שינויים

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה בישראל לשני המינים.PNG|ממוזער|תוחלת חיים בישראל בשנים 2000-2016 לשני המינים. תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסייה עומדת על 82.5 שנה, (84 שנה לנשים ו-80 שנה לגברים). בתקופה זו עלתה תוחלת החיים ב-4 שנים בממוצע. מאז שנת 2010 יש האטה ניכרת בעליית בתוחלת החיים.]]

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה בישראל לשני המינים.PNG|ממוזער|תוחלת חיים בישראל בשנים 2000-2016 לשני המינים. תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסייה עומדת על 82.5 שנה, (84 שנה לנשים ו-80 שנה לגברים). בתקופה זו עלתה תוחלת החיים ב-4 שנים בממוצע. מאז שנת 2010 יש האטה ניכרת בעליית בתוחלת החיים.]]

מערכת הבריאות בישראל נחשבה, ועדיין נחשבת כאחת מן הטובות בעולם; השוואות בינלאומיות של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצאו כי [[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, גם אין זה מעיד על מידת האושר של המטופלים. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל הייתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet, 19.05.2016}}  

מערכת הבריאות בישראל נחשבה, ועדיין נחשבת כאחת מן הטובות בעולם; השוואות בינלאומיות של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצאו כי [[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, גם אין זה מעיד על מידת האושר של המטופלים. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל הייתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet, 19.05.2016}}  

בדומה למדינות מערביות אחרות, תוחלת החיים בישראל היא [[תהליך|במגמת]] עליה, בקרב גברים ונשים כאחד. בין שנת 2000 ל-2016 תוחלת החיים הממוצעת בישראל עלתה ב-4 שנים (בקרב גברים היתה עליה מעט יותר חזקה). {{הערה|שם=dror1|1=[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1CVBMkfstnaPA7JDfJp2y_e6GMCy8n3lMJo9zXPPqF1k/edit#gid=666283215 תוחלת חיים ותוחלת שנים בריאות בישראל], בהתבסס על נתוני ארגון הבריאות העולמי, דרור רשף, העמותה לכלכלה בת קיימא, 2019}} עם זאת קיימת האטה בקצב עליית תוחלת החיים הממוצעת. בשנים 2000-2010 התוספת לתוחלת החיים בישראל עמדה על כ-שנה אחת בכל 2.5 שנים שחלפו. לעומת זאת בתקופה 2010 ועד 2016 הואט קצב עליית תוחלת החיים, לעליה של חצי שנה בתוחלת החיים ב-5 שנים. {{הערה|שם=dror1}} דבר זה לא מעיד בהכרח על בעיה במערכת הבריאות - ככל שעולה גיל האוכלוסייה קשה יותר להאריך את תוחלת החיים.  

בדומה למדינות מערביות אחרות, תוחלת החיים בישראל היא [[תהליך|במגמת]] עליה, בקרב גברים ונשים כאחד. בין שנת 2000 ל-2016 תוחלת החיים הממוצעת בישראל עלתה ב-4 שנים (בקרב גברים היתה עליה מעט יותר חזקה). {{הערה|שם=dror1|1=[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1CVBMkfstnaPA7JDfJp2y_e6GMCy8n3lMJo9zXPPqF1k/edit#gid=666283215 תוחלת חיים ותוחלת שנים בריאות בישראל], בהתבסס על נתוני ארגון הבריאות העולמי, דרור רשף, העמותה לכלכלה בת קיימא, 2019}} עם זאת קיימת האטה בקצב עליית תוחלת החיים הממוצעת. בשנים 2000-2010 התוספת לתוחלת החיים בישראל עמדה על כ-שנה אחת בכל 2.5 שנים שחלפו. לעומת זאת בתקופה 2010 ועד 2016 הואט קצב עליית תוחלת החיים, לעליה של חצי שנה בתוחלת החיים ב-5 שנים. {{הערה|שם=dror1}} דבר זה לא מעיד בהכרח על בעיה במערכת הבריאות - ככל שעולה גיל האוכלוסייה קשה יותר להאריך את תוחלת החיים.  

