שינויים

פתרונות למשבר האקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־19:29, 15 באפריל 2021

הוסרו 18 בתים , 19:29, 15 באפריל 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 10: שורה 10:

{{ציטוט|תוכן=לשינוי האקלים יש מאפיינים של בעיה הדורשת פעולה קולקטיבית בקנה מידה עולמי, שכן רוב גזי החממה מצטברים לאורך זמן ומתערבבים באופן גלובלי, והפליטות של כל גורם (למשל, אדם, קהילה, חברה, ארץ) משפיעות על גורמים אחרים. הפחת פליטות יעילה לא תושג אם גורמים בודדים יקדמו את האינטרסים שלהם באופן עצמאי. תגובות שיתופיות, לרבות שיתוף פעולה בינלאומי, נדרשות אפוא להפחית באופן יעיל את פליטת גזי החממה ולטפל בנושאי שינוי אקלים אחרים. יעילות ההסתגלות יכולה להשתפר באמצעות פעולות משלימות בכל הרמות, כולל שיתוף פעולה בינלאומי. הראיות מצביעות על כך שתוצאות שנראות שוויוניות יכולות להוביל לשיתוף פעולה יעיל יותר.|מקור=[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], דוח AR5, Synthesis Report, עמוד 17}}

−

שינויי האקלים מסכנים את כל האנושות, יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. למרות זאת ייתכנו ניגודי אינטרסים בתחום- לדוגמה מול [[חברות נפט]]. סיבות לכך כוללות בורות סביבתית והדחקה רגשית. בעיה חמורה יותר נוגעת למחויבות של חברות לפעול למען מקסום רווחים במיוחד לטווח הקצר בגלל מבנה תאגידי, מבנה שוק המניות והיבטים של [[ריבית]] – כך שאם מנכ"ל של חברת נפט יפעל לצמצם פעילות כדי להפחית פליטות פחמן. הדירקטוריון יפטר אותו. ואם דבר זה לא יקרה משקיעים ימכרו את מניות החברה. היא תשפוט את הרגל, וחברות אחרות יקנו את בארות הנפט וימשיכו לשאוב נפט.

+

שינויי האקלים מסכנים את כל האנושות, יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. למרות זאת ייתכנו ניגודי אינטרסים בתחום- לדוגמה מול [[חברות נפט]]. סיבות לכך כוללות בורות סביבתית והדחקה רגשית. בעיה חמורה יותר נוגעת למחויבות של חברות לפעול למען מקסום רווחים במיוחד לטווח הקצר בגלל מבנה תאגידי, מבנה שוק המניות והיבטים של [[ריבית]] – כך שאם מנכ"ל של חברת נפט יפעל לצמצם פעילות כדי להפחית פליטות פחמן. הדירקטוריון יפטר אותו. ואם דבר זה לא יקרה משקיעים ימכרו את מניות החברה. היא תשפוט את הרגל, וחברות אחרות יקנו את בארות הנפט וימשיכו לשאוב נפט.

−

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פירוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] (P מהמילה Population) בגודל הצריכה לנפש (A מהמילה Affluence) כפול T שמייצג [[טכנולוגיה]] (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד בצמצום צריכה ו[[פשטות מרצון]], וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[שינוי טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]]. כלל הפתרונות האלה יכולים להוביל להפחתת הנזק או ל[[כלכלת מצב יציב]].

+

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פירוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] (P מהמילה Population) בגודל הצריכה לנפש (A מהמילה Affluence) כפול T שמייצג [[טכנולוגיה]] (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד בצמצום צריכה ו[[פשטות מרצון]], וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[שינוי טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]]. כלל הפתרונות האלה יכולים להוביל להפחתת הנזק או ל[[כלכלת מצב יציב]].

