדיפות===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תרכובות אורגניות נדיפות]]}}  

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תרכובות אורגניות נדיפות]]}}  

'''[[תרכובות אורגניות נדיפות]] (VOC)'''  היא קבוצה של חומרים אורגניים שמתנדפים לאוויר בקלות. בין חומרים אלה כוללים [[בנזן]], [[פורמאלדהיד]] ו-1,3 בוטדיאן ועוד. חלק מחומרים אלה מוכרים כ[[גורם מסרטן|מסרטנים בבני אדם]], חלקם  חשודים ככאלה. חלק מ-VOC, (לדוגמה בנזן) הם [[טרטוגן|טרטוגנים]][http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Benzene.aspx] (Teratogen) - חומרים שעלול לפגום בהתפתחות העובר ברחם ולגרום למומים, לבעיות במערכת הרבייה, במוח, במערכת החיסון, ובמערכות נוספות. סכנת מומים כאלה עלולה להתרחש גם בריכוזים נמוכים יותר מריכוזים מסרטנים (ראו [[חומרים משבשי הורמונים]]).  להלן חלק מתרכובות האורגניות הנדיפות שקיימות באיזור חיפה:

'''[[תרכובות אורגניות נדיפות]] (VOC)'''  היא קבוצה של חומרים אורגניים שמתנדפים לאוויר בקלות. בין חומרים אלה כוללים [[בנזן]], [[פורמאלדהיד]] ו-1,3 בוטדיאן ועוד. חלק מחומרים אלה מוכרים כ[[גורם מסרטן|מסרטנים בבני אדם]], חלקם  חשודים ככאלה. חלק מ-VOC, (לדוגמה בנזן) הם [[טרטוגן|טרטוגנים]][http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Benzene.aspx] (Teratogen) - חומרים שעלול לפגום בהתפתחות העובר ברחם ולגרום למומים, לבעיות במערכת הרבייה, במוח, במערכת החיסון, ובמערכות נוספות. סכנת מומים כאלה עלולה להתרחש גם בריכוזים נמוכים יותר מריכוזים מסרטנים (ראו [[חומרים משבשי הורמונים]]).  להלן חלק מתרכובות האורגניות הנדיפות שקיימות באזור חיפה:

* '''[[דיוקסין|דיוקסינים]]''' ו[[פוראנים]]. קבוצה מסוכנת של חומרים. לדוגמה [[פורמלדהיד]]. חשיפה נשימתית ארוכת טווח לפורמלדהיד, עלולה לגרום לברונכיטיס ולקוצר נשימה. פורמאלדהיד מוגדר גם כ[[גורם מסרטן|חומר מסרטן]].[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Formaldehyde.aspx] לפי דו"ח של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] משנת 2009, נמצאו חריגות של פורמלדהיד במקומות שונים בעיר. במעון החוסים "גן אור" בקריית אתא בריכוז גבוה פי עשרה מערך הסף שנמצא כמסוכן במחקרים אפידמיולוגיים, חשיפה מעל ערך זה מעלה את הסיכון ל[[סרטן]] בחשיפה ארוכת טווח.  בכפר הנוער הדתי חסידים ברכסים נמצאו ערכים גבוהים פי שישה מערך הסף, בבית הספר "דגניה" פי שלושה וחצי ובאולם הספורט בקריית-חיים כמעט פי עשרה. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769181,00.html זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?] יפה שיר-רז, ynet, 30.08.2009</ref>

* '''[[דיוקסין|דיוקסינים]]''' ו[[פוראנים]]. קבוצה מסוכנת של חומרים. לדוגמה [[פורמלדהיד]]. חשיפה נשימתית ארוכת טווח לפורמלדהיד, עלולה לגרום לברונכיטיס ולקוצר נשימה. פורמאלדהיד מוגדר גם כ[[גורם מסרטן|חומר מסרטן]].[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Formaldehyde.aspx] לפי דו"ח של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] משנת 2009, נמצאו חריגות של פורמלדהיד במקומות שונים בעיר. במעון החוסים "גן אור" בקריית אתא בריכוז גבוה פי עשרה מערך הסף שנמצא כמסוכן במחקרים אפידמיולוגיים, חשיפה מעל ערך זה מעלה את הסיכון ל[[סרטן]] בחשיפה ארוכת טווח.  בכפר הנוער הדתי חסידים ברכסים נמצאו ערכים גבוהים פי שישה מערך הסף, בבית הספר "דגניה" פי שלושה וחצי ובאולם הספורט בקריית-חיים כמעט פי עשרה. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769181,00.html זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?] יפה שיר-רז, ynet, 30.08.2009</ref>

===מתכות כבדות===

===מתכות כבדות===

{{הפניה לערך מורחב|מתכות כבדות}}

{{הפניה לערך מורחב|מתכות כבדות}}

[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באיזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], שנפלטו לאוויר באיזור חיפה בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה בוצעה על ידי 2 מפעלים בלבד. כמות זו אינה כוללת פליטת מסרטנים מסוכנים אחרים שמתקיימת במפרץ כגון [[בנזן]], וכן אינה כוללת פליטת מתכות רבות נוספות.]]

[[קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באזור חיפה.png|ממוזער|350px|פירוט [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] [[גורם מסרטן|המסרטנות]], שנפלטו לאוויר באזור חיפה בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של [[חומר מסרטן|מתכות מסרטנות]] ורעילות. רוב הפליטה בוצעה על ידי 2 מפעלים בלבד. כמות זו אינה כוללת פליטת מסרטנים מסוכנים אחרים שמתקיימת במפרץ כגון [[בנזן]], וכן אינה כוללת פליטת מתכות רבות נוספות.]]

'''[[מתכות כבדות]]''' הן מתכות רעילות שחלקן הוא גם [[גורם מסרטן|מסרטן]], חלקן מסוגלות [[הצטברות ביולוגיות|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] וחשודות כ[[טרטוגן|טרטוגניות]] (פוגעות בעוברים). הן כוללות את היסודות [[עופרת]], [[ונדיום]], [[ניקל]], [[קדמיום]], [[כספית]] ו[[ארסן]]. גם כאן יש בעיית ניטור שלא מבוצעת בצורה תדירה מספיק. חומרים אלו נדגמו 5 פעמים במהלך 2011-2012. <ref name="phc2012"/> בנוסף נפלטו לאוויר גם [[עופרת]], [[כרום שש ערכי]], [[קובלט]] ו[[אנטימון]]. מתוך החומרים האלה [[ארסן]], [[קדמיום]], ו[[כרום שש ערכי]] הם [[מסרטן וודאי בבני אדם|מסרטנים וודאי בבני אדם]], ועופרת וכספית הם [[גורם מסרטן|מסרטנים סבירים בני אדם]].  

'''[[מתכות כבדות]]''' הן מתכות רעילות שחלקן הוא גם [[גורם מסרטן|מסרטן]], חלקן מסוגלות [[הצטברות ביולוגיות|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] וחשודות כ[[טרטוגן|טרטוגניות]] (פוגעות בעוברים). הן כוללות את היסודות [[עופרת]], [[ונדיום]], [[ניקל]], [[קדמיום]], [[כספית]] ו[[ארסן]]. גם כאן יש בעיית ניטור שלא מבוצעת בצורה תדירה מספיק. חומרים אלו נדגמו 5 פעמים במהלך 2011-2012. <ref name="phc2012"/> בנוסף נפלטו לאוויר גם [[עופרת]], [[כרום שש ערכי]], [[קובלט]] ו[[אנטימון]]. מתוך החומרים האלה [[ארסן]], [[קדמיום]], ו[[כרום שש ערכי]] הם [[מסרטן וודאי בבני אדם|מסרטנים וודאי בבני אדם]], ועופרת וכספית הם [[גורם מסרטן|מסרטנים סבירים בני אדם]].  

עבור עופרת, ונדיום, ניקל וכספית לא נמדדו חריגות מהתקן בחיפה ב-2012. <ref name="phc2012"/> לעומת זאת  '''[[קדמיום]]''' הידוע כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]], נרשמה חריגה מעל ערך היממתי והשנתי ביוני 2012 בקרית בנימין, שבקריית אתא. קדמיום חשוד כ[[משבש פעילות הורמונלית]] דמוי אסטרוגן, ולפיכך עלול לפגוע בפוריות. חשיפה כרונית לרמות נמוכות בסביבה עלולה לגרום להצטברות בכליות ולתחלואה כלייתית, וכן לפגיעה בתפקודי הריאות. ב'''[[ארסן]]''' בוצעה בדיקה שלדברי הקואליציה לבריאות הציבור היתה בעלת רגישות נמוכה מידי, כך שלא ידוע אם היתה חריגה או לא. <ref name="phc2012"/> פליטות של קדמיום לאוויר בשנת 2012 באיזור חיפה דווחו על ידי המפעלים [[חוד מתכת]], ו[[בתי הזיקוק לנפט]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx] שני מפעלים אלה הם המקור לפליטת רוב המתכות הכבדות המסרטנות באיזור חיפה.

עבור עופרת, ונדיום, ניקל וכספית לא נמדדו חריגות מהתקן בחיפה ב-2012. <ref name="phc2012"/> לעומת זאת  '''[[קדמיום]]''' הידוע כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]], נרשמה חריגה מעל ערך היממתי והשנתי ביוני 2012 בקרית בנימין, שבקריית אתא. קדמיום חשוד כ[[משבש פעילות הורמונלית]] דמוי אסטרוגן, ולפיכך עלול לפגוע בפוריות. חשיפה כרונית לרמות נמוכות בסביבה עלולה לגרום להצטברות בכליות ולתחלואה כלייתית, וכן לפגיעה בתפקודי הריאות. ב'''[[ארסן]]''' בוצעה בדיקה שלדברי הקואליציה לבריאות הציבור היתה בעלת רגישות נמוכה מידי, כך שלא ידוע אם היתה חריגה או לא. <ref name="phc2012"/> פליטות של קדמיום לאוויר בשנת 2012 באזור חיפה דווחו על ידי המפעלים [[חוד מתכת]], ו[[בתי הזיקוק לנפט]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx] שני מפעלים אלה הם המקור לפליטת רוב המתכות הכבדות המסרטנות באזור חיפה.

בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי (כולל ספיחת מתכות כבדות) של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות [[ארסן]] בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים

בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי (כולל ספיחת מתכות כבדות) של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות [[ארסן]] בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים

<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012]</ref>

<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012]</ref>

==זיהום קרקע באיזור חיפה==

==זיהום קרקע באזור חיפה==

{{הפניה לערך מורחב|זיהום קרקע בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום קרקע בישראל}}

[[קובץ:זיהום קרקע במתכות כבדות בגליל המערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|מתכות כבדות בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

[[קובץ:זיהום קרקע במתכות כבדות בגליל המערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|מתכות כבדות בקרקע]] באזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

מספר סוגים של מזהמי אוויר, בעיקר בתחומי של [[מתכות כבדות]], שנפלטו לאוויר לפני כמה עשורים, גרמו ל[[זיהום קרקע]] כבד באיזור שעלול להשפיע על בריאות התושבים. חלק מזיהום זה וחלקו עלול להגיע גם למים או [[זיהום במזון בישראל|למזון]].  