בשנת 2018 חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל-80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות (הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה) עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה בפועל.  

בשנת 2018 חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל-80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות (הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה) עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה בפועל.  

;נטל תחלואה ומדד תוחלת שנים בריאות:

;נטל תחלואה ומדד תוחלת שנים בריאות:

תוחלת שנים בריאות בלידה (Healthy life expectancy (HALE) at birth), הוא נתון שהוא חלק מתפיסה של [[נטל תחלואה]] והבחנה בין שנות חיים בריאות לבין שנות חיים עם סבל, כאב, [[נכות]], ומגבלות שונות. תוחלת החיים הבריאות בלידה בישראל נמצאת במגמת עליה עבור שני המינים בישראל. בשנת 2000 תוחלת השנים הבריאות הייתה 69.7, עלתה ל-72.4 בשנת 2010 ול-72.9 שנים בשנת 2016. לאורך כל התקופה הזו, הממוצע הוא של כ-9 שנות החיים האחרונות שבהן הבריאות אינה טובה. {{הערה|שם=dror1}}

תוחלת שנים בריאות בלידה (Healthy life expectancy (HALE) at birth), הוא נתון שהוא חלק מתפיסה של [[נטל תחלואה]] והבחנה בין שנות חיים בריאות לבין שנות חיים עם סבל, כאב, [[נכות]], ומגבלות שונות. תוחלת החיים הבריאות בלידה בישראל נמצאת במגמת עליה עבור שני המינים בישראל. בשנת 2000 תוחלת השנים הבריאות הייתה 69.7, עלתה ל-72.4 בשנת 2010 ול-72.9 שנים בשנת 2016. לאורך כל התקופה הזו, הממוצע הוא של כ-9 שנות החיים האחרונות שבהן הבריאות אינה טובה. {{הערה|שם=dror1}}

בסוף שנת 2018 טענו אנשי מקצוע במשרד הבריאות כי יש עליה בתחלואה בישראל בכל הגילאים, גם בקרב אנשים צעירים.{{הערה|שם=calcalist}} פירוש הדבר שמדדים של [[נטל תחלואה]] עלולים לגדול גם אם אנשים חיים אותו מספר שנים - מספר השנים שהם חיים בריאים ומתפקדים עלול לרדת. השפעת דבר זה היא הגדלה של [[נכות בישראל]] מצד אחד ושנים של סבל וכאב ופגיעה ב[[רווחה חברתית]] עבור הנפגעים ובני משפחותיהם, ופגיעה כלכלית מתרחבת הן במעסיקים שנפגעים מעובדים שנעדרים מעבודה או מתפקדים פחות טוב, והן עליה עתידית בעלויות בריאות. חסרים עוד נתונים ברורים בנושא זה.  

בסוף שנת 2018 טענו אנשי מקצוע במשרד הבריאות כי יש עליה בתחלואה בישראל בכל הגילאים, גם בקרב אנשים צעירים.{{הערה|שם=calcalist}} פירוש הדבר שמדדים של [[נטל תחלואה]] עלולים לגדול גם אם אנשים חיים אותו מספר שנים - מספר השנים שהם חיים בריאים ומתפקדים עלול לרדת. השפעת דבר זה היא הגדלה של [[נכות בישראל]] מצד אחד ושנים של סבל וכאב ופגיעה ב[[רווחה חברתית]] עבור הנפגעים ובני משפחותיהם, ופגיעה כלכלית מתרחבת הן במעסיקים שנפגעים מעובדים שנעדרים מעבודה או מתפקדים פחות טוב, והן עליה עתידית בעלויות בריאות. חסרים עוד נתונים ברורים בנושא זה.  