* '''[[ייצוב אוכלוסין]]''' יש רבים שטוענים שיש צורך בייצוב אוכלוסין כדי לפתור את משבר האקלים - גם מ[[סביבתנות|מהתנועה הסביבתית]] וגם מ[[קפיטליזם|בעלי החברות הגדולות]]. [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית העולם גדלה]], נכון ל-2018 היא הגיע ל-7.5 מיליארד בני אדם, כאשר ב-1800 היא הייתה מיליארד בני אדם בלבד. יש לציין עם זאת, כי הגבלת הילודה בכח יכול להביא לתוצאות גרועות כפי שהראתה לדוגמה מגפת הזיקה, אשר כתוצאה ממנה נשים לא יכלו להיכנס להריון. מצד שני יש סבירות גבוהה שהפחתת תמותת ילדים באמצעות חלוקת מזון צודקת יותר לדוגמה יכולה לגרום לצמצום בילודה. בדרך כלל כאשר אחוז גבוהה מהילדים שורד יש פחות ילודה. לפרטים נוספים ראה: [[ייצוב אוכלוסין]], [[התפוצצות אוכלוסין]].

שורה 19: שורה 19:

Carbon capture and storage (CCS) electricity revealed to be high environmental impact] 24.04.2014 Circular Ecology News}}. לפי הנתונים האחרונים בקרת קרינת השמש לא סביר שתפחית בהרבה את השפעת שינויי האקלים על החקלאות בגלל שחסימת קרני השמש תפחית את הפוטוסינתזה{{הערה|Fiona Harvey [https://www.theguardian.com/environment/2018/aug/08/reflecting-suns-rays-would-cause-crops-to-fail-scientists-warn Reflecting sun's rays would cause crops to fail, scientists warn]08 לאוגוסט 2018, The Guardian}}. יש לציין, שלמרות שהמחקר לא התעסק בזה כנראה שחסימה כזאת תשפיע על הפוטוסינתזה של כל הצמחים, כולל צמחיית בר, כמו יערות או פיטופלנקטון. התברר גם שהפקת אנרגיה מביומסה גם היא יכולה להזיק יותר מלהועיל{{הערה|University of Exeter [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/08/180807131802.htm Forests crucial for limiting climate change to 1.5 degrees] 07 באוגוסט 2018, Science Daily}}. לפרטים נוספים ראה: [[הנדסת אקלים]], [[הנדסה גנטית]], [[דה-קפלינג]], [[אופטימיזם טכנולוגי]].

−

* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה או [[פשטות מרצון]]. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה הייתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה, עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]] הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].

+

* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה או [[פשטות מרצון]]. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה הייתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה, עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]] הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים עד 2015 היה [[פרוטוקול קיוטו]]. הפרוטוקול הוא תיקון ל[[אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים]] (UNFCCC). [[מדינה|מדינות]] אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של [[פחמן דו חמצני]] ושל חמישה [[גז חממה|גזי חממה]] אחרים, או לעסוק ב[[מסחר פליטות]] אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו. ב-2015 נחתם [[הסכם פריז]] הסכם כלל עולמי רחב ומקיף יותר מאמנת קיוטו. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות ואם אפשר ל-1.5 מעלות. נכון ל-30 באפריל 2018 על ההסכם חתמו 176 מדינות האחראיות על כ-88% מסך פליטות גזי החממה בעולם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}{{הערה|United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}.

שורה 48: שורה 48:

Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 באוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 באוגוסט 2018, Futurism}}.

−

ב-2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב-3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב-3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחייבויותיהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. עם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 בדצמבר 2018, Ecowatch}}.

+

ב-2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב-3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב-3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחייבויותיהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. עם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 בדצמבר 2018, Ecowatch}}.

=== פעילות ארגון האומות המאוחדות ===

מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדינות שחתמו ב-1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב-2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה:

שורה 64: שורה 64:

* ישראל זכתה להכרה בזכות הצעדים שהיא עושה בנושא מאבק בשינויי האקלים, ובראשם החלטת משרדי האנרגיה והגנת הסביבה להפחית את השימוש בפחם עד להפסקה מוחלטת בשנת 2030. במסגרת הוועידה הוחלט על צירוף ישראל ליוזמת PPCA – קואליציה עולמית לצמצום השימוש בפחם – שבה חברות מדינות מובילות בנושא, כמו צרפת, דנמרק ובריטניה{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.6747785 כ-200 מדינות הסכימו על כללים לקידום יישום הסכם פריז למניעת שינויי האקלים] 16 בדצמבר 2018, הארץ}}.

