47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 123:
שורה 123: + + + + + + + + + + + + + + + +
←כתיבה על פוליטיקה כאן היא טעות
::::
::::
::::בסופו של דבר ידע מדעי מספיק (רעלנים, מאגרי מים, איכות מי שתייה, יערנות, גאוגרפיה וכו') יביא כל אחד לחשוב אקולוגית ולהכיר במשבר האקלים. אפשר לטעון שמערכת פוליטית מסוימת מונעת ידע מדעי. אז אפשר לדבר על פוליטיקה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 15:58, 28 ביולי 2023 (IDT)
::::בסופו של דבר ידע מדעי מספיק (רעלנים, מאגרי מים, איכות מי שתייה, יערנות, גאוגרפיה וכו') יביא כל אחד לחשוב אקולוגית ולהכיר במשבר האקלים. אפשר לטעון שמערכת פוליטית מסוימת מונעת ידע מדעי. אז אפשר לדבר על פוליטיקה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 15:58, 28 ביולי 2023 (IDT)
::::: סליחה על השיהוי בתגובה. [[פוליטיקה]] באופן בסיסי היא קבלת החלטות הנוגעות לכלל הציבור \ קבוצה גדולה של אנשים. הראיה של [[ספינת החלל כדור הארץ]] רואה בהיבטים מסויימים של קיימות וסביבתנות (וכלכלה) נושאים כלל עולמיים שדורשים שיתופי פעולה והסכמות פוליטיות כלל עולמיות. לדוגמה צריך אמנה בינלאומית בנושא מדיניות אקלים. צריך בכלל שיתוף פעולה בינלאומי פוליטי כדי אפילו לאסוף מידע על אקלים כפי שמוסבר בערך על [[היסטוריה של חקר האקלים]]. המיקוד צריך להיות גם בפוליטיקה, כחלק ממכלול או רצף של נושאים.
:
::::: לדעתי הדעה הזו מוטעית. אם נדבר על יערנות. פוליטיקה היא בין היתר תשובה לשאלה '''מהי המדיניות הציבורית הנוגעת ליערות וליערנות'''. במאה ה-14 שליט יפני המציא בכלל את היערנות. הוא הקצה כספים (שנאספו מהציבור) ושילם ליערנים כדי לחקור את חשיבות העצים, ולאחר מכן הגדיר חוקים (מדיניות) של נטיעת עצים (שוב מכספי המדינה) וחוקים דרקוניים למניעת כריתת עצים והגבלת השימוש בעץ. (מתואר בספר "התמוטטות של דיימונד). שאלה נוספת היא "כיצד נקבלת המדיניות הציבורית ביחס ליערות וליערנות" - כלומר מה הלחצים הפוליטיים \ כלכלים \ תרבותיים כדי לאמץ מדיניות כזו או אחרת - נניח המאבק של חברת מיצובישי (שהיה לה חברת בת לכריתת יערות) נגד פעילי סביבה וילידים יושבי היערות. שאלה נוספת היא ''' מי מרוויח ומי מפסיד''' - בדרך כלל יש קבוצה קטנה שמרוויחה יותר ממדיניות מסויימת (נניח חברות המתפנרסות מכריתת עצים) ויש קבוצה אחרת שנגרם לה נזק כלשהו, גדול יותר מהאדם הממוצע - לדוגמה ילידים שגרים ביערות, או איכרים שיושבים במורד ערוצי הסחיפה של יערות וסובלים מ[[סחף קרקע]] או ישובים שסובלים מכך.
:
::::: להרבה נושאים יש מימדים שונים. ניתן להפריד את המימדים האלה לפי דיספלינות מדעיות. פיזקיאים, כימאים, ביולוגים חוקרים שאלות כמו "מה היחס בין עוצמה או דפוסים של כריתת יערות לבין עוצמת סחף הקרקע" (גאופיזיקה?) או כיצד כריתת יער X משפיעה על מגוון המינים באזור Y (ביולוגיה). חוקרים מתחומים אחרים כמו מדעי החברה יעלו שאלות משלימות. כמו "האם כריתת יער היא דבר מזיק לכלל החברה" או אחרי מתן תשובה חיובית (נניח) - "מה גורם לכך שכירתת היער נשארת למרות נזק משמעותי לחברה" או "כיצד ניתן לקדם מדיניות שמפחיתה את כריתת היערות", "איזה גורמים תרבותיים או כלכליים תורמים לכריתת היערות"
:
::::: יש ערך על [[נזקי בריאות של עישון|נזקים של עישון לבריאות]] שמוסברים בו היבטים ביולוגיים \ רפואיים. זה לא סותר צורך בערכים על מימדים אחרים כמו איך הפסיכולוגיה של העישון עובדת (איך משכענים מעשנים מתחילים \ קבועים להמשיך לעשן למרות הנזק הבריאותי), איך חברות הטבק הסתירו את הנזק מהציבור, איך צעדי מדיניות מאפשרים את המשך התופעה, מה חשוב לחברות הטבק. אם רוצים להפחית את העישון זה חשוב להבין לא רק מה המידע שכל אדם צריך לקבל אלה גם מה אנחנו כחברה יכולים לעשות כדי להפחית את העישון (לדוגמה להקשות '''באופן מערכתי''' , על ידי מדיניות ציבורית, על חברות הטבק לשכנע נערים וילדים להתחיל לעשן - לדוגמה למנוע מכונות ממכר אוטומטי של סיגריות , לדוגמה לחשוף מידע פנימי של חברות טבק ולא לספק להן הגנה על תכתובת פנימית כמו חברות אחרות, לדוגמה לממן מחקרים בנושא "איך חברות הטבק בכל זאת מצליחות לשרוד למרות שרוב הציבור יודע שעישון מזיק ומסרטן - חלק מתשובה - רוב הציבור לא יודע שחברות הטבק מכוונות באופן מכוון את השיווק לילדים במטרה לגרום להם להתמכר).
