30,778
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 1:
שורה 1: − + שורה 8:
שורה 8: − + − + − + שורה 16:
שורה 16: − + − + שורה 30:
שורה 30: − + − + − + − + − + − + − + − + שורה 57:
שורה 57: − + שורה 71:
שורה 71: − + − + − פיצ'ר נוסף שיש לאתר הוא היכולת לשמור הפניות וסיכומים של מאמרים, עובדות וציטוטים לשימוש עתידי. הרבה מאיתנו מכירים את השמירה של גזרי עיתונות, כדי "לשלוף אותם ברגע הנכון". הבעיה היא המקום שזה תופס, וכמה קשה למצוא את מה שמחפשים בדיעבד. הויקי פותר בעיה זאת. כל עוד מקטלגים את המאמר תחת כל הנושאים אליו הוא משתייך לא אמורה להיות בעיה למצוא אותו גם עוד שנתיים.+ − + − + − הויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.+ שורה 91:
שורה 91: − + שורה 118:
שורה 118: − + − + − + − +
אין תקציר עריכה
{{תוכן}}
{{תוכן}}
'''אקו ויקי''' הוא אתר [[ויקי]] שנועד כדי לעודד שיח [[הוליזם|הוליסטי]] הממוקד ב[[תהליך|תהליכים]] ו[[מערכת מורכבת|במערכות המורכבות]] לשיפור ההבנה ומתן פתרונות הנוגעים ל[[קיימות]] ולסוגיות חברתיות נוספות.
'''אקו-ויקי''' הוא אתר [[ויקי]] שנועד כדי לעודד שיח [[הוליזם|הוליסטי]] הממוקד ב[[תהליך|תהליכים]] ו[[מערכת מורכבת|במערכות המורכבות]] לשיפור ההבנה ומתן פתרונות הנוגעים ל[[קיימות]] ולסוגיות חברתיות נוספות.
[[אלברט איינשטיין]] אמר "אינך יכול לפתור בעיה באמצעות אותו תהליך-מחשבתי שיצר אותה". המשבר הסביבתי, כמו גם משברים חברתיים אחרים שיש סביבנו, כמו [[אי שוויון כלכלי]], לא נובעים רק מכשלים טכנולוגיים, אלא גם מהצורה בה מעוצבת החברה, ומהאופן בו אנו חושבים על בעיות אלה.
[[אלברט איינשטיין]] אמר "אינך יכול לפתור בעיה באמצעות אותו תהליך-מחשבתי שיצר אותה". המשבר הסביבתי, כמו גם משברים חברתיים אחרים שיש סביבנו, כמו [[אי שוויון כלכלי]], לא נובעים רק מכשלים טכנולוגיים, אלא גם מהצורה בה מעוצבת החברה, ומהאופן בו אנו חושבים על בעיות אלה.
{| width="70%"
{| width="70%"
| width="100%" style="border:1px solid gray;" valign="top" |
| width="100%" style="border:1px solid gray;" valign="top" |
* להיות מקום מפגש לכל אלו שהבינו שדרכי המחשבה והפעולה הנוכחיות לא מסייעות, ואפילו מזיקות בהתמודדות עם חוליים שונים של החברה - כמו בעיות [[זיהום]], [[התמוטטות|איום קיומי סביבתי]], [[דכאון]] מתפשט, אלימות, [[אי שיוויון כלכלי|אי שיוויון]], [[עוני]] וכו'.
* להוות מקום מפגש לכל אלו שהבינו שדרכי המחשבה והפעולה הנוכחיות לא מסייעות, ואפילו מזיקות בהתמודדות עם חוליים שונים של החברה - כמו בעיות [[זיהום]], [[התמוטטות|איום קיומי סביבתי]], [[דכאון]] מתפשט, אלימות, [[אי שיוויון כלכלי|אי שיוויון]], [[עוני]] וכו'.
* לתת במה לדיון ביקורתי ב[[כלכלה]], בתאוריה כלכליות בהקשר הרחב של המונח - היינו גם לגעת בתחומים כמו סביבה, תרבות, פוליטיקה, חברה וכו'.