−

בשנת 2019 מחלקה באו"ם הנקראת "רגע השינוי" אשר עוסקת בפרויקטים מקומיים למאבק בשינויי האקלים סיכמה את הפעילות בשנת 2018. בין היתר היא העניקה פרסים לפרויקטים מצטיינים. סך הכל 569 פרויקטים נרשמו כמועמדים, 15 מהם זכו בפרס. הדבר מראה את כמות הפעילות בנושא{{הערה|https://unfccc.int/news/new-online-report-visualising-global-climate-action [New Online Report: Visualising Global Climate Action ]31 ליולי 2019, UNFCCC}}{{הערה|Momentum from Change [http://www.mfc2018.net/activities Lighthouse Activities]}}.

+

בשנת 2019 מחלקה באו"ם הנקראת "רגע השינוי" אשר עוסקת בפרויקטים מקומיים למאבק בשינויי האקלים סיכמה את הפעילות בשנת 2018. בין היתר היא העניקה פרסים לפרויקטים מצטיינים. סך הכל 569 פרויקטים נרשמו כמועמדים, 15 מהם זכו בפרס. הדבר מראה את כמות הפעילות בנושא{{הערה|https://unfccc.int/news/new-online-report-visualising-global-climate-action [New Online Report: Visualising Global Climate Action ]31 ליולי 2019, UNFCCC}}{{הערה|Momentum from Change [http://www.mfc2018.net/activities Lighthouse Activities]}}.

=== פעילות אזרחית ===

−

בתחילת המאה ה-21 נוצרה תנועת הסטת ההשקעות מדלקים פוסיליים. בדצמבר 2018 1,000 ארגונים עם נכסים בשווי כולל של כ-8 טריליון הסיטו מהם השקעות{{הערה|350.org[https://gofossilfree.org/major-milestone-1000-divestment-commitments/ Major milestone: 1000+ divestment commitments] 13 בדצמבר 2018}}.

+

בתחילת המאה ה-21 נוצרה תנועת הסטת ההשקעות מדלקים פוסיליים. בדצמבר 2018 1,000 ארגונים עם נכסים בשווי כולל של כ-8 טריליון הסיטו מהם השקעות{{הערה|350.org[https://gofossilfree.org/major-milestone-1000-divestment-commitments/ Major milestone: 1000+ divestment commitments] 13 בדצמבר 2018}}.

בינואר 2019 בפעם הראשונה בנק באפריקה, בשם Nedbank, הסיט השקעותיו מבניית תחנות כוח פחמיות{{הערה|350 אורג, אפריקה[https://350africa.org/nedbank-officially-cuts-ties-with-coal/ Nedbank officially Cuts Ties With Coal] 1 באפריל 2019, 350 אורג}}.

שורה 85: שורה 85:

כוללות תוכניות של פיתוח טכנולוגיות אנרגיה חדשות כגון: [[אנרגיה מתחדשת]], [[אנרגיה גרעינית]], [[ביו דיזל]], [[מכונית ירוקה#מכוניות חשמליות|מכוניות חשמליות]], [[מכונית ירוקה#מכוניות היברידיות|מכוניות היברידיות]], טכנולוגיית [[תא דלק|תאי דלק]], ועוד. היבטים אחרים כוללים [[שימור אנרגיה]], [[מס פחמן|מיסי פחמן]], וכן [[שיקוע פחמן]]. חלק מהקבוצות הסביבתיות מעודדות פעילות אישית נגד ההתחממות העולמית, שמכוונת בדרך כלל אל האזרח בפעילות צרכנית ובשינוי התנהגות. כמו כן מתקיימות פעולות של עסקים בנושא שינויי האקלים.

[[תמונה:Fig 4.1 rev1-01.png|left|thumb|250px|בתמונה רואים איך יצטרכו להשתנות הפליטות כדי להשיג את יעדי פריז. התמונה השמאלית מראה את מה שיקרה אם לא ינקטו אמצעים נוספים להפחתת פליטות והסתגלות, חוץ מאלה שננקטו או תוכננו נכון לשנת 2014. התמונה האמצעית מראה כמה יצטרכו לפלוט מהסקטורים השונים כדי שריכוז הפחמן הדו חמצני לא יעבור את הרף עם טכנולוגיות קולטות פחמן. בתמונה הימנית-כמה יצטרכו לפלוט כדי להגיע למטרה זו ללא טכנולוגיות קולטות פחמן.]]

