שינויים

פירוש הנוסחה I = P × A × T

פירוש הנוסחה I = P × A × T

הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על [[הסביבה הטבעית]] (או במקרים אחרים C - כמות הצריכה של משאב) שווה בקירוב למכפלה של גודל P (מהמילה Population) שמייצג גודל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]], בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצג עושר, או צריכה לנפש ביחידות של דולר לנפש, כפול הגודל T שמייצג [[טכנולוגיה]] (Technology) ביחידות של השפעה של כל דולר (או צריכת המשאב לכל דולר צריכה). נוסחה זו מייצגת גם את הטענה לפיה [[גידול אוכלוסין|הגידול באוכלוסייה]], ובצריכה לנפש יחד עם השינויים בטכנולוגיה - גורמים לגידול ב[[השפעות סביבתיות|נזק לסביבה]].

הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על [[הסביבה הטבעית]] (או במקרים אחרים C - כמות הצריכה של משאב) שווה בקירוב למכפלה של גודל P (מהמילה Population) שמייצג גודל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]], בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצג עושר, או צריכה לנפש ביחידות של דולר לנפש, כפול הגודל T שמייצג [[טכנולוגיה]] (Technology) ביחידות של השפעה של כל דולר (או צריכת המשאב לכל דולר צריכה). נוסחה זו מייצגת גם את הטענה לפיה [[גידול אוכלוסין|הגידול באוכלוסייה]], ובצריכה לנפש יחד עם השינויים בטכנולוגיה - גורמים לגידול ב[[השפעות סביבתיות|נזק לסביבה]].

הנוסחה פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך ויכוח בין [[בארי קומונר]], [[פול ארליך]] ו[[ג'ון הולדרן]]. קומונר טען כי ההשפעות הסביבתיות בארצות הברית נגרמו בעיקר בגלל [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיות]] [[ייצור תעשייתי|הייצור]] שבאו לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד ארליך והולדרן טענו כי כל שלושת הגורמים הם חשובים, והדגישו במיוחד את החשיבות של [[גידול אוכלוסין]].

הנוסחה פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך ויכוח בין [[בארי קומונר]], [[פול ארליך]] ו[[ג'ון הולדרן]]. קומונר טען כי ההשפעות הסביבתיות בארצות הברית נגרמו בעיקר בגלל [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיות]] [[ייצור תעשייתי|הייצור]] שבאו לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד ארליך והולדרן טענו כי כל שלושת הגורמים הם חשובים, והדגישו במיוחד את החשיבות של [[גידול אוכלוסין]].

במשך תקופה זו הייתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך שירדו מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אבל ירידה זו היתה קטנה יחסית לגידול בתוצר הכלכלי ובגידול האוכלוסייה - כך שסה"כ המגמה בפליטות הפד"ח היתה גידול. סה"כ בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כ-2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% במשך 17 שנה.

במשך תקופה זו הייתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך שירדו מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אבל ירידה זו היתה קטנה יחסית לגידול בתוצר הכלכלי ובגידול האוכלוסייה - כך שסה"כ המגמה בפליטות הפד"ח היתה גידול. סה"כ בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כ-2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% במשך 17 שנה.

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - 2% גידול בשנה בפליטות הם תוצאת החיבור של גידול האוכלוסייה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש-2 = 1.3+1.4-0.7. מנתונים אלה מסיק ג'קסון כי המשך "עסקים כרגיל" בהיבטים של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] אינם תרחיש סביר ל[[כלכלה בת קיימא]] היות והם דורשים גידול אסטרונומי ביעילות הטכנולוגית, דבר שאין לו תקדים היסטורי. כמו כן ניתן לציין כי שיפורי יעילות כאלה, לפחות בהיבטים של [[יעילות אנרגטית]] הם בלתי סבירים בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ג'קסון מסיק מכך שיש לשאוף ל[[כלכלת מצב יציב]].

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - 2% גידול בשנה בפליטות הם תוצאת החיבור של גידול האוכלוסייה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש-2 = 1.3+1.4-0.7. מנתונים אלה מסיק ג'קסון כי המשך "עסקים כרגיל" בהיבטים של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] אינם תרחיש סביר ל[[כלכלה בת קיימא]] היות והם דורשים גידול אסטרונומי ביעילות הטכנולוגית, דבר שאין לו תקדים היסטורי. כמו כן ניתן לציין כי שיפורי יעילות כאלה, לפחות בהיבטים של [[יעילות אנרגטית]] הם בלתי סבירים בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ג'קסון מסיק מכך שיש לשאוף ל[[כלכלת מצב יציב]].

==צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים==

==צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים==

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה I=PAT על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]]), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית]]

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה I=PAT על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]]), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית]]

ניתן לפרק את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל-3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT כאשר C היא סך צריכת האנרגיה, P גודל האוכלוסייה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר.

ניתן לפרק את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל-3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT כאשר C היא סך צריכת האנרגיה, P גודל האוכלוסייה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר.

ב-30 השנים בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנרגיה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנרגיה עלתה שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית חל [[גידול אוכלוסין]] והצריכה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה.

ב-30 השנים בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנרגיה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנרגיה עלתה שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית חל [[גידול אוכלוסין]] והצריכה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה.