שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 40 בתים ,  16:27, 18 בינואר 2021
מ
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1: שורה 1: −
'''פליטים סביבתיים''' (באנגלית: '''Environmental Refugees''') או '''מהגרים סביבתיים''' הם אנשים שנאלצו להגר או לברוח מביתם ומקהילותיהם עקב שינוי פתאומי או [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] שהתרחש ב[[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]] המקומית, ואשר סיכן את חייהם או הרס את פרנסתם. שינויים כאלה כוללים התפרצויות של הרי געש, [[משבר המים העולמי|משברי מים]] ו[[בצורת|עלייה בשכיחות של בצורות]], [[מדבור]], [[עלייה במפלס מי הים]], הצפות, [[זיהום|זיהום סביבתי קשה]], [[בירוא יערות]], [[התחממות עולמית וסופות הוריקן|החמרת סופות]] ועוד. פליטים סביבתיים עשויים לברוח למדינה אחרת או להגר בתוך אותה מדינה. מונח קרוב אשר משתמשים בו כמונח נרדף הוא '''פליטי אקלים''' - פליטים עקב [[התחממות עולמית]] ו[[השפעות של התחממות עולמית|השלכותיה]]. למרות הקושי לספק הגדרה ברורה וקוהרנטית לשאלה מי הם פליטים סביבתיים, המודעות לבעיה גדלה במהלך המאה ה-21 בקרב מקבלי החלטות, חוקרי סביבה וחברה ובקרב ארגוני סביבה וחברה. הנושא מהווה חלק [[השפעות של התחממות עולמית|מהשלכות האפשרויות של שינוי אקלים]] ושל [[השפעה סביבתית|הרס סביבתי]].  
+
'''פליטים סביבתיים''' (באנגלית: '''Environmental Refugees''') או '''מהגרים סביבתיים''' הם אנשים שנאלצו להגר או לברוח מביתם ומקהילותיהם עקב שינוי פתאומי או [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] שהתרחש ב[[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]] המקומית, ואשר סיכן את חייהם או הרס את פרנסתם. שינויים כאלה כוללים התפרצויות של הרי געש, [[משבר המים העולמי|משברי מים]] ו[[בצורת|עלייה בשכיחות של בצורות]], [[מדבור]], [[עלייה במפלס מי הים]], הצפות, [[זיהום|זיהום סביבתי קשה]], [[בירוא יערות]], [[התחממות עולמית וסופות הוריקן|החמרת סופות]] ועוד. פליטים סביבתיים עשויים לברוח למדינה אחרת או להגר בתוך אותה מדינה. מונח קרוב אשר משתמשים בו כמונח נרדף הוא '''פליטי אקלים''' - פליטים עקב [[התחממות עולמית]] ו[[השפעות של התחממות עולמית|השלכותיה]]. למרות הקושי לספק הגדרה ברורה וקוהרנטית לשאלה מי הם פליטים סביבתיים, המודעות לבעיה גדלה במהלך המאה ה-21 בקרב מקבלי החלטות, חוקרי סביבה וחברה ובקרב ארגוני סביבה וחברה. הנושא מהווה חלק [[השפעות של התחממות עולמית|מהשלכות האפשרויות של שינוי אקלים]] ושל [[השפעה סביבתית|הרס סביבתי]].
   −
[[קובץ:Natural disasters caused by climate change.png|thumb|400px|מפה המציגה אסונות טבע שבהן שינויי אקלים עלולים להגביר או ליצור אסונות טבע. אלו מהווים מוקדים אפשריים לפליטים סביבתיים. מקור המפה הוא עבודה של GRID-Arendal, מכון שמשתף פעולה עם תוכנית הסביבה של ארגון האומות המאוחדות. ייתכן כי המפה אינה מדוייקת.]]
+
[[קובץ:Natural disasters caused by climate change.png|ממוזער|400px|מפה המציגה אסונות טבע שבהן שינויי אקלים עלולים להגביר או ליצור אסונות טבע. אלו מהווים מוקדים אפשריים לפליטים סביבתיים. מקור המפה הוא עבודה של GRID-Arendal, מכון שמשתף פעולה עם תוכנית הסביבה של ארגון האומות המאוחדות. ייתכן כי המפה אינה מדוייקת.]]
   −
חלק מהפליטים הסביבתיים נגרם בגלל מלחמות וסכסוכים סביבתיים - מלחמות, מלחמות אזרחים וסכסוכים שהתרחשו על רקע משבר סביבתי. דוגמאות לכך הם פליטים על רקע המלחמה בדרום סודן שנגרמה בין היתר בשל [[משבר המים העולמי|מחסור במים]], וכן המלחמה בסוריה שאחד הגורמים המרכזיים לה הייתה בצורת שגם הובילה לפליטים פנימיים בתוך סוריה. הגירה היא נושא מורכב שבדרך כלל יש לו מספר סיבות. מלבד הגירה עקב אסונות טבע ברורים ומוחלטים, הגירה סביבתית יכולה להתקיים עקב סיבות של שינוי בטבע, אבל גם בגלל שינויים שהטבע גרם לחברה. ולעיתים שינויים אלה גוררים שינוי נוסף בטבע שיוצר בעיה גדולה יותר.  
+
חלק מהפליטים הסביבתיים נגרם בגלל מלחמות וסכסוכים סביבתיים - מלחמות, מלחמות אזרחים וסכסוכים שהתרחשו על רקע משבר סביבתי. דוגמאות לכך הם פליטים על רקע המלחמה בדרום סודן שנגרמה בין היתר בשל [[משבר המים העולמי|מחסור במים]], וכן המלחמה בסוריה שאחד הגורמים המרכזיים לה הייתה בצורת שגם הובילה לפליטים פנימיים בתוך סוריה. הגירה היא נושא מורכב שבדרך כלל יש לו מספר סיבות. מלבד הגירה עקב אסונות טבע ברורים ומוחלטים, הגירה סביבתית יכולה להתקיים עקב סיבות של שינוי בטבע, אבל גם בגלל שינויים שהטבע גרם לחברה. ולעיתים שינויים אלה גוררים שינוי נוסף בטבע שיוצר בעיה גדולה יותר.
    
==כמות הפליטים הסביבתיים==
 
==כמות הפליטים הסביבתיים==
 
לפי טענות ומחקרים שנערכו בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, מספר פליטי הסביבה באותה תקופה עמד על 25 מיליון - לכאורה יותר מאשר פליטים "רגילים" - 22 מיליון. לפי הערכות אלה קיימת אפשרות שבשנת 2050, בעיקר בשל השפעות של [[התחממות העולמית]], צפויים להיות יותר מ-150 מיליון פליטים "סביבתיים". יש לסייג כי הערכות אלה הושפעו מאוד על ידי עבודתו של Norman Myers ובדיעבד התברר שקשה לאמת את כמות הפליטים. נכון לשנת 2001 הושפעו 170 מיליון בני אדם מאסונות - 97% מהם ניתנים לקישור ל[[שינויי אקלים]] - כגון הצפות, בצורות וסערות.[http://news.walla.co.il/item/453003] ריצ'ארד בלק (Richard Black) הוציא בשנת 2001 מאמר בשם Environmental refugees: myth or reality? שבו הוא מותח ביקורת על המספרים הלא עקביים ועל המושג כולו. בלק טוען לדוגמה שאין בהכרח תהליך של [[מדבור]] וכי סכסוכים המוצגים כסכסוך סביבתי אינם בהכרח על רקע של מחסור במשאבים [http://www.unhcr.org/3ae6a0d00.html]
 