−

מלבד [[שינויים טכנולוגיים]] יש טענות מצד חלק מההוגים הסביבתיים כי יש צורך בצעדים נוספים - המשך של [[גידול אוכלוסין]] ושל [[צמיחה כלכלית|גידול הצריכה לנפש]] יובילו, גם עם שינוי טכנולוגי, להגדלת כל הבעיות הסביבתיות כולל התחממות עולמית. דיון כמותי בתרומה של כל גורם מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. גורמים סביבתיים שונים טוענים כי יש צורך ב[[ייצוב אוכלוסין]] ו[[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית.

+

מלבד [[שינויים טכנולוגיים]] יש טענות מצד חלק מההוגים הסביבתיים כי יש צורך בצעדים נוספים - המשך של [[גידול אוכלוסין]] ושל [[צמיחה כלכלית|גידול הצריכה לנפש]] יובילו, גם עם שינוי טכנולוגי, להגדלת כל הבעיות הסביבתיות כולל התחממות עולמית. דיון כמותי בתרומה של כל גורם מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. גורמים סביבתיים שונים טוענים כי יש צורך ב[[ייצוב אוכלוסין]] ו[[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית.

=== אנרגיות מתחדשות ===

שורה 181: שורה 181:

לפי סוכנות בלומברג (Bloomberg New Energy Finance (BNEF), עד 2023 האנרגיות המתחדשות יתחרו בהקמת תחנות כוח על גז, עד 2028 הם יגרמו לסגירת תחנות כוח קימות על גז. שלושה רבעים מההשקעות בתחום האנרגיה עד 2040 ילכו למתחדשות.{{הערה|JOE ROMM

−

[https://thinkprogress.org/renewables-projected-to-crush-fossil-fuels-f6670e3792df/ Forget coal, solar will soon be cheaper than natural gas power] 15.06.2017, ThinkProgress}}. באשר לדלקים הנחשבים למזהמים יותר כמו פחם כבר עכשיו במקומות רבים זול יותר להקים תחנה סולרית חדשה מאשר לתחזק תחנה פחמית או גרעינית.{{הערה|JOE ROMM [https://thinkprogress.org/solar-wind-keep-getting-cheaper-33c38350fb95/ New study reaches a stunning conclusion about the cost of solar and wind energy] 20.11.2017, ThinkProgress}}

+

[https://thinkprogress.org/renewables-projected-to-crush-fossil-fuels-f6670e3792df/ Forget coal, solar will soon be cheaper than natural gas power] 15.06.2017, ThinkProgress}}. באשר לדלקים הנחשבים למזהמים יותר כמו פחם כבר עכשיו במקומות רבים זול יותר להקים תחנה סולרית חדשה מאשר לתחזק תחנה פחמית או גרעינית.{{הערה|JOE ROMM [https://thinkprogress.org/solar-wind-keep-getting-cheaper-33c38350fb95/ New study reaches a stunning conclusion about the cost of solar and wind energy] 20.11.2017, ThinkProgress}}

בתחילת 2018 בארצות הברית למרות התנגדותו של טראמפ הועבר צו המגדיל משמעותית את המימון לאנרגיה המתחדשת בארצות הברית. גם רפובליקנים תמכו בצעד{{הערה| Brad Plumer [https://www.nytimes.com/2018/03/28/climate/climate-change-spending-bill.html Three Climate Updates You Might Have Missed (and One We Did, Too)] 28.03.2018, The New York Times}}.

שורה 205: שורה 205:

האנרגיות המתחדשות יכולים להשפיע גם על מאזן האנרגיה של כדור הארץ. מדובר בעיקר באנרגיית רוח וגלים. את המחקר בנושא הזה מוביל אקסל קליידון וקבוצת המחקר שלו מהאוניברסיטה של מקס פלנק{{הערה|האוניברסיטה לגאוביוכימיה על שם מקס פלנק [https://www.bgc-jena.mpg.de/index.php/BTM/Home Biospheric Theory and Modelling Group]}}. לטענתו פטרון משבר האקלים באמצעות אנרגיית רוח יכול להוביל להשלכות קשות בדומה לה כפלת כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. לעומת זאת ניצול אנרגיית השמש משאמר הרבה מקום להגדלת כמות האנרגיה בה משתמשת האנושות: כ-30 PW מתוך 175 שאנו מקבלים מהשמש. זאת בהשוואה ל-0.3 מביומסה ו-0.1 מהרוח{{הערה|Axel KleidonEmail authorLee MillerFabian Gans [https://link.springer.com/chapter/10.1007/128_2015_637 Physical Limits of Solar Energy Conversion in the Earth System] 24.05.2015, Springer Nature}}{{הערה|Mark Buchanan [https://www.newscientist.com/article/mg21028063-300-wind-and-wave-farms-could-affect-earths-energy-balance/ Wind and wave farms could affect Earth’s energy balance]30.03.2011}}.

