שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  13:30, 17 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "([-־בלה \[]\d{1,2}) ל((\[\[)?(ינואר|פברואר|מרץ|אפריל|מאי|יוני|יולי|אוגוסט|ספטמבר|אוקטובר|נובמבר|דצמבר))" ב־"$1 ב$2"
שורה 17: שורה 17:     
* '''פתרונות טכנולוגיים.''' הרבה אנשים שמים את הדגש על טכנולוגיה וטוענים שהפתרון למשבר האקלים צריך לבוא רק או בעיקר מפתרונות טכנולוגיים. זוהי חלק מגישת ה[[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]], לרוב התומכים בגישה זו הם תומכים [[קפיטליזם|בשיטה הקפיטליסטית]]. הפתרונות שהם מציעים כוללים גם [[הנדסת אקלים]] ו[[הנדסה גנטית]] מה שלא פופולרי בקרב ארגוני הסביבה. נכון ל-2018 נראה כי פתרון 100% טכנולוגי הוא בעל סבירות נמוכה בנושא כמו שינויי אקלים. כך לדוגמה התברר שהאפקטיביות של קליטת פחמן מהאטמוספירה היא בעלת יעילות נמוכה יותר ממה שחשבו קודם{{הערה|Dr Craig Jones [http://www.circularecology.com/news/carbon-capture-and-storage-electricity#.W22GNNXXLcu  
 
* '''פתרונות טכנולוגיים.''' הרבה אנשים שמים את הדגש על טכנולוגיה וטוענים שהפתרון למשבר האקלים צריך לבוא רק או בעיקר מפתרונות טכנולוגיים. זוהי חלק מגישת ה[[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]], לרוב התומכים בגישה זו הם תומכים [[קפיטליזם|בשיטה הקפיטליסטית]]. הפתרונות שהם מציעים כוללים גם [[הנדסת אקלים]] ו[[הנדסה גנטית]] מה שלא פופולרי בקרב ארגוני הסביבה. נכון ל-2018 נראה כי פתרון 100% טכנולוגי הוא בעל סבירות נמוכה בנושא כמו שינויי אקלים. כך לדוגמה התברר שהאפקטיביות של קליטת פחמן מהאטמוספירה היא בעלת יעילות נמוכה יותר ממה שחשבו קודם{{הערה|Dr Craig Jones [http://www.circularecology.com/news/carbon-capture-and-storage-electricity#.W22GNNXXLcu  
Carbon capture and storage (CCS) electricity revealed to be high environmental impact] 24.04.2014 Circular Ecology News}}. לפי הנתונים האחרונים בקרת קרינת השמש לא סביר שתפחית בהרבה את השפעת שינויי האקלים על החקלאות בגלל שחסימת קרני השמש תפחית את הפוטוסינתזה{{הערה|Fiona Harvey [https://www.theguardian.com/environment/2018/aug/08/reflecting-suns-rays-would-cause-crops-to-fail-scientists-warn Reflecting sun's rays would cause crops to fail, scientists warn]08 לאוגוסט 2018, The Guardian}}. יש לציין, שלמרות שהמחקר לא התעסק בזה כנראה שחסימה כזאת תשפיע על הפוטוסינתזה של כל הצמחים, כולל צמחיית בר, כמו יערות או פיטופלנקטון. התברר גם שהפקת אנרגיה מביומסה גם היא יכולה להזיק יותר מלהועיל{{הערה|University of Exeter [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/08/180807131802.htm Forests crucial for limiting climate change to 1.5 degrees] 07 לאוגוסט 2018, Science Daily}}. לפרטים נוספים ראה: [[הנדסת אקלים]], [[הנדסה גנטית]], [[דה-קפלינג]], [[אופטימיזם טכנולוגי]].
+
Carbon capture and storage (CCS) electricity revealed to be high environmental impact] 24.04.2014 Circular Ecology News}}. לפי הנתונים האחרונים בקרת קרינת השמש לא סביר שתפחית בהרבה את השפעת שינויי האקלים על החקלאות בגלל שחסימת קרני השמש תפחית את הפוטוסינתזה{{הערה|Fiona Harvey [https://www.theguardian.com/environment/2018/aug/08/reflecting-suns-rays-would-cause-crops-to-fail-scientists-warn Reflecting sun's rays would cause crops to fail, scientists warn]08 לאוגוסט 2018, The Guardian}}. יש לציין, שלמרות שהמחקר לא התעסק בזה כנראה שחסימה כזאת תשפיע על הפוטוסינתזה של כל הצמחים, כולל צמחיית בר, כמו יערות או פיטופלנקטון. התברר גם שהפקת אנרגיה מביומסה גם היא יכולה להזיק יותר מלהועיל{{הערה|University of Exeter [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/08/180807131802.htm Forests crucial for limiting climate change to 1.5 degrees] 07 באוגוסט 2018, Science Daily}}. לפרטים נוספים ראה: [[הנדסת אקלים]], [[הנדסה גנטית]], [[דה-קפלינג]], [[אופטימיזם טכנולוגי]].
    
* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה או [[פשטות מרצון]]. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה היתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה,  עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]]  הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].
 
* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה או [[פשטות מרצון]]. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה היתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה,  עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]]  הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].
שורה 35: שורה 35:  
בתחילת שנת 2019 הוצגה התכנית החדשה של הדמוקרטים [[ארצות הברית|בארצות הברית]], למאבק בשינויי האקלים: "העסקה הירוקה החדשה", באנגלית: "The Green New Deal". מטרת התכנית היא להפחית דראסטית את פליטות [[גזי החממה]] בארצות הברית. התוכנית קוראת להעביר את כל משק החשמל של ארצות הברית [[אנרגיות מתחדשות|לאנרגיות מתחדשות]], לעבור להשקעות מסיביות [[חקלאות בת קיימא|בחקלאות בת קיימא]], תחבורת 0 פחמן כמו [[אופניים]], [[תחבורה ציבורית]] תוך 10 שנים בלבד. לשם כך היא קוראת לגיוס כללי של אוכלוסיית ארצות הברית{{הערה|Ms. OCASIO-CORTEZ [https://ocasio-cortez.house.gov/sites/ocasio-cortez.house.gov/files/Resolution%20on%20a%20Green%20New%20Deal.pdf RESOLUTION
 
בתחילת שנת 2019 הוצגה התכנית החדשה של הדמוקרטים [[ארצות הברית|בארצות הברית]], למאבק בשינויי האקלים: "העסקה הירוקה החדשה", באנגלית: "The Green New Deal". מטרת התכנית היא להפחית דראסטית את פליטות [[גזי החממה]] בארצות הברית. התוכנית קוראת להעביר את כל משק החשמל של ארצות הברית [[אנרגיות מתחדשות|לאנרגיות מתחדשות]], לעבור להשקעות מסיביות [[חקלאות בת קיימא|בחקלאות בת קיימא]], תחבורת 0 פחמן כמו [[אופניים]], [[תחבורה ציבורית]] תוך 10 שנים בלבד. לשם כך היא קוראת לגיוס כללי של אוכלוסיית ארצות הברית{{הערה|Ms. OCASIO-CORTEZ [https://ocasio-cortez.house.gov/sites/ocasio-cortez.house.gov/files/Resolution%20on%20a%20Green%20New%20Deal.pdf RESOLUTION
 
Recognizing the duty of the Federal Government to create
 
Recognizing the duty of the Federal Government to create
a Green New Deal. ] 7 לפברואר 2019, IN THE HOUSE OF REPRESENTATIVES }}.
+
a Green New Deal. ] 7 בפברואר 2019, IN THE HOUSE OF REPRESENTATIVES }}.
   −
באביב 2019 במדינת מינסוטה שב[[ארצות הברית]] החלו לקדם את חוק העסקה הירוקה החדשה אשר מטרתו היא מעבר לכלכלה אשר מבוססת על אנרגיה ללא פחמן עד שנת 2030, איסור הרחבת השימוש בדלקים מאובנים, צמצום הפליטות בסקטור החקלאי והתחבורתי, הסטת השקעות מדלקים מזהמים. יוזמי החוק הם אלכסנדריאה אוקזיו קורטס, ילדים ונוער{{הערה|Brian Kahn [https://earther.gizmodo.com/minnesota-introduces-bold-new-climate-change-bill-craft-1833969181 Minnesota Introduces Bold New Climate Change Bill Crafted by Teens] 11 לאפריל, Gizmodo}}.
+
באביב 2019 במדינת מינסוטה שב[[ארצות הברית]] החלו לקדם את חוק העסקה הירוקה החדשה אשר מטרתו היא מעבר לכלכלה אשר מבוססת על אנרגיה ללא פחמן עד שנת 2030, איסור הרחבת השימוש בדלקים מאובנים, צמצום הפליטות בסקטור החקלאי והתחבורתי, הסטת השקעות מדלקים מזהמים. יוזמי החוק הם אלכסנדריאה אוקזיו קורטס, ילדים ונוער{{הערה|Brian Kahn [https://earther.gizmodo.com/minnesota-introduces-bold-new-climate-change-bill-craft-1833969181 Minnesota Introduces Bold New Climate Change Bill Crafted by Teens] 11 באפריל, Gizmodo}}.
    