לפי טענות ומחקרים שנערכו בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, מספר פליטי הסביבה באותה תקופה עמד על 25 מיליון - לכאורה יותר מאשר פליטים "רגילים" - 22 מיליון. לפי הערכות אלה קיימת אפשרות שבשנת 2050, בעיקר בשל השפעות של [[התחממות העולמית]], צפויים להיות יותר מ-150 מיליון פליטים "סביבתיים". יש לסייג כי הערכות אלה הושפעו מאוד על ידי עבודתו של Norman Myers ובדיעבד התברר שקשה לאמת את כמות הפליטים. נכון לשנת 2001 הושפעו 170 מיליון בני אדם מאסונות - 97% מהם ניתנים לקישור ל[[שינויי אקלים]] - כגון הצפות, בצורות וסערות.[http://news.walla.co.il/item/453003] ריצ'ארד בלק (Richard Black) הוציא בשנת 2001 מאמר בשם Environmental refugees: myth or reality? שבו הוא מותח ביקורת על המספרים הלא עקביים ועל המושג כולו. בלק טוען לדוגמה שאין בהכרח תהליך של [[מדבור]] וכי סכסוכים המוצגים כסכסוך סביבתי אינם בהכרח על רקע של מחסור במשאבים [http://www.unhcr.org/3ae6a0d00.html]
   −
למרות הביקורת של של בלק, מספר הפליטים בעולם (פליטים סביבתיים ופליטים עקב סכסוכים בכלל ורדיפות פוליטיות) נמצא במגמת עליה. דבר שקשה להסביר אותו על רקע הצגה סטנדרטית של הדברים ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) - לדוגמה יש טענה כי עם השנים יש ירידה ב[[עוני]], ירידה ב[[רעב]] וצמצום [[אי שוויון בינלאומי]]. סוכנות הפליטים של האו"ם דיווחה בשנת 2015 על עלייה חסרת תקדים במספר הפליטים ועל מגמת עלייה מתמשכת במספר הפליטים הכולל. כמות הפליטים הכוללת הגיעה ל-59 מיליון בני אדם, בהשוואה ל-37 מיליון פליטים בשנת 2004[http://www.unhcr.org/558193896.html]  
+
למרות הביקורת של של בלק, מספר הפליטים בעולם (פליטים סביבתיים ופליטים עקב סכסוכים בכלל ורדיפות פוליטיות) נמצא במגמת עליה. דבר שקשה להסביר אותו על רקע הצגה סטנדרטית של הדברים ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) - לדוגמה יש טענה כי עם השנים יש ירידה ב[[עוני]], ירידה ב[[רעב]] וצמצום [[אי שוויון בינלאומי]]. סוכנות הפליטים של האו"ם דיווחה בשנת 2015 על עלייה חסרת תקדים במספר הפליטים ועל מגמת עלייה מתמשכת במספר הפליטים הכולל. כמות הפליטים הכוללת הגיעה ל-59 מיליון בני אדם, בהשוואה ל-37 מיליון פליטים בשנת 2004[http://www.unhcr.org/558193896.html]
    
דו"ח של Internal Displacement Monitoring Centre (IDMC, שהיא חלק מ"מועצת הפליטים הנורווגית" (NRC) שפורסם בשנת 2014, טוען כי 22 מיליון בני אדם נאלצו להתפנות מבתיהם ולעבור למקום אחר בתוך ארצם בשנת 2013 כתוצאה מאסונות, כמות גדולה פי 3 מאנשים שהיגרו בתוך ארצם עקב מלחמות וסכסוכים. לפי הדו"ח במשך התקופה של 40 השנים האחרונות, הסיכון לעקירה כפוייה כזו הוכפל. [http://reneweconomy.com.au/2014/graph-of-the-day-counting-climate-refugees-53462]
 
דו"ח של Internal Displacement Monitoring Centre (IDMC, שהיא חלק מ"מועצת הפליטים הנורווגית" (NRC) שפורסם בשנת 2014, טוען כי 22 מיליון בני אדם נאלצו להתפנות מבתיהם ולעבור למקום אחר בתוך ארצם בשנת 2013 כתוצאה מאסונות, כמות גדולה פי 3 מאנשים שהיגרו בתוך ארצם עקב מלחמות וסכסוכים. לפי הדו"ח במשך התקופה של 40 השנים האחרונות, הסיכון לעקירה כפוייה כזו הוכפל. [http://reneweconomy.com.au/2014/graph-of-the-day-counting-climate-refugees-53462]
שורה 14: שורה 14:  
==פליטי אקלים==
 
==פליטי אקלים==
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התחממות עולמית]], [[עליית מפלס פני הים]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התחממות עולמית]], [[עליית מפלס פני הים]]}}
עיקר החשש לגבי פליטים סביבתיים נוגע לחשש לעליה במספר הפליטים בעתיד עקב [[התחממות עולמית]] ו[[השפעות של התחממות עולמית|השלכותיה]]. מודלים של התחממות עולמית מתריעים מפני [[עליית פני הים|הצפה של איזורי חוף ודלתא]] (כמו איזור הנילוס של מצרים, בנגלדש, איזור ניו אורלינס ועוד), הגברת אירועים של מזג אוויר קיצון, הגברת הסכנות ליובש ובצורת ([[השפעות של התחממות העולמית על המזרח התיכון|באיזור המזרח התיכון]] לדוגמה), סכנות להצפות. כמו כן עולה החשש לסכסוכים עתידיים בגלל [[חקלאות בת קיימא|קריסה של מערכות חקלאיות]] או [[משבר המים העולמי|מצוקת מים]].  
+
עיקר החשש לגבי פליטים סביבתיים נוגע לחשש לעליה במספר הפליטים בעתיד עקב [[התחממות עולמית]] ו[[השפעות של התחממות עולמית|השלכותיה]]. מודלים של התחממות עולמית מתריעים מפני [[עליית פני הים|הצפה של איזורי חוף ודלתא]] (כמו איזור הנילוס של מצרים, בנגלדש, איזור ניו אורלינס ועוד), הגברת אירועים של מזג אוויר קיצון, הגברת הסכנות ליובש ובצורת ([[השפעות של התחממות העולמית על המזרח התיכון|באיזור המזרח התיכון]] לדוגמה), סכנות להצפות. כמו כן עולה החשש לסכסוכים עתידיים בגלל [[חקלאות בת קיימא|קריסה של מערכות חקלאיות]] או [[משבר המים העולמי|מצוקת מים]].
   −
כמות הפליטים שנוצרו עד כה עקב התחממות עולמית אינה וודאית שכן תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה של אנשים, אבל לפי הנתונים האחרונים היא גדולה מאוד. פליטים סביבתיים הקשורים לשינויי אקלים נוצרים כתוצאה מעליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות), וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות. לפי הערכות נכון לשנת 2018 שינויי האקלים מהווים את הסיבה השלישית בחשיבותה להגירה בין מדינות ואת הסיבה הראשונה בחשיבותה להגירה בתוך המדינות העניות. יש השערות שבפועל המספר יכול להיות יותר גבוהה בגלל שהמחקרים בנושא מועטים ולוקים בחסר{{הערה|Amelia Aburn Dennis Wesselbaum
+
כמות הפליטים שנוצרו עד כה עקב התחממות עולמית אינה וודאית שכן תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה של אנשים, אבל לפי הנתונים האחרונים היא גדולה מאוד. פליטים סביבתיים הקשורים לשינויי אקלים נוצרים כתוצאה מעליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות), וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות. לפי הערכות נכון לשנת 2018 שינויי האקלים מהווים את הסיבה השלישית בחשיבותה להגירה בין מדינות ואת הסיבה הראשונה בחשיבותה להגירה בתוך המדינות העניות. יש השערות שבפועל המספר יכול להיות יותר גבוהה בגלל שהמחקרים בנושא מועטים ולוקים בחסר{{הערה|Amelia Aburn Dennis Wesselbaum
 
  Victoria University of Wellington University of Otago [http://www.otago.ac.nz/economics/otago642786.pdf Gone with the Wind: International Migration] אפריל 2017, University of Otago}}{{הערה|Lisa Cornish [https://www.devex.com/news/climate-change-s-impact-on-migration-is-strong-and-growing-92246 Climate change's impact on migration is strong and growing] 12.03.2018, Devex}}.
 
