שינויים

===סיוע כספי ישיר===

===סיוע כספי ישיר===

* '''מתן תרומות לפוליטיקאים למימון הוצאות פריימריז ולמימון מפלגות'''. בבחירות 2006 נמצא שיש אנשים עסקים שמעדיפים לתרום למתמודדים במפלגות שונות. איש העסקים [[שלמה אליהו]] לדוגמה תרם 40 אלף שקל לח"כ [[סילבן שלום]] מהליכוד, ותרם גם 35 אלף שקל לשר [[בנימין בן-אליעזר]] מהעבודה. [[יוסף חכמי]] תרם ל[[אהוד ברק]], שהתמודד ביוני 2007 בעבודה, 40 אלף שקל. בבחירות על ראשות הליכוד שנערכו באוגוסט 2007 תרם חכמי ל[[בנימין נתניהו]] 39,900 שקל.[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]  

* '''מתן תרומות לפוליטיקאים למימון הוצאות פריימריז ולמימון מפלגות'''. בבחירות 2006 נמצא שיש אנשים עסקים שמעדיפים לתרום למתמודדים במפלגות שונות. איש העסקים [[שלמה אליהו]] לדוגמה תרם 40 אלף שקל לח"כ [[סילבן שלום]] מהליכוד, ותרם גם 35 אלף שקל לשר [[בנימין בן-אליעזר]] מהעבודה. [[יוסף חכמי]] תרם ל[[אהוד ברק]], שהתמודד ביוני 2007 בעבודה, 40 אלף שקל. בבחירות על ראשות הליכוד שנערכו באוגוסט 2007 תרם חכמי ל[[בנימין נתניהו]] 39,900 שקל.[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]  

* '''תרומות לעמותות'''. חוק מימון מפלגות מגביל את התרומות לפריימריז ולמפלגות. בניסיון לעקוף את החוק מבוצעות תרומות לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק. לצורך מימון מסע הבחירות האישי שלו לראשות הממשלה, השתמש מטה ברק במספר עמותות לצורך גיוס תרומות בהיקף של מיליוני שקלים. מקצת מן העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצורכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7]

* '''תרומות לעמותות'''. חוק מימון מפלגות מגביל את התרומות לפריימריז ולמפלגות. בניסיון לעקוף את החוק מבוצעות תרומות לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק. לצורך מימון מסע הבחירות האישי שלו לראשות הממשלה, השתמש מטה ברק במספר עמותות לצורך גיוס תרומות בהיקף של מיליוני שקלים. מקצת מן העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצורכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7]

* '''סיוע בגיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל''' - על ידי "המלצות" לעמיתים, על ידי ארגון של כנסי תומכים ומתרימים בחו"ל, הרצאות בתמורה לשכר גבוה מאוד לפוליטיקאי המרצה, וארוחות התרמה בחו"ל.  

* '''סיוע בגיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל''' - על ידי "המלצות" לעמיתים, על ידי ארגון של כנסי תומכים ומתרימים בחו"ל, הרצאות בתמורה לשכר גבוה מאוד לפוליטיקאי המרצה, וארוחות התרמה בחו"ל.  

* '''העסקת פוליטיקאים ופקידים בכירים לשעבר בתפקידים בכירים''' - הדבר כולל העסקת פוליטיקאים לשעבר לתפקידי ניהול, ייעוץ או כדירקטורים בחברות בבעלות בעלי ההון. דוגמה לכך היא כהונת בייגה שוחט, מי שהיה שר האוצר ב[[החברה לישראל|חברה לישראל]]. דבר זה מהווה תמריץ עבור הפוליטיקאים לנקוט בגישה אוהדת כלפי בעלי ההון. אם ינקטו גישה אוהדת לחברות, יוכלו לאחר תום הקריירה הפוליטית להתברג למשרות שיבטיחו להם עתיד כלכלי מפתה.  

