47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 7:
שורה 7: − − ==מיתוסים== − הדעות המקובלות על לודיטים בקרב הציבור כיום, משקפות את האמירה "ההיסטוריה נכתבת על ידי החזקים". הלודיטים עצמם לא כתבו זכרונות או עדויות והם פעלו בחשאי ובאנונימיות. בנוסף במשך תקופה ארוכה הפעילה הממשלה הבריטית צנזורה הדוקה על העיתונות וכלל הביטוי בכתב בנושא זה ובנושאים חברתיים. מסיבות אלה רוב המידע על הלודיסטים נכתב בידי מתנגדיהם. מקובל לחשוב שהלודיטים היו מין אספסוף פושעים שפעל באופן לא ראציונלי בהתקפי זעם מקריים ושעיקר הזעם שלהם היה מכוון נגד המכונות והטכנולוגיה. − − במציאות הלודיטים היו אנשי מקצוע מהמעמד הבינוני של התקופה, שמקום העבודה שלהם נלקח מהם. אפשרויות פעולה פרטיות היו מוגבלות שכן באותה תקופה היתה הצפה של עובדים זולים מאד מהכפר. כניסה לענף מקצועי אחר היתה עניין קשה, ועבודה בלתי מקצועית פרושה היתה להתחרות עם ילדים שעבדו בשכר רעב. תנאי העבודה והמחיה של עובדים עניים ושל עובדי תעשייה תוארו בפסקת הרקע. − − אפשרויות ציבוריות שקיימות היום עבור עובדים, לנסות לשפר את מצבם היו חסומות בפני הלודיטים. אפשרויות כמו מכתבים לעיתון, התארגנות עובדים, שביתה, מחאה פוליטית חוקית היו קשות או בלתי אפשרויות. באותה תקופה התארגנות עובדים ושביתות היו אסורות לפי חוק, וניתן היה גם להכות עובדים סרבנים, לעיתים עד מוות. הבחירות לפרלמנט היו פתוחות רק לאצולה ולבעלי אדמות ורכוש רב. העיתונות היתה תחת חוקי צנזורה ופיקוח ממשלתי מחמירים. מחאות חוקיות מאוחרות ומאופקות יותר כמו דרישה עממית להשתתפות בבחירות בפרלמנט, הסתיימו ב[[טבח פיטרלו]] שהתרחש ב-1819. בטבח זה בו הצבא הסתער על אסיפת עם גדולה של אזרחים בלתי חמושים שהתאספו בשדה, הרג עשרות אנשים ופצע מאות, והפרלמנט גיבה את הצבא והעביר חקיקה שמגבילה עוד יותר את הזכויות הפוליטיות של הציבור.[http://www.haokets.org/2011/10/17/%D7%9C%D7%90-%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95/] − − מספר כותבים בנושא טוענים כי הלודיטים לא שרפו מכונות בצורה עיוורת, אלא ניסו לקיים מחאה חברתית חריפה ואלימה על רקע מציאות קשה ואפשרויות פעולה חלופיות גרועות. הם התכוונו לאיים על התעשיינים ולגבות מהם מחיר כלכלי כבד. יש עדויות כי הלודיסטים לא פעלו סתם נגד מכונות אלא מול מה שהם ראו כניצול ציני של מצבם. לדוגמה הם לא תקפו תעשיינים שהם תפסו כפועלים בצורה הוגנת. לאחר תום פעילות הלודיטים, המשיכו תנאי העובדה הקשים ומחסור בחלופות לשינוי המצב והמחאה עברה לפסים אחרים (ראו פרק "השפעות"). − − הלודיטים פעלו בצורה מאורגנת ומתוכננת ושמרו על חשאיות וסודיות. הם גם הפגינו סולדריות עם חבריהם ועם פועלים אחרים. גם מול פרסים כספיים גבוהים של הממשלה הבריטית על מידע על הלודיטים ומול כוח צבאי עצום בגודלו הם החזיקו מעמד במשך תקופה ארוכה וקיבלו תמיכה מקהילות המקומיות שפעלו בקרבן. כל אלה מצביעים לא על המון מוסת, נבער ולא ראציונלי אלא על ציבור בעל מודעות פוליטית וכלכלית, שעמד בפני מחסור באפשרוית פעולה ומחאה אחרות, והוא פנה לפעולות אלימות ולטרור בנסיון לשנות את המציאות הקשה שבה הוא חי. שורה 39:
שורה 28: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
המכונות גרמו לכך שאלפי אנשים שעבדו בתעשיית הבדים. אחת הקבוצות הראשונה להפגע היתה בתחום גימור הבגדים (croppers). באיזור יורקשר לדוגמה, עבדו בתחום זה כ-5,000 איש נכון לשנת 1812. כעבור 5 שנים, ב-1817 רק 760 מהם המשיכו לעבוד בעבודה זו, ב-1830 ירד מספר העוסקים בתחום ל-0. מכונה אחת החליפה 27 עובדים מסוג זה, ותפעולה היה יכול להעשות על ידי ילדים. אם הילדים מתו, חלו או נפצעו, אפשר היה לחליף אותם בקלות בילדים אחרים.<ref name="yuval_dror"/>
המכונות גרמו לכך שאלפי אנשים שעבדו בתעשיית הבדים. אחת הקבוצות הראשונה להפגע היתה בתחום גימור הבגדים (croppers). באיזור יורקשר לדוגמה, עבדו בתחום זה כ-5,000 איש נכון לשנת 1812. כעבור 5 שנים, ב-1817 רק 760 מהם המשיכו לעבוד בעבודה זו, ב-1830 ירד מספר העוסקים בתחום ל-0. מכונה אחת החליפה 27 עובדים מסוג זה, ותפעולה היה יכול להעשות על ידי ילדים. אם הילדים מתו, חלו או נפצעו, אפשר היה לחליף אותם בקלות בילדים אחרים.<ref name="yuval_dror"/>
==פעילות==
==פעילות==
===דעיכה===
===דעיכה===
למרות מאות מכונות שנשרפו כל חודש, מתקפות רבות והרוגים משני הצדדים, לא הצליחו הלודיטים לשבור את התעשיינים שקיבלו גיבוי מהממשלה. עוד ועוד לודיטים נעצרו ופעילותם הלכה ודעכה. המתקפה האחרונה נערכה בינואר 1813. לאחריה נערכו עוד מהומות וביזות אבל התנועה החלה לאבד את המומנטום שלה החל מהמשפט ביורק באפריל 1812.
למרות מאות מכונות שנשרפו כל חודש, מתקפות רבות והרוגים משני הצדדים, לא הצליחו הלודיטים לשבור את התעשיינים שקיבלו גיבוי מהממשלה. עוד ועוד לודיטים נעצרו ופעילותם הלכה ודעכה. המתקפה האחרונה נערכה בינואר 1813. לאחריה נערכו עוד מהומות וביזות אבל התנועה החלה לאבד את המומנטום שלה החל מהמשפט ביורק באפריל 1812.
==מיתוסים==
הדעות המקובלות על לודיטים בקרב הציבור כיום, משקפות את האמירה "ההיסטוריה נכתבת על ידי החזקים". הלודיטים עצמם לא כתבו זכרונות או עדויות והם פעלו בחשאי ובאנונימיות. בנוסף במשך תקופה ארוכה הפעילה הממשלה הבריטית צנזורה הדוקה על העיתונות וכלל הביטוי בכתב בנושא זה ובנושאים חברתיים. מסיבות אלה רוב המידע על הלודיסטים נכתב בידי מתנגדיהם. מקובל לחשוב שהלודיטים היו מין אספסוף פושעים שפעל באופן לא ראציונלי בהתקפי זעם מקריים ושעיקר הזעם שלהם היה מכוון נגד המכונות והטכנולוגיה.
===המון מוסת מחאה חברתית או ארגון טרור===
במציאות הלודיטים היו אנשי מקצוע מהמעמד הבינוני של התקופה, שמקום העבודה שלהם נלקח מהם. אפשרויות פעולה פרטיות היו מוגבלות שכן באותה תקופה היתה הצפה של עובדים זולים מאד מהכפר. כניסה לענף מקצועי אחר היתה עניין קשה, ועבודה בלתי מקצועית פרושה היתה להתחרות עם ילדים שעבדו בשכר רעב. תנאי העבודה והמחיה של עובדים עניים ושל עובדי תעשייה תוארו בפסקת הרקע.