  Victoria University of Wellington University of Otago [http://www.otago.ac.nz/economics/otago642786.pdf Gone with the Wind: International Migration] אפריל 2017, University of Otago}}{{הערה|Lisa Cornish [https://www.devex.com/news/climate-change-s-impact-on-migration-is-strong-and-growing-92246 Climate change's impact on migration is strong and growing] 12.03.2018, Devex}}.
   שורה 23: שורה 23:  
כל שנייה אדם נאלץ להחליף מקום מגורים בגלל אירוע אקלים. לפי נתוני איגוד קבוצות מחקר שונות שנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" [[מדבור|המדבור]] הנובע משינויי אקלים עלול ליצור 50 מיליון פליטים תוך עשור, ממוצע של 5 מיליון בשנה.
 
כל שנייה אדם נאלץ להחליף מקום מגורים בגלל אירוע אקלים. לפי נתוני איגוד קבוצות מחקר שונות שנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" [[מדבור|המדבור]] הנובע משינויי אקלים עלול ליצור 50 מיליון פליטים תוך עשור, ממוצע של 5 מיליון בשנה.
   −
דוגמה בולטת אפשרית להשפעת שינויי אקלים על פליטים היא [[מלחמת האזרחים בסוריה]] שנגרמה בין היתר בעקבות בצורת ארוכת שנים. 1.5 מיליון איש עברו מהאיזורים החקלאיים לערים ב-2007-2010, בשנת 2011 דבר זה היה אחד הגורמים העיקריים שהגבירו את המהומות שפרצו אז בסוריה ודרדרו אותן למלחמת אזרחים שהביאה ל-6 מיליון פליטים בתוך סוריה ו-4.8 מיליון מחוץ לגבולותיה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Refugees_of_the_Syrian_Civil_War Refugees of the Syrian Civil War]}}. בסין נאלצו לא מזמן לפנות 30,000 איש בגלל מדבור שמתקדם שם בקצב של כ-2,000 קמ"ר בשנה. כ-180 כפרים באלסקה בסכנה בגלל הצפות ושחיקת החופים.  
+
דוגמה בולטת אפשרית להשפעת שינויי אקלים על פליטים היא [[מלחמת האזרחים בסוריה]] שנגרמה בין היתר בעקבות בצורת ארוכת שנים. 1.5 מיליון איש עברו מהאיזורים החקלאיים לערים ב-2007–2010, בשנת 2011 דבר זה היה אחד הגורמים העיקריים שהגבירו את המהומות שפרצו אז בסוריה ודרדרו אותן למלחמת אזרחים שהביאה ל-6 מיליון פליטים בתוך סוריה ו-4.8 מיליון מחוץ לגבולותיה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Refugees_of_the_Syrian_Civil_War Refugees of the Syrian Civil War]}}. בסין נאלצו לא מזמן לפנות 30,000 איש בגלל מדבור שמתקדם שם בקצב של כ-2,000 קמ"ר בשנה. כ-180 כפרים באלסקה בסכנה בגלל הצפות ושחיקת החופים.
   −
גלי הפליטים תורמים לתופעות שונות כמו יציאת אנגליה מהאיחוד האירופי, עליית שנאת הזרים והימין הקיצוני במדינות מערביות, סכסוכים בין מדינות וביטול אזורי סחר ותנועה חופשיים. כל אלה תופעות אשר בין היתר פוגעות ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]]{{הערה|ROBERT HUNZIKER [http://www.counterpunch.org/2016/10/28/the-political-era-of-climate-refugees/  
+
גלי הפליטים תורמים לתופעות שונות כמו יציאת אנגליה מהאיחוד האירופי, עליית שנאת הזרים והימין הקיצוני במדינות מערביות, סכסוכים בין מדינות וביטול אזורי סחר ותנועה חופשיים. כל אלה תופעות אשר בין היתר פוגעות ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]]{{הערה|ROBERT HUNZIKER [http://www.counterpunch.org/2016/10/28/the-political-era-of-climate-refugees/
 
The Political Era of Climate Refugees] Counterpunch, 28.10.2016}}.
 