* לתת במה לדיון ביקורתי ב[[כלכלה]], בתאוריה כלכליות בהקשר הרחב של המונח - זאת אומרת לגעת גם בתחומים כמו סביבה, תרבות, פוליטיקה, חברה וכו'.
* לתת כלים לבניה של מושגים ותובנות שיהוו "נרטיבים נגדיים" לנרטיב [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו- קלאסי]]. הן בתחום התאורטי, והן בתחום חיי היומיום, התרבות, והפעילות הכלל חברתית.
* לתת כלים לבניה של מושגים ותובנות שיהוו "נרטיבים נגדיים" לנרטיב [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו- קלאסי]], הן בתחום התאורטי והן בתחום חיי היומיום, התרבות, והפעילות הכלל חברתית.
|}
|}
===ההבדל בין אקו-ויקי לבין ויקיפדיה===
===ההבדל בין אקו-ויקי לבין ויקיפדיה===
ויקיפדיה היא אינצקלופדיה כללית המשתמשת בטכנולוגיה של מדיה-ויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. ויקיפדיה מנסה לתת נקודת מבט נייטרלית, ולהציג נושאים כפי שהדבר משתקף '''כיום''' בקונצנוזס החברתי והאקדמי. גם אקו ויקי בנויה בטכנולוגיית מדיה-ויקי, אבל יש לה מטרות ואופי מעט שונים:
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה כללית המשתמשת בטכנולוגיה של מדיה-ויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. ויקיפדיה שואפת לתת נקודת מבט נייטרלית, ולהציג נושאים כפי שהדבר משתקף '''כיום''' בקונצנזוס החברתי והאקדמי. גם אקו-ויקי בנויה בטכנולוגיית מדיה-ויקי, אבל יש לה מטרות ואופי מעט שונים:
* '''דגש על קיימות (תכנים)'''- החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי [[הסביבה הטבעית|סביבה]], חברה, ו[[קיימות]], ולא כאניציקלופדיה כללית. בין היתר יכולים להופיע כאן ערכים שבאנציקלופדיה כללית יחשבו "לא חשובים מספיק". לדוגמה, [[הוילה האנכית]] שמקומה כאן ללא ספק, אבל היתה צריכה הסבר לגבי "חשיבות" בויקיפדיה העברית. דוגמאות אחרות הן [[:קטגוריה:סרטי תעודה|סרטי תעודה]] או אפילו מונחים מרכזיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] או [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.
* '''דגש על קיימות (תכנים)'''- החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי [[הסביבה הטבעית|סביבה]], חברה, ו[[קיימות]], ולא כאנציקלופדיה כללית. בין היתר יכולים להופיע כאן ערכים שבאנציקלופדיה כללית יחשבו "לא חשובים מספיק". לדוגמה, [[הוילה האנכית]] שמקומה כאן ללא ספק, אבל היתה צריכה הסבר לגבי "חשיבות" בוויקיפדיה העברית. דוגמאות אחרות הן [[:קטגוריה:סרטי תעודה|סרטי תעודה]] או אפילו מונחים מרכזיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] או [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.
* '''הוליזם וקומפקטיות''' - ראייה [[הוליזם|הוליסטית]] פרושה שההבנת השלם לאו דווקא מתנהג לפי סך חלקיו, היא גם אומרת שיש קשרים רבים בין תחומים שבמבט ראשון נראים רחוקים: בין מזון מהחי לבין מגיפות, בין [[חומרי הדברה]] לבין קשיים ברבייה, בין [[אבולוציה]] או [[סוקצסיה]] לבין התפתחות של ערים, או [[מוסדות חברתיים]]. אנחנו רוצים לסייע להסברים שמתארים קשרים בין החברה, הסביבה והכלכלה. כמו כן אנחנו נותנים מסגרת קומפקטית - שבה קל לראות את הקשרים השונים ושבה תחומים אחרים של החברה האנושית יכוסו בצורה חסרה.