מספר סוגים של מזהמי אוויר, בעיקר בתחומי של [[מתכות כבדות]], שנפלטו לאוויר לפני כמה עשורים, גרמו ל[[זיהום קרקע]] כבד באזור שעלול להשפיע על בריאות התושבים. חלק מזיהום זה וחלקו עלול להגיע גם למים או [[זיהום במזון בישראל|למזון]].  

בשנת 2009 פרסם המכון הגיאולוגי את "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", שהוכן על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים. הסקר מצא מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] עם  ריכוזים חריגים של [[מתכות כבדות]] ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. <ref name="shirav_2009">[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> למרות הממצאים החמורים בסקר הוא לא כוסה בידי התקשורת ולא זכה להתייחסות מצד רשויות אחרות. בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>

בשנת 2009 פרסם המכון הגיאולוגי את "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", שהוכן על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים. הסקר מצא מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] עם  ריכוזים חריגים של [[מתכות כבדות]] ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. <ref name="shirav_2009">[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> למרות הממצאים החמורים בסקר הוא לא כוסה בידי התקשורת ולא זכה להתייחסות מצד רשויות אחרות. בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>

נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית נקודתית כמו גדות נחל גדורה, מפעל המתכת של קיבוץ אלונים, דרום [[נחל הקישון]] בו פוזרה בוצה מהנחל ובחלק העליון של נחל געתון. <ref name="shirav_2009"/> בשאר המקומות, ריכוזי מזהמים באיזורים הבנויים של חיפה, טבעון, עורף הקריות ואזור עכו מוסבר על ידי פליטת [[זיהום אוויר]] ממושך של [[זיהום תעשייתי|מפעלי תעשייה]] שונים (כולל שריפת דלקים, מחזור מתכות וכו'). לפי הערכות על סמך מדידות נקודותיות במפעלי האיזור, המפעלים זיהמו את הקרקע במאות עד אלפי טונות של אבק עם מתכות שונות במהלך שנות ה-80 וה-90, וכמות האבק ששקעה באיזור היא 5-6 טונות לקילומטר רבוע בכל שנה. <ref name="shirav_2009"/>סקר נוסף אמור היה להתקיים ולנסות לזהות את מקורות הפליטה של החומרים על סמך איזוטופים. אפידמיולוגים ישראלים השתמשו במידע מהמחקר ומצאו קשר בין ריכוזי [[קדמיום]] בקרקע לבין ריכוזי תחלואה בסרטן באיזור חיפה והגליל (ראו בהמשך מחקר משנת 2010).

נמצאו מספר אתרים בעלי ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות בקרקע שמקורם בפעילות אנושית נקודתית כמו גדות נחל גדורה, מפעל המתכת של קיבוץ אלונים, דרום [[נחל הקישון]] בו פוזרה בוצה מהנחל ובחלק העליון של נחל געתון. <ref name="shirav_2009"/> בשאר המקומות, ריכוזי מזהמים באזורים הבנויים של חיפה, טבעון, עורף הקריות ואזור עכו מוסבר על ידי פליטת [[זיהום אוויר]] ממושך של [[זיהום תעשייתי|מפעלי תעשייה]] שונים (כולל שריפת דלקים, מחזור מתכות וכו'). לפי הערכות על סמך מדידות נקודותיות במפעלי האזור, המפעלים זיהמו את הקרקע במאות עד אלפי טונות של אבק עם מתכות שונות במהלך שנות ה-80 וה-90, וכמות האבק ששקעה באזור היא 5-6 טונות לקילומטר רבוע בכל שנה. <ref name="shirav_2009"/>סקר נוסף אמור היה להתקיים ולנסות לזהות את מקורות הפליטה של החומרים על סמך איזוטופים. אפידמיולוגים ישראלים השתמשו במידע מהמחקר ומצאו קשר בין ריכוזי [[קדמיום]] בקרקע לבין ריכוזי תחלואה בסרטן באזור חיפה והגליל (ראו בהמשך מחקר משנת 2010).

==זיהום ונזקים בריאותיים באיזור חיפה==

==זיהום ונזקים בריאותיים באזור חיפה==

=== רקע - נזקים בריאותיים של זיהום אוויר===

=== רקע - נזקים בריאותיים של זיהום אוויר===

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של זיהום אוויר}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של זיהום אוויר}}

בשנת 2016 קבע פרסום של ארגון הבריאות העולמי כי כרבע מסך התמותה בעולם, מקורה ב[[זיהום]] וגורמים סביבתיים לסוגיהם. יש לשים לב כי הדבר מתייחס בעיקר למדיניות עניות, והוא כולל לדוגמה זיהום אויר ביתי עקב בישול בטאבון בתוך הבית או בעיות [[שלשול]] הנובעות מחדירה של [[ביוב]] למי השתייה. עם זאת הדבר גם כולל מקרי מוות הנגרמים עקב [[זיהום תעשייתי]] וקיימות במדינות מתועשות כמו אירופה וארצות הברית. הארגון קושר בין זיהום לבין תחלואה בכ-100 מחלות שונות ובראשן שבץ, מחלת לב כלילית, סרטן, שלשול, ומחלות ריאה. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/]

בשנת 2016 קבע פרסום של ארגון הבריאות העולמי כי כרבע מסך התמותה בעולם, מקורה ב[[זיהום]] וגורמים סביבתיים לסוגיהם. יש לשים לב כי הדבר מתייחס בעיקר למדיניות עניות, והוא כולל לדוגמה זיהום אויר ביתי עקב בישול בטאבון בתוך הבית או בעיות [[שלשול]] הנובעות מחדירה של [[ביוב]] למי השתייה. עם זאת הדבר גם כולל מקרי מוות הנגרמים עקב [[זיהום תעשייתי]] וקיימות במדינות מתועשות כמו אירופה וארצות הברית. הארגון קושר בין זיהום לבין תחלואה בכ-100 מחלות שונות ובראשן שבץ, מחלת לב כלילית, סרטן, שלשול, ומחלות ריאה. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/]

===תחלואה ותמותה מוגברת באיזור חיפה===

===תחלואה ותמותה מוגברת באזור חיפה===

באזור מפרץ חיפה יש שיעורי אשפוז, תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות שונות. יש מחקרים רבים הקושרים [[זיהום אוויר]] באופן כללי לתחלואה במחלות אלה. מאז שנות ה-80 נערכו מספר מחקרים הקושרים בין הזיהום הספציפי בחיפה לבין תחלואה באיזור, חלק גדול ממחקרים אלה לא הובא לידיעת הציבור עד לשנת 2016. (ראו הסברים בהמשך).  

באזור מפרץ חיפה יש שיעורי אשפוז, תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות שונות. יש מחקרים רבים הקושרים [[זיהום אוויר]] באופן כללי לתחלואה במחלות אלה. מאז שנות ה-80 נערכו מספר מחקרים הקושרים בין הזיהום הספציפי בחיפה לבין תחלואה באזור, חלק גדול ממחקרים אלה לא הובא לידיעת הציבור עד לשנת 2016. (ראו הסברים בהמשך).  

באזור הצפון ובחיפה יש שיעורי תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות הבאות:

באזור הצפון ובחיפה יש שיעורי תחלואה ותמותה ברמות גבוהות מאלו של הממוצע הארצי במחלות הבאות:

לפי פרסומי משרד הבריאות משנת 2014, המתייחסים לשנים 2005-2009, במספר ישובים בנפת חיפה יש עודף תמותה ממחלות לב ביחס לממוצע הארצי (שעמד על 330 בני אדם ל-100 אלף איש). המשרד מציג נתונים על תמותה בקרב בני 45 ומעלה. בעיר חיפה יש עודף תמותה ממחלות לב של 12%, בקריית מוצקין 11% ובקריית ביאליק 12%. עודף התמותה ממחלות לב בנשר היה 19%, בקריית אתא 21% ובקריית ים 22%. התמותה ממחלות לב של בני 45 ומעלה היא של 380 בני אדם בשנה (מתוך כ-39 אלף איש בגיל המתאים, מתוך מחוז חיפה שמנה באותה עת 538 אלף איש), נתון שגבוה ב-15% יחסית לממוצע הכלל ארצי ביחס לנתון זה.<ref name="cbs_haifa09"/>

לפי פרסומי משרד הבריאות משנת 2014, המתייחסים לשנים 2005-2009, במספר ישובים בנפת חיפה יש עודף תמותה ממחלות לב ביחס לממוצע הארצי (שעמד על 330 בני אדם ל-100 אלף איש). המשרד מציג נתונים על תמותה בקרב בני 45 ומעלה. בעיר חיפה יש עודף תמותה ממחלות לב של 12%, בקריית מוצקין 11% ובקריית ביאליק 12%. עודף התמותה ממחלות לב בנשר היה 19%, בקריית אתא 21% ובקריית ים 22%. התמותה ממחלות לב של בני 45 ומעלה היא של 380 בני אדם בשנה (מתוך כ-39 אלף איש בגיל המתאים, מתוך מחוז חיפה שמנה באותה עת 538 אלף איש), נתון שגבוה ב-15% יחסית לממוצע הכלל ארצי ביחס לנתון זה.<ref name="cbs_haifa09"/>

===תחלואה ותמותה מסרטן באיזור חיפה===

===תחלואה ותמותה מסרטן באזור חיפה===

[[קובץ:שיעור תחלואה עודף בחיפה.jpg|ממוזער|350px|שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי ה[[סרטן]], בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009.]]

[[קובץ:שיעור תחלואה עודף בחיפה.jpg|ממוזער|350px|שיעורי עודף מקרי תחלואה חדשים בכלל סוגי ה[[סרטן]], בערים בנפת חיפה לעומת שאר הארץ, בשנים 2005-2009.]]

[[קובץ:מקרים חדשים של תחלואה בסרטן צפון.PNG|300px|ממוזער|מקרים חדשים של תחלואה בסרטן שיעור מתוקנן ל-100 אלף איש בשנים 2005-2009. צבע כהה יותר פירושו כמות גדולה יותר של חולים. [http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/map3_h.pdf] {{כ}}{{pdf}}]]

[[קובץ:מקרים חדשים של תחלואה בסרטן צפון.PNG|300px|ממוזער|מקרים חדשים של תחלואה בסרטן שיעור מתוקנן ל-100 אלף איש בשנים 2005-2009. צבע כהה יותר פירושו כמות גדולה יותר של חולים. [http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/map3_h.pdf] {{כ}}{{pdf}}]]

;תחלואה ותמותה מכלל סוגי הסרטן באיזור חיפה:

;תחלואה ותמותה מכלל סוגי הסרטן באזור חיפה:

פרופסור [[ג'ימי קריקון]], יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור, טען כי הנתונים לגבי הזיהום ותחלואה מוגברת בחיפה קיימים מאז שנת 1992. קריקון טען כי יחידה שלמה של חוקרים שהייתה במשרד הבריאות ועוברה למשרד להגנת הסביבה פורקה.<ref name="RivlinMizrachi"/> בשנת 2015 נחשף כי בשנת 2001 קריקון גילה כי משרד הבריאות הסתיר נתוני מחקר על מיפוי גאוגרפי של מחלות סרטן בישראל. המאבק שלו הביא לפרסום המחקר לראשונה ובו מובילות נפות חיפה ועכו את מפת תחלואת הסרטן בעודפי תחלואה של 21%-15%. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4647374,00.html מנהל רמב"ם: זינוק בחולי הסרטן בעשור האחרון] אחיה ראב"ד וירון קלנר,ynet 15.04.15</ref>

פרופסור [[ג'ימי קריקון]], יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור, טען כי הנתונים לגבי הזיהום ותחלואה מוגברת בחיפה קיימים מאז שנת 1992. קריקון טען כי יחידה שלמה של חוקרים שהייתה במשרד הבריאות ועוברה למשרד להגנת הסביבה פורקה.<ref name="RivlinMizrachi"/> בשנת 2015 נחשף כי בשנת 2001 קריקון גילה כי משרד הבריאות הסתיר נתוני מחקר על מיפוי גאוגרפי של מחלות סרטן בישראל. המאבק שלו הביא לפרסום המחקר לראשונה ובו מובילות נפות חיפה ועכו את מפת תחלואת הסרטן בעודפי תחלואה של 21%-15%. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4647374,00.html מנהל רמב"ם: זינוק בחולי הסרטן בעשור האחרון] אחיה ראב"ד וירון קלנר,ynet 15.04.15</ref>

בשנת 2001 פורסמו נתונים של רשם הסרטן הלאומי, פרופ' מיכה ברחנא, אשר נגעו לתחלואה ב[[סרטן בישראל]] בשנים 1999-1984 לפי חלוקה גאוגרפית. הנתונים הראו כי תושבי חיפה ועכו מובילים את התחלואה בסרטן בישראל. בשעה שבין השנים 1993 ל-1998 חלה ירידה של 20%-3% במספר החולים בתל אביב ובירושלים, אך בחיפה עלה מספר החולים ב-7%-3%. בלט במיוחד שיעור החולים הגבוה ב[[לימפומה נון־הודג'קין]], סרטן שקשור ל[[זיהום|זיהום סביבתי]].<ref name="harary"/>   

בשנת 2001 פורסמו נתונים של רשם הסרטן הלאומי, פרופ' מיכה ברחנא, אשר נגעו לתחלואה ב[[סרטן בישראל]] בשנים 1999-1984 לפי חלוקה גאוגרפית. הנתונים הראו כי תושבי חיפה ועכו מובילים את התחלואה בסרטן בישראל. בשעה שבין השנים 1993 ל-1998 חלה ירידה של 20%-3% במספר החולים בתל אביב ובירושלים, אך בחיפה עלה מספר החולים ב-7%-3%. בלט במיוחד שיעור החולים הגבוה ב[[לימפומה נון־הודג'קין]], סרטן שקשור ל[[זיהום|זיהום סביבתי]].<ref name="harary"/>   

עד שנת 2006 לא פורסם בציבור שום מחקר מטעם [[המשרד לאיכות הסביבה]] או [[משרד הבריאות]] שנועד לבדוק אם יש קשר בין זיהום האוויר לבין התחלואה המוגברת באיזור חיפה. <ref name="RivlinMizrachi"/> בין השנים 2002-2006 משרד הבריאות לא הפיק נתוני תחלואה בסרטן. הסיבה הייתה סירוב של הנהלת המשרד להעביר 300,000 ש"ח למשרד הפנים לשם קבלת רישומי התושבים. באופן זה לא ניתן היה לדעת איפה החולים גרים, מה המוצא שלהם, מתי נולדו ועוד נתונים.<ref name="RivlinMizrachi"/> פרופסור שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה מטעם משרד הבריאות, הסכים ב-2006, שיש תחלואה גבוהה באיזור חיפה אך סרב לאשר שיש קשר בין תחלואה זו לבין זיהום אוויר. לטענתו גם [[עישון]] לדוגמה, שאחראי ל-90 אחוזים ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, יכול להיות אחראי לתחלואה מוגברת זו.<ref name="RivlinMizrachi"/> ממצאים מאוחרים יותר הראו כי העישון בחיפה דווקא נמוך לעומת הממוצע בישראל.  

עד שנת 2006 לא פורסם בציבור שום מחקר מטעם [[המשרד לאיכות הסביבה]] או [[משרד הבריאות]] שנועד לבדוק אם יש קשר בין זיהום האוויר לבין התחלואה המוגברת באזור חיפה. <ref name="RivlinMizrachi"/> בין השנים 2002-2006 משרד הבריאות לא הפיק נתוני תחלואה בסרטן. הסיבה הייתה סירוב של הנהלת המשרד להעביר 300,000 ש"ח למשרד הפנים לשם קבלת רישומי התושבים. באופן זה לא ניתן היה לדעת איפה החולים גרים, מה המוצא שלהם, מתי נולדו ועוד נתונים.<ref name="RivlinMizrachi"/> פרופסור שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה מטעם משרד הבריאות, הסכים ב-2006, שיש תחלואה גבוהה באזור חיפה אך סרב לאשר שיש קשר בין תחלואה זו לבין זיהום אוויר. לטענתו גם [[עישון]] לדוגמה, שאחראי ל-90 אחוזים ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, יכול להיות אחראי לתחלואה מוגברת זו.<ref name="RivlinMizrachi"/> ממצאים מאוחרים יותר הראו כי העישון בחיפה דווקא נמוך לעומת הממוצע בישראל.  

ד"ר אלדד דן, מנהל בנק הדם בבי"ח רמב"ם בחיפה טען בשנת 2006 כי אין שום הסבר אחר מלבד זיהום אוויר לשכיחות הגבוהה של גידולי [[לימפומה שאינה הודג'קין|לימפומה נון-הוצ'קינס]] באזור חיפה. סרטן זה מזוהה בין היתר עם גורמי סיכון סביבתיים ובמיוחד זיהום אוויר. לדבריו, רק גורמים סביבתיים יכולים לגרום לנתון זה. לכן אין טעם לחכות להוכחות נוספות בנושא, יש לפעול מיד להורדת רמות הזיהום הקיימות. וכי צעד זה הוא בגדר [[רפואה מונעת]] שתציל חיי אדם ותחסוך כספי ציבור. <ref name="nfc1"/>

ד"ר אלדד דן, מנהל בנק הדם בבי"ח רמב"ם בחיפה טען בשנת 2006 כי אין שום הסבר אחר מלבד זיהום אוויר לשכיחות הגבוהה של גידולי [[לימפומה שאינה הודג'קין|לימפומה נון-הוצ'קינס]] באזור חיפה. סרטן זה מזוהה בין היתר עם גורמי סיכון סביבתיים ובמיוחד זיהום אוויר. לדבריו, רק גורמים סביבתיים יכולים לגרום לנתון זה. לכן אין טעם לחכות להוכחות נוספות בנושא, יש לפעול מיד להורדת רמות הזיהום הקיימות. וכי צעד זה הוא בגדר [[רפואה מונעת]] שתציל חיי אדם ותחסוך כספי ציבור. <ref name="nfc1"/>

[[קובץ:תחלואה בסרטן בחיפה.PNG|ממוזער|500px|שיעור תחלואה גבוה ונמוך בכלל סוגי הסרטן, בישובים שונים בישראל, בשנים 1998-2002. מבין 10 הישובים הגבוהים, 6 היו בנפת חיפה.]]

[[קובץ:תחלואה בסרטן בחיפה.PNG|ממוזער|500px|שיעור תחלואה גבוה ונמוך בכלל סוגי הסרטן, בישובים שונים בישראל, בשנים 1998-2002. מבין 10 הישובים הגבוהים, 6 היו בנפת חיפה.]]

לפי מסמך של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2006 ומתייחס לנתונים בשנים 1998-2002, [[אי שוויון בריאותי בישראל|התחלואה הגבוהה ביותר מבין הנפות בישראל]] ב[[סרטן]], הן בקרב גברים והן בקרב נשים הייתה במחוז חיפה, כאשר יש פער ניכר בין התחלואה באיזור לבין הממוצע הארצי, ופער של עשרות אחוזים ביחס לירושלים - המחוז בעל התחלואה הנמוך ביותר. מבין 10 הישובים בישראל שהיו להם אחוזי התחלואה גבוהים בסרטן בקרב גברים בישראל, 6 ישובים היו בתקופה זו באיזור חיפה - קריית אתא, קריית מוצקין, קריית טבעון, העיר חיפה, ונשר.[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf] נתונים אלה היו גבוהים פי 3 ויותר יחסית ל-10 הישובים בעלי אחוזי חולי הסרטן הנמוכים ביותר בארץ (כמעט כולם בישובי ערבים). גם בקרב נשים, 6 מתוך 10 הישובים שהייתה בהם התחלואה הגבוהה ביותר בסרטן, הם בחיפה. וגם שם מדובר בפערים של עשרות אחוזים לעומת יישובים אחרים ובפער של מאות אחוזים לעומת ישובים ערבים עם תחלואה נמוכה.  

לפי מסמך של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2006 ומתייחס לנתונים בשנים 1998-2002, [[אי שוויון בריאותי בישראל|התחלואה הגבוהה ביותר מבין הנפות בישראל]] ב[[סרטן]], הן בקרב גברים והן בקרב נשים הייתה במחוז חיפה, כאשר יש פער ניכר בין התחלואה באזור לבין הממוצע הארצי, ופער של עשרות אחוזים ביחס לירושלים - המחוז בעל התחלואה הנמוך ביותר. מבין 10 הישובים בישראל שהיו להם אחוזי התחלואה גבוהים בסרטן בקרב גברים בישראל, 6 ישובים היו בתקופה זו באזור חיפה - קריית אתא, קריית מוצקין, קריית טבעון, העיר חיפה, ונשר.[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf] נתונים אלה היו גבוהים פי 3 ויותר יחסית ל-10 הישובים בעלי אחוזי חולי הסרטן הנמוכים ביותר בארץ (כמעט כולם בישובי ערבים). גם בקרב נשים, 6 מתוך 10 הישובים שהייתה בהם התחלואה הגבוהה ביותר בסרטן, הם בחיפה. וגם שם מדובר בפערים של עשרות אחוזים לעומת יישובים אחרים ובפער של מאות אחוזים לעומת ישובים ערבים עם תחלואה נמוכה.  