* '''העסקת פוליטיקאים ופקידים בכירים לשעבר בתפקידים בכירים''' - הדבר כולל העסקת פוליטיקאים לשעבר לתפקידי ניהול, ייעוץ או כדירקטורים בחברות בבעלות בעלי ההון. דוגמה לכך היא כהונת בייגה שוחט, מי שהיה שר האוצר ב[[החברה לישראל|חברה לישראל]]. דבר זה מהווה תמריץ עבור הפוליטיקאים לנקוט בגישה אוהדת כלפי בעלי ההון. אם ינקטו גישה אוהדת לחברות, יוכלו לאחר תום הקריירה הפוליטית להתברג למשרות שיבטיחו להם עתיד כלכלי מפתה.  

* '''העסקתם של רגולטורים לשעבר''', כדי שיעזרו בהתמודדות מול הרגולטורים הנוכחיים ולתפקידי מפתח בחברות. בדומה לגיוס פוליטיקאים הדבר מהווה איתות לרגולטורים המכהנים שאם יתנהגו בצורה נכונה -יקבלו גם הם ג'ובים מכניסים לאחר הפרישה. בצורה דומה מתבצע גיוס של פקידים בכירים. דוגמאות בולטות כללות את החשב הכללי באוצר [[ניר גלעד]] שגויס להיות מנכ"ל [[החברה לישראל]] לאחר [[עסקת השקשוקה]] בצים, מספר גדול של מפקחים על הבנקים ובכירים באוצר שעברו למשרות בכירות ב[[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות בישראל]] ומספר גדול של בכירים באוצר וב[[רגולציה]] - בתחום של [[הגבלים עסקיים]] שעברו ל[[גז טבעי בישראל|ענף הגז הטבעי בישראל]] ובמיוחד לחברת [[קבוצת דלק|דלק]] בשליטת [[יצחק תשובה]].  

* '''העסקתם של רגולטורים לשעבר''', כדי שיעזרו בהתמודדות מול הרגולטורים הנוכחיים ולתפקידי מפתח בחברות. בדומה לגיוס פוליטיקאים הדבר מהווה איתות לרגולטורים המכהנים שאם יתנהגו בצורה נכונה -יקבלו גם הם ג'ובים מכניסים לאחר הפרישה. בצורה דומה מתבצע גיוס של פקידים בכירים. דוגמאות בולטות כללות את החשב הכללי באוצר [[ניר גלעד]] שגויס להיות מנכ"ל [[החברה לישראל]] לאחר [[עסקת השקשוקה]] בצים, מספר גדול של מפקחים על הבנקים ובכירים באוצר שעברו למשרות בכירות ב[[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות בישראל]] ומספר גדול של בכירים באוצר וב[[רגולציה]] - בתחום של [[הגבלים עסקיים]] שעברו ל[[גז טבעי בישראל|ענף הגז הטבעי בישראל]] ובמיוחד לחברת [[קבוצת דלק|דלק]] בשליטת [[יצחק תשובה]].  

* '''העסקה של בני משפחה ומקורבים של פוליטיקאים במשרות בכירות בארגונים עסקיים שונים'''. העסקה יכולה להיות בחברה ציבורית של בעלי ההון, או בחברה שמספקת שירותים לבעלי ההון. לדוגמה התמחות של בני משפחה של פוליטיקאים בחברות יוקרתיות של עורכי דין שמספקות שירותים לחברות הגדולות במשק, או כהונה של בני משפחה בדירקטוריונים של החברות.

* '''העסקה של בני משפחה ומקורבים של פוליטיקאים במשרות בכירות בארגונים עסקיים שונים'''. העסקה יכולה להיות בחברה ציבורית של בעלי ההון, או בחברה שמספקת שירותים לבעלי ההון. לדוגמה התמחות של בני משפחה של פוליטיקאים בחברות יוקרתיות של עורכי דין שמספקות שירותים לחברות הגדולות במשק, או כהונה של בני משפחה בדירקטוריונים של החברות.  

* '''העסקת בנקאים לשעבר''' שוב, הדבר רומז ליתר הבנקאים כי אם יהיו נחמדים לאילי ההון - גם הם יקבלו אצלם ג'ובים לאחר שיפרשו.  