* '''הוליזם וקומפקטיות''' - ראייה [[הוליזם|הוליסטית]] פרושה שההבנת השלם לאו דווקא מתנהג לפי סך חלקיו, היא גם אומרת שיש קשרים רבים בין תחומים שבמבט ראשון נראים רחוקים: בין מזון מהחי לבין מגיפות, בין [[חומרי הדברה]] לבין קשיים ברבייה, בין [[אבולוציה]] או [[סוקצסיה]] לבין התפתחות של ערים, או [[מוסדות חברתיים]]. אנחנו רוצים לסייע להסברים שמתארים קשרים בין החברה, הסביבה והכלכלה. כמו כן אנחנו נותנים מסגרת קומפקטית - שבה קל לראות את הקשרים השונים ושבה תחומים אחרים של החברה האנושית יכוסו בצורה חסרה.
* '''עידוד של דעות חדשות'''- חלק מהמטרה של אקו-ויקי היא לעורר דיון ולהציג דעות וצורות חשיבה חדשות. מסיבה זו באקו-ויקי יש גם [[:קטגוריה:מאמרי דעה|מאמרי דעה]] שאינם נייטרליים. בויקיפידה אין מקום לדעה מקורית (ובצדק, לפי הגדרות המטרות של ויקיפדיה), כאן אנחנו מעודדים דעות כאלה.
* '''עידוד של דעות חדשות'''- חלק מהמטרה של אקו-ויקי היא לעורר דיון ולהציג דעות וצורות חשיבה חדשות. מסיבה זו באקו-ויקי יש גם [[:קטגוריה:מאמרי דעה|מאמרי דעה]] שאינם נייטרליים. בויקיפידה אין מקום לדעה מקורית (ובצדק, לפי הגדרות המטרות של ויקיפדיה), כאן אנחנו מעודדים דעות כאלה.
* '''עידוד של רב שיח''' - עוד מטרה מרכזית של אקו ויקי היא לעודד את רב שיח על קיימות, סביבה, חברה וכלכלה, מתוך ערכים של קיימות, צדק חברתי ודמוקרטיה. ולכן הגדלת היכולת לקיים דיון מסודר מרובה משתתפים בנושאים חברתיים וסביבתיים היא מטרה חשובה עבור אקו-ויקי. לויקיפדיה אין מטרה כזו.
* '''עידוד של רב שיח''' - עוד מטרה מרכזית של אקו-ויקי היא לעודד את רב שיח על קיימות, סביבה, חברה וכלכלה, מתוך ערכים של קיימות, צדק חברתי ודמוקרטיה. ולכן הגדלת היכולת לקיים דיון מסודר מרובה משתתפים בנושאים חברתיים וסביבתיים היא מטרה חשובה עבור אקו-ויקי. לוויקיפדיה אין מטרה כזו.
* '''עידוד פעילות ושינוי''' - חשוב להבין את העולם, אבל האקו ויקי הוקם גם מתוך מטרה לתרום לתיקון העולם. מסיבה זו אנחנו מנסים לעודד פעילויות וחלופות למצב הקיים. [[נקיון ידידותי לסביבה]] (שבנוי יותר כמדריך טכני) או ערך [[ספרי אקולוגיה לילדים]] שבנוי כרשימה, אינם מתאימים לאנציקלופדיה. בערך [[תרבות הצריכה]] יש הפניה לחומרי הסברה בנושא. מאותה סיבה, אנחנו מנסים לתת חשיפה (בערכים ובקישורים חיצוניים) לפעיליות של גופים ואנשים שנראות מעניינות (גם אם בויקיפידה מישהו יכול להחליט שאין להם חשיבות אנציקלופדית), ולעודד אנשים להצטרף לפעיליות אלה. זה לא נייטרלי.