=== פעילות של המגזר העסקי ===
 
=== פעילות של המגזר העסקי ===
ב 2018 ארגון "החברות המחויבות לקיימות" (Sustainable Brandes) הוציא מדריך מיוחד המסביר לעסקים וחברות כיצד להפוך לירוקות יותר. לטענת הארגון לפי משאל שהם ערכו האנשים היום מתעניינים פחות בכסף ויותר בחיים פשוטים מבוססי קהילה. לפי הסקר אנשים אומרים שהם יקנו יותר מחברות שמחויבות לקיימות אבל מתקשים בלומר אילו חברות באמת מחוייבות לה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/sustainable-brands-launches-roadmap-2575649900.html Sustainable Brands Launches First-Ever Roadmap Towards Greening Your Business] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.
+
ב 2018 ארגון "החברות המחויבות לקיימות" (Sustainable Brandes) הוציא מדריך מיוחד המסביר לעסקים וחברות כיצד להפוך לירוקות יותר. לטענת הארגון לפי משאל שהם ערכו האנשים היום מתעניינים פחות בכסף ויותר בחיים פשוטים מבוססי קהילה. לפי הסקר אנשים אומרים שהם יקנו יותר מחברות שמחויבות לקיימות אבל מתקשים בלומר אילו חברות באמת מחוייבות לה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/sustainable-brands-launches-roadmap-2575649900.html Sustainable Brands Launches First-Ever Roadmap Towards Greening Your Business] 6 ביוני 2018, Ecowatch}}.
   −
בשנת 2019, 4,200 עובדים של חברת "אמזון" דרשו מהנהגת החברה לצמצם השפעה על האקלים וולנתק חלק מהקשרים עם חברות הנפט והגז. זו הפעילות הגדטלה ביותר של עובדים בנושא עד כה{{הערה|https://www.nytimes.com/2019/04/10/technology/amazon-climate-change-letter.html Over 4,200 Amazon Workers Push for Climate Change Action, Including Cutting Some Ties to Big Oil] 10 לאפריל 2019, The New York Times}}.
+
בשנת 2019, 4,200 עובדים של חברת "אמזון" דרשו מהנהגת החברה לצמצם השפעה על האקלים וולנתק חלק מהקשרים עם חברות הנפט והגז. זו הפעילות הגדטלה ביותר של עובדים בנושא עד כה{{הערה|https://www.nytimes.com/2019/04/10/technology/amazon-climate-change-letter.html Over 4,200 Amazon Workers Push for Climate Change Action, Including Cutting Some Ties to Big Oil] 10 באפריל 2019, The New York Times}}.
    
=== דוחות של מדענים לגבי הפעילות עד כה ותוצאותיה ===
 
=== דוחות של מדענים לגבי הפעילות עד כה ותוצאותיה ===
 
בקיץ 2018 צוות בין לאומי של מדענים ערך מחקר והגיע למסקנה שייתכן וההתחייבויות בהסכם פריז אינן מספיקות כדי להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות ואפילו אם ימומשו הטמפרטורה עלולה לעלות ב-4-5 מעלות והים ב-10-60 מטר בעשורים הקרובים, מה שיגרום לכאוס עולמי. זאת בשל לולאות משוב מחזקות כמו הרס [[יער|יערות]], [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|המסת הקרח בארקטיקה]] ועוד. לטענת הצוות כדי למנוע את התהליך תצטרך האנושות לשקם את היערות, ואת יתר קולטי הפחמן הטבעיים, להוציא פחמן מהאטמוספרה באמצעים טכנולוגיים ולשנות את המבנה החברתי ואת הערכים שלה{{הערה|Will Steffen, Johan Rockström, Katherine Richardson, Timothy M. Lenton, Carl Folke, Diana Liverman, Colin P. Summerhayes, Anthony D. Barnosky, Sarah E. Cornell, Michel Crucifix, Jonathan F. Donges, Ingo Fetzer, Steven J. Lade, Marten Scheffer, Ricarda Winkelmann, and Hans Joachim Schellnhuber.[ http://www.pnas.org/content/early/2018/07/31/1810141115  
 
