שינויים

===קמפילובקטר בישראל===  

===קמפילובקטר בישראל===  

קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאוד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר. החיידק רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן.

קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאוד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר. החיידק רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן.  

קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל-1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים.

קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל-1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים.

===חשיפה לפתאלטים בישראל===

===חשיפה לפתאלטים בישראל===

[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. מדובר בחומר החשוד כ[[טרטוגני]] - כלומר עלול לגרום לבעיות בלידה ולמומים בעוברים.

[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. מדובר בחומר החשוד כ[[טרטוגני]] - כלומר עלול לגרום לבעיות בלידה ולמומים בעוברים.  

מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ-250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב-92%-100% מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל-34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>

מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ-250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב-92%-100% מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל-34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>

==פיקוח על המזון==

==פיקוח על המזון==

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר את המזון ואמור לוודא שאין בו זיהום ביולוגי או כימי. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר את המזון ואמור לוודא שאין בו זיהום ביולוגי או כימי. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.  

בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים: "זה חלק ממהלך שלם שמוריד פיקוח ובהמשך הולך להיות גם בעוף והתחיל עם הארכת חיי המדף של העוף לחלק מהמשחטות מארבעה לחמישה ושישה ימים. לא אתפלא אם בקרוב גם חיי המדף של העוף יוארכו לשמונה ימים". החשש הוא מפני התפרצות של חיידקים בגלל תנאי קירור והובלה בעייתיים. לביקורת זו שותף גם ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות ובטיחות מזון. גורמים נוספים בשוק המזון העידו על בעיות בטיב הבשר. החשש הוא שמדובר [[קשרי הון-שלטון]] הגורמים להגברת רווחיות המשחטות על חשבון סיכון בריאותם של הצרכנים. <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן, 08.09.2014, דה מרקר</ref>

בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים: "זה חלק ממהלך שלם שמוריד פיקוח ובהמשך הולך להיות גם בעוף והתחיל עם הארכת חיי המדף של העוף לחלק מהמשחטות מארבעה לחמישה ושישה ימים. לא אתפלא אם בקרוב גם חיי המדף של העוף יוארכו לשמונה ימים". החשש הוא מפני התפרצות של חיידקים בגלל תנאי קירור והובלה בעייתיים. לביקורת זו שותף גם ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות ובטיחות מזון. גורמים נוספים בשוק המזון העידו על בעיות בטיב הבשר. החשש הוא שמדובר [[קשרי הון-שלטון]] הגורמים להגברת רווחיות המשחטות על חשבון סיכון בריאותם של הצרכנים. <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן, 08.09.2014, דה מרקר</ref>

* [http://blog.pro.co.il/blog/?p=687 חומרי הדברה במזון: אמת ומיתוס] בלוג המקצוענים, 29.1.2011

* [http://blog.pro.co.il/blog/?p=687 חומרי הדברה במזון: אמת ומיתוס] בלוג המקצוענים, 29.1.2011

* פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/node/145 הערכת חשיפה למזהמים סביבתיים מסוימים באוכלוסייה הישראלית] באתר הקרן לבריאות סביבתית, 2012

* פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/node/145 הערכת חשיפה למזהמים סביבתיים מסוימים באוכלוסייה הישראלית] באתר הקרן לבריאות סביבתית, 2012

* פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012

* פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1831971 כמעט כל האוכלוסייה חשופה לזיהומים סביבתיים] דן אבן, הארץ, 27.09.2012  

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1831971 כמעט כל האוכלוסייה חשופה לזיהומים סביבתיים] דן אבן, הארץ, 27.09.2012  

* [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ms.Tamar%20Berman.pdf חשיפה לפתלטים בציבור הישראלי] תמר ברמן, tamar berman, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות, 23.11.2009

* [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ms.Tamar%20Berman.pdf חשיפה לפתלטים בציבור הישראלי] תמר ברמן, tamar berman, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות, 23.11.2009

* פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/node/145 הערכת חשיפה למזהמים סביבתיים מסוימים באוכלוסייה הישראלית] באתר הקרן לבריאות סביבתית, 2012

* פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/node/145 הערכת חשיפה למזהמים סביבתיים מסוימים באוכלוסייה הישראלית] באתר הקרן לבריאות סביבתית, 2012

* פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012

* פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==