The Political Era of Climate Refugees] Counterpunch, 28.10.2016}}.
   −
לטענת חוקר מפורסם בנושא, מיירס, עד 2050 בעולם יהיו בעולם 250 מיליון פליטים סביבתיים. לפעמים קשה לחשב כמות פליטי אקלים כי חלק מאלה שבורחים חוזרים אחר כך כשהתנאים משתפרים. לדוגמה באסיה בלבד בשנים 2010-2011 היו כ-42 מיליון איש נאלצו לברוח בגלל מפגעים סביבתיים כמו סופות, הצפות, עליית פני הים. הרוב חזרו אחר כך אבל חלק הפכו לפליטי אקלים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_migrant#Enumeration Environmental migrant Enumeration]}}.
+
לטענת חוקר מפורסם בנושא, מיירס, עד 2050 בעולם יהיו בעולם 250 מיליון פליטים סביבתיים. לפעמים קשה לחשב כמות פליטי אקלים כי חלק מאלה שבורחים חוזרים אחר כך כשהתנאים משתפרים. לדוגמה באסיה בלבד בשנים 2010–2011 היו כ-42 מיליון איש נאלצו לברוח בגלל מפגעים סביבתיים כמו סופות, הצפות, עליית פני הים. הרוב חזרו אחר כך אבל חלק הפכו לפליטי אקלים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_migrant#Enumeration Environmental migrant Enumeration]}}.
   −
כבר כיום חלק גדול מהפליטים המגיעים לאירופה הינם פליטי אקלים. {{הערה| Joshua Keating [http://www.slate.com/articles/news_and_politics/foreigners/2015/09/refugee_crisis_or_climate_crisis_is_europe_experiencing_the_long_predicted.html Global (Warming) Instability ] 09.09.2015 slate}} {{הערה|MARTIN HODSON [http://evangelicalfocus.com/blogs/2310/Climate_change_in_Europe_martin_hodson Climate change in Europe]10.02.2017 evangelicalfocus}}
+
כבר כיום חלק גדול מהפליטים המגיעים לאירופה הינם פליטי אקלים. {{הערה| Joshua Keating [http://www.slate.com/articles/news_and_politics/foreigners/2015/09/refugee_crisis_or_climate_crisis_is_europe_experiencing_the_long_predicted.html Global (Warming) Instability ] 09.09.2015 slate}} {{הערה|MARTIN HODSON [http://evangelicalfocus.com/blogs/2310/Climate_change_in_Europe_martin_hodson Climate change in Europe]10.02.2017 evangelicalfocus}}
   −
אפילו עליה קטנה בגובה פני הים שקיימת כיום הופכת כמה מישורים המיושבים [[צפיפות אוכלוסין|בצפיפות]] לבלתי ראויים ליישוב אדם ויוצרת בעיית [[פליט|פליטים]] משמעותית. לפי מחקר שערכו יחד אוניברסיטאות דקקה בבנגלדש וסוסקס באנגליה, בשנת 2013 בבנגלדש, הארוזיה של חופי הנהרות ועליית פני הים וסופות סחפו לים כ-20,000 אקרים של קרקע והשאירו 50,000-200,000 איש חסרי בית בשנה, {{הערה| Rafiqul Islam [http://www.reuters.com/article/us-bangladesh-clmate-land-idUSKCN0R90U220150909 To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea] Reuters 09.09.2015}}.
+
אפילו עליה קטנה בגובה פני הים שקיימת כיום הופכת כמה מישורים המיושבים [[צפיפות אוכלוסין|בצפיפות]] לבלתי ראויים ליישוב אדם ויוצרת בעיית [[פליט]]ים משמעותית. לפי מחקר שערכו יחד אוניברסיטאות דקקה בבנגלדש וסוסקס באנגליה, בשנת 2013 בבנגלדש, הארוזיה של חופי הנהרות ועליית פני הים וסופות סחפו לים כ-20,000 אקרים של קרקע והשאירו 50,000-200,000 איש חסרי בית בשנה, {{הערה| Rafiqul Islam [http://www.reuters.com/article/us-bangladesh-clmate-land-idUSKCN0R90U220150909 To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea] Reuters 09.09.2015}}.
   −
לפי תחמימה אנאם סופר, שר גר בבנגלדש, במדינה זו 50,000 איש מהגרים כל חודש לדקקה בירת בנגלדש, בגלל שעליית פני הים בולעת את השטחים בהם הם גרים עכשיו מה שאומר 600,000 בשנה.{{הערה|eco-watch [http://www.ecowatch.com/europes-next-crisis-climate-refugees-1882095434.html Europe's Next Crisis: Climate Refugees] EcoWatch 09.09.2015}}. על פי המדענים, עד 2050 כ-25 מיליון איש יושפעו במדינה הזו מעליית פני הים, קצת פחות מ-800,000 בשנה{{הערה|Karen McVeigh [https://www.theguardian.com/global-development/2017/jan/20/bangladesh-struggles-turn-tide-climate-change-sea-levels-rise-coxs-bazar Bangladesh struggles to turn the tide on climate change as sea levels rise] גארדיאן, 20.01.2017}}. לפי הנתונים האחרונים של ארגון ההגירה הבין לאומי עד שנת 2017 כ-6 מיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בבנגלדש בגלל סיבות אקלימיות{{הערה|Star Online [http://www.thedailystar.net/environment/6m-displaced-climate-change-bangladesh-study-1345687 6m people displaced due to climate change impacts in Bangladesh: IOM] 15.01.2017}} אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר ב[[ויאטנם]], [[בנגלדש]], [[סין]], [[הודו]], [[תאילנד]], [[הפיליפינים]], [[אינדונזיה]] ו[[מצרים]].  
+
לפי תחמימה אנאם סופר, שר גר בבנגלדש, במדינה זו 50,000 איש מהגרים כל חודש לדקקה בירת בנגלדש, בגלל שעליית פני הים בולעת את השטחים בהם הם גרים עכשיו מה שאומר 600,000 בשנה.{{הערה|eco-watch [http://www.ecowatch.com/europes-next-crisis-climate-refugees-1882095434.html Europe's Next Crisis: Climate Refugees] EcoWatch 09.09.2015}}. על פי המדענים, עד 2050 כ-25 מיליון איש יושפעו במדינה הזו מעליית פני הים, קצת פחות מ-800,000 בשנה{{הערה|Karen McVeigh [https://www.theguardian.com/global-development/2017/jan/20/bangladesh-struggles-turn-tide-climate-change-sea-levels-rise-coxs-bazar Bangladesh struggles to turn the tide on climate change as sea levels rise] גארדיאן, 20.01.2017}}. לפי הנתונים האחרונים של ארגון ההגירה הבין לאומי עד שנת 2017 כ-6 מיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בבנגלדש בגלל סיבות אקלימיות{{הערה|Star Online [http://www.thedailystar.net/environment/6m-displaced-climate-change-bangladesh-study-1345687 6m people displaced due to climate change impacts in Bangladesh: IOM] 15.01.2017}} אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר ב[[ויאטנם]], [[בנגלדש]], [[סין]], [[הודו]], [[תאילנד]], [[הפיליפינים]], [[אינדונזיה]] ו[[מצרים]].
    
לפי דו"ח של Climate Council, שפורסם בשנת 2014, עליה של מי הים בטווח של 0.5-2.2 מטרים עלולה לדרוש פינוי של 1.2-2.2 מיליון תושבים באיזור האיים הקריביים והאיים באוקיינוס השקט (בהנחה שלא ינקטו צעדי התאמה).[http://reneweconomy.com.au/2014/graph-of-the-day-counting-climate-refugees-53462]
 
לפי דו"ח של Climate Council, שפורסם בשנת 2014, עליה של מי הים בטווח של 0.5-2.2 מטרים עלולה לדרוש פינוי של 1.2-2.2 מיליון תושבים באיזור האיים הקריביים והאיים באוקיינוס השקט (בהנחה שלא ינקטו צעדי התאמה).[http://reneweconomy.com.au/2014/graph-of-the-day-counting-climate-refugees-53462]
שורה 41: שורה 41:  
[http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg2/681.htm] [http://www.journals.royalsoc.ac.uk/app/home/contribution.asp?wasp=070d8d54cad94ca9a10ec2069c7bd079&referrer=parent&backto=issue,14,14;journal,43,114;linkingpublicationresults,1:102022,1] [http://www.actionbioscience.org/environment/chanton.html]
 