בקיץ 2018 צוות בין לאומי של מדענים ערך מחקר והגיע למסקנה שייתכן וההתחייבויות בהסכם פריז אינן מספיקות כדי להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות ואפילו אם ימומשו הטמפרטורה עלולה לעלות ב-4-5 מעלות והים ב-10-60 מטר בעשורים הקרובים, מה שיגרום לכאוס עולמי. זאת בשל לולאות משוב מחזקות כמו הרס [[יער|יערות]], [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|המסת הקרח בארקטיקה]] ועוד. לטענת הצוות כדי למנוע את התהליך תצטרך האנושות לשקם את היערות, ואת יתר קולטי הפחמן הטבעיים, להוציא פחמן מהאטמוספרה באמצעים טכנולוגיים ולשנות את המבנה החברתי ואת הערכים שלה{{הערה|Will Steffen, Johan Rockström, Katherine Richardson, Timothy M. Lenton, Carl Folke, Diana Liverman, Colin P. Summerhayes, Anthony D. Barnosky, Sarah E. Cornell, Michel Crucifix, Jonathan F. Donges, Ingo Fetzer, Steven J. Lade, Marten Scheffer, Ricarda Winkelmann, and Hans Joachim Schellnhuber.[ http://www.pnas.org/content/early/2018/07/31/1810141115  
Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 לאוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 לאוגוסט 2018, Futurism}}.
+
Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 באוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 באוגוסט 2018, Futurism}}.
   −
ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker  אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב-3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב-3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. אם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 לדצמבר 2018, Ecowatch}}.
+
ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker  אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב-3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב-3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. אם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 בדצמבר 2018, Ecowatch}}.
 
=== פעילות ארגון האומות המאוחדות ===
 
=== פעילות ארגון האומות המאוחדות ===
 
מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדסינות שחתמו ב-1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב-2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה:
 
מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדסינות שחתמו ב-1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב-2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה:
שורה 62: שורה 62:  
* המומחים ציינו שאסונות טבע רבים בשנה שעברה קשורים לשינויי אקלים, לדוגמה הוריקנים ושרפות בצפון אמריקה.
 
* המומחים ציינו שאסונות טבע רבים בשנה שעברה קשורים לשינויי אקלים, לדוגמה הוריקנים ושרפות בצפון אמריקה.
   −
* ישראל זכתה להכרה בזכות הצעדים שהיא עושה בנושא מאבק בשינויי האקלים, ובראשם החלטת משרדי האנרגיה והגנת הסביבה להפחית את השימוש בפחם עד להפסקה מוחלטת בשנת 2030. במסגרת הוועידה הוחלט על צירוף ישראל ליוזמת PPCA – קואליציה עולמית לצמצום השימוש בפחם – שבה חברות מדינות מובילות בנושא, כמו צרפת, דנמרק ובריטניה{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.6747785 כ-200 מדינות הסכימו על כללים לקידום יישום הסכם פריז למניעת שינויי האקלים] 16 לדצמבר 2018, הארץ}}.
+
* ישראל זכתה להכרה בזכות הצעדים שהיא עושה בנושא מאבק בשינויי האקלים, ובראשם החלטת משרדי האנרגיה והגנת הסביבה להפחית את השימוש בפחם עד להפסקה מוחלטת בשנת 2030. במסגרת הוועידה הוחלט על צירוף ישראל ליוזמת PPCA – קואליציה עולמית לצמצום השימוש בפחם – שבה חברות מדינות מובילות בנושא, כמו צרפת, דנמרק ובריטניה{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.6747785 כ-200 מדינות הסכימו על כללים לקידום יישום הסכם פריז למניעת שינויי האקלים] 16 בדצמבר 2018, הארץ}}.
    