−

מחקר אחד מצא שהפנלים הסולאריים מקררים את הקרקע במקום בו הם נמצאים ומחממות במקומות קליטת החשמל. הדבר יכול להשפיע במידה מסוימת על האקלים{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015 The weather channel }}.

+

מחקר אחד מצא שהפנלים הסולאריים מקררים את הקרקע במקום בו הם נמצאים ומחממות במקומות קליטת החשמל. הדבר יכול להשפיע במידה מסוימת על האקלים{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015 The weather channel }}.

יש לציין, שכאשר בדקו את הטמפרטורות בפועל באזור תחנות כוח סולאריות, גילו אפקט הפוך ממה שציפו: הטמפרטורה הייתה גבוהה ב-3-4 מעלות מהסביבה אפילו יותר מאשר באזורים בנויים. עם זאת שטח אי חום סולארי זה היה קטן: במרחק של מעבר ל-35 מטר הוא כבר לא נמדד. האפקט נוצר בגלל מספר סיבות הקשורות לשינויים באלבדו, הבדלים בקליטת גלי אור שונים והעדר צמחייה באזור תחנת הכוח הסולארית בהשוואה לשטחים ליד. החוקרים ממליצים לחשב מה יכולה להיות השפעתו של האפקט על ההתחממות העולמית ולהשוות אותו עם אפקט גזי החממה הנחסכים על ידי הפאנלים הסולאריים{{הערה|Greg A. Barron-Gafford, Rebecca L. Minor, Nathan A. Allen, Alex D. Cronin, Adria E. Brooks & Mitchell A. Pavao-Zuckerman. [https://www.nature.com/articles/srep35070#what-are-the-human-implications-of-a-pvhi-and-how-might-we-mitigate-these-effects The Photovoltaic Heat Island Effect: Larger solar power plants increase local temperatures] 13 באוקטובר 2016, Springer Nature}}{{הערה|Graham Binder, University of Maryland [https://phys.org/news/2016-11-solar-island-effect-large-scale-power.html Researchers discover solar heat island effect caused by large-scale solar power plants] 7 בנובמבר 2016, Phys.org}}. בשנת 2017 חוקרים ניסו לחשב את ההשפעה: הם גילו שיש פוטנציאל התחממות מסוים, שאפשר לצמצם, עם משתמשים בפנלים בעלי אפקטיביות אנרגטית גבוהה במקומות הנכונים{{הערה|Brian R.BurgPatrickRuchStephanParedesBrunoMichel [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0038092X17301615#b0070 Effects of radiative forcing of building integrated photovoltaic systems in different urban climates] 28 במרץ 2017, Elsevier Ltd}}.

שורה 219: שורה 219:

'''פגיעה בציפורים ועטלפים'''

−

רלוונטי לתחנות רוח חשמליות. טורבינות רוח הורגות כ-573,000 ציפורים וכ-888,000 עטלפים בשנה בארצות הברית{{הערה|K. Shawn Smallwood [https://www.researchgate.net/publication/264777021_Comparing_Bird_and_Bat_Fatality-Rate_Estimates_Among_North_American_Wind-Energy_Projects Comparing Bird and Bat Fatality-Rate Estimates Among North American Wind-Energy Projects] מרץ 2013, ResearchGate}}. 8-57 מיליון ציפורים נהרגות בגלל עמודי חשמל, חוטי חשמל ושאר התשתיות הקשורות לתחנות רוח חשמליות בארצות הברית{{הערה|Michael Hutchins [https://abcbirds.org/wind-energy-threatens-birds/#18 Wind Energy And Birds FAQ — Part 1: Understanding The Threats] 8 באפריל 2017, American Bird Conservancy}}. זה בתורו משבש את המערכת האקולוגית מסביב כי הציפורים והעטלפים האלה מתפקדים כטורפים במערכות האלה וכאשר הם נעלמים זה משפיע עליהן{{הערה|Annie Sneed [https://www.scientificamerican.com/article/wind-turbines-can-act-like-apex-predators1/ Wind Turbines Can Act Like Apex Predators] 14 בנובמבר 2018, SCIENTIFIC AMERICAN}} . זו הסיבה לכך שחלק מארגוני הסביבה בישראל מתנגדים לתחנות רוח חשמליות בגולן.