:
::::: גם אני חושב שהדיכוטומיה בין שמרנות לבין ליברלזים היא מוגזמת. ובאופן כללי - אם יש ויכוח ממושך בין שני צדדים - אז לפחות אחד מהם טועה ויתכן ששניהם טועים ויש צד שלישי או סינתזה כלשהי שהיא נכונה יותר משניהם. זה לפחות הלקח שלי מדיונים ארוכים בנושאי מדע ואולי גם פוליטיקה - לדוגמה מתברר במהשך ששני הצדדים הניחו הנחה כלשהי כמובנת מאליה ומתברר שהנחה זו לא היתה נכונה. לדעתי לדוגמה המחנה הליברלי רואה את בני האדם כמין סופרמנים שיכולים לבצע כל דבר ואין עליהם מגבלות מצד גורמים אחרים (כוחות טבע) והוא מנסה לקדם זכויות אדם ללא הקשר. הזכויות שאנחנו יכולים להעניק תלוית תמיד בהקשר (סביבתי, פוליטי, כלכלי, בטחוני).
:
::::: הגישה במזרח אסיה נוטה לשמרנות. אם כי לא לשמרנות מערבית. בכל מקרה זה מדגים טענה שלי לפיה הפוליטיקה נשענת על התרבות. (אני חושב שגם אברהם לינקונלן אמר את זה) - כלומר כלל הפעולות שבכלל ניתן להעלות על הדעת במרחב הפוליטי הן דבר שתחום על ידי המוסכמות החברתיות , הנורמות הרגלי החשיבה שיש באותה חברה.
:
::::: עובדתית יש [[הכחשת אקלים]] למרות [[היסטוריה של חקר האקלים]]. בין היתר בגלל שהרבה אנשים הם חסרי השכלה מדעית משמעותית, ובגלל שהם מאמינים לנרטיבים שהם שמעו כאשר הם היו קטנים הרבה יותר מאשר לעובדות או לנרטיבים שצמחו על גבי המחקר המדעי. אנשים מאמינים גם למנהיגים פוליטיים או מפלגות או עיתונים שהם התרגלו לסמוך עליהם. אם פוליטיקאי אומר ששינוי אקלים זו מזימה שמאלנית , המון אנשים יאמינו לו - כי זה קל ונוח וגורם תחושת חמימות של השתייכות - וזה קל הרבה יותר מאשר להתחיל לקרוא על שינוי אקלים - יש לאנשים זמן מוגבל ואם הם נתקלים בטיעון נוח שמאשש את דעתם הם לוקחים אותו בשתי ידיים (ולפעמים מתעלמים מטיעונים אחרים או בכלל לא נחשפים אליהם).
:
::::: שוב, עובדתית, למרות שיש יותר ויותר ראיות למשבר סביבתי, ולמרות קצת התקמדות פה ושם בסוגי טכנולוגיה או מדיניות, בהרבה מובנים אנחנו דווקא מתרחקים מפתרונות סביבתיים. הן בנושא אקלים והן בנושאים אחרים . לדוגמה המאבק בין מדינות דיקטטוריות לבין מדינות דמוקרטיות או בין סין לבין ארה"ב , או הקיטוב הפוליטי הגובר או היכולת לקיים תקשורת רעילה מלאה בהסחות דעת - מקשה מאד על התייחסות לבעיות או התקדמות לפתרונות. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 07:43, 1 בנובמבר 2023 (IST)
==שינוי זכויות יוצרים באתר==
==שינוי זכויות יוצרים באתר==