בשנת 2019 מחלקה באו"ם הנקראת "רגע השינוי" אשר עוסקת בפרויקטים מקומיים למאבק בשינויי האקלים סיכמה את הפעילות בשנת 2018. בין היתר היא העניקה פרסים לפרויקטים מצתיינים. סך הכל 569 פרויקטים נרשמו כמועמדים, 15 מהם זכו בפרס. הדבר מראה את כמות הפעילות בנושא{{הערה|https://unfccc.int/news/new-online-report-visualising-global-climate-action [New Online Report: Visualising Global Climate Action  ]31 ליולי 2019, UNFCCC}}{{הערה|Momentum from Change [http://www.mfc2018.net/activities Lighthouse Activities]}}.
 
בשנת 2019 מחלקה באו"ם הנקראת "רגע השינוי" אשר עוסקת בפרויקטים מקומיים למאבק בשינויי האקלים סיכמה את הפעילות בשנת 2018. בין היתר היא העניקה פרסים לפרויקטים מצתיינים. סך הכל 569 פרויקטים נרשמו כמועמדים, 15 מהם זכו בפרס. הדבר מראה את כמות הפעילות בנושא{{הערה|https://unfccc.int/news/new-online-report-visualising-global-climate-action [New Online Report: Visualising Global Climate Action  ]31 ליולי 2019, UNFCCC}}{{הערה|Momentum from Change [http://www.mfc2018.net/activities Lighthouse Activities]}}.
    
=== פעילות אזרחית ===
 
=== פעילות אזרחית ===
בתחילת המאה ה-21 נוצרה תנועת הסטת ההשקעות מדלקים פוסיליים. בדצמבר 2018 1,000 ארגונים עם נכסים בשווי כולל של כ-8  טריליון הסיטו מהם השקעות{{הערה|350.org[https://gofossilfree.org/major-milestone-1000-divestment-commitments/ Major milestone: 1000+ divestment commitments] 13 לדצמבר 2018}}.  
+
בתחילת המאה ה-21 נוצרה תנועת הסטת ההשקעות מדלקים פוסיליים. בדצמבר 2018 1,000 ארגונים עם נכסים בשווי כולל של כ-8  טריליון הסיטו מהם השקעות{{הערה|350.org[https://gofossilfree.org/major-milestone-1000-divestment-commitments/ Major milestone: 1000+ divestment commitments] 13 בדצמבר 2018}}.  
    
בינואר 2019 בפעם הראשונה בנק באפריקה, בשם Nedbank, הסיט השקעותיו מבניית תחנות כוח פחמיות{{הערה|350 אורג, אפריקה[https://350africa.org/nedbank-officially-cuts-ties-with-coal/ Nedbank officially Cuts Ties With Coal] 1 באפריל 2019, 350 אורג}}.
 
בינואר 2019 בפעם הראשונה בנק באפריקה, בשם Nedbank, הסיט השקעותיו מבניית תחנות כוח פחמיות{{הערה|350 אורג, אפריקה[https://350africa.org/nedbank-officially-cuts-ties-with-coal/ Nedbank officially Cuts Ties With Coal] 1 באפריל 2019, 350 אורג}}.
שורה 77: שורה 77:  
בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע שביתות אקלים, כאשר הסוג הנפוץ הוא [[שביתת בית ספר למען האקלים|שביתות בית ספר למען האקלים]]. לפי הנתונים נכון ל-20 במרץ 2019, בשביתה העולמית ב-15 במרץ השתתפו 1,400,000 בני אדם, ב-2,233 מקומות שונים, ב-128 מדינות. שביתה נוספת מתוכננת ל-15 באפריל. לאחר השביתה [[גרטה טונברג]] אמרה:  
 
בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע שביתות אקלים, כאשר הסוג הנפוץ הוא [[שביתת בית ספר למען האקלים|שביתות בית ספר למען האקלים]]. לפי הנתונים נכון ל-20 במרץ 2019, בשביתה העולמית ב-15 במרץ השתתפו 1,400,000 בני אדם, ב-2,233 מקומות שונים, ב-128 מדינות. שביתה נוספת מתוכננת ל-15 באפריל. לאחר השביתה [[גרטה טונברג]] אמרה:  
   −
{{ציטוט|תוכן=אנשים ממשיכים לשאול אותי: מה הפתרון לשינויי האקלים? הם מצפים ממני שאדע את התשובה. זה מעבר לאבסורד כי אין "פתרונות" בגבולות השיטה הנוכחית. אנחנו צריכים דרך חשיבה שלמה שונה. המערכת הפוליטית שאתם יצרתם היא כולה על תחרות. אתם מרמים כאשר אתם יכולים כי כל מה שחשוב לכם זה לנצח. את זה חייבים לשנות. אנחנו צריכים ללמוד לחלוק את המשאבים שנותרו על כדור הארץ בצורה הוגנת. אנחנו הולכות עם מילת המדע. הבקשה היחידה שלנו היא שתקשיבו לנו ואחר כך שתפעלו.|מקור=גרטה טונברג, בעיתון "גארדיאן", 19 למרץ 2019}}{{הערה|Damian Carrington
+
{{ציטוט|תוכן=אנשים ממשיכים לשאול אותי: מה הפתרון לשינויי האקלים? הם מצפים ממני שאדע את התשובה. זה מעבר לאבסורד כי אין "פתרונות" בגבולות השיטה הנוכחית. אנחנו צריכים דרך חשיבה שלמה שונה. המערכת הפוליטית שאתם יצרתם היא כולה על תחרות. אתם מרמים כאשר אתם יכולים כי כל מה שחשוב לכם זה לנצח. את זה חייבים לשנות. אנחנו צריכים ללמוד לחלוק את המשאבים שנותרו על כדור הארץ בצורה הוגנת. אנחנו הולכות עם מילת המדע. הבקשה היחידה שלנו היא שתקשיבו לנו ואחר כך שתפעלו.|מקור=גרטה טונברג, בעיתון "גארדיאן", 19 במרץ 2019}}{{הערה|Damian Carrington
 
[https://www.theguardian.com/environment/2019/mar/19/school-climate-strikes-more-than-1-million-took-part-say-campaigners-greta-thunberg School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners]19 למרץ, 2019, The Guardian}}
 
[https://www.theguardian.com/environment/2019/mar/19/school-climate-strikes-more-than-1-million-took-part-say-campaigners-greta-thunberg School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners]19 למרץ, 2019, The Guardian}}
   −
לאחר השביתה המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות אמר שבכנס האו"ם בספטמבר, הוא יבקש מנציגי כל המדינות להגיע עם תכניות להפחתה בפליטת [[גזי החממה]] ב-45% בהתאם ליעד השארות מתחת ל-1.5 מעלה{{הערה|António Guterres, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות [https://www.theguardian.com/commentisfree/2019/mar/15/climate-strikers-urgency-un-summit-world-leaders The climate strikers should inspire us all to act at the next UN summit] 15 למרץ 2019, The Guardian}}.
+
לאחר השביתה המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות אמר שבכנס האו"ם בספטמבר, הוא יבקש מנציגי כל המדינות להגיע עם תכניות להפחתה בפליטת [[גזי החממה]] ב-45% בהתאם ליעד השארות מתחת ל-1.5 מעלה{{הערה|António Guterres, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות [https://www.theguardian.com/commentisfree/2019/mar/15/climate-strikers-urgency-un-summit-world-leaders The climate strikers should inspire us all to act at the next UN summit] 15 במרץ 2019, The Guardian}}.
    
== אסטרטגיות לצמצום פליטות גזי החממה (מיטיגציה) ==
 
== אסטרטגיות לצמצום פליטות גזי החממה (מיטיגציה) ==
שורה 208: שורה 208:  
מחקר אחד מצא שהפנלים הסולאריים מקררים את הקרקע במקום בו הם נמצאים ומחממות במקומות קליטת החשמל. הדבר יכול להשפיע במידה מסוימת על האקלים{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015  The weather channel }}.
 
