47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: − היא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact ) על [[הסביבה הטבעית]] שווה בקירוב למכפלה של P גודל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]] בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצגת עושר, או צריכה לנפש, כפול הגודל T שמייצג [[טכנולוגיה]] Technology. נוסחה זו מייצגת טענה לפיה הגידול באוכלוסיה, בצריכה לנפש ובטכנולוגיה גורמת לגידול ב[[סביבתנות|נזק לסביבה]]. + − הנוחסה יכולה להוות עזר או קירוב ראשוני להבנת הגורמים הראשיים של השפעות אנושיות על הסביבה הטבעית. הוגים מאוחרים יותר כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מצביעים על כך ש"טכנולוגיה" יכולה להעלות או להוריד את כמות ההשפעה הסביבתית בהתאם לסוג שלה. לדוגמה היא יכולה לסמל שריפת [[פחם]] או לחלופין לסמל [[טורבינות רוח]]. + − + − + − + − + − + − לשם הדגמת הרעיון, ג'קסון משתמש בדוגמה מספרית של פליטות פחמן. בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת עמדה על 4700 דולר. "עצימות הפחמן" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סך פליטות הפחמן לשנה היו: 5.3 * 4.7* 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. +
אין תקציר עריכה
פרוש הנוסחה I = P × A × T
פרוש הנוסחה I = P × A × T
הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact ) על [[הסביבה הטבעית]] (או במקרים אחרים C - כמות הצריכה של משאב) שווה בקירוב למכפלה של P, גודל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]] בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצגת עושר, או צריכה לנפש, כפול הגודל T שמייצג [[טכנולוגיה]] Technology. נוסחה זו מייצגת טענה לפיה הגידול באוכלוסיה, בצריכה לנפש ובטכנולוגיה גורמת לגידול ב[[סביבתנות|נזק לסביבה]].
הנוסחה פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך ויכוח בין בארי קומונר (Barry Commoner), [[פול ארליך]] ו[[ג'ון הולדרן]]. קומונר טען כי ההשפעות הסביבתיות בארצות הברית נגרמו בעיקר בגלל שינויים בטכנולוגיות הייצור שבאו לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד ארליך והולדרן טענו כי כל שלושת הגורמים הם חשובים, והדגישו במיוחד את החשיבות של [[גידול אוכלוסין]].
הנוסחה פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך ויכוח בין בארי קומונר (Barry Commoner), [[פול ארליך]] ו[[ג'ון הולדרן]]. קומונר טען כי ההשפעות הסביבתיות בארצות הברית נגרמו בעיקר בגלל שינויים בטכנולוגיות הייצור שבאו לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד ארליך והולדרן טענו כי כל שלושת הגורמים הם חשובים, והדגישו במיוחד את החשיבות של [[גידול אוכלוסין]].
הנוסחה יכולה להוות עזר או קירוב ראשוני להבנת הגורמים הראשיים של השפעות אנושיות על הסביבה הטבעית. הוגים מאוחרים יותר כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מצביעים על כך ש"טכנולוגיה" יכולה להעלות או להוריד את כמות ההשפעה הסביבתית בהתאם לסוג שלה. לדוגמה היא יכולה לסמל שריפת [[פחם]] או לחלופין לסמל [[טורבינות רוח]]. ניתן להשתמש בנוסחה גם בצורה של זהות, כאשר A הוא התוצר לנפש בדולרים, ואילו T מייצגת השפעה (או צריכה) פר דולר.
==דה קפלינג==
==דה קפלינג==
בקרב חוגים הדנים ב[[כלכלה סביבתית]] ו[[פיתוח בר קיימא]] קיים מושג ה[[דה קפלינג]]. לפי רעיון זה ניתן להמשיך לקיים [[צמיחה כלכלית]] ואולי גם [[גידול אוכלוסין]] תוך הסתמכות על [[שינויים טכנולוגים]] שיביאו להורדת העומס הסביבתי.
בקרב חוגים הדנים ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[פיתוח בר קיימא]] קיים בשנים האחרונות רעיון בשם [[דה קפלינג]]. לפי רעיון זה ניתן להמשיך לקיים [[צמיחה כלכלית]] ואולי גם [[גידול אוכלוסין]] תוך הסתמכות על [[שינויים טכנולוגים]] שיביאו לשיפורי [[יעילות]] ולהורדת העומס הסביבתי.
ה[[כלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]] מבקר רעיון זה על ידי שימוש במשוואת I=PAT. ג'קסון טוען כי בנושא של פליטות [[פחמן דו חמצני]] לדוגמה, ניתן להשתמש במשוואה כדי להפריד את ההשפעה האנושית ל-3 מרכיבים:
ה[[כלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]] מבקר רעיון זה על ידי שימוש במשוואת I=PAT. ג'קסון טוען כי בנושא של פליטות [[פחמן דו חמצני]] לדוגמה, ניתן להשתמש במשוואה בצורה של זהות כדי להפריד את ההשפעה האנושית ל-3 מרכיבים:
* P - [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]]
* P - [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]]
* A ה"עושר" (ביחידות של דולרים לאדם לשנה)
* A ה"עושר" או הצריכה לנפש (ביחידות של דולרים לאדם לשנה)
* T "[[טכנולוגיה]]" - במובן של כמה פחמן נפלט בייצור של דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש (ביחידות של ק"ג פחמן לדולר).
* T "[[טכנולוגיה]]" - במובן של כמה פחמן נפלט בייצור של דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש (ביחידות של ק"ג פחמן לדולר).
ג'קסון מעיר כי רוב הרעיון של דה-קפלינג מתבסס על ראיות מ[[שיפורים טכנולוגים]] לגבי טכנולוגיות שונות, לדגומה שיפור היעילות האנרגטית במנועי מכוניות, או מעבר מכבלי נחושת לסיבים אופטים לשם תקשורת. זהו דה-קפלינג יחסי. הדה-קפלינג המוחלט מתייחס לסך ההשפעה הסביבתית של המין האנושי (ולא פר פעילות טכנולוגית).
ג'קסון מעיר כי רוב הדיון בהקשר של דה-קפלינג מתבסס על ראיות מ[[שיפורים טכנולוגים]] לגבי טכנולוגיות שונות, לדגומה שיפור היעילות האנרגטית במנועי מכוניות, או מעבר מכבלי נחושת לסיבים אופטיים לשם תקשורת. זהו דה-קפלינג יחסי. הדה-קפלינג המוחלט מתייחס לסך ההשפעה הסביבתית של המין האנושי (ולא פר פעילות טכנולוגית).
כאשר מדברים על דה קפלינג יחסי - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A וP ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים אלה, כדי להביא להשפעה סביבתית קבועה ולגרום להקטנה עוד יותר חזקה כדי להגיע לדה-קפלינג אבסולוטי.
כאשר מדברים על דה קפלינג יחסי - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A וP ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים אלה, כדי להביא להשפעה סביבתית קבועה ולגרום להקטנה עוד יותר חזקה כדי להגיע לדה-קפלינג מוחלט.
==דוגמה מספרית בהקשר של פליטות פחמן דו חמצני==
==דוגמה מספרית בהקשר של פליטות פחמן דו חמצני==
ג'קסון מביא בדוגמה מספרית של פליטות פחמן להמחשת הטעון שלו. בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת לנפש עמדה על 4700 דולר. "[[עצימות הפחמן]]" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סך פליטות הפחמן לשנה היו: 5.3 * 4.7* 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני.
בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדוח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמופסירה, דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו חמצני עד 2050.
בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדוח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמופסירה, דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו חמצני עד 2050.