+

רלוונטי לתחנות רוח חשמליות. טורבינות רוח הורגות כ-573,000 ציפורים וכ-888,000 עטלפים בשנה בארצות הברית{{הערה|K. Shawn Smallwood [https://www.researchgate.net/publication/264777021_Comparing_Bird_and_Bat_Fatality-Rate_Estimates_Among_North_American_Wind-Energy_Projects Comparing Bird and Bat Fatality-Rate Estimates Among North American Wind-Energy Projects] מרץ 2013, ResearchGate}}. 8-57 מיליון ציפורים נהרגות בגלל עמודי חשמל, חוטי חשמל ושאר התשתיות הקשורות לתחנות רוח חשמליות בארצות הברית{{הערה|Michael Hutchins [https://abcbirds.org/wind-energy-threatens-birds/#18 Wind Energy And Birds FAQ — Part 1: Understanding The Threats] 8 באפריל 2017, American Bird Conservancy}}. זה בתורו משבש את המערכת האקולוגית מסביב כי הציפורים והעטלפים האלה מתפקדים כטורפים במערכות האלה וכאשר הם נעלמים זה משפיע עליהן{{הערה|Annie Sneed [https://www.scientificamerican.com/article/wind-turbines-can-act-like-apex-predators1/ Wind Turbines Can Act Like Apex Predators] 14 בנובמבר 2018, SCIENTIFIC AMERICAN}} . זו הסיבה לכך שחלק מארגוני הסביבה בישראל מתנגדים לתחנות רוח חשמליות בגולן.

'''השפעות נוספות'''

שורה 227: שורה 227:

=== התייעלות אנרגטית ===

−

[[חסכון אנרגטי]] הוא עוד ענף חשוב של הפחתת פליטות של גזי חממה. הדבר כולל ייעול של חימום וקירור בבתים, הפחתת נסיעות ב[[מכוניות]] ושימוש גדול יותר ב[[תחבורה בת קיימא]], שימוש במכשירים חכמים יותר שצורכים פחות חשמל, ועוד. אחד מהנושאים הקשורים לכך הוא בתאורת יתר מלאכותית-[[זיהום אור]].

+

[[חסכון אנרגטי]] הוא עוד ענף חשוב של הפחתת פליטות של גזי חממה. הדבר כולל ייעול של חימום וקירור בבתים, הפחתת נסיעות ב[[מכוניות]] ושימוש גדול יותר ב[[תחבורה בת קיימא]], שימוש במכשירים חכמים יותר שצורכים פחות חשמל, ועוד. אחד מהנושאים הקשורים לכך הוא בתאורת יתר מלאכותית-[[זיהום אור]].

=== צמצום פליטות מתחבורה ===

שורה 260: שורה 260:

| אופניים || 1 || 0

|-

−

| אופניים חשמליים שדורשים פידול || || 9

+

| אופניים חשמליים שדורשים פידול || || 9

|-

| רכבת || 156 || 14

שורה 272: שורה 272:

| מכונית גדולה || 1.5 || 158

|-

−

| אוניות ממונעות לשיט פנים יבשתי(נהרות, אגמים, תעלות אבל לא בים הפתוח) || ||245

+

| אוניות ממונעות לשיט פנים יבשתי(נהרות, אגמים, תעלות אבל לא בים הפתוח) || ||245

|-

| מטוס || 88 || 285

שורה 318: שורה 318:

=== חקלאות ===

−

[[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] אחראית על כשליש מפליטות גזי החממה. לדוגמה, רוב יערות הגשם נכרתים בשביל גידול סויה ואורז להאבסת הבקר ומטעי דקלים לשמן דקלים ויש השפעות נוספות. החלופה שמציעים ארגוני הסביבה היא [[חקלאות בת קיימא]]. אחד הפרויקטים הגדולים בעולם כדי לקדם חקלאות כזו, בין השאר כדי לפתור את משבר האקלים, הוא פרויקט [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של '''כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט'''. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,