* '''עידוד פעילות ושינוי''' - חשוב להבין את העולם, אבל האקו ויקי הוקם גם מתוך מטרה לתרום לתיקון העולם. מסיבה זו אנחנו מנסים לעודד פעילויות וחלופות למצב הקיים. [[נקיון ידידותי לסביבה]] (שבנוי יותר כמדריך טכני) או ערך [[ספרי אקולוגיה לילדים]] שבנוי כרשימה, אינם מתאימים לאנציקלופדיה. בערך [[תרבות הצריכה]] יש הפניה לחומרי הסברה בנושא. מאותה סיבה, אנחנו מנסים לתת חשיפה (בערכים ובקישורים חיצוניים) לפעיליות של גופים ואנשים שנראות מעניינות (גם אם בויקיפידה מישהו יכול להחליט שאין להם חשיבות אנציקלופדית), ולעודד אנשים להצטרף לפעיליות אלה. זה לא נייטרלי.
* '''פרוייקטים חברתיים באתר''' - עידוד של פרוייקטים במסגרת האתר. פרוייקטים כמו "[[תקציב שקוף לתל אביב יפו]], או [[פרוייקט זרקור על משפחות ההון]] או [[חוק ההסדרים/2011]] מתאימים לאקו ויקי - אבל לא לויקיפדיה.
* '''פרוייקטים חברתיים באתר''' - עידוד של פרוייקטים במסגרת האתר. פרוייקטים כמו "[[תקציב שקוף לתל אביב יפו]], או [[פרוייקט זרקור על משפחות ההון]] או [[חוק ההסדרים/2011]] מתאימים לאקו-ויקי - אבל לא לוויקיפדיה.
===ההבדל מאתרים חברתיים/ סביבתיים===
===ההבדל מאתרים חברתיים/ סביבתיים===
במשך השנים, ובמיוחד לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, יש מספר אתרים חברתיים/ סביבתיים, אותם אנו מעריכים מאד (חלק מהם גם עזרנו להקים): אתרים "חברתיים" כמו יסוד, הגדה השמאלית, חברה צודקת, העוקץ; או אתרים "ירוקים- חברתיים" כמו [[מרכז השל]], הגל הירוק, והאתרים של [[פעולה ירוקה]], [[מגמה ירוקה]] או [[סלון מזל]].
במשך השנים, ובמיוחד לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, יש מספר אתרים חברתיים/ סביבתיים, אותם אנו מעריכים מאד (חלק מהם גם עזרנו להקים): אתרים "חברתיים" כמו יסוד, הגדה השמאלית, חברה צודקת, העוקץ; או אתרים "ירוקים- חברתיים" כמו [[מרכז השל]], הגל הירוק, והאתרים של [[פעולה ירוקה]], [[מגמה ירוקה]] או [[סלון מזל]].
ההבדל המרכזי מאתרים אלה הוא שאקו ויקי מאפשר ליצור קשרים בין אנשים (קוראים או כותבים), רעיונות, דעות, עובדות, זרמים, ספרים וכו'. במקומות אחרים הקשרים מופיעים לרגע ונעלמים. בחלק מהאתרים אפשר להגיב על מאמר, אבל תגובות הן יותר הרחבות, שחרור קיטור או ויכוחים ולא העמקה של ידע. עם הטכנולוגיה של הויקי ניתן לערער על הכתוב, לעדכן, לשנות אותו, להעביר חלקים ממנו למקום אחר, או לקשר חלקים ממאמר אחד, לתחום אחר. באופן כזה (יש לקוות) ניתן לבנות בסיס משותף של ידע.
ההבדל המרכזי מאתרים אלה הוא שאקו-ויקי מאפשר ליצור קשרים בין אנשים (קוראים או כותבים), רעיונות, דעות, עובדות, זרמים, ספרים וכו'. במקומות אחרים הקשרים מופיעים לרגע ונעלמים. בחלק מהאתרים אפשר להגיב על מאמר, אבל תגובות הן יותר הרחבות, שחרור קיטור או ויכוחים ולא העמקה של ידע. עם הטכנולוגיה של הויקי ניתן לערער על הכתוב, לעדכן, לשנות אותו, להעביר חלקים ממנו למקום אחר, או לקשר חלקים ממאמר אחד, לתחום אחר. באופן כזה (יש לקוות) ניתן לבנות בסיס משותף של ידע.