מחקר אחד מצא שהפנלים הסולאריים מקררים את הקרקע במקום בו הם נמצאים ומחממות במקומות קליטת החשמל. הדבר יכול להשפיע במידה מסוימת על האקלים{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015  The weather channel }}.
   −
יש לציין, שכאשר בדקו את הטמפרטורות בפועל באזור תחנות כוח סולאריות, גילו אפקט הפוך ממה שציפו: הטמפרטורה היתה גבוהה ב-3-4 מעלות מהסביבה אפילו יותר מאשר באזורים בנויים. אם זאת שטח אי חום סולארי זה היה קטן: במרחק של מעבר ל-35 מטר הוא כבר לא נמדד. האפקט נוצר בגלל מספר סיבות הקשורות לשינויים באלבדו, הבדלים בקליטת גלי אור שונים והעדר צמחייה באזור תחנת הכוח הסולארית בהשוואה לשטחים ליד. החוקרים ממליצים לחשב מה יכולה להיות השפעתו של האפקט על ההתחממות העולמית ולהשוות אותו עם אפקט גזי החממה הנחסכים על ידי הפאנלים הסולאריים{{הערה|Greg A. Barron-Gafford, Rebecca L. Minor, Nathan A. Allen, Alex D. Cronin, Adria E. Brooks & Mitchell A. Pavao-Zuckerman. [https://www.nature.com/articles/srep35070#what-are-the-human-implications-of-a-pvhi-and-how-might-we-mitigate-these-effects The Photovoltaic Heat Island Effect: Larger solar power plants increase local temperatures] 13 לאוקטובר 2016, Springer Nature}}{{הערה|Graham Binder, University of Maryland [https://phys.org/news/2016-11-solar-island-effect-large-scale-power.html Researchers discover solar heat island effect caused by large-scale solar power plants] 7 לנובמבר 2016, Phys.org}}. בשנת 2017 חוקרים ניסו לחשב את ההשפעה: הם גילו שיש פוטנציאל התחממות מסוים, שאפשר לצמצם, עם משתמשים בפנלים בעלי אפקטיביות אנרגטית גבוהה במקומות הנכונים{{הערה|Brian R.BurgPatrickRuchStephanParedesBrunoMichel [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0038092X17301615#b0070 Effects of radiative forcing of building integrated photovoltaic systems in different urban climates] 28 למרץ 2017, Elsevier Ltd}}.
+
יש לציין, שכאשר בדקו את הטמפרטורות בפועל באזור תחנות כוח סולאריות, גילו אפקט הפוך ממה שציפו: הטמפרטורה היתה גבוהה ב-3-4 מעלות מהסביבה אפילו יותר מאשר באזורים בנויים. אם זאת שטח אי חום סולארי זה היה קטן: במרחק של מעבר ל-35 מטר הוא כבר לא נמדד. האפקט נוצר בגלל מספר סיבות הקשורות לשינויים באלבדו, הבדלים בקליטת גלי אור שונים והעדר צמחייה באזור תחנת הכוח הסולארית בהשוואה לשטחים ליד. החוקרים ממליצים לחשב מה יכולה להיות השפעתו של האפקט על ההתחממות העולמית ולהשוות אותו עם אפקט גזי החממה הנחסכים על ידי הפאנלים הסולאריים{{הערה|Greg A. Barron-Gafford, Rebecca L. Minor, Nathan A. Allen, Alex D. Cronin, Adria E. Brooks & Mitchell A. Pavao-Zuckerman. [https://www.nature.com/articles/srep35070#what-are-the-human-implications-of-a-pvhi-and-how-might-we-mitigate-these-effects The Photovoltaic Heat Island Effect: Larger solar power plants increase local temperatures] 13 באוקטובר 2016, Springer Nature}}{{הערה|Graham Binder, University of Maryland [https://phys.org/news/2016-11-solar-island-effect-large-scale-power.html Researchers discover solar heat island effect caused by large-scale solar power plants] 7 בנובמבר 2016, Phys.org}}. בשנת 2017 חוקרים ניסו לחשב את ההשפעה: הם גילו שיש פוטנציאל התחממות מסוים, שאפשר לצמצם, עם משתמשים בפנלים בעלי אפקטיביות אנרגטית גבוהה במקומות הנכונים{{הערה|Brian R.BurgPatrickRuchStephanParedesBrunoMichel [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0038092X17301615#b0070 Effects of radiative forcing of building integrated photovoltaic systems in different urban climates] 28 במרץ 2017, Elsevier Ltd}}.
 