באוקטובר 2007 התפרסם דו"ח של משרד הבריאות בנוגע לתפוצה הגאוגרפית של מחלות סרטן. הסקר גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת ב[[מחלות סרטן]] יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה (תחלואה עודפת נתגלתה גם בתל אביב ובבאר שבע);  הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזוהמות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). <ref name = "briut10-07">[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20071008_32536 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק, דה מארקר, 08/10/07</ref> כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים".<ref name = "briut10-07"/>

באוקטובר 2007 התפרסם דו"ח של משרד הבריאות בנוגע לתפוצה הגאוגרפית של מחלות סרטן. הסקר גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת ב[[מחלות סרטן]] יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד). על פי הדו"ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה (תחלואה עודפת נתגלתה גם בתל אביב ובבאר שבע);  הדו"ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזוהמות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). <ref name = "briut10-07">[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20071008_32536 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק, דה מארקר, 08/10/07</ref> כותבי הדו"ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים".<ref name = "briut10-07"/>

בספטמבר 2010, מצאו שבעה חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם קשר סטטיסטי מובהק בין ריכוזי פיזור [[חומר חלקיקי|חלקיקי PM10]] לבין תחלואה ב[[סרטן ריאות]] בקרב גברים במפרץ חיפה.<ref>[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1222893 חוקרים מצאו קשר מובהק בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן ריאות בגברים] דן אבן, הארץ, 28.09.2010 </ref><ref name="Eitan2010">Ori Eitan, Yuval, Micha Barchana, Jonathan Dubnov, Shai Linn, Yohay Carmel, and David M. Broday. “[http://envgis.technion.ac.il/publications/air%20pollution%20haifa%20bay%20Eitan%20et%20al.pdf Spatial Analysis of Air Pollution and Cancer Incidence Rates in Haifa Bay, Israel].” ELSEVIER, July 13, 2010, 4429–39</ref>

בספטמבר 2010, מצאו שבעה חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם קשר סטטיסטי מובהק בין ריכוזי פיזור [[חומר חלקיקי|חלקיקי PM10]] לבין תחלואה ב[[סרטן ריאות]] בקרב גברים במפרץ חיפה.<ref>[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1222893 חוקרים מצאו קשר מובהק בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן ריאות בגברים] דן אבן, הארץ, 28.09.2010 </ref><ref name="Eitan2010">Ori Eitan, Yuval, Micha Barchana, Jonathan Dubnov, Shai Linn, Yohay Carmel, and David M. Broday. “[http://envgis.technion.ac.il/publications/air%20pollution%20haifa%20bay%20Eitan%20et%20al.pdf Spatial Analysis of Air Pollution and Cancer Incidence Rates in Haifa Bay, Israel].” ELSEVIER, July 13, 2010, 4429–39</ref>

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות [[זיהומי קרקע]] ב[[קדמיום]] בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך הסקר הגאולוגי של מתכות כבדות משנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8,034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפיים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאוד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה נמצא בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, [http://meetinglibrary.asco.org/content/48715-74 Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel], Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות [[זיהומי קרקע]] ב[[קדמיום]] בתוך גושים גאוגרפים באזור על סמך הסקר הגאולוגי של מתכות כבדות משנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8,034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפיים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאוד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה נמצא בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין אזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, [http://meetinglibrary.asco.org/content/48715-74 Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel], Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות טען במכתב משנת 2012 כי יש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין התחלואה המוגברת באיזור וקרא להכריז עליו כעל איזור מוכה זיהום. <ref>[http://haipo.co.il/forum/item/13758 יונה יהב: "תושבי חיפה נושמים אוויר נקי" - אסטרטגיית ההכחשה] חי-פה,  6.6.2012</ref> דבריו לא זכו להתייחסות.  

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות טען במכתב משנת 2012 כי יש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין התחלואה המוגברת באזור וקרא להכריז עליו כעל אזור מוכה זיהום. <ref>[http://haipo.co.il/forum/item/13758 יונה יהב: "תושבי חיפה נושמים אוויר נקי" - אסטרטגיית ההכחשה] חי-פה,  6.6.2012</ref> דבריו לא זכו להתייחסות.  

מחקר נוסף שהתבסס על נתוני המעקב אחרי מתפקדי הלמ"ס משנת 1995, נערך על ידי מיכה ברחנה, תמר פרץ, אביעד זיק ויקיר רוטנברג, והתפרסם בשנת 2013 בירחון האמריקאי לאפידמיולוגיה ולמניעת סרטן. המחקר מצא כי בחיפה סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן בכל שכבות הגיל מתחת לגיל 75 – בקרב כל מי שהיו בשנת המפקד של 1995 בגילאים 0-14, בגיל 15-40, בגיל 41-64 ובגיל 65-74, מעל גיל זה לא היה הבדל מובהק בין תושבי חיפה לשאר תושבי המדינה. לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא יהודי או לא יהודי, ויבשת הלידה נמצא כי תושבי חיפה הם בעלי סיכון גבוה ב-16% לחלות בסרטן לעומת תושבים דומים ממקומות אחרים במדינה. תושבי חיפה היו בעלי סיכון מוגבר לחלות ב[[סרטן הריאה]], [[סרטן הראש והצוואר]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן הקיבה והוושט]], [[סרטן שלפוחית השתן]], ו[[סרטן צוואר הרחם]]. מגבלה אחת של המחקר הייתה חוסר במידע ישיר על [[עישון טבק|הרגלי עישון]], שהוא גורם סיכון לסוגי הסרטן שהוזכרו. אבל התחשבות בנתון זה בוצעה על ידי התחשבות בשיעורי עישון שנמוכים באופן כללי במחוז חיפה ועל ידי משתנים חברתיים כמו הכנסה והשכלה שקשורים לעישון. המחקר מצא כי מתוך סך מקרי הסרטן החדשים בחיפה בתקופת המחקר - 8,034 מקרים, רק 174 מקרים (2.1%) יוחסו לגברים שעבדו בתעשיית המתכת והכימיקלים, כך שלא סביר שחשיפה תעסוקתית היא גורם מהותי לתחלואה בסרטן בחיפה. מגבלה אחרת של המחקר היא העדר היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן, אבל היסטוריה כזו אינה ידועה כגורם מהותי לתחלואה בסוגי הסרטן שנמצאו בעודף בחיפה, וכן המחקר התחשב בנתונים של מוצא אתני ויבשת הלידה. החוקרים הסיקו כי יש סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן באתרים סמוכים לתעשייה כבדה, במיוחד בסוגי סרטן שנגרמים בדרך כלל כתוצאה מעישון.<ref name="AJCEP2013">Yakir Rottenberg, Aviad Zick, Micha Barchana, Tamar Peretz '''[http://www.ivyunion.org/index.php/ajcep/article/view/2013080002/pdf_1 Organ Specific Cancer Incidence in an Industrial Sub-district: A Population-based Study with 12 Years Follow-up]''', AJCEP - American Journal of Cancer Epidemiology and Prevention, Vol 1, No 1 (2013)</ref>

מחקר נוסף שהתבסס על נתוני המעקב אחרי מתפקדי הלמ"ס משנת 1995, נערך על ידי מיכה ברחנה, תמר פרץ, אביעד זיק ויקיר רוטנברג, והתפרסם בשנת 2013 בירחון האמריקאי לאפידמיולוגיה ולמניעת סרטן. המחקר מצא כי בחיפה סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן בכל שכבות הגיל מתחת לגיל 75 – בקרב כל מי שהיו בשנת המפקד של 1995 בגילאים 0-14, בגיל 15-40, בגיל 41-64 ובגיל 65-74, מעל גיל זה לא היה הבדל מובהק בין תושבי חיפה לשאר תושבי המדינה. לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא יהודי או לא יהודי, ויבשת הלידה נמצא כי תושבי חיפה הם בעלי סיכון גבוה ב-16% לחלות בסרטן לעומת תושבים דומים ממקומות אחרים במדינה. תושבי חיפה היו בעלי סיכון מוגבר לחלות ב[[סרטן הריאה]], [[סרטן הראש והצוואר]], [[סרטן המעי הגס]], [[סרטן הקיבה והוושט]], [[סרטן שלפוחית השתן]], ו[[סרטן צוואר הרחם]]. מגבלה אחת של המחקר הייתה חוסר במידע ישיר על [[עישון טבק|הרגלי עישון]], שהוא גורם סיכון לסוגי הסרטן שהוזכרו. אבל התחשבות בנתון זה בוצעה על ידי התחשבות בשיעורי עישון שנמוכים באופן כללי במחוז חיפה ועל ידי משתנים חברתיים כמו הכנסה והשכלה שקשורים לעישון. המחקר מצא כי מתוך סך מקרי הסרטן החדשים בחיפה בתקופת המחקר - 8,034 מקרים, רק 174 מקרים (2.1%) יוחסו לגברים שעבדו בתעשיית המתכת והכימיקלים, כך שלא סביר שחשיפה תעסוקתית היא גורם מהותי לתחלואה בסרטן בחיפה. מגבלה אחרת של המחקר היא העדר היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן, אבל היסטוריה כזו אינה ידועה כגורם מהותי לתחלואה בסוגי הסרטן שנמצאו בעודף בחיפה, וכן המחקר התחשב בנתונים של מוצא אתני ויבשת הלידה. החוקרים הסיקו כי יש סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן באתרים סמוכים לתעשייה כבדה, במיוחד בסוגי סרטן שנגרמים בדרך כלל כתוצאה מעישון.<ref name="AJCEP2013">Yakir Rottenberg, Aviad Zick, Micha Barchana, Tamar Peretz '''[http://www.ivyunion.org/index.php/ajcep/article/view/2013080002/pdf_1 Organ Specific Cancer Incidence in an Industrial Sub-district: A Population-based Study with 12 Years Follow-up]''', AJCEP - American Journal of Cancer Epidemiology and Prevention, Vol 1, No 1 (2013)</ref>

במכתב של משרד הבריאות מאפריל 2015, טען פרופסור גרוטו, כי יש תחלואה מוגברת בסרטן בחיפה וכי דבר זה נובע מזיהום אוויר, ובמיוחד הדגיש גרוטו את התחלואה בקרב ילדים בשיעור של 50% מעל הממוצע הארצי, במכתב (שהתייחס למחקר של תמר פרץ ואחרים משנת 2013) נכתב גם שהחוקרים מצאו שלתושבי נפת חיפה יחס הסיכונים לחלות בסרטן היה גבוה בהשוואה לשאר הארץ, בעבור 16 סוגי סרטן מ-18 הסוגים שנבדקו (לא כל סוגי ההבדלים הם מובהקים). גרוטו ציין כי ההבדל היה מובהק לאחר תקנון לגיל, מין, דת ומוצא בעבור שישה סוגי סרטן.  במהלך 1998-2007, לאחר תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפים, בעבור כלל סוגי הסרטן יחס הסיכונים בנפת חיפה היה גבוה ב-16% בהשוואה לשאר הנפות. כלומר במהלך עשור זה, מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 מקרי סרטן הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום האוויר באזור <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4647133,00.html משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר] אחיה ראב"ד,  14.4.2015, ynet</ref> מכתב זה, בניגוד לפרסומים רבים אחרים בעבר, הוביל לסערה תקשורתית וציבורית. מאוחר יותר לאחר התייעצות עם רופאים אחרים נקבע כי הקביעה לגבי עודף התחלואה בילדים היתה מוגזמת וכי אין בהכרח תחלואה מגוברת בקרב ילדים בחיפה בסרטן, אבל יש הסכמה כי יש תחלואה בסרטן מוגברת בסרטן בחיפה. תמר פרץ הבהירה כי המחקר שלהם מצא תחלואה מוגברת בקרב ילדים בסרטן בנפת חיפה (אם כי לפעמים המחלה התפרצה 10 שנים לאחר החשיפה), יש תחלואה מוגברת בסרטן בקרב כלל האוכלוסייה בחיפה, וכי זיהום אוויר בחיפה וזיהום סביבתי בנפת חיפה הם החשודים העיקריים לסיבה זו.<ref name="103fm"/>