האתרים הישנים הם צורת תקשורת בה הידע מועבר מהכותבים אל הקוראים. במקרים בהם יש מקום לתגובות בסוף המאמר, חלק (קטן) מהידע מועבר בין חלק מהקוראים. בויקי, הידע והמידע עוברים בין כל מי שרוצה לכתוב. קל הרבה יותר לקשר פיסות שונות של הגיגים, מידע ואנשים.
האתרים המסורתיים הם צורת תקשורת בה הידע מועבר מהכותבים אל הקוראים. במקרים בהם יש מקום לתגובות בסוף המאמר, חלק (קטן) מהידע מועבר בין חלק מהקוראים. בויקי, הידע והמידע עוברים בין כל מי שרוצה לכתוב. קל הרבה יותר לקשר פיסות שונות של הגיגים, מידע ואנשים.
===ההבדל בין הויקי לבין פורומים ובלוגים===
===ההבדל בין הוויקי לבין פורומים ובלוגים===
במובנים מסויימים, אפשר לראות את הויקי כממשיך של הפורומים מ"חברה צודקת", או של הפורום לרפורמה כלכלית של דור לוי, או של הויקי-פורום של "באופן טבעי". אך קיימים מספר הבדלים.
במובנים מסויימים, אפשר לראות את הוויקי כממשיך של הפורומים מ"חברה צודקת", או של הפורום לרפורמה כלכלית של דור לוי, או של הויקי-פורום של "באופן טבעי". אך קיימים מספר הבדלים.
* לכל מדיה (פורום, רדיו, עיתון וכו'), יש השפעה על תוכן הדברים שמועבר בה. לפורומים יש גם השפעה כזו. יחסית ל[[ויקי]], האופי של הפורמים קרובים יותר לצ'ט. ולכן הם פחות טובים בדיונים מעמיקים, בקישור בין נושאים שונים או ביכולת לניטור עובדות ונושאים.
* לכל מדיה (פורום, רדיו, עיתון וכו'), יש השפעה על תוכן הדברים שמועבר בה. לפורומים יש גם השפעה כזו. יחסית לו[[ויקי]], האופי של הפורמים קרובים יותר לצ'ט. ולכן הם פחות טובים בדיונים מעמיקים, בקישור בין נושאים שונים או ביכולת לניטור עובדות ונושאים.
* פורומים דורשים מכלל הנוכחים להגיב באותו פרק זמן (כמה ימים לכל היותר). בויקי ניתן לבנות נושא לאט לאט, כאשר יש הפסקות בין פעם לפעם. ואנשים שנכנסו מאוחר יותר יכולים לתרום הרבה.
* פורומים דורשים מכלל הנוכחים להגיב באותו פרק זמן (כמה ימים לכל היותר). בויקי ניתן לבנות נושא לאט לאט, כאשר יש הפסקות בין פעם לפעם. ואנשים שנכנסו מאוחר יותר יכולים לתרום הרבה.
* פורומים פתוחים יותר להתלהמות, שכן ניתן להסיט את הנושא המקורי לנושא אחר, ובגלל קוצר הזמן (כי או שאתה מגיב במקום, או שכבר אף אחד לא יקרא את זה) אנשים מגיבים יותר "בשליפה מהמותן". הויקי מאפשר דיונים פחות מתלהמים (כמובן, בתלות במשתתפים, זה לא קסם). בראיה לאחור ניתן למחוק כל מה שמוסכם שהוא מוטעה או מיותר. וכן הדיונים נערכים מאחורי הקלעים ולא בערך עצמו.
* פורומים פתוחים יותר להתלהמות, שכן ניתן להסיט את הנושא המקורי לנושא אחר, ובגלל קוצר הזמן (כי או שאתה מגיב במקום, או שכבר אף אחד לא יקרא את זה) אנשים מגיבים יותר "בשליפה מהמותן". הויקי מאפשר דיונים פחות מתלהמים (כמובן, בתלות במשתתפים, זה לא קסם). בראיה לאחור ניתן למחוק כל מה שמוסכם שהוא מוטעה או מיותר. וכן הדיונים נערכים מאחורי הקלעים ולא בערך עצמו.
