30,778
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 156:
שורה 156: − +
←מתכות כבדות
עבור עופרת, ונדיום, ניקל וכספית לא נמדדו חריגות מהתקן בחיפה ב-2012. <ref name="phc2012"/> לעומת זאת '''[[קדמיום]]''' הידוע כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]], נרשמה חריגה מעל ערך היממתי והשנתי ביוני 2012 בקרית בנימין, שבקריית אתא. קדמיום חשוד כ[[משבש פעילות הורמונלית]] דמוי אסטרוגן, ולפיכך עלול לפגוע בפוריות. חשיפה כרונית לרמות נמוכות בסביבה עלולה לגרום להצטברות בכליות ולתחלואה כלייתית, וכן לפגיעה בתפקודי הריאות. ב'''[[ארסן]]''' בוצעה בדיקה שלדברי הקואליציה לבריאות הציבור היתה בעלת רגישות נמוכה מידי, כך שלא ידוע אם היתה חריגה או לא. <ref name="phc2012"/> פליטות של קדמיום לאוויר בשנת 2012 באזור חיפה דווחו על ידי המפעלים [[חוד מתכת]], ו[[בתי הזיקוק לנפט]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx] שני מפעלים אלה הם המקור לפליטת רוב המתכות הכבדות המסרטנות באזור חיפה.
עבור עופרת, ונדיום, ניקל וכספית לא נמדדו חריגות מהתקן בחיפה ב-2012. <ref name="phc2012"/> לעומת זאת '''[[קדמיום]]''' הידוע כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]], נרשמה חריגה מעל ערך היממתי והשנתי ביוני 2012 בקרית בנימין, שבקריית אתא. קדמיום חשוד כ[[משבש פעילות הורמונלית]] דמוי אסטרוגן, ולפיכך עלול לפגוע בפוריות. חשיפה כרונית לרמות נמוכות בסביבה עלולה לגרום להצטברות בכליות ולתחלואה כלייתית, וכן לפגיעה בתפקודי הריאות. ב'''[[ארסן]]''' בוצעה בדיקה שלדברי הקואליציה לבריאות הציבור היתה בעלת רגישות נמוכה מידי, כך שלא ידוע אם היתה חריגה או לא. <ref name="phc2012"/> פליטות של קדמיום לאוויר בשנת 2012 באזור חיפה דווחו על ידי המפעלים [[חוד מתכת]], ו[[בתי הזיקוק לנפט]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx] שני מפעלים אלה הם המקור לפליטת רוב המתכות הכבדות המסרטנות באזור חיפה.
בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי (כולל ספיחת מתכות כבדות) של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין (בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות [[ארסן]] בין 0–14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים
בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי (כולל ספיחת מתכות כבדות) של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM<sub>2.5</sub> במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין (בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות [[ארסן]] בין 0–14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים
שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק (התקן השנתי), אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באשדוד ובכפר מסריק.
שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק (התקן השנתי), אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באשדוד ובכפר מסריק.
<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012]</ref>
<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012]</ref>