* '''העסקת בנקאים לשעבר''' שוב, הדבר רומז ליתר הבנקאים כי אם יהיו נחמדים לאילי ההון - גם הם יקבלו אצלם ג'ובים לאחר שיפרשו.  

* '''שכירת בכירים לשעבר בשירות הציבורי''' בעיקר מקרב המגזר הביטחוני (כמו הרמטכ"ל דן חלוץ, מפקד חיל האוויר עזר ויצמן או הרמטכ"ל משה וחצי) בין היתר משום שאלה בעלי קשרים בתוך המנגנון הציבורי ובקרב פוליטיקאים.

* '''שכירת בכירים לשעבר בשירות הציבורי''' בעיקר מקרב המגזר הביטחוני (כמו הרמטכ"ל דן חלוץ, מפקד חיל האוויר עזר ויצמן או הרמטכ"ל משה וחצי) בין היתר משום שאלה בעלי קשרים בתוך המנגנון הציבורי ובקרב פוליטיקאים.

==הון-שלטון-עיתון==

==הון-שלטון-עיתון==

{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון-עיתון}}

{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון-עיתון}}

קיימים גם [[קשרי הון-שלטון-עיתון|קשרי הון-שלטון-עיתון]]. בקשרים אלה עיתונים גופי תקשורת ועיתונאים נמצאים בקשרים עם בעלי הון ותאגידים גדולים או עם פוליטיקאים ודבר זה גורם לסיקור מוטה. אפיקי ההשפעה הם רבים - עיתונים וגופי תקשורת שייכים לבעלי הון גדולים במשק, ואלו מכתיבים לעיתון את קו המערכת. בנוסף גם מפרסמים גדולים, ומשפחות הון שקשורות לבעל העיתון משפיעים על העיתון. העיתון או ערוץ הטלוויזיה ימנע מלתקוף פוליטיקאים שנמצאים בקשרים עם בעלי העיתון ובכל מקרה לא יחשוף קשרים בין עיתונות או בעלי הון לבין פוליטיקאים. היבט אחר הוא "קבירה" של תחקירים על פוליטיקאים על ידי שתדלנים של הפוליטיקאים, אם על ידי איום על העיתון ואם על ידי קשרים עם בעלי הון שיש להם השפעה על העיתון. מהצד השני, תחקירים כאלה מהווים לחץ על פוליטיקאים שיפעלו לפי האינטרס של בעל השליטה בעיתון או בעלי הון גדולים שהוא חפץ ביקרם.

קיימים גם [[קשרי הון-שלטון-עיתון|קשרי הון-שלטון-עיתון]]. בקשרים אלה עיתונים גופי תקשורת ועיתונאים נמצאים בקשרים עם בעלי הון ותאגידים גדולים או עם פוליטיקאים ודבר זה גורם לסיקור מוטה. אפיקי ההשפעה הם רבים - עיתונים וגופי תקשורת שייכים לבעלי הון גדולים במשק, ואלו מכתיבים לעיתון את קו המערכת. בנוסף גם מפרסמים גדולים, ומשפחות הון שקשורות לבעל העיתון משפיעים על העיתון. העיתון או ערוץ הטלוויזיה ימנע מלתקוף פוליטיקאים שנמצאים בקשרים עם בעלי העיתון ובכל מקרה לא יחשוף קשרים בין עיתונות או בעלי הון לבין פוליטיקאים. היבט אחר הוא "קבירה" של תחקירים על פוליטיקאים על ידי שתדלנים של הפוליטיקאים, אם על ידי איום על העיתון ואם על ידי קשרים עם בעלי הון שיש להם השפעה על העיתון. מהצד השני, תחקירים כאלה מהווים לחץ על פוליטיקאים שיפעלו לפי האינטרס של בעל השליטה בעיתון או בעלי הון גדולים שהוא חפץ ביקרם.  