* בפורום, קשה מאוד לקרוא על נושא לאחר מכן- מי שהצטרף מאוחר יותר לא מבין על מה נסוב הדיון, וקורא הרבה טקסט מיותר. בויקי, אפשר לבחור לקרוא רק את הערך עצמו ולא את כל ה"מטא דאטא" או המידע שהיה קשור סביב המידע בערך.
* בפורום, קשה מאוד לקרוא על נושא לאחר מכן- מי שהצטרף מאוחר יותר לא מבין על מה נסוב הדיון, וקורא הרבה טקסט מיותר. בוויקי, אפשר לבחור לקרוא רק את הערך עצמו ולא את כל ה"מטא דאטא" או המידע שהיה קשור סביב המידע בערך.
* פורומים גורמים לפיצול הדיון לתת נושאים, שבכל אחד מהם לא מתבצע דיון מעמיק (מה שתורם בעצמו להתלהמות). בויקי זאת לא בעיה, היות ובכל ערך ניתן לקיים דיון עצמאי, ולאחר מכן לחזור לנושא המקורי.
* פורומים גורמים לפיצול הדיון לתת נושאים, שבכל אחד מהם לא מתבצע דיון מעמיק (מה שתורם בעצמו להתלהמות). בויקי זאת לא בעיה, היות ובכל ערך ניתן לקיים דיון עצמאי, ולאחר מכן לחזור לנושא המקורי.
* קשה להתייחס לנושא מסויים בפורום- קשה למצוא את הנושא או את הדיון, וייתכן שנושא אחד מפוצל בין כמה דיונים. קשה לראות את מכלול הדעות בנושא באופן מסודר (אלא רק כתגובות אחד על השני).
* קשה להתייחס לנושא מסויים בפורום- קשה למצוא את הנושא או את הדיון, וייתכן שנושא אחד מפוצל בין כמה דיונים. קשה לראות את מכלול הדעות בנושא באופן מסודר (אלא רק כתגובות אחד על השני).
דוגמאות באתר לבניה של בסיס ידע הם בנושא [[:קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]], או [[:קטגוריה:אנרגיה]]. זה לא שהגענו דרך האתר למסקנות יוצאות דופן, אלא שתוך זמן קצר יחסית הצבר בנושא ידע רב.
דוגמאות באתר לבניה של בסיס ידע הם בנושא [[:קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]], או [[:קטגוריה:אנרגיה]]. זה לא שהגענו דרך האתר למסקנות יוצאות דופן, אלא שתוך זמן קצר יחסית הצבר בנושא ידע רב.
==דברים שניתן לעשות בויקי==
==דברים שניתן לעשות בוויקי==
(וקשה לעשות במקומות אחרים)
(וקשה לעשות במקומות אחרים)
;בניה משותפת של קורס:
;בניה משותפת של קורס:
מטרתו הראשונית של הויקי היתה לסייע לכמה אנשים לבנות יחד קורס שעבר במכללה. אפשר לראות את הקורס תחת "פרוייקטים" בעמוד הראשי.
מטרתו הראשונית של הוויקי היתה לסייע לכמה אנשים לבנות יחד קורס שעבר במכללה. אפשר לראות את הקורס תחת "פרוייקטים" בעמוד הראשי.
;בניית מאגר ידע משותף:
;בניית מאגר ידע משותף:
[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] משתמש בויקי כדי לסכם על פעילויות בעתיד, כדי להעביר פרוטוקולים של ישיבות, וכדי לחלוק ידע. עם קצת מזל והרבה עבודה אפשר יהיה להעזר בויקי כדי לערוך הרצאות ו\ או כדי להוציא חוברות על [[כלכלה אקולוגית]].