במכתב של משרד הבריאות מאפריל 2015, טען פרופסור גרוטו, כי יש תחלואה מוגברת בסרטן בחיפה וכי דבר זה נובע מזיהום אוויר, ובמיוחד הדגיש גרוטו את התחלואה בקרב ילדים בשיעור של 50% מעל הממוצע הארצי, במכתב (שהתייחס למחקר של תמר פרץ ואחרים משנת 2013) נכתב גם שהחוקרים מצאו שלתושבי נפת חיפה יחס הסיכונים לחלות בסרטן היה גבוה בהשוואה לשאר הארץ, בעבור 16 סוגי סרטן מ-18 הסוגים שנבדקו (לא כל סוגי ההבדלים הם מובהקים). גרוטו ציין כי ההבדל היה מובהק לאחר תקנון לגיל, מין, דת ומוצא בעבור שישה סוגי סרטן.  במהלך 1998-2007, לאחר תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפים, בעבור כלל סוגי הסרטן יחס הסיכונים בנפת חיפה היה גבוה ב-16% בהשוואה לשאר הנפות. כלומר במהלך עשור זה, מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 מקרי סרטן הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום האוויר באזור <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4647133,00.html משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר] אחיה ראב"ד,  14.4.2015, ynet</ref> מכתב זה, בניגוד לפרסומים רבים אחרים בעבר, הוביל לסערה תקשורתית וציבורית. מאוחר יותר לאחר התייעצות עם רופאים אחרים נקבע כי הקביעה לגבי עודף התחלואה בילדים היתה מוגזמת וכי אין בהכרח תחלואה מגוברת בקרב ילדים בחיפה בסרטן, אבל יש הסכמה כי יש תחלואה בסרטן מוגברת בסרטן בחיפה. תמר פרץ הבהירה כי המחקר שלהם מצא תחלואה מוגברת בקרב ילדים בסרטן בנפת חיפה (אם כי לפעמים המחלה התפרצה 10 שנים לאחר החשיפה), יש תחלואה מוגברת בסרטן בקרב כלל האוכלוסייה בחיפה, וכי זיהום אוויר בחיפה וזיהום סביבתי בנפת חיפה הם החשודים העיקריים לסיבה זו.<ref name="103fm"/>

במרץ 2015 החל מחקר אפידמיולוגי על התחלואה באיזור והקשר שלה לזיהום אוויר. המחקר אמור להתפרס על 5 שנים וממצאי ביניים שלו אמורים להתפרסם במרץ 2016. <ref name="haaretz_jan_2016"/>

במרץ 2015 החל מחקר אפידמיולוגי על התחלואה באזור והקשר שלה לזיהום אוויר. המחקר אמור להתפרס על 5 שנים וממצאי ביניים שלו אמורים להתפרסם במרץ 2016. <ref name="haaretz_jan_2016"/>

;תחלואה בסרטן ריאות בחיפה:

;תחלואה בסרטן ריאות בחיפה:

באופן כללי יש מעט מקרי סרטן בילדים, וניתן לבדוק קורלציות שונות לתחלואה לדוגמה - חשיפה החל מגיל הלידה או חשיפה קודמת של ההורים, התחלואה בסרטן של ילדים שנחשפו לחומרים מסרטנים יכולה להתרחש בגיל הילדות או מספר שנים לאחר מכן. מסיבות אלה השונות של מחקרים שונים לגבי מספר החולים והקורלציות ביניהם לגורמי סביבתיים היא גבוהה.  

באופן כללי יש מעט מקרי סרטן בילדים, וניתן לבדוק קורלציות שונות לתחלואה לדוגמה - חשיפה החל מגיל הלידה או חשיפה קודמת של ההורים, התחלואה בסרטן של ילדים שנחשפו לחומרים מסרטנים יכולה להתרחש בגיל הילדות או מספר שנים לאחר מכן. מסיבות אלה השונות של מחקרים שונים לגבי מספר החולים והקורלציות ביניהם לגורמי סביבתיים היא גבוהה.  

במחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מהטכניון, מבית החולים רמב"ם ומהמחלקה לרישום סרטן במשרד הבריאות, שפורסם בשנת 2012 נבדקה שכיחות תחלואת הסרטן בקרב ילדים עד גיל 19 בין השנים 1998–2007. לפי המחקר שכיחות מחלות הסרטן בקרב ילדים בחיפה היא נמוכה במקצת מהממוצע הארצי - 168 מקרים לעומת הממוצע בישראל שעומד על כ–172.3 מקרים למיליון ילדים. מחקר זה טען כי תחלואת הילדים גבוהה באיזור תל אביב (180) ואיזור המרכז (178) לעומת שאר חלקי הארץ. במחקר נבחנו 4,255 מקרים של סרטן ילדים שאובחנו באותו עשור. <ref name="haaretz_0415">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2617887 בחיפה חולים יותר בסרטן, אך תחלואת הילדים נמוכה] עידו אפרתי, הארץ, 20.04.2015</ref>

במחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מהטכניון, מבית החולים רמב"ם ומהמחלקה לרישום סרטן במשרד הבריאות, שפורסם בשנת 2012 נבדקה שכיחות תחלואת הסרטן בקרב ילדים עד גיל 19 בין השנים 1998–2007. לפי המחקר שכיחות מחלות הסרטן בקרב ילדים בחיפה היא נמוכה במקצת מהממוצע הארצי - 168 מקרים לעומת הממוצע בישראל שעומד על כ–172.3 מקרים למיליון ילדים. מחקר זה טען כי תחלואת הילדים גבוהה באזור תל אביב (180) ואזור המרכז (178) לעומת שאר חלקי הארץ. במחקר נבחנו 4,255 מקרים של סרטן ילדים שאובחנו באותו עשור. <ref name="haaretz_0415">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2617887 בחיפה חולים יותר בסרטן, אך תחלואת הילדים נמוכה] עידו אפרתי, הארץ, 20.04.2015</ref>

מחקר בהשתתפות פרופ' תמר פרץ ומיכה בר-חנה וחוקרים מאוניברסיטת הדסה, שפורסם בשנת 2013 בדק את עודף התחלואה של חולי סרטן בחיפה.<ref name= "AJCEP2013"/>  בין יתר השאלות במחקר שאלו החוקרים את השאלה הבאה - ילדים שחיו בתקופת המחקר בגיל 0-14, במהלך העשור הבא לחייהם מה קרה להם מבחינת התחלואה בסרטן. ממצאי המחקר היו שהסיכוי של ילדים שגדלו בחיפה היה יותר גבוה לעומת הילדים שגדלו בשאר הארץ. תמר פרץ הבהירה שלפי הנתונים יש עודף תחלואה במפרץ חיפה, אבל קשה להגיד מה עודף התחלואה בקרב ילדים בגלל שמספר החולים קטן ולכן התאמות סטטיסטיות הן לא מדוייקות. בראיון משנת 2015 הבהירה פרץ כי בעוד שמבחינה תאורטית עודף התחלואה יכול לנובע מגורמים אחרים, הסיכוי לכך נמוך מאוד, וכי גורם תחלואה מרכזי הוא זיהום סביבתי - זיהום אוויר חריג שיכול גם לאחר מכן להתגלגל לזיהום במזון ובמים.<ref name="103fm">[http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GFKIFG&c41t4nzVQ=EIK זיהום האוויר בחיפה - פרופ' תמר פרץ: "בחיפה יש נתון בולט של תחלואה בסרטן ריאה"] גיא זוהר, 20/04/2015, 103 FM</ref>

מחקר בהשתתפות פרופ' תמר פרץ ומיכה בר-חנה וחוקרים מאוניברסיטת הדסה, שפורסם בשנת 2013 בדק את עודף התחלואה של חולי סרטן בחיפה.<ref name= "AJCEP2013"/>  בין יתר השאלות במחקר שאלו החוקרים את השאלה הבאה - ילדים שחיו בתקופת המחקר בגיל 0-14, במהלך העשור הבא לחייהם מה קרה להם מבחינת התחלואה בסרטן. ממצאי המחקר היו שהסיכוי של ילדים שגדלו בחיפה היה יותר גבוה לעומת הילדים שגדלו בשאר הארץ. תמר פרץ הבהירה שלפי הנתונים יש עודף תחלואה במפרץ חיפה, אבל קשה להגיד מה עודף התחלואה בקרב ילדים בגלל שמספר החולים קטן ולכן התאמות סטטיסטיות הן לא מדוייקות. בראיון משנת 2015 הבהירה פרץ כי בעוד שמבחינה תאורטית עודף התחלואה יכול לנובע מגורמים אחרים, הסיכוי לכך נמוך מאוד, וכי גורם תחלואה מרכזי הוא זיהום סביבתי - זיהום אוויר חריג שיכול גם לאחר מכן להתגלגל לזיהום במזון ובמים.<ref name="103fm">[http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GFKIFG&c41t4nzVQ=EIK זיהום האוויר בחיפה - פרופ' תמר פרץ: "בחיפה יש נתון בולט של תחלואה בסרטן ריאה"] גיא זוהר, 20/04/2015, 103 FM</ref>

===בעיות בריאות של עוברים===

===בעיות בריאות של עוברים===

{{הפניה לערך מורחב|טרטוגן}}

{{הפניה לערך מורחב|טרטוגן}}

בינואר 2016 פורסמו נתונים ראשונים של המחקר האפידמיולוגי על תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה שהחל במרץ 2015. לפי נתונים אלה בשלושה מוקדי זיהום בחיפה - קרית חיים וקרית ביאליק, דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה - נולדו תינוקות במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים ביחס ליתר השכונות בחיפה והסביבה.  מסקנות הביניים של המחקר אמורות להתפרסם במרץ 2016. ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טען כי לידה במשקל נמוך מגבירה את הסיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביבה. בגילאים מאוחרים יותר, עלול המשקל הנמוך להוביל ל[[סוכרת]], ללחץ דם גבוה, לבעיות נשימתיות דוגמת [[אסתמה]], ולבעיות קוגניטיביות כמו ירידה באיי-קיו. החוקרים מקשרים בין בעיות אלה לבין חשיפה ל[[חומרים אורגניים נדיפים]] כמו [[בנזן]], שנפלטים ממפעלי האזור, ונמצאים באיזור מפרץ חיפה בריכוז גבוה מהמותר.<ref name="haaretz_jan_2016"/>