בשנים האחרונות קיים משבר כלכלי בשוק התקשורת (כולל ב[[שוק התקשורת בישראל]]) עקב אובדן הכנסות לטובת האינטרנט בגלל נדידת פרסום, ומודעות לאתרי אינטרנט, מנועי חיפוש ורשתות חברתיות ובגלל קושי להחזיק מנויים קבועים. דבר זה גורר מצב שבו ערוצי טלוויזיה הופכים יותר ויותר תלויים בסיוע ממשלתי ודבר זה גורר השפעה חזקה יותר של הממשלה על התקשורת ומניעת סיקור הוגן וחופשי. בעיתונות הכתובה ובאתרי אינטרנט מצב זה עלול לגרור סיקור מוטה גם של עסקים בגלל השפעה חזקה של מפרסמים או של בעל העיתון.  

בשנים האחרונות קיים משבר כלכלי בשוק התקשורת (כולל ב[[שוק התקשורת בישראל]]) עקב אובדן הכנסות לטובת האינטרנט בגלל נדידת פרסום, ומודעות לאתרי אינטרנט, מנועי חיפוש ורשתות חברתיות ובגלל קושי להחזיק מנויים קבועים. דבר זה גורר מצב שבו ערוצי טלוויזיה הופכים יותר ויותר תלויים בסיוע ממשלתי ודבר זה גורר השפעה חזקה יותר של הממשלה על התקשורת ומניעת סיקור הוגן וחופשי. בעיתונות הכתובה ובאתרי אינטרנט מצב זה עלול לגרור סיקור מוטה גם של עסקים בגלל השפעה חזקה של מפרסמים או של בעל העיתון.  

השפעות ההון על המדיניות ועל פוליטיקאים דרך התקשורת כוללת את הדרכים הבאות:

השפעות ההון על המדיניות ועל פוליטיקאים דרך התקשורת כוללת את הדרכים הבאות:

* '''שימוש בתקציבי פרסום''' - בעלי החברות יכולים להשתמש בתקציבי פרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים" (שעליהם אסור למתוח ביקורת).

* '''שימוש בתקציבי פרסום''' - בעלי החברות יכולים להשתמש בתקציבי פרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים" (שעליהם אסור למתוח ביקורת).  

* '''קיום כנסים משותפים''' - דרך נוחה להעביר כסף לעיתון הוא קיום של כנס משותף עם חברות עסקיות. החברות יכולות לתרום את רוב הכסף לקיום הכנס, העיתון מקבל פרסום ויכול לקבל את ההכנסות מהכנס שנובעות מגביית כסף מבאי הכסף וכן מחברות קטנות שרוצות להשתתף בו גם.  

* '''קיום כנסים משותפים''' - דרך נוחה להעביר כסף לעיתון הוא קיום של כנס משותף עם חברות עסקיות. החברות יכולות לתרום את רוב הכסף לקיום הכנס, העיתון מקבל פרסום ויכול לקבל את ההכנסות מהכנס שנובעות מגביית כסף מבאי הכסף וכן מחברות קטנות שרוצות להשתתף בו גם.  

* '''רכישת אחזקות בכלי תקשורת''' או שליטה ישירה בחברות תקשורת.  

* '''רכישת אחזקות בכלי תקשורת''' או שליטה ישירה בחברות תקשורת.  

* '''קיום קשרים עסקיים ופיננסים עם בעלי השליטה של העיתון''' - לדוגמה הענקת הלוואות מצד בנקים, שיתופי פעולה בין חברות, קיום כנסים משותפים עם העיתון, מינוי [[דירקטורים צולבים]] (מועסקים או מקורבים של בעל הון אחד שמשמשים כדירקטורים או יועצים עבור בעל הון אחר) ועוד.  

* '''קיום קשרים עסקיים ופיננסים עם בעלי השליטה של העיתון''' - לדוגמה הענקת הלוואות מצד בנקים, שיתופי פעולה בין חברות, קיום כנסים משותפים עם העיתון, מינוי [[דירקטורים צולבים]] (מועסקים או מקורבים של בעל הון אחד שמשמשים כדירקטורים או יועצים עבור בעל הון אחר) ועוד.  

* '''הפעלת לחצים על פוליטיקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת''' לשם מינוי אנשים שנוחים לבעלי ההון.

