שינויים

'''לודיטים''' (באנגלית: '''The Luddites''') היו [[תנועה חברתית]] של אומני טקסטיל מאנגליה של תחילת המאה ה-19, אשר מחו נגד הכנסת נולי אריגה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] והשינויים החברתיים והכלכליים הכרוכים בתהליך זה. הלודיטים התפרסמו בכך שארגנו חבורות גדולות שפעלו בלילות והרסו מכונות - נולי אריגה, במטרה למנוע את תיעוש המקצוע שלהם. תיעוש הכנת הבדים והבגדים רושש את אומני האריגה. לפני התיעוש הייתה [[גילדה| גילדת]] אומנים שכל אחד מהם יכול לפרנס משפחה שלמה. התיעוש החליף את הפועלים המקצועיים בילדים, בנשים ובעובדים לא מקצועיים שעבדו תמורת שכר נמוך מאוד, בתנאים מסוכנים, בשכר רעב ויצר [[זיהום תעשייתי]] קשה. התנועה הלודיטית נקראה על שם '''גנרל נד לוד''' (Ned Ludd) או "המלך לוד" שהייתה דמות מיתולוגית.  

'''לודיטים''' (באנגלית: '''The Luddites''') היו [[תנועה חברתית]] של אומני טקסטיל מאנגליה של תחילת המאה ה-19, אשר מחו נגד הכנסת נולי אריגה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] והשינויים החברתיים והכלכליים הכרוכים בתהליך זה. הלודיטים התפרסמו בכך שארגנו חבורות גדולות שפעלו בלילות והרסו מכונות - נולי אריגה, במטרה למנוע את תיעוש המקצוע שלהם. תיעוש הכנת הבדים והבגדים רושש את אומני האריגה. לפני התיעוש הייתה [[גילדה| גילדת]] אומנים שכל אחד מהם יכול לפרנס משפחה שלמה. התיעוש החליף את הפועלים המקצועיים בילדים, בנשים ובעובדים לא מקצועיים שעבדו תמורת שכר נמוך מאוד, בתנאים מסוכנים, בשכר רעב ויצר [[זיהום תעשייתי]] קשה. התנועה הלודיטית נקראה על שם '''גנרל נד לוד''' (Ned Ludd) או "המלך לוד" שהייתה דמות מיתולוגית.  

התנועה דוכאה בתקיפות ובאכזריות על ידי הצבא הבריטי. המחאה נגד תוצאות התיעוש ו[[אי שוויון|אי השוויון]] בחברה הבריטית עברה לפסים אחרים כמו תביעה להשתתפות בבחירות לפרלמנט, [[קומוניזם]] וחיזוק [[מדינת הרווחה]].

התנועה דוכאה בתקיפות ובאכזריות על ידי הצבא הבריטי. המחאה נגד תוצאות התיעוש ו[[אי שוויון|אי השוויון]] בחברה הבריטית עברה לפסים אחרים כמו תביעה להשתתפות בבחירות לפרלמנט, [[קומוניזם]] וחיזוק [[מדינת הרווחה]].

===תגובת הממשלה והתגברות המהומות===

===תגובת הממשלה והתגברות המהומות===

הממשלה הבריטית נתנה גיבוי מלא לתעשיינים בעלי המפעלים ודיכאה בכוח את הלודיטים. כוחות משטרה הצטרפו לשומרים הפרטיים שפטרלו בלילות בעיר נוטינגהם. אליהם הצטרפו 1,900 חיילים שנשלחו בבהילות בנובמבר 1811 על ידי הממשלה הבריטית. עוד 500 חיילים נשלחו בחודש דצמבר של אותה שנה. עוד 100 חיילים נשלחו בינואר. בנוסף הבטיחה הממשלה סכומים גדולים של כסף תמורת מידע על כותבי המנשרים או מידע לסיכול פעילות הלודיטים. דבר זה לא עזר ומאות נוספות של מכונות נהרסו בכל אחד מהחודשים האלה.  

הממשלה הבריטית נתנה גיבוי מלא לתעשיינים בעלי המפעלים ודיכאה בכוח את הלודיטים. כוחות משטרה הצטרפו לשומרים הפרטיים שפטרלו בלילות בעיר נוטינגהם. אליהם הצטרפו 1,900 חיילים שנשלחו בבהילות בנובמבר 1811 על ידי הממשלה הבריטית. עוד 500 חיילים נשלחו בחודש דצמבר של אותה שנה. עוד 100 חיילים נשלחו בינואר. בנוסף הבטיחה הממשלה סכומים גדולים של כסף תמורת מידע על כותבי המנשרים או מידע לסיכול פעילות הלודיטים. דבר זה לא עזר ומאות נוספות של מכונות נהרסו בכל אחד מהחודשים האלה.  

