שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,117 בתים ,  18:13, 26 בינואר 2013
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  +
 +
'''לטובת הכלל : ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא''' (For the Common Good) הוא ספר מאת הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] והתאולוג והפילוסוף [[ג'ון קוב ג'וניור]]. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]].
 +
[[קובץ:For the common good.jpg|ממוזער|250|עטיפת הספר 'לטובת הכלל' באנגלית]]
 
{{לטובת הכלל}}
 
{{לטובת הכלל}}
'''לטובת הכלל : ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא''' (For the Common Good) הוא ספר מאת הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] והתאולוג והפילוסוף [[ג'ון קוב ג'וניור]]. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]].
     −
הספר מחולק לארבע חטיבות -החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו-קלאסי]]. החטיבה השניה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי על פי גישת המחברים.  
+
הספר מחולק לארבע חטיבות -החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו-קלאסי]] כמו [[שוק חופשי]] או [[משאבי טבע]]. החטיבה השניה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי על פי גישת המחברים.  
   −
החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, אוכלוסין, שימושי קרקע, חקלאות, תעשיה, עבודה, מיסוי, עבודה ובטחון לאומי.  
+
החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], שימושי קרקע, [[חקלאות]], [[תעשייה]], עבודה, מיסוי, עבודה ובטחון לאומי.  
   −
הספר זכה בפרס גרוומייר (Grawemeyer Award ) על רעיונות לשיפור מצב העולם. ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של [[מרכז השל]].  
+
הספר זכה ב[[פרס גרוומייר]] (Grawemeyer Award ) על רעיונות לשיפור מצב העולם. בישראל ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של [[מרכז השל]].  
    
==היחס לטבע==
 
==היחס לטבע==
בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של האדם לטבע, לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד יש ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך הכלכלה הנאו קלאסית שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "כלכלת אדמה".  
+
בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של [[בני אדם|האדם]] ל[[הסביבה הטבעית|טבע]], לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך הכלכלה הנאו קלאסית שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "[[כלכלת אדמה]]".
 +
 
 +
בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו. כחלק מדתות אנימסטיות האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]].  
   −
בתרבויות שבטיות היחס היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו.  
+
מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים היהודי), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין גמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".  בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון [[סביבתנות|סביבתי]] - ראו לדגומה את הערך [[שמיטה וקיימות]].
   −
בתרבות העברית-יהודית המאוחרת יותר, יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע)-אל, ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן הגיון סביבתי - ראו לדגומה את הערך [[שמיטה וקיימות]].
+
בהמשך טוענים דיילי וקוב כי הקשר בין האדם לטבע הלך והתנתק בתרבות הנוצרית. הנוצרים הם בעלי אל אוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, ולכן היה קשה להכין מערכת תאולוגית כמו זו היהודית. הקשר בין האדם לטבע ניתק עוד יותר וגן העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך הדרך התאולוגיה הפרוטסטטנית מקדשת את החומרנות וטוענת כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא הצלחה כלכלית שלהם.  
   −
בהמשך טוענים דיילי וקוב כי בתרבות הנוצרית בעלת האל האוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, הקשר ניתק עוד יותר וגן העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך התאולוגיה הפרוטסטטנית מקדשת את החומרנות.
+
לאחר מכן צומח ה[[קפיטליזם]] שמתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל [[חומר גלם]] או "משאבי טבע" פאסיביים.
   −
לאחריה הקפיטליזם מתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל חומרי גלם או "משאבי טבע" פאסיביים.
+
פרק 10 מציע ניתוח של המחברים של הטבע ומתמקד בנושאים של [[אנרגיה]] ושל [[אנטרופיה]] בתוך [[מערכת ביוספרית]].
   −
פרק 10 מציע ניתוח של המחברים של הטבע ומתמקד בנושאים של [[אנרגיה]] ושל [[אנטרופיה]] בתוך מערכת ביוספרית. 
   
==שוק תחרותי==
 
==שוק תחרותי==
 
דיילי וקוב  מציינים שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי. השמירה על תנאים אלה לא יכולה להתבצע על ידי השוק בכוחות עצמו, אלא דורשת התערבות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים אחרים]], בעיקר הממשלה:  
 
דיילי וקוב  מציינים שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי. השמירה על תנאים אלה לא יכולה להתבצע על ידי השוק בכוחות עצמו, אלא דורשת התערבות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים אחרים]], בעיקר הממשלה:  
שורה 32: שורה 35:  
*[[תרמודינמיקה]]
 
*[[תרמודינמיקה]]
 
*[[מודל זרמים ומאגרים]]
 
*[[מודל זרמים ומאגרים]]
 +
*[[הרמן דיילי]]
    
==פרקים לקריאה==
 
==פרקים לקריאה==

תפריט ניווט