[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] משתמש בוויקי כדי לסכם על פעילויות בעתיד, כדי להעביר פרוטוקולים של ישיבות, וכדי לחלוק ידע.ניתן גם להעזר בוויקי כדי לערוך הרצאות ו/או כדי להוציא חוברות על [[כלכלה אקולוגית]].
;מאגר מידע לשימוש עתידי:
;מאגר מידע לשימוש עתידי:
תוסף נוסף שיש לאתר הוא היכולת לשמור הפניות וסיכומים של מאמרים, עובדות וציטוטים לשימוש עתידי. הרבה מאיתנו מכירים את השמירה של גזרי עיתונות, כדי "לשלוף אותם ברגע הנכון". הבעיה היא המקום שזה תופס, וכמה קשה למצוא את מה שמחפשים בדיעבד. הוויקי פותר בעיה זאת. כל עוד מקטלגים את המאמר תחת כל הנושאים אליו הוא משתייך לא אמורה להיות בעיה למצוא אותו גם עוד שנתיים.
;הויקי כמקום מחקר:
;הוויקי כמקום מחקר:
אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הויקי הקטן והמסכן שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו\ או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון , ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.
אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הוויקי שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה בזעיר אנפין. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו/או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון , ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.
הוויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.
== העדפת זרמי מחשבה מערכתיים==
== העדפת זרמי מחשבה מערכתיים==
* ביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'. אין לה ממש צורך בעוד אכסניה.
* ביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'. אין לה ממש צורך בעוד אכסניה.
* אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל בכלכלה, טען בשנת 2000 שלשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או חלופה ברורה למשנה הימנית. מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם", או מול תמונת העולם של הימין "התאגידי". כדאי לבנות נראטיב כזה.
*פרופ' [[אריאל רובינשטיין]], חתן פרס ישראל בכלכלה, טען בשנת 2000 שלשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או חלופה ברורה למשנה הימנית. מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם", או מול תמונת העולם של הימין "התאגידי". כדאי לבנות נראטיב כזה.
===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===
===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===
* האתר הוא באוריינטציה ביקורתית-פוליטית מצד אחד, ומחקרית מצד שני.
* האתר הוא באוריינטציה ביקורתית-פוליטית מצד אחד, ומחקרית מצד שני.
* ככל הניתן, להשתדל לציין מאיפה באה הביקורת או ההיגד, ואיפה אפשר למצוא הרחבות.
* ככל הניתן, להשתדל לציין מאיפה באה הביקורת או ההיגד, ואיפה אפשר למצוא הרחבות.
* לנסות לציין הנחות מסוות של החוקרים - מכל הזרמים.
* לפעול לציון הנחות מסוות של החוקרים - מכל הזרמים.
* לנסות לבצע הבחנות בין רעיונות ותאוריות לבין עובדות.
* לשאוף לבצע הבחנות בין רעיונות ותאוריות לבין עובדות.
* לנסות להצביע על האינטרסים מאחורי האידאולוגיה או הפילוסופיה. הצבעה על מי שמרוויח מהעניין ברוב המקרים משכנעת הרבה יותר מהוכחות אנליטיות.
* לשאוף להצביע על האינטרסים מאחורי האידאולוגיה או הפילוסופיה. הצבעה על מי שמרוויח מהעניין ברוב המקרים משכנעת הרבה יותר מהוכחות אנליטיות.
* לנסות למפות רעיונות שונים וחוקרים שונים לזרמי מחשבה.
* לשאוף למפות רעיונות שונים וחוקרים שונים לזרמי מחשבה.
* איפה שניתן, לא להסתפק בביקורת אלא גם להצביע על חלופות ורעיונות להתקדמות - הן לגבי הניתוח והן לגבי מושא הניתוח - היינו המציאות.
* איפה שניתן, לא להסתפק בביקורת אלא גם להצביע על חלופות ורעיונות להתקדמות - הן לגבי הניתוח והן לגבי מושא הניתוח - היינו המציאות.
==פרסים והכרה==
==פרסים והכרה==