[http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg2/681.htm] [http://www.journals.royalsoc.ac.uk/app/home/contribution.asp?wasp=070d8d54cad94ca9a10ec2069c7bd079&referrer=parent&backto=issue,14,14;journal,43,114;linkingpublicationresults,1:102022,1] [http://www.actionbioscience.org/environment/chanton.html]
   −
פליטים סביבתיים הם לא דווקא עניים או ממדינות עניות. לדוגמה ב[[ארצות הברית]] הפליטים שנוצרים בגלל [[עליית פני הים]] הם לעיתים קרובות עשירים כי הקרקע ליד החוף עולה יותר. הדבר מוכיח שוב שלפעילי סביבה ובעלי חברות יש אינטרס משותף בעצירת שינויי האקלים. נכון ל-2017 אנשים בארצות הברית כבר החלו לעזוב את בתיהם בגלל עליית פני הים ולהפוך עקב כך [[פליטים סביבתיים|לפליטים סביבתיים]]. עלות הנדל"ן באזורים המוצפים החלה לרדת. כפר אחד Isle de Jean Charles בן כמה מאות בני אדם לפני ההצפות, על אי בלואיזיאנה נאלץ לעבור בשלמותו. האוכלוסייה בכפר Smith Island ירדה בשליש בשנים 2010-2015 חלקית בגלל ההצפות. דבר דומה קורה בכפר האסקימואי נאוטוק. לפי מחקר שערכה סוכנות למכירות, בשנים 2011-2016 מכירות הנדל"ן באזורים המוצפים יותר בגלל הוריקנים גדלו בקצב איטי ב-25% מהמכירות באזורים לא מוצפים בגלל סופות אלה. בדרך כלל עליית מפלס פני הים מגבירה את הרגישות להצפות האלה והאזורים המוצפים יותר הם האזורים בהם עליית מפלס פני הים מורגשת יותר. יש אנשים שעוזבים את האזורים המוצפים ויש אנשים ואף רשויות מקומיות אשר דורשות מסוכני המכירות להציג מידע על סיכון מהצפות ולעגן את זה בחוק.
+
פליטים סביבתיים הם לא דווקא עניים או ממדינות עניות. לדוגמה ב[[ארצות הברית]] הפליטים שנוצרים בגלל [[עליית פני הים]] הם לעיתים קרובות עשירים כי הקרקע ליד החוף עולה יותר. הדבר מוכיח שוב שלפעילי סביבה ובעלי חברות יש אינטרס משותף בעצירת שינויי האקלים. נכון ל-2017 אנשים בארצות הברית כבר החלו לעזוב את בתיהם בגלל עליית פני הים ולהפוך עקב כך ל[[פליטים סביבתיים]]. עלות הנדל"ן באזורים המוצפים החלה לרדת. כפר אחד Isle de Jean Charles בן כמה מאות בני אדם לפני ההצפות, על אי בלואיזיאנה נאלץ לעבור בשלמותו. האוכלוסייה בכפר Smith Island ירדה בשליש בשנים 2010–2015 חלקית בגלל ההצפות. דבר דומה קורה בכפר האסקימואי נאוטוק. לפי מחקר שערכה סוכנות למכירות, בשנים 2011–2016 מכירות הנדל"ן באזורים המוצפים יותר בגלל הוריקנים גדלו בקצב איטי ב-25% מהמכירות באזורים לא מוצפים בגלל סופות אלה. בדרך כלל עליית מפלס פני הים מגבירה את הרגישות להצפות האלה והאזורים המוצפים יותר הם האזורים בהם עליית מפלס פני הים מורגשת יותר. יש אנשים שעוזבים את האזורים המוצפים ויש אנשים ואף רשויות מקומיות אשר דורשות מסוכני המכירות להציג מידע על סיכון מהצפות ולעגן את זה בחוק.
    
בדרום מערב פלורידה נכון ל-2016 היו 10 הצפות גאות בשנה. עד 2045 המספר אמור לגדול ל-240 בשנה. יש לציין שהרבה מאוד מהאנשים העשירים ביותר בארה"ב כולל דונלד טראמפ הם בעלי נכסים באזורים האלה. בשנת 2016 מכירות הבתים בארצות הברית עלו ב-2.6%. באזור המוצף קבוע Miami-Dade County בפלורידה הן צנחו ב-7.6%. בממוצע בשטחים במיאמי שמוצפים יותר יש פחות מכירות בתים. לפי תרחיש עסקים כרגיל עליית פני הים צפויה להפוך ל[[פליטים סביבתיים]] 13 מיליון בני אדם בארצות הברית עד סוף המאה ואם יפחיתו פליטות לפי המלצות [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] אז רק 4 מיליון. {{הערה|Saving the West [http://www.savingthewest.org/blog/climate-change-fueled-displacement-begun/ Climate Change-Fueled Displacement Has Begun] 13.06.2017}}{{הערה| Kristina A. Dahl ,  Erika Spanger-Siegfried,  Astrid Caldas, Shana Udvardy [https://www.elementascience.org/articles/10.1525/elementa.234/ Effective inundation of continental United States communities with 21st century sea level rise] 12.07.2017 Elementa, Science of the Antroposcene}}{{הערה| IAN URBINA [https://www.nytimes.com/2016/11/24/science/global-warming-coastal-real-estate.html Perils of Climate
 
בדרום מערב פלורידה נכון ל-2016 היו 10 הצפות גאות בשנה. עד 2045 המספר אמור לגדול ל-240 בשנה. יש לציין שהרבה מאוד מהאנשים העשירים ביותר בארה"ב כולל דונלד טראמפ הם בעלי נכסים באזורים האלה. בשנת 2016 מכירות הבתים בארצות הברית עלו ב-2.6%. באזור המוצף קבוע Miami-Dade County בפלורידה הן צנחו ב-7.6%. בממוצע בשטחים במיאמי שמוצפים יותר יש פחות מכירות בתים. לפי תרחיש עסקים כרגיל עליית פני הים צפויה להפוך ל[[פליטים סביבתיים]] 13 מיליון בני אדם בארצות הברית עד סוף המאה ואם יפחיתו פליטות לפי המלצות [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] אז רק 4 מיליון. {{הערה|Saving the West [http://www.savingthewest.org/blog/climate-change-fueled-displacement-begun/ Climate Change-Fueled Displacement Has Begun] 13.06.2017}}{{הערה| Kristina A. Dahl ,  Erika Spanger-Siegfried,  Astrid Caldas, Shana Udvardy [https://www.elementascience.org/articles/10.1525/elementa.234/ Effective inundation of continental United States communities with 21st century sea level rise] 12.07.2017 Elementa, Science of the Antroposcene}}{{הערה| IAN URBINA [https://www.nytimes.com/2016/11/24/science/global-warming-coastal-real-estate.html Perils of Climate
שורה 49: שורה 49:  
==דוגמאות לפליטים סביבתיים בתחומים נוספים==
 
==דוגמאות לפליטים סביבתיים בתחומים נוספים==
 
פליטים ומהגרים סביבתיים כוללים אנשים שנאלצו לברוח כתוצאה מאסון סביבתי בין אם הוא ממקור טבעי (כמו התפרצות הר געש) ובין אם ממקור אנושי (כמו תאונה גרעינית, זיהום או שינוי אקלים מעשה ידי אדם):
 
פליטים ומהגרים סביבתיים כוללים אנשים שנאלצו לברוח כתוצאה מאסון סביבתי בין אם הוא ממקור טבעי (כמו התפרצות הר געש) ובין אם ממקור אנושי (כמו תאונה גרעינית, זיהום או שינוי אקלים מעשה ידי אדם):
* '''חברות עתיקות שהתמוטטו''' עקב משבר סביבתי ותושביהן נאלצו להגר - כולל [[האנסאזי]] והחלק הדרומי של הציביליזציה של [[בני המאיה]]. בחברות עתיקות אחרות שהתמוטטו לא היו פליטים עקב קושי להגר - לדוגמה [[איי הפסחא]] או [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]].  
+
* '''חברות עתיקות שהתמוטטו''' עקב משבר סביבתי ותושביהן נאלצו להגר - כולל [[האנסאזי]] והחלק הדרומי של הציביליזציה של [[בני המאיה]]. בחברות עתיקות אחרות שהתמוטטו לא היו פליטים עקב קושי להגר - לדוגמה [[איי הפסחא]] או [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]].
* '''פליטים בגלל בצורת''' - הדוגמאות כוללות נדידה של תושבי ארץ ישראל בתוקפת המקרא למצרים. דוגמה מפורסמת אחרת היא [[קערת האבק]] - סופות חול שנוצרו עקב בצורת וניהול חקלאי-סביבתי גרוע באיזור מרכז ארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20, אשר קברו עיירות וחוות ויצרו מאות אלפי פליטים.  
+
* '''פליטים בגלל בצורת''' - הדוגמאות כוללות נדידה של תושבי ארץ ישראל בתוקפת המקרא למצרים. דוגמה מפורסמת אחרת היא [[קערת האבק]] - סופות חול שנוצרו עקב בצורת וניהול חקלאי-סביבתי גרוע באיזור מרכז ארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20, אשר קברו עיירות וחוות ויצרו מאות אלפי פליטים.
* '''פליטים עקב סופות''' - לדוגמה סופת ההוריקן קתרינה שיצרה אלפי פליטים בשנת 2005 בארצות הברית. [http://education.nationalgeographic.com/encyclopedia/climate-refugee/] מקרים אלה חלק גדול מהפליטים הם '''פליטים עקב הצפות'''.  
+
* '''פליטים עקב סופות''' - לדוגמה סופת ההוריקן קתרינה שיצרה אלפי פליטים בשנת 2005 בארצות הברית. [http://education.nationalgeographic.com/encyclopedia/climate-refugee/] מקרים אלה חלק גדול מהפליטים הם '''פליטים עקב הצפות'''.
 