   
 
   
 
'''קרינה'''
 
'''קרינה'''
שורה 220: שורה 220:  
'''פגיעה בציפורים ועטלפים'''
 
'''פגיעה בציפורים ועטלפים'''
   −
רלוונטי לתחנות רוח חשמליות. טורבינות רוח הורגות כ-5 73,000 ציפורים וכ 888,000 עטלפים בשנה בארצות הברית{{הערה|K. Shawn Smallwood [https://www.researchgate.net/publication/264777021_Comparing_Bird_and_Bat_Fatality-Rate_Estimates_Among_North_American_Wind-Energy_Projects Comparing Bird and Bat Fatality-Rate Estimates Among North American Wind-Energy Projects] מרץ 2013, ResearchGate}}. 8-57 מיליון ציפורים נהרגות בגלל עמודי חשמל, חוטי חשמל ושאר התשתיות הקשורות לתחנות רוח חשמליות בארצות הברית{{הערה|Michael Hutchins [https://abcbirds.org/wind-energy-threatens-birds/#18 Wind Energy And Birds FAQ — Part 1: Understanding The Threats] 8 לאפריל 2017,  American Bird Conservancy}}. זה בתורו משבש את המערכת האקולוגית מסביב כי הציפורים והעטלפים האלה מתפקדים כטורפים במערכות האלה וכאשר הם נעלמים זה משפיע עליהן{{הערה|Annie Sneed [https://www.scientificamerican.com/article/wind-turbines-can-act-like-apex-predators1/ Wind Turbines Can Act Like Apex Predators] 14 לנובמבר 2018, SCIENTIFIC AMERICAN}} . זו הסיבה לכך שחלק מארגוני הסביבה בישראל מתנגדים לתחנות רוח חשמליות בגולן.
+
רלוונטי לתחנות רוח חשמליות. טורבינות רוח הורגות כ-5 73,000 ציפורים וכ 888,000 עטלפים בשנה בארצות הברית{{הערה|K. Shawn Smallwood [https://www.researchgate.net/publication/264777021_Comparing_Bird_and_Bat_Fatality-Rate_Estimates_Among_North_American_Wind-Energy_Projects Comparing Bird and Bat Fatality-Rate Estimates Among North American Wind-Energy Projects] מרץ 2013, ResearchGate}}. 8-57 מיליון ציפורים נהרגות בגלל עמודי חשמל, חוטי חשמל ושאר התשתיות הקשורות לתחנות רוח חשמליות בארצות הברית{{הערה|Michael Hutchins [https://abcbirds.org/wind-energy-threatens-birds/#18 Wind Energy And Birds FAQ — Part 1: Understanding The Threats] 8 באפריל 2017,  American Bird Conservancy}}. זה בתורו משבש את המערכת האקולוגית מסביב כי הציפורים והעטלפים האלה מתפקדים כטורפים במערכות האלה וכאשר הם נעלמים זה משפיע עליהן{{הערה|Annie Sneed [https://www.scientificamerican.com/article/wind-turbines-can-act-like-apex-predators1/ Wind Turbines Can Act Like Apex Predators] 14 בנובמבר 2018, SCIENTIFIC AMERICAN}} . זו הסיבה לכך שחלק מארגוני הסביבה בישראל מתנגדים לתחנות רוח חשמליות בגולן.
    
'''השפעות נוספות'''
 
'''השפעות נוספות'''
שורה 304: שורה 304:  
=== שמירה על יערות וייעור מחדש ===
 
=== שמירה על יערות וייעור מחדש ===
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בירוא יערות]], [[יער]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בירוא יערות]], [[יער]]}}
[[יערות]] מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים [[פחמן דו חמצני]], מייצרים חמצן, שומרים על [[קרקע|קרקע פורייה]] ומספקים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם ב[[ברוא יערות]]. מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו. לפי הדוח המיוחד להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה של הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה ללא [[הנדסת אקלים]] יש צורך להגדיל את שטח יערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר, 2018}}.
+
[[יערות]] מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים [[פחמן דו חמצני]], מייצרים חמצן, שומרים על [[קרקע|קרקע פורייה]] ומספקים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם ב[[ברוא יערות]]. מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו. לפי הדוח המיוחד להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה של הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה ללא [[הנדסת אקלים]] יש צורך להגדיל את שטח יערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C Summary for Policymakers] 6 באוקטובר, 2018}}.
    
מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב-24%-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק ב[[צמיחה כלכלית]] לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות ב[[הסכם פריז]] לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.
 
מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב-24%-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק ב[[צמיחה כלכלית]] לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות ב[[הסכם פריז]] לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

תפריט ניווט