* '''הפעלת לחצים על פוליטיקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת''' לשם מינוי אנשים שנוחים לבעלי ההון.  

* '''הכנסת תכנים לעיתונות''' - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומוניקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, הכנת ידיעות לכתבים חוסכת להם עבודה. קיום של בלעדיות לכתבים פירושה יותר סקופים וחשיפה לעיתון.  

* '''הכנסת תכנים לעיתונות''' - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומוניקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, הכנת ידיעות לכתבים חוסכת להם עבודה. קיום של בלעדיות לכתבים פירושה יותר סקופים וחשיפה לעיתון.  

* '''שיטת הדלת המסתובבת בעיתונות ''' חלק מהכתבים הצעירים או העיתונאים הוותיקים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעבוד כדוברים בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.  

* '''שיטת הדלת המסתובבת בעיתונות ''' חלק מהכתבים הצעירים או העיתונאים הוותיקים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעבוד כדוברים בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.  

הימין הכלכלי מתחלק למספר זרמים ביחס שלו להון-שלטון.  

הימין הכלכלי מתחלק למספר זרמים ביחס שלו להון-שלטון.  

* יש הטוענים כי כלל אין בעיה עם קשרי הון-שלטון - כי מה שטוב לחברות הגדולות הוא בדרך כלל [[רווחה חברתית|טוב גם לכלל החברה]]. רונלד רייגן טען לדוגמה "מה שטוב לג'נרל אלקטריק טוב לארצות הברית". עמדה כזו מנוגדת אפילו ל[[תאוריה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]] השמרנית, שמצביעה על מסר [[כשלי שוק]] שמתקיימים לעיתים קרובות כך שאין [[יעילות פארטו]].  

* יש הטוענים כי כלל אין בעיה עם קשרי הון-שלטון - כי מה שטוב לחברות הגדולות הוא בדרך כלל [[רווחה חברתית|טוב גם לכלל החברה]]. רונלד רייגן טען לדוגמה "מה שטוב לג'נרל אלקטריק טוב לארצות הברית". עמדה כזו מנוגדת אפילו ל[[תאוריה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]] השמרנית, שמצביעה על מסר [[כשלי שוק]] שמתקיימים לעיתים קרובות כך שאין [[יעילות פארטו]].  

* עמדה דומה לכך היא שב[[קפיטליזם]] או [[שוק חופשי]] [[כסף]] מהווה מעין המשך של [[חופש הביטוי]]. אנשים בוחרים בבחירות ויש להם חופש פוליטי לבחור בדעות ובאנשים שונים. בשוק חופשי אנשים מצביעים באמצעות הכסף - בין אם הם בוחרים בין מוצרים שונים ובין אם הם תומכים במועמדים פוליטיים שונים. עמדה זו סובלת מארבע בעיות מרכזיות - האחת היא שבדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה ואילו בשוק ההשפעה מתקבלת לפי כמות הכסף - לאדם אחד יש מיליארד שקל ולאדם אחר יש אלף שקל - ולכן ההשפעה היא פי מיליון. הבעיה השנייה של טיעון זה היא שבדרך כלל אנשים עשירים שולטים על כסף של אחרים דרך [[חברות פירמידה]] או דרך [[מינוף פיננסי]] וכך השפעתם גבוהה אפילו יותר. בעיה שלישית היא שהשפעה זו יכולה להיות לא לינארית - הפוליטיקאי נפגש עם כמות מסויימת של אנשים ביום ואם יש מפסיק תומכים של קבוצה של עשירים הפוליטיקאי מוקף רוב הזמן באנשים אלה וכמות הזמן שהוא נפגש או מקבל דעות אחרות היא נמוכה בהרבה. אנשים עניים רבים לא בהכרח מודעים לאינטרס הפוליטי שלהם - לדוגמה במניעת [[שיווק סיגריות לילדים]] או מניעת [[נזקי סוכר]] (בעיית מחסור ב[[מידע משותף]]). בעיה אחרונה של טיעון זה היא שחלק גדול מהעושר של העשירים נובע כבר מניצול של קשרי הון-שלטון שמאפשר להם לנצל לרעה ולפגוע בציבורים אחרים. לדוגמה [[חברות סיגריות]] מנצלות את הכסף שלהן כדי להשפיע על פוליטיקאים, כדי שיוכלו להמשיך [[שיווק סיגריות לילדים ולנוער|לשווק סיגריות לילדים ונוער]], לבלבל את הציבור לגבי נזקים של נרגילות, וכך להמשיך את הדור הבא של [[מכורים לסיגריות]] שימשיך להזרים להם כסף.  