* '''פליטים עקב התפרצויות געשיות''' - לדוגמה התפרצות של הר הגעש מראפי באינדונזיה בשנת 2010. יצרה מעל 250 אלף פליטים. [http://education.nationalgeographic.com/encyclopedia/climate-refugee/]
 
* '''פליטים עקב התפרצויות געשיות''' - לדוגמה התפרצות של הר הגעש מראפי באינדונזיה בשנת 2010. יצרה מעל 250 אלף פליטים. [http://education.nationalgeographic.com/encyclopedia/climate-refugee/]
 
* '''פליטים עקב רעידות אדמה''' - אחד המקרים המפורסמים של הם הפליטים של רעידת האדמה בהאיטי בשנת 2010. המצב באיזור הורע עקב התפשטות של מחלות. [http://education.nationalgeographic.com/encyclopedia/climate-refugee/]
 
* '''פליטים עקב רעידות אדמה''' - אחד המקרים המפורסמים של הם הפליטים של רעידת האדמה בהאיטי בשנת 2010. המצב באיזור הורע עקב התפשטות של מחלות. [http://education.nationalgeographic.com/encyclopedia/climate-refugee/]
* '''פליטים עקב תאונה גרעינית''' - הדוגמאות כוללות את [[אסון צ'רנוביל]] ב-1986 ואת [[האסון הגרעיני בפוקושימה]] בשנת 2011. אסון צ'רנוביל גרם לפינוי מיידי של מעל 116 אלף בני אדם באופן מיידי ועוד כ-200,000 איש שפונו מביתיהם בשנים שלאחר מכן באיזור אוקראינה ובלארוס, סה"כ מעל 340 אלף בני אדם פונו ויושבו מחדש על ידי השלטון הסובייטי.[http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] מסביב לכור יש עד היום "איזור סגר" לא מיושב (למעט מספר קטן של תושבים שלא הסכימו להתפנות) בעל שטח של כ-2,600 ק"מ רבועים (להשוואה זה שטח בגודל עשירית משטחה של מדינת ישראל) ברדיוס של כ-30 ק"מ מסביב לכור עצמו. [http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] במקרה של פוקושימה, גל צונאמי סמוך ליפן, פגע לדליפה בכור גרעיני. הצונאמי והדליפה גררו פינוי של עשרות אלפי בני אדם מרדיוס של 10 ק"מ סביב הכור.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4040962,00.html] והצונמאי והתאונה הגרעינית גרמו למעל 340 אלף עקורים.[https://en.wikipedia.org/wiki/2011_T%C5%8Dhoku_earthquake_and_tsunami] חמישה חודשים לאחר האירוע עדיין נותרו מעל 80,000 חסרי בית [http://search.japantimes.co.jp/cgi-bin/nn20110811x1.html]
+
* '''פליטים עקב תאונה גרעינית''' - הדוגמאות כוללות את [[אסון צ'רנוביל]] ב-1986 ואת [[האסון הגרעיני בפוקושימה]] בשנת 2011. אסון צ'רנוביל גרם לפינוי מיידי של מעל 116 אלף בני אדם באופן מיידי ועוד כ-200,000 איש שפונו מביתיהם בשנים שלאחר מכן באיזור אוקראינה ובלארוס, סה"כ מעל 340 אלף בני אדם פונו ויושבו מחדש על ידי השלטון הסובייטי.[http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] מסביב לכור יש עד היום "איזור סגר" לא מיושב (למעט מספר קטן של תושבים שלא הסכימו להתפנות) בעל שטח של כ-2,600 ק"מ רבועים (להשוואה זה שטח בגודל עשירית משטחה של מדינת ישראל) ברדיוס של כ-30 ק"מ מסביב לכור עצמו. [http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] במקרה של פוקושימה, גל צונאמי סמוך ליפן, פגע לדליפה בכור גרעיני. הצונאמי והדליפה גררו פינוי של עשרות אלפי בני אדם מרדיוס של 10 ק"מ סביב הכור.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4040962,00.html] והצונמאי והתאונה הגרעינית גרמו למעל 340 אלף עקורים.[https://en.wikipedia.org/wiki/2011_Tōhoku_earthquake_and_tsunami] חמישה חודשים לאחר האירוע עדיין נותרו מעל 80,000 חסרי בית [http://search.japantimes.co.jp/cgi-bin/nn20110811x1.html]
* '''פליטים עקב זיהום''' - הדבר נפוץ במיוחד במקרים של [[כרייה]] או [[נפט|שאיבת נפט]] במדינות עניות. לעיתים נגרם [[זיהום קרקע]] או [[זיהום נחלים]] והפרנסה של קהילות במורד הזרם, שעוסקות בחקלאות, בדייג או בציד נהרסת.  
+
* '''פליטים עקב זיהום''' - הדבר נפוץ במיוחד במקרים של [[כרייה]] או [[נפט|שאיבת נפט]] במדינות עניות. לעיתים נגרם [[זיהום קרקע]] או [[זיהום נחלים]] והפרנסה של קהילות במורד הזרם, שעוסקות בחקלאות, בדייג או בציד נהרסת.
* '''פליטים עקב הקמת סכרים''' - הקמת סכרים הידרואלקטריים כרוכה לעיתים קרובות בפינוי של אלפי אנשים מביתם.  
+
* '''פליטים עקב הקמת סכרים''' - הקמת סכרים הידרואלקטריים כרוכה לעיתים קרובות בפינוי של אלפי אנשים מביתם.
* '''פליטים עקב דלדול משאבי טבע''' - כמה אלפים מתושבי האי הקטן [[נאורו]] עזבו את האי עקב דלדול משאבים קיצוני - כילוי משאב הגואנו באי שהוביל לאובדן הפרנסה שם. דוגמה אחרת לנטישת איזור הוא [[ייבוש ימת אראל]].  
+
* '''פליטים עקב דלדול משאבי טבע''' - כמה אלפים מתושבי האי הקטן [[נאורו]] עזבו את האי עקב דלדול משאבים קיצוני - כילוי משאב הגואנו באי שהוביל לאובדן הפרנסה שם. דוגמה אחרת לנטישת איזור הוא [[ייבוש ימת אראל]].
 
