שינויים

* [[זיהום מי תהום]] - זליגה של החומרים המזהמים מהנחלים אל [[אקוויפר החוף]] ואקוויפרים נוספים, דבר זה מסכן את מי השתייה וגורר תחלואה.  

* [[זיהום מי תהום]] - זליגה של החומרים המזהמים מהנחלים אל [[אקוויפר החוף]] ואקוויפרים נוספים, דבר זה מסכן את מי השתייה וגורר תחלואה.  

* פגיעה בחי ובצומח ו[[מערכת אקולוגית|במערכות האקולוגיות]] לאורך הנחלים.  

* פגיעה בחי ובצומח ו[[מערכת אקולוגית|במערכות האקולוגיות]] לאורך הנחלים.  

* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה זו חשוב בגלל מיעוט של [[טבע עירוני בישראל]]. שיקום נחלים עירוניים כמו הירקון והקישון מהווה תוספת משמעותית לטבע העירוני לאתרי נופש שנמצאים בקרבת ערים. עם זאת העדר גישה של הציבור לנחלים כמו נחל איילון והעדר יכולת רחצה בנחלים עקב המשך הזיהום שלהם, מוריד אפשרויות שמוש אפשרי בהם כאתרי רחצה. פגיעה זו משמעותית לנוכח הכמות הקטנה יחסית [[חופי ישראל]] ואורכם הגדול של הנחלים. אי יכולת שימוש בנחלים עירוניים כאתרי נופש ורחצה גורמת לפגיעה ברווחת תושבי הערים, וגם גורמת לשימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים. כמו כן בגלל העדר [[תחבורה ציבורית בשבת]] ומעט [[שבילי אופניים בישראל]] מניעה כזו פוגעת יותר בעניים או במי שאין לו מכוניות.  

* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה זו חשוב בגלל מיעוט של [[טבע עירוני בישראל]]. שיקום נחלים עירוניים כמו הירקון והקישון מהווה תוספת משמעותית לטבע העירוני לאתרי נופש שנמצאים בקרבת ערים. עם זאת העדר גישה של הציבור לנחלים כמו נחל איילון והעדר יכולת רחצה בנחלים עקב המשך הזיהום שלהם, מוריד אפשרויות שימוש אפשרי בהם כאתרי רחצה. פגיעה זו משמעותית לנוכח הכמות הקטנה יחסית [[חופי ישראל]] ואורכם הגדול של הנחלים. אי יכולת שימוש בנחלים עירוניים כאתרי נופש ורחצה גורמת לפגיעה ברווחת תושבי הערים, וגם גורמת לשימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים. כמו כן בגלל העדר [[תחבורה ציבורית בשבת]] ומעט [[שבילי אופניים בישראל]] מניעה כזו פוגעת יותר בעניים או במי שאין לו מכוניות.  

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצטבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצטבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]