שינויים

בקרב חוגים הדנים ב[[כלכלה סביבתית]] ו[[פיתוח בר קיימא]] קיים מושג ה[[דה קפלינג]]. לפי רעיון זה ניתן להמשיך לקיים [[צמיחה כלכלית]] ואולי גם [[גידול אוכלוסין]] תוך הסתמכות על [[שינויים טכנולוגים]] שיביאו להורדת העומס הסביבתי.  

בקרב חוגים הדנים ב[[כלכלה סביבתית]] ו[[פיתוח בר קיימא]] קיים מושג ה[[דה קפלינג]]. לפי רעיון זה ניתן להמשיך לקיים [[צמיחה כלכלית]] ואולי גם [[גידול אוכלוסין]] תוך הסתמכות על [[שינויים טכנולוגים]] שיביאו להורדת העומס הסביבתי.  

ה[[כלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]] מנגח רעיון זה על ידי שימוש במשוואת I=PAT. ג'קסון טוען כי לדוגמה בנושא של פליטות [[פחמן דו חמצני]] ניתן להשתמש במשוואה כדי להפריד את ההשפעה האנושית ל-3 מרכיבים: האוכלוסיה, ה"עושר" (ביחידות של דולרים לאדם לשנה) ו"טכנולוגיה" - במובן של כמה פחמן נפלט בייצור של דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש (T ביחידות של ק"ג פחמן לדולר).  

ה[[כלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]] מבקר רעיון זה על ידי שימוש במשוואת I=PAT. ג'קסון טוען כי בנושא של פליטות [[פחמן דו חמצני]] לדוגמה, ניתן להשתמש במשוואה כדי להפריד את ההשפעה האנושית ל-3 מרכיבים:  

* P - [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]]

* A ה"עושר" (ביחידות של דולרים לאדם לשנה)  

* T "[[טכנולוגיה]]" - במובן של כמה פחמן נפלט בייצור של דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש (ביחידות של ק"ג פחמן לדולר).  

 

כאשר מדברים על דה קפלינג יחסי - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A וP ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים אלה, כדי להביא להשפעה סביבתית קבועה ולגרום להקטנה עוד יותר חזקה כדי להגיע לדה-קפלינג אבסולוטי.

כאשר מדברים על דה קפלינג יחסי - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A וP ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים אלה, כדי להביא להשפעה סביבתית קבועה ולגרום להקטנה עוד יותר חזקה כדי להגיע לדה-קפלינג אבסולוטי.