בינואר 2016 פורסמו נתונים ראשונים של המחקר האפידמיולוגי על תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה שהחל במרץ 2015. לפי נתונים אלה בשלושה מוקדי זיהום בחיפה - קרית חיים וקרית ביאליק, דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה - נולדו תינוקות במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים ביחס ליתר השכונות בחיפה והסביבה.  מסקנות הביניים של המחקר אמורות להתפרסם במרץ 2016. ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טען כי לידה במשקל נמוך מגבירה את הסיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביבה. בגילאים מאוחרים יותר, עלול המשקל הנמוך להוביל ל[[סוכרת]], ללחץ דם גבוה, לבעיות נשימתיות דוגמת [[אסתמה]], ולבעיות קוגניטיביות כמו ירידה באיי-קיו. החוקרים מקשרים בין בעיות אלה לבין חשיפה ל[[חומרים אורגניים נדיפים]] כמו [[בנזן]], שנפלטים ממפעלי האזור, ונמצאים באזור מפרץ חיפה בריכוז גבוה מהמותר.<ref name="haaretz_jan_2016"/>

מספר חוקרים ועיתונאים תקפו את הפרסום המוקדם של הנתונים מהמחקר, בתגובה טען חיים רבלין מחדשות ערוץ 2, כי היה חשש כי ללא הדלפה זו הנתונים לא היו מובאים לידי הציבור מעולם, וזאת עקב לחצים של התעשייה והעירייה שנמצאים בוועדת ההיגוי של המחקר שיכולים להשפיע מה יפורסם ומה לא יפורסם.(ראו עוד בנושא בסעיף הון-שלטון) <ref name="7eye_2016">[http://www.the7eye.org.il/191856 "בסופו של דבר צריך לפנות ישירות אל הגורמים המזהמים"] ראיון עם חיים רבלין, כתב חדשות ערוץ 2, בעיתון "העין השביעית". 07.02.2016 </ref>

מספר חוקרים ועיתונאים תקפו את הפרסום המוקדם של הנתונים מהמחקר, בתגובה טען חיים רבלין מחדשות ערוץ 2, כי היה חשש כי ללא הדלפה זו הנתונים לא היו מובאים לידי הציבור מעולם, וזאת עקב לחצים של התעשייה והעירייה שנמצאים בוועדת ההיגוי של המחקר שיכולים להשפיע מה יפורסם ומה לא יפורסם.(ראו עוד בנושא בסעיף הון-שלטון) <ref name="7eye_2016">[http://www.the7eye.org.il/191856 "בסופו של דבר צריך לפנות ישירות אל הגורמים המזהמים"] ראיון עם חיים רבלין, כתב חדשות ערוץ 2, בעיתון "העין השביעית". 07.02.2016 </ref>

===הערכה כלכלית של הנזק הבריאותי עקב זיהום===

===הערכה כלכלית של הנזק הבריאותי עקב זיהום===

פרופסור ניר בקר, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללת תל חי, הכין בשנת 2009 מחקר שהוזמן מטעם [[הקואליציה לבריאות הציבור]] לשם הערכת הנזק הכלכלי הנגרם עקב עודף התחלואה באיזור חיפה. בקר ביצע הערכה גסה של העלות הכלכלית עקב תחלואה ב-2 סוגי סרטן בהם יש תחלואה גדולה יותר בנפת חיפה. הוא העריך את הנזק הכלכלי של תחלואה בחיפה עקב שתי מחלות אלה בעלות של 123 מיליוני שקלים בשנה - 92 מיליוני שקלים לעודף תחלואה של [[סרטן ריאות]] ו-31 מיליוני שקלים בגין עודף תחלואה של [[סרטן שלפוחית השתן]].[http://www.p-h-coalition.org.il/userfiles/Nir%20Becker(1).pdf] לפי פרסומים של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 רק חלק קטן מהתמותה מזיהום אוויר סביבתי ברחבי העולם נגרם מסרטן, ו[[נטל התחלואה]] של זיהום אוויר כולל גם שבץ, מחלות לב, [[אסתמה]] ואולי מחלות נוספות כמו [[אוטיזם]] כך שהערכה זו היא ככל הנראה הערכת חסר.

פרופסור ניר בקר, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללת תל חי, הכין בשנת 2009 מחקר שהוזמן מטעם [[הקואליציה לבריאות הציבור]] לשם הערכת הנזק הכלכלי הנגרם עקב עודף התחלואה באזור חיפה. בקר ביצע הערכה גסה של העלות הכלכלית עקב תחלואה ב-2 סוגי סרטן בהם יש תחלואה גדולה יותר בנפת חיפה. הוא העריך את הנזק הכלכלי של תחלואה בחיפה עקב שתי מחלות אלה בעלות של 123 מיליוני שקלים בשנה - 92 מיליוני שקלים לעודף תחלואה של [[סרטן ריאות]] ו-31 מיליוני שקלים בגין עודף תחלואה של [[סרטן שלפוחית השתן]].[http://www.p-h-coalition.org.il/userfiles/Nir%20Becker(1).pdf] לפי פרסומים של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 רק חלק קטן מהתמותה מזיהום אוויר סביבתי ברחבי העולם נגרם מסרטן, ו[[נטל התחלואה]] של זיהום אוויר כולל גם שבץ, מחלות לב, [[אסתמה]] ואולי מחלות נוספות כמו [[אוטיזם]] כך שהערכה זו היא ככל הנראה הערכת חסר.

==פעילות הרשויות מול זיהום האוויר==

==פעילות הרשויות מול זיהום האוויר==

===ניטור===

===ניטור===

[[המשרד להגנת הסביבה]] מפעיל משנת 1997,[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_air&enZone=mana_air& מערך ניטור אוויר ארצי - מנ"א] שמנטר מזהמי אוויר נפוצים. נכון לשנת 2009, מונה המערך 23 תחנות ניטור ארציות, ועוד תחנה ניידת אחת ([http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/where_1.pdf פריסת התחנות]). המשרד מפרסם דו"חות שנתיים על מצב הזיהום בהתבסס על התחנות.[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_yearly_report&enZone=mana_yearly_report]. שתי  תחנות של המשרד נמצאות באיזור חיפה, שתיהן מודדות זיהום אוויר מתחבורה.  

[[המשרד להגנת הסביבה]] מפעיל משנת 1997,[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_air&enZone=mana_air& מערך ניטור אוויר ארצי - מנ"א] שמנטר מזהמי אוויר נפוצים. נכון לשנת 2009, מונה המערך 23 תחנות ניטור ארציות, ועוד תחנה ניידת אחת ([http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/where_1.pdf פריסת התחנות]). המשרד מפרסם דו"חות שנתיים על מצב הזיהום בהתבסס על התחנות.[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_yearly_report&enZone=mana_yearly_report]. שתי  תחנות של המשרד נמצאות באזור חיפה, שתיהן מודדות זיהום אוויר מתחבורה.  

בנוסף למערך הארצי פועל באיזור חיפה גם [http://www.envihaifa.org.il/heb/stations.asp מערך ניטור איזורי] שהוא מהמובלים בארץ בהיקף התחנות ובנתונים המתפרסמים בו. המערך כולל 15 תחנות, ומספק [http://www.envihaifa.org.il/heb/100.asp מידע בזמן אמת] וכן [http://www.envihaifa.org.il/heb/publications.asp דו"חות שנתיים ומחקרים]

בנוסף למערך הארצי פועל באזור חיפה גם [http://www.envihaifa.org.il/heb/stations.asp מערך ניטור אזורי] שהוא מהמובלים בארץ בהיקף התחנות ובנתונים המתפרסמים בו. המערך כולל 15 תחנות, ומספק [http://www.envihaifa.org.il/heb/100.asp מידע בזמן אמת] וכן [http://www.envihaifa.org.il/heb/publications.asp דו"חות שנתיים ומחקרים]

עם זאת, יש פערים במערך הניטור הן ברמת מיקום התחנות והן ברמת החומרים הנבדקים. יש הסכמה מצד משרדי הממשלה, כי חסר ניטור באיזור הקריות, וחסר ניטור של חומר חלקיקי, ומזהמים נוספים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788157,00.html],  

עם זאת, יש פערים במערך הניטור הן ברמת מיקום התחנות והן ברמת החומרים הנבדקים. יש הסכמה מצד משרדי הממשלה, כי חסר ניטור באזור הקריות, וחסר ניטור של חומר חלקיקי, ומזהמים נוספים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788157,00.html],  

ד"ר [[ג'ימי קריקון]] מהקואליציה לבריאות הציבור, טען כי הניטור גם לא מתקיים בהקשר של [[זיהום במזון|חדירת הזיהום למארג המזון]], מקום שם מזהמים שונים כמו [[דיוקסין|דיוקסינים]] ו[[מתכות כבדות]] יכולים להצטבר במעלה [[מארג המזון]].  

ד"ר [[ג'ימי קריקון]] מהקואליציה לבריאות הציבור, טען כי הניטור גם לא מתקיים בהקשר של [[זיהום במזון|חדירת הזיהום למארג המזון]], מקום שם מזהמים שונים כמו [[דיוקסין|דיוקסינים]] ו[[מתכות כבדות]] יכולים להצטבר במעלה [[מארג המזון]].  

בשל משבר האמון ברשויות בנוגע למיקום תחנות הניטור, אופי הדגימה (לדוגמה יש טענות לזיהום מוגבר בשעות מסויימות או בשבת), החומרים הנדגמים ועוד, החלה יוזמה של ארגוני סביבה ותושבים לדגימות עצמיות באמצעות דליים מיוחדים, שיטה שקיימת באיזורים אחרים בעולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788124,00.html]

בשל משבר האמון ברשויות בנוגע למיקום תחנות הניטור, אופי הדגימה (לדוגמה יש טענות לזיהום מוגבר בשעות מסויימות או בשבת), החומרים הנדגמים ועוד, החלה יוזמה של ארגוני סביבה ותושבים לדגימות עצמיות באמצעות דליים מיוחדים, שיטה שקיימת באזורים אחרים בעולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788124,00.html]

בשנת 2012 נכנס לתוקפו "[[חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה -חובות דיווח ומרשם)]]" שמחייב מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום לדווח בצורה מפורטת על פליטת מזהמים לאוויר למים ולקרקע.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/PRTR/Pages/prtrreport.aspx] נתוני הדיווחים מפורטים באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]. דיווחי החברות חשפו את היקפי הזיהום הגדולים בחומרים רעילים ומסרטנים שיש בחיפה, במזהמים שאין ניטור שוטף לגביהם כמו [[בנזן]], [[מתכות כבדות]] ועוד.   