+

[[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] אחראית על כשליש מפליטות גזי החממה. לדוגמה, רוב יערות הגשם נכרתים בשביל גידול סויה ואורז להאבסת הבקר ומטעי דקלים לשמן דקלים ויש השפעות נוספות. החלופה שמציעים ארגוני הסביבה היא [[חקלאות בת קיימא]]. אחד הפרויקטים הגדולים בעולם כדי לקדם חקלאות כזו, בין השאר כדי לפתור את משבר האקלים, הוא פרויקט [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של '''כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט'''. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,

Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,

policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:

שורה 406: שורה 406:

אחת הדרכים העיקריות בה אמור להתבצע שיתוף הפעולה הבין לאומי בהסכם פריז היא [[קרן האקלים הירוק]] - קופה בין לאומית אליה צריכים להעביר כספים המדינות שהתחייבו לכך וממנה צריכים לממן את הפחתת הפליטות וההסתגלות לשינויי אקלים {{הערה|קרן האקלים הירוקה [http://www.greenclimate.fund/home עמוד הבית של האתר של קרן האקלים הירוקה]}}.

−

ביוני 2018 הכריזו 17 מהמדינות הנכללות בארצות הברית שימשיכו למלא את יעדי הסכם פריז. במדינות האלה גרים 40% מהאוכלוסייה של ארצות הברית והתמ"ג שלהם הוא כ-9 טריליון דולר. ב-2017 כאשר טראמפ יצא מההסכם המדינות שלא תמכו בהחלטה הזו, יצרו ארגון הנקרא "ברית האקלים של ארצות הברית" באנגלית U.S. Climate Alliance., והארגון שם למטרה להמשיך ולמלא את יעדי פריז. המדינות החברות בארגון נכון ליוני 2018 הם: קליפורניה, קולורדו, קונטיקט, דלאוואר, הוואי, מרילנד, מסצ'וסטס, מינסוטה, ניו ג'רסי, ניו יורק, קרולינה הצפונית, אורגון, פוארטו ריקו, רוד איסלנד, ורמונט, וירג'יניה, וושינגטון{{הערה| Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/paris-agreement-governors-us-climate-alliance-2574246495.html 17 Governors Renew Climate Pledges on Anniversary of Trump's Paris Accord Retreat] 1 ליני 2018, Ecowatch}}. לאחר היבחרו של [[ג'ו ביידן]] לנשיא ארצות הברית בנובמבר 2020, הוא צפוי להחזיר את ארצות הברית לחתימה על ההסכם. [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3868914,00.html]

+

ביוני 2018 הכריזו 17 מהמדינות הנכללות בארצות הברית שימשיכו למלא את יעדי הסכם פריז. במדינות האלה גרים 40% מהאוכלוסייה של ארצות הברית והתמ"ג שלהם הוא כ-9 טריליון דולר. ב-2017 כאשר טראמפ יצא מההסכם המדינות שלא תמכו בהחלטה הזו, יצרו ארגון הנקרא "ברית האקלים של ארצות הברית" באנגלית U.S. Climate Alliance., והארגון שם למטרה להמשיך ולמלא את יעדי פריז. המדינות החברות בארגון נכון ליוני 2018 הם: קליפורניה, קולורדו, קונטיקט, דלאוואר, הוואי, מרילנד, מסצ'וסטס, מינסוטה, ניו ג'רסי, ניו יורק, קרולינה הצפונית, אורגון, פוארטו ריקו, רוד איסלנד, ורמונט, וירג'יניה, וושינגטון{{הערה| Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/paris-agreement-governors-us-climate-alliance-2574246495.html 17 Governors Renew Climate Pledges on Anniversary of Trump's Paris Accord Retreat] 1 ליני 2018, Ecowatch}}. לאחר היבחרו של [[ג'ו ביידן]] לנשיא ארצות הברית בנובמבר 2020, הוא צפוי להחזיר את ארצות הברית לחתימה על ההסכם. [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3868914,00.html]

== המאבק הפוליטי סביב הפעילות לעצירת שינויי האקלים ==

Neriah

מפעילי מערכת

2,690

עריכות

שינויים

פתרונות למשבר האקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־19:29, 15 באפריל 2021

תפריט ניווט

חיפוש