* עמדה דומה לכך היא שב[[קפיטליזם]] או [[שוק חופשי]] [[כסף]] מהווה מעין המשך של [[חופש הביטוי]]. אנשים בוחרים בבחירות ויש להם חופש פוליטי לבחור בדעות ובאנשים שונים. בשוק חופשי אנשים מצביעים באמצעות הכסף - בין אם הם בוחרים בין מוצרים שונים ובין אם הם תומכים במועמדים פוליטיים שונים. עמדה זו סובלת מארבע בעיות מרכזיות - האחת היא שבדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה ואילו בשוק ההשפעה מתקבלת לפי כמות הכסף - לאדם אחד יש מיליארד שקל ולאדם אחר יש אלף שקל - ולכן ההשפעה היא פי מיליון. הבעיה השנייה של טיעון זה היא שבדרך כלל אנשים עשירים שולטים על כסף של אחרים דרך [[חברות פירמידה]] או דרך [[מינוף פיננסי]] וכך השפעתם גבוהה אפילו יותר. בעיה שלישית היא שהשפעה זו יכולה להיות לא לינארית - הפוליטיקאי נפגש עם כמות מסויימת של אנשים ביום ואם יש מפסיק תומכים של קבוצה של עשירים הפוליטיקאי מוקף רוב הזמן באנשים אלה וכמות הזמן שהוא נפגש או מקבל דעות אחרות היא נמוכה בהרבה. אנשים עניים רבים לא בהכרח מודעים לאינטרס הפוליטי שלהם - לדוגמה במניעת [[שיווק סיגריות לילדים]] או מניעת [[נזקי סוכר]] (בעיית מחסור ב[[מידע משותף]]). בעיה אחרונה של טיעון זה היא שחלק גדול מהעושר של העשירים נובע כבר מניצול של קשרי הון-שלטון שמאפשר להם לנצל לרעה ולפגוע בציבורים אחרים. לדוגמה [[חברות סיגריות]] מנצלות את הכסף שלהן כדי להשפיע על פוליטיקאים, כדי שיוכלו להמשיך [[שיווק סיגריות לילדים ולנוער|לשווק סיגריות לילדים ונוער]], לבלבל את הציבור לגבי נזקים של נרגילות, וכך להמשיך את הדור הבא של [[מכורים לסיגריות]] שימשיך להזרים להם כסף.  

* עמדה שלישית היא שהתרופה לבעיות של הון-שלטון היא דרך "הקטנת הממשלה" - אם הממשלה היא קטנה פירוש הדבר שיש לה תקציב קטן ולכן היא פחות יכולה לבזבז כספי ציבור ופחות יכולה לעוות את השוק. הקושי של טיעון זה הוא שהממשלה משפיע על זכויות קניין ועל התנהלות השוק דרך אפיקים רבים אחרים שאינם קשורים לתקציב - לדוגמה חובת סימון ערים תזונתיים על המזון או איסור מכירת סיגריות לקטינים. יש ליברטרים הטוענים כי גם את החקיקה והרגולציה יש לבטל ככל האפשר וכי [[שוק חופשי]] ללא רגולציה יהיה מנגנון אידאלי. דבר זה מתנגש עם התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית ועם [[חקר הכלכלה|זרמים אחרים בכלכלה]] המצביעים על דרכים רבות שבהן חברות יכולות להפעיל אלימות או לפגוע בציבור גם ללא סיוע מצד ממשלות - לדוגמה מכירת מוצרים ממכרים ומזיקים (כמו אופיום, סיגריות), שכירת צבאות או שכירי חרב (תאגידים ששכרו צבאות, מאפיה, שכירת שכירי חרב במערב הפרוע ועוד), שיחוד של שופטים ובאופן כללי חוסר יכולת של המערכת המשפטית להתמודד לבדה עם הכוח של חברות גדולות.