* '''פליטים עקב מחסור במים ומדבור''' - לדוגמה תושב חבל Minqin, במחוז גאנסו שנמצא במערב סין סובלים ממחסור במים (עקב שימוש במים במעלה הנהר) ומ[[מדבור]]. כ-10,000 מתושבי האיזור עזבו אותו עקב הקשיים הכלכליים שנגרמו עקב כך. [http://www.ft.com/intl/cms/s/0/7d6f69ea-bc73-11e2-b344-00144feab7de.html#axzz2TMae0Kjs]
 
* '''פליטים עקב מחסור במים ומדבור''' - לדוגמה תושב חבל Minqin, במחוז גאנסו שנמצא במערב סין סובלים ממחסור במים (עקב שימוש במים במעלה הנהר) ומ[[מדבור]]. כ-10,000 מתושבי האיזור עזבו אותו עקב הקשיים הכלכליים שנגרמו עקב כך. [http://www.ft.com/intl/cms/s/0/7d6f69ea-bc73-11e2-b344-00144feab7de.html#axzz2TMae0Kjs]
 
== פתרונות לבעיית הפליטים הסביבתיים ==
 
== פתרונות לבעיית הפליטים הסביבתיים ==
שורה 67: שורה 67:  
# שיקום אותם מערכות אשר שירתו את האנשים קודם לכן, כמו קרקע פורייה, נהרות, יערות.
 
# שיקום אותם מערכות אשר שירתו את האנשים קודם לכן, כמו קרקע פורייה, נהרות, יערות.
 
# הפסקת סכסוכים ומלחמות.
 
# הפסקת סכסוכים ומלחמות.
# סיוע לאנשים שנעקרו או הפכו לפליטים.  
+
# סיוע לאנשים שנעקרו או הפכו לפליטים.
   −
אפילו עם מרכיב אחד יחסר הדבר יקשה על פתרון הבעיה.  
+
אפילו עם מרכיב אחד יחסר הדבר יקשה על פתרון הבעיה.
    
ישנם שתי גישות עיקריות לפתרון בעיית פליטי האקלים. גישה אחת מנסה לפתור את גורמי הייסוד שגרמו לזרם הפליטים: [[שינויי אקלים]], [[מדבור]], מלחמות ו[[שחיתות]]. יחד עם זאת מנסים לעזור לפליטים עצמם במזון, מחסה. דוגמה לגישה זו היא הגישה שנוקטת גרמניה, אשר נותנת סיוע לפליטים, ויחד עם זאת מנסה לפתור את בעיות המדבור, המלחמות{{הערה|1=דליה קאלינין [http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=EG&0r9VQ=EIGKE ישראל כמקור מידע אקולוגי חקלאי ולא רק בעין הסערה המדינית] פורבס, 10.1.2017}} {{הערה|Catherine Cheney [https://www.devex.com/news/german-foreign-aid-is-at-a-record-high-and-rising-here-is-how-it-works-89366 German foreign aid is at a record high and rising. Here is how it works.] devex, 02/02/2017}}
 
ישנם שתי גישות עיקריות לפתרון בעיית פליטי האקלים. גישה אחת מנסה לפתור את גורמי הייסוד שגרמו לזרם הפליטים: [[שינויי אקלים]], [[מדבור]], מלחמות ו[[שחיתות]]. יחד עם זאת מנסים לעזור לפליטים עצמם במזון, מחסה. דוגמה לגישה זו היא הגישה שנוקטת גרמניה, אשר נותנת סיוע לפליטים, ויחד עם זאת מנסה לפתור את בעיות המדבור, המלחמות{{הערה|1=דליה קאלינין [http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=EG&0r9VQ=EIGKE ישראל כמקור מידע אקולוגי חקלאי ולא רק בעין הסערה המדינית] פורבס, 10.1.2017}} {{הערה|Catherine Cheney [https://www.devex.com/news/german-foreign-aid-is-at-a-record-high-and-rising-here-is-how-it-works-89366 German foreign aid is at a record high and rising. Here is how it works.] devex, 02/02/2017}}
   −
הגישה השנייה מתמקדת בגרוש, הסתה, הפצת שנאה וכליאה. דוגמה לגישה כזאת היא הגישה של [[דונלד טראמפ]]. הגישה הזו מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. בעצם היא אומרת שבמקום לפתור את בעיית שינוי האקלים זול יותר לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר.  
+
הגישה השנייה מתמקדת בגירוש, הסתה, הפצת שנאה וכליאה. דוגמה לגישה כזאת היא הגישה של [[דונלד טראמפ]]. הגישה הזו מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. בעצם היא אומרת שבמקום לפתור את בעיית שינוי האקלים זול יותר לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר.
    
==החמרה אפשרית של בעיות הפליטים==
 
==החמרה אפשרית של בעיות הפליטים==
הן הגישה של קליטת פליטים והן הגישה של חסימה וגרוש שלהן עלולות להוביל להחמרת המצב.  
+
הן הגישה של קליטת פליטים והן הגישה של חסימה וגרוש שלהן עלולות להוביל להחמרת המצב.
   −
גישה של חסימת פליטים והתעלמות מהבעיות שלהם, התוצאה עלולה ליצור לחץ כבד יותר על המדינות הנפגעות, מה שעלול להביא לסכסוכים, מלחמות, ניצול-יתר של קרקעות ומערכות מים, מגיפות ועוד - ודברים אלה עלולים ליצור גלי פליטים גדולים יותר. מאחר שלאנשים לא תישאר ברירה הם יכולים לנסות לעבור את הגבול בכוח מה שיצור סכסוכים על הגבול. גישה אחרת היא לסייע לארגוני טרור. גישה זו עלולה גם ליצור "גטו" למיליארד התושבים שחיים במדינות מערביות עשירות, ולפגוע ב[[הכלכלה העולמית|כלכלה העולמית]] ובבטחון מחוץ לאותו איזור. ה"גטו" הזה כבר עכשיו לא גדול מידי (בעצם נכללים בו בעיקר 7-8 מדינות במערב אירופה, יפן, ארצות הברית וקנדה) והוא עלול להמשיך להצטמצם בעתיד, ככל שמצד אחד יגברו [[השפעות שינויי האקלים]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות, מה שיפגע בעוד ועוד שטחים ומצד שני ירצו להפחית עלויות כלומר לשמור על שטח יותר קטן. ייתכן שבהמשך יוקמו גם גטאות כאלה בתוך המדינות העניות יותר, ובתוך הערים כאשר שוב החלק בתוך הגדר יהיה משמעותית קטן יותר מהשטח מחוץ לגדר מאותן סיבות.
+
גישה של חסימת פליטים והתעלמות מהבעיות שלהם, התוצאה עלולה ליצור לחץ כבד יותר על המדינות הנפגעות, מה שעלול להביא לסכסוכים, מלחמות, ניצול-יתר של קרקעות ומערכות מים, מגיפות ועוד - ודברים אלה עלולים ליצור גלי פליטים גדולים יותר. מאחר שלאנשים לא תישאר ברירה הם יכולים לנסות לעבור את הגבול בכוח מה שיצור סכסוכים על הגבול. גישה אחרת היא לסייע לארגוני טרור. גישה זו עלולה גם ליצור "גטו" למיליארד התושבים שחיים במדינות מערביות עשירות, ולפגוע ב[[הכלכלה העולמית|כלכלה העולמית]] ובביטחון מחוץ לאותו איזור. ה"גטו" הזה כבר עכשיו לא גדול מידי (בעצם נכללים בו בעיקר 7–8 מדינות במערב אירופה, יפן, ארצות הברית וקנדה) והוא עלול להמשיך להצטמצם בעתיד, ככל שמצד אחד יגברו [[השפעות שינויי האקלים]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות, מה שיפגע בעוד ועוד שטחים ומצד שני ירצו להפחית עלויות כלומר לשמור על שטח יותר קטן. ייתכן שבהמשך יוקמו גם גטאות כאלה בתוך המדינות העניות יותר, ובתוך הערים כאשר שוב החלק בתוך הגדר יהיה משמעותית קטן יותר מהשטח מחוץ לגדר מאותן סיבות.
    