;תלונות וסקרים על שחיקה:

;תלונות וסקרים על שחיקה:

[[שחיקה]] היא סיכון משמעותי בקרב רופאים בעולם.[https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] היא נובעת מגורמים שונים כמו שעות עבודה ארוכות, מחסור בשינה, תזונה בעייתית (בין היתר על רקע שעות עבודה ארוכות וקשות), [[מתח נפשי]] מצטבר, אירועי טראומה, וכן עבודה אדמיניסטרטיבית. דווקא הגידול במערכות מחשוב בשנים האחרונות עלול להגביר שחיקה. כמו כן הגברת העומס על רופאים צעירים חשוד כמגביר שחיקה. [https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] השחיקה עלולה לגורר טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות, ו[[שחיקת אמפתיה]] כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. שחיקת אמפתיה עלולה לגרור בעיות נוספות כמו אדישות לסבל של חולים,[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html]   [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] ונטייה מוגברת ל[[רפואה מתגוננת]] שבעצמה עלולה לגרור עוד עומס על חלקים אחרים של מערכת הבריאות. כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו [[דיכאון]] או התחלת נטילת [[סמי פנאי|סמים או תרופות]] בניסיון להקלה זמנית בנושא. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/]

[[שחיקה]] היא סיכון משמעותי בקרב רופאים בעולם.[https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] היא נובעת מגורמים שונים כמו שעות עבודה ארוכות, מחסור בשינה, תזונה בעייתית (בין היתר על רקע שעות עבודה ארוכות וקשות), [[מתח נפשי]] מצטבר, אירועי טראומה, וכן עבודה אדמיניסטרטיבית. דווקא הגידול במערכות מחשוב בשנים האחרונות עלול להגביר שחיקה. כמו כן הגברת העומס על רופאים צעירים חשוד כמגביר שחיקה. [https://quality.doctorsonly.co.il/2017/12/133687/] השחיקה עלולה לגורר טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות, ו[[שחיקת אמפתיה]] כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. שחיקת אמפתיה עלולה לגרור בעיות נוספות כמו אדישות לסבל של חולים,[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] ונטייה מוגברת ל[[רפואה מתגוננת]] שבעצמה עלולה לגרור עוד עומס על חלקים אחרים של מערכת הבריאות. כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו [[דיכאון]] או התחלת נטילת [[סמי פנאי|סמים או תרופות]] בניסיון להקלה זמנית בנושא. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/]

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשנת 2017 מצא כי אחיות נמצאות בראש סולם השחיקה בישראל מבין כל המקצועות. 75% מהן מדווחות על תסמיני שחיקה. הרופאים מדווחים על כ-65% שחיקה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051159,00.html]

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשנת 2017 מצא כי אחיות נמצאות בראש סולם השחיקה בישראל מבין כל המקצועות. 75% מהן מדווחות על תסמיני שחיקה. הרופאים מדווחים על כ-65% שחיקה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051159,00.html]

קיימת הרגשה של עלייה חוסר שביעות רצון של מטופלים מאיכותה של מערכת הבריאות. תלונות אלה מופנות הן כלפי מערכת הבריאות הציבורית בישראל (בעיקר בתי חולים וקופות חולים), דבר זה בא אולי לידי ביטוי במעבר של חולים למערכת הרפואית הפרטית, חלק מהתלונות מובאות גם כלפי רופאים ומטפלים ברפואה הפרטית. חסרים נתונים על היבטים אלה - האם הם מתגברים על פני זמן.  

קיימת הרגשה של עלייה חוסר שביעות רצון של מטופלים מאיכותה של מערכת הבריאות. תלונות אלה מופנות הן כלפי מערכת הבריאות הציבורית בישראל (בעיקר בתי חולים וקופות חולים), דבר זה בא אולי לידי ביטוי במעבר של חולים למערכת הרפואית הפרטית, חלק מהתלונות מובאות גם כלפי רופאים ומטפלים ברפואה הפרטית. חסרים נתונים על היבטים אלה - האם הם מתגברים על פני זמן.  