הממשלה הבריטית הכריזה ב-14 בפברואר 1812 כי בכוונתה להגיש לפרלמנט הצעת חוק שמטילה גזר דין מוות על מי שהורס מכונות אריגה. עוד קודם לכן נתפסו 10 גברים שנחשדו כלודיטים, חלקם זוכו, חלקם נשפטו לכלא וחלקם לגלות באוסטרליה. אם בעקבות זעם על המשפט ואם מסיבה אחרת, פעילות הלודיטים התפשטה למחוזות אחרים. במנצ'סטר פעלו עשרות ולפעמים מאות פועלים נגד המפעלים הגדולים בעיר. חלק מהפעולות נכשלו וחלקן הצליח ובחלק מהפעמים המפעלים נשרפו כליל. לא כל נציגי הממשל היו נגד הלודיטים. המשורר לורד ביירון הגן עליהם וקרא להפסיק את ההתקפות עליהם. בהמשך הוא כתב פואמה אודות הלודיטים, אך זו לא פורסמה אלא לאחר שנים רבות, בעקבות חוקי צנזורה שהוצאו ובוטלו רק בשנות ה-30 של המאה ה-19.  

הממשלה הבריטית הכריזה ב-14 בפברואר 1812 כי בכוונתה להגיש לפרלמנט הצעת חוק שמטילה גזר דין מוות על מי שהורס מכונות אריגה. עוד קודם לכן נתפסו 10 גברים שנחשדו כלודיטים, חלקם זוכו, חלקם נשפטו לכלא וחלקם לגלות באוסטרליה. אם בעקבות זעם על המשפט ואם מסיבה אחרת, פעילות הלודיטים התפשטה למחוזות אחרים. במנצ'סטר פעלו עשרות ולפעמים מאות פועלים נגד המפעלים הגדולים בעיר. חלק מהפעולות נכשלו וחלקן הצליח ובחלק מהפעמים המפעלים נשרפו כליל. לא כל נציגי הממשל היו נגד הלודיטים. המשורר לורד ביירון הגן עליהם וקרא להפסיק את ההתקפות עליהם. בהמשך הוא כתב פואמה אודות הלודיטים, אך זו לא פורסמה אלא לאחר שנים רבות, בעקבות חוקי צנזורה שהוצאו ובוטלו רק בשנות ה-30 של המאה ה-19.  

מספר כותבים בנושא טוענים כי הלודיטים לא שרפו מכונות בצורה עיוורת, אלא ניסו לקיים מחאה חברתית חריפה ואלימה על רקע מציאות קשה ואפשרויות פעולה חלופיות גרועות. הם התכוונו לאיים על התעשיינים ולגבות מהם מחיר כלכלי כבד. יש עדויות כי הלודיטים לא פעלו סתם נגד מכונות אלא מול מה שהם ראו כניצול ציני של מצבם. לדוגמה הם לא תקפו תעשיינים שהם תפסו כפועלים בצורה הוגנת. לאחר תום פעילות הלודיטים, המשיכו תנאי העבודה הקשים ומחסור בחלופות לשינוי המצב והמחאה עברה לפסים אחרים (ראו פרק "השפעות").

מספר כותבים בנושא טוענים כי הלודיטים לא שרפו מכונות בצורה עיוורת, אלא ניסו לקיים מחאה חברתית חריפה ואלימה על רקע מציאות קשה ואפשרויות פעולה חלופיות גרועות. הם התכוונו לאיים על התעשיינים ולגבות מהם מחיר כלכלי כבד. יש עדויות כי הלודיטים לא פעלו סתם נגד מכונות אלא מול מה שהם ראו כניצול ציני של מצבם. לדוגמה הם לא תקפו תעשיינים שהם תפסו כפועלים בצורה הוגנת. לאחר תום פעילות הלודיטים, המשיכו תנאי העבודה הקשים ומחסור בחלופות לשינוי המצב והמחאה עברה לפסים אחרים (ראו פרק "השפעות").