אפשרויות ציבוריות שקיימות היום עבור עובדים, לנסות לשפר את מצבם היו חסומות בפני הלודיטים. אפשרויות כמו מכתבים לעיתון, התארגנות עובדים, שביתה, מחאה פוליטית חוקית היו קשות או בלתי אפשרויות. באותה תקופה התארגנות עובדים ושביתות היו אסורות לפי חוק, וניתן היה גם להכות עובדים סרבנים, לעיתים עד מוות. הבחירות לפרלמנט היו פתוחות רק לאצולה ולבעלי אדמות ורכוש רב. העיתונות היתה תחת חוקי צנזורה ופיקוח ממשלתי מחמירים. מחאות חוקיות מאוחרות ומאופקות יותר כמו דרישה עממית להשתתפות בבחירות בפרלמנט, הסתיימו ב[[טבח פיטרלו]] שהתרחש ב-1819. בטבח זה בו הצבא הסתער על אסיפת עם גדולה של אזרחים בלתי חמושים שהתאספו בשדה, הרג עשרות אנשים ופצע מאות, והפרלמנט גיבה את הצבא והעביר חקיקה שמגבילה עוד יותר את הזכויות הפוליטיות של הציבור.[http://www.haokets.org/2011/10/17/%D7%9C%D7%90-%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95/]
הלודיטים פעלו בצורה מאורגנת ומתוכננת ושמרו על חשאיות וסודיות. הם גם הפגינו סולדריות עם חבריהם ועם פועלים אחרים. גם מול פרסים כספיים גבוהים של הממשלה הבריטית על מידע על הלודיטים ומול כוח צבאי עצום בגודלו הם החזיקו מעמד במשך תקופה ארוכה וקיבלו תמיכה מקהילות המקומיות שפעלו בקרבן. כל אלה מצביעים לא על המון מוסת, נבער ולא ראציונלי אלא על ציבור בעל מודעות פוליטית וכלכלית, שעמד בפני מחסור באפשרוית פעולה ומחאה אחרות, והוא פנה לפעולות אלימות ולטרור בנסיון לשנות את המציאות הקשה שבה הוא חי.
אפשר להתסכל על הלודיטים כעל סוג של ארגון טרור, שכן יש להם מאפיינים רבים הדומים לארגונים אלה. עם זאת, הלודיטים פעלו במצאיות שבה חיי אדם היו זולים בהרבה מאשר כיום. הן הממשלה והן המעסיקים הרגו אנשים כבעניין שבשגרה. אם על ידי זיהום כבד, אם על ידי שליחת הצבא נגד מפגינים, אם על ידי שכירי חרב ומשטרה פרטית. נקיטה באמצעים אלימים לא היתה יחודית ללודיטים ופעילותם עומדת על רצף של התנגשויות אלימות בין הממשלה, אצולה ובלי ההון לבין איכרים, פועלים ועניים שהתקיים הרבה לפני ואחרי הלודיטים. באירופה התקיימו עשרות או מאות מרידות איכרים נגד האצולה והתנגשויות דומות נמשכו בצורה חזקה גם אל תוך העתיד, בעיקר במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 באירופה ובארצות הברית. <ref name="shenhav">לתאור חלק מהתנגשויות אלה ראו לדגומה [[מכונת הארגון]] מאת יהודה שנהב</ref>
===התנגדות לטכנולוגיה או מאבק חברתי===
הלודיטים לא התנגדו לכלל צורות הטכנולוגיה אלא להפעלה מסויימת של טכנולוגיה מסויימת שלקחה להם את פרנסתם. זאת בניגוד לזרמים נאו רומנטים מאוחרים יותר בתנועה ה[[סביבתנות|סביבתית]] שקראו לזניחה של כלל הטכנולוגיה (Earth First) או לחזרה לחברות של [[ציידים לקטים]].
מספר כותבים בנושא טוענים כי הלודיטים לא שרפו מכונות בצורה עיוורת, אלא ניסו לקיים מחאה חברתית חריפה ואלימה על רקע מציאות קשה ואפשרויות פעולה חלופיות גרועות. הם התכוונו לאיים על התעשיינים ולגבות מהם מחיר כלכלי כבד. יש עדויות כי הלודיסטים לא פעלו סתם נגד מכונות אלא מול מה שהם ראו כניצול ציני של מצבם. לדוגמה הם לא תקפו תעשיינים שהם תפסו כפועלים בצורה הוגנת. לאחר תום פעילות הלודיטים, המשיכו תנאי העובדה הקשים ומחסור בחלופות לשינוי המצב והמחאה עברה לפסים אחרים (ראו פרק "השפעות").
==השפעות==
==השפעות==