קיימות טענות של מטופלים על חוסר שקיפות, הומור מיותר, זלזול והזנחה קיצוניים, [[רפואה מתגוננת]] מסכנת בריאות ומסכנת חיים מצד רופאים ציבוריים ופרטיים כאחד (בעיקר במקרים שלרופא הפרטי אין אינטרס להמשיך לעבוד עם הלקוח ולכן הוא מרשה לעצמו לטפל בו באופן מהיר וגרוע), [[רופא מנותק|נתק רגשי בלתי הפיך מצד רופאים]] באופן המסכן אותם ועוד. יש גם טענות שחלק מאנשי הצוות הרפואי נוקטים באלימות כלפי חלק או כל המטופלים - בעיקר בצורה של אדישות לסבל, שיח סרקסטי ואיום בתקיפה מצד מאבטחים. יש טענה לפיה ישנה עליה באלימות פיזית של צוותים רפואיים במיוחד כלפי אוכלוסיות מוחלשות (כגון קשישים) בחדרי מיון, מרכזי סיעוד וכדומה, אלימות שככלל גובלת בסדיזם. יש הטוענים כי הדבר מעיד כי קל פסיכופטים-סדיסטים להסתנן למערכת הבריאות בישראל או להתדרדר למחלה זו, ולממש את מחלתם הנפשית בתוכה תוך התעלמות של אנשי צוות שחוקים אחרים או פחד שלהם להתלונן על הנעשה מצד עמיתיהם. רבים דיווחו על אלימות של אנשי צוות רפואי שחוקים או סדיסטיים במוסדות פסיכיאטריים - במידה רבה יוצאי אוכלוסיות עולים חדשים ואנשים מ[[מעגל העוני]].{{מקור}}

קיימות טענות של מטופלים על חוסר שקיפות, הומור מיותר, זלזול והזנחה קיצוניים, [[רפואה מתגוננת]] מסכנת בריאות ומסכנת חיים מצד רופאים ציבוריים ופרטיים כאחד (בעיקר במקרים שלרופא הפרטי אין אינטרס להמשיך לעבוד עם הלקוח ולכן הוא מרשה לעצמו לטפל בו באופן מהיר וגרוע), [[רופא מנותק|נתק רגשי בלתי הפיך מצד רופאים]] באופן המסכן אותם ועוד. יש גם טענות שחלק מאנשי הצוות הרפואי נוקטים באלימות כלפי חלק או כל המטופלים - בעיקר בצורה של אדישות לסבל, שיח סרקסטי ואיום בתקיפה מצד מאבטחים. יש טענה לפיה ישנה עליה באלימות פיזית של צוותים רפואיים במיוחד כלפי אוכלוסיות מוחלשות (כגון קשישים) בחדרי מיון, מרכזי סיעוד וכדומה, אלימות שככלל גובלת בסדיזם. יש הטוענים כי הדבר מעיד כי קל פסיכופטים-סדיסטים להסתנן למערכת הבריאות בישראל או להתדרדר למחלה זו, ולממש את מחלתם הנפשית בתוכה תוך התעלמות של אנשי צוות שחוקים אחרים או פחד שלהם להתלונן על הנעשה מצד עמיתיהם. רבים דיווחו על אלימות של אנשי צוות רפואי שחוקים או סדיסטיים במוסדות פסיכיאטריים - במידה רבה יוצאי אוכלוסיות עולים חדשים ואנשים מ[[מעגל העוני]].{{מקור}}

קיים דיווח מתמשך של רופאים ואנשי צוות רפואי על [[דחק]], [[שחיקה]] ו[[אלימות]] כלפיהם בעיקר בחדרי מיון ומרפאות קופות חולים. דברים אלה באו לידי קיצוניות בצורה של תקיפת אנשי צוות רפואי. בשנת 2017 נרצחה אחות בידי מטופל. [https://www.haaretz.co.il/news/local/1.3922540]

קיים דיווח מתמשך של רופאים ואנשי צוות רפואי על [[דחק]], [[שחיקה]] ו[[אלימות]] כלפיהם בעיקר בחדרי מיון ומרפאות קופות חולים. דברים אלה באו לידי קיצוניות בצורה של תקיפת אנשי צוות רפואי. בשנת 2017 נרצחה אחות בידי מטופל. [https://www.haaretz.co.il/news/local/1.3922540]