המונח "לודיטים" משמש כיום לשם גנאי לאנשים שמתנגדים לטכנולוגיה, בעיקר מסיבות לא רציונליות. אלא שהתנגדות להכנסת טכנולוגיה מסויימת מסיבות של הגנה על פרנסה או על מעמד חברתי לא היו יחודיות ללודיטים. המונח [[נסיגה טכנולוגית]] מציין נסיגה של חברה מסויימת מטכנולוגיה קיימת או איסור אפקטיבי של שימוש בה. דוגמאות לנסיגה טכנולוגית כוללות הפסקת שימוש ברובים ביפן הסמוראית, נסיגה משיט ימי בסין הקיסרית, הפסקת שימוש בטכנולוגיות חקלאות ודיג באיים שונים ועוד. בשונה מהלודיטים דרך כלל נסיגה טכנולוגית בוצעה על ידי אליטה שלטונית או שהדבר נבע מהיבטים סביבתיים שמקשים על המשך שימוש בטכנולוגיה יחד עם בידוד גאוגרפי. (ראו [[רובים חיידקים ופלדה]] לפירוט). היבט דומה ונפוץ בהרבה הוא [[נעילה טכנולוגית]] או [[חסימה טכנולוגית]] שבהם מעכבים כניסה של טכנולוגיה חדשה או טובה יותר כדי לשמור על פרנסה או מעמד חברתי. גם כאן הדבר מבוצע בדרך כלל על ידי התעשייה או על ידי גורם חברתי חזק מספיק כדי לבצע חסימה טכנולוגית בצורה אפקטיבית. לדוגמה עיכוב של כניסת מעבדים מקבילים חזקים על ידי תעשיית המעבדים, או עיכוב הכנסת הגלולה למניעת הריון ביפן במאה ה-20 או התנגדות לכלל אמצעי המניעה במהלך המאה ה-19 וה-20 באירופה ובארצות הברית.

המונח "לודיטים" משמש כיום לשם גנאי לאנשים שמתנגדים לטכנולוגיה, בעיקר מסיבות לא רציונליות. אלא שהתנגדות להכנסת טכנולוגיה מסויימת מסיבות של הגנה על פרנסה או על מעמד חברתי לא היו יחודיות ללודיטים. המונח [[נסיגה טכנולוגית]] מציין נסיגה של חברה מסויימת מטכנולוגיה קיימת או איסור אפקטיבי של שימוש בה. דוגמאות לנסיגה טכנולוגית כוללות הפסקת שימוש ברובים ביפן הסמוראית, נסיגה משיט ימי בסין הקיסרית, הפסקת שימוש בטכנולוגיות חקלאות ודיג באיים שונים ועוד. בשונה מהלודיטים דרך כלל נסיגה טכנולוגית בוצעה על ידי אליטה שלטונית או שהדבר נבע מהיבטים סביבתיים שמקשים על המשך שימוש בטכנולוגיה יחד עם בידוד גאוגרפי. (ראו [[רובים חיידקים ופלדה]] לפירוט). היבט דומה ונפוץ בהרבה הוא [[נעילה טכנולוגית]] או [[חסימה טכנולוגית]] שבהם מעכבים כניסה של טכנולוגיה חדשה או טובה יותר כדי לשמור על פרנסה או מעמד חברתי. גם כאן הדבר מבוצע בדרך כלל על ידי התעשייה או על ידי גורם חברתי חזק מספיק כדי לבצע חסימה טכנולוגית בצורה אפקטיבית. לדוגמה עיכוב של כניסת מעבדים מקבילים חזקים על ידי תעשיית המעבדים, או עיכוב הכנסת הגלולה למניעת הריון ביפן במאה ה-20 או התנגדות לכלל אמצעי המניעה במהלך המאה ה-19 וה-20 באירופה ובארצות הברית.

==איכות וכמות המוצרים==

==איכות וכמות המוצרים==

===טכנולוגיה ומקומות עבודה===

===טכנולוגיה ומקומות עבודה===

טענה נאו-קלאסית אחרת נקראת "[http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy כשל הלודיטים]" ולפיה הלודיטים טעו. בטווח הארוך, הגברת היעילות של התעשייה לא גורמת להתגברות גוברת והולכת של [[אבטלה]] ו[[אי שוויון]]. ההכנסה של צרכנים ושל בעלי תעשייה שהרוויחו כתוצאה מהוזלת המוצרים, מתועלת להגדלת הביקוש למוצרים אחרים. דבר זה מייצר משרות חדשות שאליהם יכולים לעבור העובדים שפוטרו עקב כניסת הטכנולוגיה.  

טענה נאו-קלאסית אחרת נקראת "[http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy כשל הלודיטים]" ולפיה הלודיטים טעו. בטווח הארוך, הגברת היעילות של התעשייה לא גורמת להתגברות גוברת והולכת של [[אבטלה]] ו[[אי שוויון]]. ההכנסה של צרכנים ושל בעלי תעשייה שהרוויחו כתוצאה מהוזלת המוצרים, מתועלת להגדלת הביקוש למוצרים אחרים. דבר זה מייצר משרות חדשות שאליהם יכולים לעבור העובדים שפוטרו עקב כניסת הטכנולוגיה.  

תזה זו נמצאת בוויכוח שכן יש ראיות לכאן ולכאן. אם הלודיטים היו צודקים, מצבם של הפועלים היה הולך ומתדרדר מאז המאה ה-19, שכן עשרות ומאות תחומי תעשייה פיטרו עובדים מיומנים בעקבות הכנסה של מכונות. מצד שני, אין ראיה מה הקצב של השינויים וכי אותם פועלים שפוטרו עקב כניסת הטכנולוגיה אכן זוכים להנות גם מהגברת הביקושים שבאים לאחר הצמיחה הכלכלית שנובעת מהוזלת המחירים לצרכנים. בנוסף, לפי מחקרים שונים בארצות הברית בין השנים 1980 ל-2000 טכנולוגיות חדשות שנכנסו גרמו להגברת [[אי שוויון|אי השוויון]] כאשר חלק קטן מהפועלים שפוטרו עבר למשרות הדורשות הכשרה וכישורים גבוהים והכנסתו עלתה, וחלק גדול מהעובדים עבר לעבודות ללא מיומנות ושכרו ירד.

תזה זו נמצאת בוויכוח שכן יש ראיות לכאן ולכאן. אם הלודיטים היו צודקים, מצבם של הפועלים היה הולך ומתדרדר מאז המאה ה-19, שכן עשרות ומאות תחומי תעשייה פיטרו עובדים מיומנים בעקבות הכנסה של מכונות. מצד שני, אין ראיה מה הקצב של השינויים וכי אותם פועלים שפוטרו עקב כניסת הטכנולוגיה אכן זוכים להנות גם מהגברת הביקושים שבאים לאחר הצמיחה הכלכלית שנובעת מהוזלת המחירים לצרכנים. בנוסף, לפי מחקרים שונים בארצות הברית בין השנים 1980 ל-2000 טכנולוגיות חדשות שנכנסו גרמו להגברת [[אי שוויון|אי השוויון]] כאשר חלק קטן מהפועלים שפוטרו עבר למשרות הדורשות הכשרה וכישורים גבוהים והכנסתו עלתה, וחלק גדול מהעובדים עבר לעבודות ללא מיומנות ושכרו ירד.

בתחילת המאה ה-21 יש מספר כלכלנים מובילים, כמו סאקס וקולטיקוף או דיוויד אוטור מ-MIT, שטוענים שיש צדק בחלק מטענות הלודיטים.[http://www.themarker.com/markerweek/1.2154726]

בתחילת המאה ה-21 יש מספר כלכלנים מובילים, כמו סאקס וקולטיקוף או דיוויד אוטור מ-MIT, שטוענים שיש צדק בחלק מטענות הלודיטים.[http://www.themarker.com/markerweek/1.2154726]

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite לודיטים] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite לודיטים] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.themodernword.com/pynchon/pynchon_essays_luddite.html האם זה בסדר להיות לודיסט] מאת Thomas Pynchon

* [http://www.themodernword.com/pynchon/pynchon_essays_luddite.html האם זה בסדר להיות לודיסט] מאת Thomas Pynchon

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy הכשל הלודיסטי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy הכשל הלודיסטי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Neo-Luddite נאו-לודיטים] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Neo-Luddite נאו-לודיטים] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://techedu.huji.ac.il/techedu/links/newluddites.html הלודיטים החדשים] קישורים מאת ד"ר אילנה מודלינגר, "מסע בעידן הטכנולוגי", האוניברסיטה העברית

* [http://techedu.huji.ac.il/techedu/links/newluddites.html הלודיטים החדשים] קישורים מאת ד"ר אילנה מודלינגר, "מסע בעידן הטכנולוגי", האוניברסיטה העברית

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה] הדרך בה טכנולוגיה מחליפה עובדים באופן מתמשך ובזמן מיתון במיוחד. אורי פסובסקי, כלכליסט, 10.5.2012.

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה] הדרך בה טכנולוגיה מחליפה עובדים באופן מתמשך ובזמן מיתון במיוחד. אורי פסובסקי, כלכליסט, 10.5.2012.

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2154726 אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים] אשר שכטר, דה מרקר, 01.11.2013

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2154726 אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים] אשר שכטר, דה מרקר, 01.11.2013