הלחץ הכבד על המדינות העניות ימנע מהן את האפשרות לפתור בעיות כמו התחממות עולמית, [[ברוא יערות]], בצורת. התוצאה עלולה להיות פגיעה חזקה יותר גם במדינות העשירות. לדוגמה, רק [[ברוא יערות|כריתת היערות]] בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת [[פחמן דו חמצני]] כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה גרוע יותר, כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות, כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים. אחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחרות והרבה אנשים רעבים אשר אם לא יתנו להם לברוח הם יאלצו לקחת את המזון במדינה{{הערה|1= Carbon Brief [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.
 
הלחץ הכבד על המדינות העניות ימנע מהן את האפשרות לפתור בעיות כמו התחממות עולמית, [[ברוא יערות]], בצורת. התוצאה עלולה להיות פגיעה חזקה יותר גם במדינות העשירות. לדוגמה, רק [[ברוא יערות|כריתת היערות]] בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת [[פחמן דו חמצני]] כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה גרוע יותר, כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות, כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים. אחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחרות והרבה אנשים רעבים אשר אם לא יתנו להם לברוח הם יאלצו לקחת את המזון במדינה{{הערה|1= Carbon Brief [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.
   −
גם קליטה של פליטים או אפילו סיוע להם לא בהכרח יכולה לפתור את הבעיה. בספר "[[התמוטטות]]" מתאר [[ג'ארד דיימונד]] את הבעיה של קריסת-דומינו של חברות שונות, דבר המכונה "בעיית סירות ההצלה המלאות". בתחילה יש [[גידול אוכלוסין]] דבר שגורם לעיבוד עוד ועוד שטחים חקלאיים, עד להגע למצב של ניצול לא בר-קיימא של משאבים מתחדשים - לדוגמה ניצול-יתר של הקרקע שמוביל ל[[אובדן קרקע]] - תהליך שבו [[הפריון החקלאי]] של הקרקע החקלאית הולך ויורד. אפשרות אחרת היא ניצול לא מקיים של משאבי מים, או בעיה של [[חוסן]] - כלומר כל משבר קטן כמו בצורת גוררת פגיעה ביבולים ואין עתודות מספיקות של מזון. בשלב זה הפליטים מהאיזורים שנפגעו מציפים את האיזורים היציבים יותר וכן משתמשים באמצי חירום שונים בנסיון לפתור את המצב. במקרים רבים מאמצים אלה לא הספיקו, והחברה כולה עברה התמוטטות. דוגמאות מודרניות של פליטים או עקורים שיוצרים בעיות במדינות או איזורים אחרים, ניתן לראות ב[[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|רקע החברתי והסביבתי למלחמת האזרחים בסוריה]] - לפני פרוץ המהומות בשנת 2011, הורע מצב הדיור והתעסוקה בדרום סוריה עקב הגעת פליטים שהגיעו ממלחמת האזרחים מעיראק. לאחר מכן הורע המצב עוד יותר עקב הגעת עקורים מצפון-סוריה שנמלטו לדרום סוריה עקב הבצורת בצפון המדינה.
+
גם קליטה של פליטים או אפילו סיוע להם לא בהכרח יכולה לפתור את הבעיה. בספר "[[התמוטטות]]" מתאר [[ג'ארד דיימונד]] את הבעיה של קריסת-דומינו של חברות שונות, דבר המכונה "בעיית סירות ההצלה המלאות". בתחילה יש [[גידול אוכלוסין]] דבר שגורם לעיבוד עוד ועוד שטחים חקלאיים, עד להגיע למצב של ניצול לא בר-קיימא של משאבים מתחדשים - לדוגמה ניצול-יתר של הקרקע שמוביל ל[[אובדן קרקע]] - תהליך שבו [[הפריון החקלאי]] של הקרקע החקלאית הולך ויורד. אפשרות אחרת היא ניצול לא מקיים של משאבי מים, או בעיה של [[חוסן]] - כלומר כל משבר קטן כמו בצורת גוררת פגיעה ביבולים ואין עתודות מספיקות של מזון. בשלב זה הפליטים מהאיזורים שנפגעו מציפים את האיזורים היציבים יותר וכן משתמשים באמצי חירום שונים בניסיון לפתור את המצב. במקרים רבים מאמצים אלה לא הספיקו, והחברה כולה עברה התמוטטות. דוגמאות מודרניות של פליטים או עקורים שיוצרים בעיות במדינות או איזורים אחרים, ניתן לראות ב[[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|רקע החברתי והסביבתי למלחמת האזרחים בסוריה]] - לפני פרוץ המהומות בשנת 2011, הורע מצב הדיור והתעסוקה בדרום סוריה עקב הגעת פליטים שהגיעו ממלחמת האזרחים מעיראק. לאחר מכן הורע המצב עוד יותר עקב הגעת עקורים מצפון-סוריה שנמלטו לדרום סוריה עקב הבצורת בצפון המדינה.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 96: שורה 96:  
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_migrant מהגר סביבתי] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_migrant מהגר סביבתי] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://education.nationalgeographic.com/encyclopedia/climate-refugee/ פליטי אקלים] נשיונל ג'אוגרפיק
 
* [http://education.nationalgeographic.com/encyclopedia/climate-refugee/ פליטי אקלים] נשיונל ג'אוגרפיק
* אל"מ (מיל) ד"ר איתן ישראל, [https://eitan99.files.wordpress.com/2011/12/aklim.pdf התחזית:יהיה לוהט] "מערכות" 439
+
* אל"מ (מיל) ד"ר איתן ישראל, [https://eitan99.files.wordpress.com/2011/12/aklim.pdf התחזית:יהיה לוהט] "מערכות" 439
 
* פז ש., קידר א. (2007). [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007
 
* פז ש., קידר א. (2007). [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007
*A Lelieveld et al.,[http://link.springer.com/article/10.1007/s10584-016-1665-6 Strongly increasing heat extremes in the Middle East and North Africa (MENA) in the 21st century], Climatic Change, July 2016, Volume 137, Issue 1, pp 245–260
+
*A Lelieveld et al.,[http://link.springer.com/article/10.1007/s10584-016-1665-6 Strongly increasing heat extremes in the Middle East and North Africa (MENA) in the 21st century], Climatic Change, July 2016, Volume 137, Issue 1, pp 245–260
 
* אסף צחור, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/369/867.html הכתובת שעל הקיר: פליטים סביבתיים בישראל], nrg, 20.5.2012
 
* אסף צחור, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/369/867.html הכתובת שעל הקיר: פליטים סביבתיים בישראל], nrg, 20.5.2012
 
* [https://www.ynet.co.il/news/article/SyoCq11RAD תקדים: לא יגורש לארצו כי "מזוהם שם מדי"], ואינט, 14 בינואר 2021
 
* [https://www.ynet.co.il/news/article/SyoCq11RAD תקדים: לא יגורש לארצו כי "מזוהם שם מדי"], ואינט, 14 בינואר 2021

תפריט ניווט