בשנת 2012 נכנס לתוקפו "[[חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה -חובות דיווח ומרשם)]]" שמחייב מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום לדווח בצורה מפורטת על פליטת מזהמים לאוויר למים ולקרקע.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/PRTR/Pages/prtrreport.aspx] נתוני הדיווחים מפורטים באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]. דיווחי החברות חשפו את היקפי הזיהום הגדולים בחומרים רעילים ומסרטנים שיש בחיפה, במזהמים שאין ניטור שוטף לגביהם כמו [[בנזן]], [[מתכות כבדות]] ועוד.   

===אכיפה נגד מפעלים מזהמים===

===אכיפה נגד מפעלים מזהמים===

במשך שנים התקיימו פליטות בהיקפים חריגים שנמשכו על פני תקופות ארוכות, וכן אירועים חריגים שבהם כוסו שמי חיפה בעננים שחורים. בשנת 2006 הוציא [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], גדעון עזרא, צווים ל[[בתי הזיקוק לנפט|בתי הזיקוק]] ו[[חיפה כימיקלים]] המחייבים אותם לרכוש את הטכנולוגיה החדישה ביותר למניעת הזיהום. רוברט ראובן, מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, העיד כי אם הצווים האישיים לא יאכפו, גם המנכ"ל וגם היו"ר יואשמו בעבירה פלילית. <ref name="RivlinMizrachi"/>צווים לרכישת טכנולוגיה החדישה ביותר לא ניתנו לשאר המפעלים המזהמים באיזור חיפה.

במשך שנים התקיימו פליטות בהיקפים חריגים שנמשכו על פני תקופות ארוכות, וכן אירועים חריגים שבהם כוסו שמי חיפה בעננים שחורים. בשנת 2006 הוציא [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], גדעון עזרא, צווים ל[[בתי הזיקוק לנפט|בתי הזיקוק]] ו[[חיפה כימיקלים]] המחייבים אותם לרכוש את הטכנולוגיה החדישה ביותר למניעת הזיהום. רוברט ראובן, מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, העיד כי אם הצווים האישיים לא יאכפו, גם המנכ"ל וגם היו"ר יואשמו בעבירה פלילית. <ref name="RivlinMizrachi"/>צווים לרכישת טכנולוגיה החדישה ביותר לא ניתנו לשאר המפעלים המזהמים באזור חיפה.

בפברואר 2009 מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, רוברט ראובן, כתב מכתב התראה חריף כנגד חברת [[בתי הזיקוק לנפט|בז"ן]] (בתי זיקוק לנפט) וחברת "גדיב- תעשיות פטרוכימיה". הוא האשים אותם בהפרת הצו האישי, וזימן את מנהלי שתי החברות לשימוע במשרדו. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/856/561.html]

בפברואר 2009 מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, רוברט ראובן, כתב מכתב התראה חריף כנגד חברת [[בתי הזיקוק לנפט|בז"ן]] (בתי זיקוק לנפט) וחברת "גדיב- תעשיות פטרוכימיה". הוא האשים אותם בהפרת הצו האישי, וזימן את מנהלי שתי החברות לשימוע במשרדו. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/856/561.html]

פעילי ארגון [[מגמה ירוקה]] כתבו מכתב שתומך במיצוי הדין עם העבריינים, ובמתן גיבוי ציבורי לצעדים אלה. [http://www.youtube.com/watch?v=Ir9YcsOx7-8]{{הערה|צוות "סביבתית" [https://svivatit.com/2017/04/03/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%91%D7%96%D7%9F/ תיעוד חריגות מהיתר הפליטה של מתקן בז"ן-VIS3 בין התאריכים ה-22/3/2017-30/03/2017] אתר "סביבתית"}}

פעילי ארגון [[מגמה ירוקה]] כתבו מכתב שתומך במיצוי הדין עם העבריינים, ובמתן גיבוי ציבורי לצעדים אלה. [http://www.youtube.com/watch?v=Ir9YcsOx7-8]{{הערה|צוות "סביבתית" [https://svivatit.com/2017/04/03/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%91%D7%96%D7%9F/ תיעוד חריגות מהיתר הפליטה של מתקן בז"ן-VIS3 בין התאריכים ה-22/3/2017-30/03/2017] אתר "סביבתית"}}

בינואר 2008 הכריזה הוועדה לאיכות הסביבה בעיריית חיפה, בראשותו של סגן ראש עיריית חיפה שמואל גלבהרט, כי היא ממליצה לראשי הרשויות באיזור מפרץ חיפה לקדם תוכנית אסטרטגית כלכלית שלא תכלול תעשיות פטרוכימיות ומזהמות, וזאת כדי להשתחרר מהתלות הכלכלית במפעלים מזהמים. כמו כן הוועדה המליצה על הקפאת הפיתוח והתרחבות המפעלים. הוועדה המליצה גם על ייזום מחקר שישווה את הנזק הכלכלי מול התועלת הכלכלית הנגרמת מהמפעלים. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3500020,00.html בחיפה רוצים להשתחרר ממפעלי תעשיות הנפט] אחיה ראב"ד ynet 29.01.08

בינואר 2008 הכריזה הוועדה לאיכות הסביבה בעיריית חיפה, בראשותו של סגן ראש עיריית חיפה שמואל גלבהרט, כי היא ממליצה לראשי הרשויות באזור מפרץ חיפה לקדם תוכנית אסטרטגית כלכלית שלא תכלול תעשיות פטרוכימיות ומזהמות, וזאת כדי להשתחרר מהתלות הכלכלית במפעלים מזהמים. כמו כן הוועדה המליצה על הקפאת הפיתוח והתרחבות המפעלים. הוועדה המליצה גם על ייזום מחקר שישווה את הנזק הכלכלי מול התועלת הכלכלית הנגרמת מהמפעלים. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3500020,00.html בחיפה רוצים להשתחרר ממפעלי תעשיות הנפט] אחיה ראב"ד ynet 29.01.08

</ref>

</ref>

בספטמבר 2009, הודיע [[גלעד ארדן]], השר [[המשרד להגנת הסביבה|להגנת הסביבה]] כי בכוונתו לחתום על צו שיורה לבתי הזיקוק לנפט להתקין מתקני טיהור, ולא לחכות לחיבור ל[[גז טבעי בישראל|צינור הגז]]. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enDisplay=view&enDispWho=News^l4813&enDispWhat=object&enZone=News&enPage=BlankPage&&redirect=1]

בספטמבר 2009, הודיע [[גלעד ארדן]], השר [[המשרד להגנת הסביבה|להגנת הסביבה]] כי בכוונתו לחתום על צו שיורה לבתי הזיקוק לנפט להתקין מתקני טיהור, ולא לחכות לחיבור ל[[גז טבעי בישראל|צינור הגז]]. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enDisplay=view&enDispWho=News^l4813&enDispWhat=object&enZone=News&enPage=BlankPage&&redirect=1]

ביוני 2012 עלתה הצעה לדיון בנושא זיהום האוויר במועצת חיפה על ידי שמואל גלבהרט, ההצעה הוסרה מיד מסדר היום על ידי חברי הקואליציה בראשותו של ראש העיר, יונה יהב. יהב טען כי "תושבי חיפה נושמים אוויר נקי" [http://haipo.co.il/forum/item/13758], מנגד הציג גלבהרט וארגונים ירוקים את עמדתו של  

ביוני 2012 עלתה הצעה לדיון בנושא זיהום האוויר במועצת חיפה על ידי שמואל גלבהרט, ההצעה הוסרה מיד מסדר היום על ידי חברי הקואליציה בראשותו של ראש העיר, יונה יהב. יהב טען כי "תושבי חיפה נושמים אוויר נקי" [http://haipo.co.il/forum/item/13758], מנגד הציג גלבהרט וארגונים ירוקים את עמדתו של  

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שטען כי באיזור חיפה יש סיכון לחיי התושבים עקב זיהום האוויר וכי יש מקום להכריז עליה כ"אזור נפגע זיהום אוויר". [http://haipo.co.il/forum/item/13758]

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שטען כי באזור חיפה יש סיכון לחיי התושבים עקב זיהום האוויר וכי יש מקום להכריז עליה כ"אזור נפגע זיהום אוויר". [http://haipo.co.il/forum/item/13758]

ביולי 2014 פרסמה תת-וועדה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, "וועדת המשנה לבדיקת בעיות סביבה ותכנון במפרץ חיפה" בראשותו של [[דב חנין]], את מסקנותיה. הדו"ח המסכם של הוועדה התמקד בשלושה נושאים מרכזיים: הזיהום במפרץ חיפה, אירועי חומרים מסוכנים במפרץ חיפה והקמת נמל חדש במפרץ חיפה. הדו"ח התבסס על נתוני משרד הבריאות כפי שבאו לידי ביטוי במחקר שנכתב על ידי חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שירי ספקטור-בן ארי. תת הוועדה קראה לנקיטת צעדים אקטיביים להפחתת הזיהום. [http://haipo.co.il/forum/item/13938] [http://www.tashtiot.co.il/2014/08/03/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-107/]

ביולי 2014 פרסמה תת-וועדה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, "וועדת המשנה לבדיקת בעיות סביבה ותכנון במפרץ חיפה" בראשותו של [[דב חנין]], את מסקנותיה. הדו"ח המסכם של הוועדה התמקד בשלושה נושאים מרכזיים: הזיהום במפרץ חיפה, אירועי חומרים מסוכנים במפרץ חיפה והקמת נמל חדש במפרץ חיפה. הדו"ח התבסס על נתוני משרד הבריאות כפי שבאו לידי ביטוי במחקר שנכתב על ידי חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שירי ספקטור-בן ארי. תת הוועדה קראה לנקיטת צעדים אקטיביים להפחתת הזיהום. [http://haipo.co.il/forum/item/13938] [http://www.tashtiot.co.il/2014/08/03/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-107/]

===עמדת עיריית חיפה===

===עמדת עיריית חיפה===

ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על חיפה כעל איזור מוכה זיהום בשנת 2012. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם במקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאוד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref>

ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על חיפה כעל אזור מוכה זיהום בשנת 2012. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם במקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוה מאוד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref>

==קשרי הון-שלטון-תרבות ותקשורת והכחשת זיהום==

==קשרי הון-שלטון-תרבות ותקשורת והכחשת זיהום==

הקואליציה פועלת לקדם הכנסה של תקנות נגד חומרים מזהמים, בדומה לתקנים המקובלים בארצות הברית ואירופה, וכן אכיפה אפקטיבית של תקנים אלה על המפעלים. כמו כן היא קוראת לביצוע של ניטור ופרסום נתונים על זיהום האוויר במפרץ חיפה ובצפון באופן זמין ואמין, מנסה למנוע הכנסה של מזהמים נוספים לתחום והפחתה של רמות הזיהום הקיימות. מטרה נוספת של הקואליציה היא העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב, מקבלי החלטות ואנשים בעלי השפעה בדרגים שונים (אנשי רפואה ואקדמיה, אנשי תקשורת וכו') על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות בריאות.