* עמדה שלישית היא שהתרופה לבעיות של הון-שלטון היא דרך "הקטנת הממשלה" - אם הממשלה היא קטנה פירוש הדבר שיש לה תקציב קטן ולכן היא פחות יכולה לבזבז כספי ציבור ופחות יכולה לעוות את השוק. הקושי של טיעון זה הוא שהממשלה משפיע על זכויות קניין ועל התנהלות השוק דרך אפיקים רבים אחרים שאינם קשורים לתקציב - לדוגמה חובת סימון ערים תזונתיים על המזון או איסור מכירת סיגריות לקטינים. יש ליברטרים הטוענים כי גם את החקיקה והרגולציה יש לבטל ככל האפשר וכי [[שוק חופשי]] ללא רגולציה יהיה מנגנון אידאלי. דבר זה מתנגש עם התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית ועם [[חקר הכלכלה|זרמים אחרים בכלכלה]] המצביעים על דרכים רבות שבהן חברות יכולות להפעיל אלימות או לפגוע בציבור גם ללא סיוע מצד ממשלות - לדוגמה מכירת מוצרים ממכרים ומזיקים (כמו אופיום, סיגריות), שכירת צבאות או שכירי חרב (תאגידים ששכרו צבאות, מאפיה, שכירת שכירי חרב במערב הפרוע ועוד), שיחוד של שופטים ובאופן כללי חוסר יכולת של המערכת המשפטית להתמודד לבדה עם הכוח של חברות גדולות.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968 הציבור לא צריך לדעת למה הדחתי את דנקנר] סטנלי פישר, TheMarker, 11.6.2009

* [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968 הציבור לא צריך לדעת למה הדחתי את דנקנר] סטנלי פישר, TheMarker, 11.6.2009

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091228_1138094 מחקר: הדמוקרטיה בסכנה - המשפחות החזקות משתלטות על המשק;] מחקר של פרופ' אסף חמדני, הילה רז, TheMarker, 28.12.2009

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091228_1138094 מחקר: הדמוקרטיה בסכנה - המשפחות החזקות משתלטות על המשק;] מחקר של פרופ' אסף חמדני, הילה רז, TheMarker, 28.12.2009

* [http://www.facebook.com/group.php?gid=337284594338 דם, יזע, דמעות - ומעט מאוד סיכונים] גיא רולניק על המיתוס לפיו מתעשרים באמצעות לקיחת סיכונים, 11.3.2010

* [http://www.facebook.com/group.php?gid=337284594338 דם, יזע, דמעות - ומעט מאוד סיכונים] גיא רולניק על המיתוס לפיו מתעשרים באמצעות לקיחת סיכונים, 11.3.2010  

* [http://www.amalnet.k12.il/sites/radio/sargel_right.asp?url=articles/rad21-10.asp מי שולט בישראל] מאמר של דר' [[חוה עציוני הלוי]] הסוקר את התפתחות האליטות בישראל בפרספקטיבה היסטורית מקום המדינה ועד היום ואת קשרי האליטות.

* [http://www.amalnet.k12.il/sites/radio/sargel_right.asp?url=articles/rad21-10.asp מי שולט בישראל] מאמר של דר' [[חוה עציוני הלוי]] הסוקר את התפתחות האליטות בישראל בפרספקטיבה היסטורית מקום המדינה ועד היום ואת קשרי האליטות.

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100422_1164411 מפלגת ההון-שלטון והז'יטון היא המפלגה השלטת בישראל] גיא רולניק, 22.4.2010 דה מרקר

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100422_1164411 מפלגת ההון-שלטון והז'יטון היא המפלגה השלטת בישראל] גיא רולניק, 22.4.2010 דה מרקר