הקואליציה פועלת לקדם הכנסה של תקנות נגד חומרים מזהמים, בדומה לתקנים המקובלים בארצות הברית ואירופה, וכן אכיפה אפקטיבית של תקנים אלה על המפעלים. כמו כן היא קוראת לביצוע של ניטור ופרסום נתונים על זיהום האוויר במפרץ חיפה ובצפון באופן זמין ואמין, מנסה למנוע הכנסה של מזהמים נוספים לתחום והפחתה של רמות הזיהום הקיימות. מטרה נוספת של הקואליציה היא העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב, מקבלי החלטות ואנשים בעלי השפעה בדרגים שונים (אנשי רפואה ואקדמיה, אנשי תקשורת וכו') על הקשר בין זיהום אוויר לבעיות בריאות.

בשנת 2014 התעצם המאבק הציבורי בזיהום בחיפה, עם הפגנות מאות תושבים בעקבות אירועי שריפה ופרסום נתונים חדשים על תחלואה עודפת בחיפה. באפריל 2015 הודיע משרד הבריאות כי להערכתו יש תחלואה עודפת בחיפה עקב זיהום אוויר. באותו חודש הודיע גם המשרד להגנת הסביבה כי בכוונתו להכריז על האיזור "איזור מוכה זיהום אוויר" דבר שמאפשר לשר הגנת הסביבה סמכויות נרחבות יותר למניעת זיהום האוויר. שבוע לאחר מכן לאחר דיון סוער בין רופאים בנוכחות מנכ"ל משרד הבריאות, הודיע משרד הבריאות כי עליו לבדוק מחדש את הנתונים על תחלואה מוגברת בסרטן בקרב ילדים ואת הקשר בינם לבין זיהום אוויר. יחד עם זאת המשרד פרסם כי יש תחלואה מוגברת בסרטן ובמחלות ריאה בקרב מבוגרים. לדברי יו"ר האיגוד לאונקולוגית ילדים פרופסור יצחק יניב טען כי הילדים שגדלו באזור הזה עלולים לחלות כנראה בשלב מאוחר יותר של החיים. [http://doctorsonly.co.il/2015/04/95630/] בסוף אפריל 2015 הודיע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק, כי אין קשר בין הזיהום בחיפה לבין תחלואת ילדים בסרטן. [http://news.walla.co.il/item/2849939] מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, טען כי הרושם שנוצר שלפיו זיהום האוויר בחיפה גבוה מבמקומות אחרים מוטעה, וכי יש מקומות אחרים במרכז הארץ שבהם יש זיהום אוויר כבד יותר.[http://news.walla.co.il/item/2849939] לפלר לא ציין לאיזה סוגי זיהום אוויר הוא מתייחס.

בשנת 2014 התעצם המאבק הציבורי בזיהום בחיפה, עם הפגנות מאות תושבים בעקבות אירועי שריפה ופרסום נתונים חדשים על תחלואה עודפת בחיפה. באפריל 2015 הודיע משרד הבריאות כי להערכתו יש תחלואה עודפת בחיפה עקב זיהום אוויר. באותו חודש הודיע גם המשרד להגנת הסביבה כי בכוונתו להכריז על האזור "אזור מוכה זיהום אוויר" דבר שמאפשר לשר הגנת הסביבה סמכויות נרחבות יותר למניעת זיהום האוויר. שבוע לאחר מכן לאחר דיון סוער בין רופאים בנוכחות מנכ"ל משרד הבריאות, הודיע משרד הבריאות כי עליו לבדוק מחדש את הנתונים על תחלואה מוגברת בסרטן בקרב ילדים ואת הקשר בינם לבין זיהום אוויר. יחד עם זאת המשרד פרסם כי יש תחלואה מוגברת בסרטן ובמחלות ריאה בקרב מבוגרים. לדברי יו"ר האיגוד לאונקולוגית ילדים פרופסור יצחק יניב טען כי הילדים שגדלו באזור הזה עלולים לחלות כנראה בשלב מאוחר יותר של החיים. [http://doctorsonly.co.il/2015/04/95630/] בסוף אפריל 2015 הודיע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק, כי אין קשר בין הזיהום בחיפה לבין תחלואת ילדים בסרטן. [http://news.walla.co.il/item/2849939] מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, טען כי הרושם שנוצר שלפיו זיהום האוויר בחיפה גבוה מבמקומות אחרים מוטעה, וכי יש מקומות אחרים במרכז הארץ שבהם יש זיהום אוויר כבד יותר.[http://news.walla.co.il/item/2849939] לפלר לא ציין לאיזה סוגי זיהום אוויר הוא מתייחס.

בשנים האחרונות יש תוכניות להרחבת תעשיות מזהמות שונות באיזור המפרץ כולל תוכנית לבניית נמל פרטי נוסף לנמל הקיים, ותוכניות להרחבת בתי הזיקוק, ארגונים שונים פועלים למנוע הרחבות אלה וכן לעורר את המודעות הציבורית לנושאי הזיהום במפרץ. אלה כוללים את הקבוצה "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות" וקבוצות נוספות.

בשנים האחרונות יש תוכניות להרחבת תעשיות מזהמות שונות באזור המפרץ כולל תוכנית לבניית נמל פרטי נוסף לנמל הקיים, ותוכניות להרחבת בתי הזיקוק, ארגונים שונים פועלים למנוע הרחבות אלה וכן לעורר את המודעות הציבורית לנושאי הזיהום במפרץ. אלה כוללים את הקבוצה "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות" וקבוצות נוספות.

בסוף 2016 יזמו כמה פעילי סביבה אפליקציה בשם [[סביבתית]] -שמסייעת לדווח על מפגעי סביבה ולבצע [[ניטור אזרחי]] על מקורות זיהום שונים ברחבי המפרץ ועל טיפול הרשויות בנושא.

בסוף 2016 יזמו כמה פעילי סביבה אפליקציה בשם [[סביבתית]] -שמסייעת לדווח על מפגעי סביבה ולבצע [[ניטור אזרחי]] על מקורות זיהום שונים ברחבי המפרץ ועל טיפול הרשויות בנושא.

* [http://www.phc.org.il/tag/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8/ תגית זיהום אוויר] באתר הקואליציה לבריאות הציבור

* [http://www.phc.org.il/tag/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8/ תגית זיהום אוויר] באתר הקואליציה לבריאות הציבור

* [http://www.phc.org.il/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5-%D7%97%D7%99%D7%A4/ תעשייה או תחבורה: מי מזהם יותר במפרץ חיפה?], הקואליציה לבריאות הציבור, 15.3.2012

* [http://www.phc.org.il/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5-%D7%97%D7%99%D7%A4/ תעשייה או תחבורה: מי מזהם יותר במפרץ חיפה?], הקואליציה לבריאות הציבור, 15.3.2012

* [http://www.m-nitur.org.il/ איגוד ערים איזור חיפה - איכות הסביבה] (אתר ישן)

* [http://www.m-nitur.org.il/ איגוד ערים אזור חיפה - איכות הסביבה] (אתר ישן)

* [http://www.envihaifa.org.il/איגוד ערים איזור חיפה - איכות הסביבה] (אתר חדש)

* [http://www.envihaifa.org.il/איגוד ערים אזור חיפה - איכות הסביבה] (אתר חדש)

* [http://www.envihaifa.org.il/ איגוד ערים איזור חיפה - הגנת הסביבה]

* [http://www.envihaifa.org.il/ איגוד ערים אזור חיפה - הגנת הסביבה]

* [http://cfenvironment.org.il/index.php/mifratz-haifa-prezi מצגת שהוצגה בפני מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה] הקואליציה לבריאות הציבור, 2.7.2014

* [http://cfenvironment.org.il/index.php/mifratz-haifa-prezi מצגת שהוצגה בפני מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה] הקואליציה לבריאות הציבור, 2.7.2014

* [http://www.phc.org.il/%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%9e%d7%9e%d7%96%d7%94%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/ נמל חיפה הוא אחד ממזהמי האוויר הגדולים במפרץ] על זיהום במתכות כבדות מאוניות. [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 13.8.2014

* [http://www.phc.org.il/%d7%a0%d7%9e%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%9e%d7%9e%d7%96%d7%94%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/ נמל חיפה הוא אחד ממזהמי האוויר הגדולים במפרץ] על זיהום במתכות כבדות מאוניות. [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 13.8.2014

* [http://www.newshaifakrayot.net/?p=8848 פרופ' מיכה ברחנא מנהל הרישום לסרטן לשעבר: "הנתונים שפורסמו היו ידועים לכל ראשי הרשויות באזור, אבל חלקם העדיפו להתכחש להם"] אליענה שפר, 15.4.2015

* [http://www.newshaifakrayot.net/?p=8848 פרופ' מיכה ברחנא מנהל הרישום לסרטן לשעבר: "הנתונים שפורסמו היו ידועים לכל ראשי הרשויות באזור, אבל חלקם העדיפו להתכחש להם"] אליענה שפר, 15.4.2015

* [http://www.the7eye.org.il/155088 בעיה של דימוי] על התשובות הסותרות של ראש העיר יונה יהב, אביב שרון, העין השביעית, 15.4.2015

* [http://www.the7eye.org.il/155088 בעיה של דימוי] על התשובות הסותרות של ראש העיר יונה יהב, אביב שרון, העין השביעית, 15.4.2015

* [http://www.tashtiot.co.il/2015/04/15/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-195/ המשרד להגנת הסביבה ממליץ להכריז על מפרץ חיפה כאיזור נפגע זיהום אוויר] "תשתיות", 15.4.2015

* [http://www.tashtiot.co.il/2015/04/15/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-195/ המשרד להגנת הסביבה ממליץ להכריז על מפרץ חיפה כאזור נפגע זיהום אוויר] "תשתיות", 15.4.2015

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001108131#fromelement=hp_firstarticle כך התמכרו הרשויות המקומיות באיזור חיפה לחומרים מסוכנים] מירב מורן, גלובס, 8.3.2016

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001108131#fromelement=hp_firstarticle כך התמכרו הרשויות המקומיות באזור חיפה לחומרים מסוכנים] מירב מורן, גלובס, 8.3.2016

* [http://www.csri.org.il/?p=1446 זיהום האוויר במפרץ חיפה – הסיכונים הפיננסיים למשקיעים] אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז', המכון לאחריות תאגידית, מרץ 2016

* [http://www.csri.org.il/?p=1446 זיהום האוויר במפרץ חיפה – הסיכונים הפיננסיים למשקיעים] אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז', המכון לאחריות תאגידית, מרץ 2016

* צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/.premium-1.3074467 חיפה תאסור כניסת רכבי דיזל מזהמים לשכונות מגורים], הארץ, 21.9.2016

* צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/.premium-1.3074467 חיפה תאסור כניסת רכבי דיזל מזהמים לשכונות מגורים], הארץ, 21.9.2016