שינויים

פרוש הנוסחה I = P × A × T  

פרוש הנוסחה I = P × A × T  

הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact ) על [[הסביבה הטבעית]] (או במקרים אחרים C - כמות הצריכה של משאב) שווה בקירוב למכפלה של P, גודל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]] בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצגת עושר, או צריכה לנפש, כפול הגודל T  שמייצג [[טכנולוגיה]] Technology. נוסחה זו מייצגת טענה לפיה הגידול באוכלוסיה, בצריכה לנפש ובטכנולוגיה גורמת לגידול ב[[סביבתנות|נזק לסביבה]].  

הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact ) על [[הסביבה הטבעית]] (או במקרים אחרים C - כמות הצריכה של משאב) שווה בקירוב למכפלה של P, גודל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]],  בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצגת עושר, או צריכה לנפש ביחידות של דולר לנפש, כפול הגודל T  שמייצג [[טכנולוגיה]] Technology ביחידות של השפעה לדולר. נוסחה זו מייצגת טענה לפיה [[גידול אוכלוסין|הגידול באוכלוסיה]], ובצריכה לנפש יחד עם השינוייים בטכנולוגיה גורמים לגידול ב[[השפעות סביבתיות|נזק לסביבה]].  

הנוסחה פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך ויכוח בין בארי קומונר (Barry Commoner), [[פול ארליך]] ו[[ג'ון הולדרן]]. קומונר טען כי ההשפעות הסביבתיות בארצות הברית נגרמו בעיקר בגלל שינויים בטכנולוגיות הייצור שבאו לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד ארליך והולדרן טענו כי כל שלושת הגורמים הם חשובים, והדגישו במיוחד את החשיבות של [[גידול אוכלוסין]].  

הנוסחה פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך ויכוח בין בארי קומונר (Barry Commoner), [[פול ארליך]] ו[[ג'ון הולדרן]]. קומונר טען כי ההשפעות הסביבתיות בארצות הברית נגרמו בעיקר בגלל [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיות]] [[ייצור תעשייתי|הייצור]] שבאו לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד ארליך והולדרן טענו כי כל שלושת הגורמים הם חשובים, והדגישו במיוחד את החשיבות של [[גידול אוכלוסין]].  

הנוסחה יכולה להוות עזר או קירוב ראשוני להבנת הגורמים הראשיים של השפעות אנושיות על הסביבה הטבעית. הוגים מאוחרים יותר כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מצביעים על כך ש"טכנולוגיה" יכולה להעלות או להוריד את כמות ההשפעה הסביבתית בהתאם לסוג שלה. לדוגמה היא יכולה לסמל שריפת [[פחם]] או לחלופין לסמל [[טורבינות רוח]]. ניתן להשתמש בנוסחה גם בצורה של זהות, כאשר A הוא התוצר לנפש בדולרים, ואילו T מייצגת השפעה (או צריכה) פר דולר.  

הנוסחה יכולה להוות עזר או קירוב ראשוני להבנת הגורמים הראשיים של השפעות אנושיות על הסביבה הטבעית. הוגים מאוחרים יותר כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מצביעים על כך ש"טכנולוגיה" יכולה להעלות או להוריד את כמות ההשפעה הסביבתית בהתאם לסוג שלה. לדוגמה היא יכולה לסמל שריפת [[פחם]] או לחלופין לסמל [[טורבינות רוח]]. ניתן להשתמש בנוסחה גם בצורה של זהות, כאשר A הוא התוצר לנפש בדולרים, ואילו T מייצגת השפעה (או צריכה) פר דולר.  

* P - [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]]  

* P - [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]]  

* A ה"עושר" או הצריכה לנפש (ביחידות של דולרים לאדם לשנה)  

* A ה"עושר" או הצריכה לנפש (ביחידות של דולרים לאדם לשנה)  

* T "[[טכנולוגיה]]" - במובן של כמה פחמן נפלט בייצור של דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש (ביחידות של ק"ג פחמן לדולר).  

* T "[[טכנולוגיה]]" - במובן של כמה פחמן נפלט בייצור ממוצע של מוצרים ושירותים בשווי דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] (ביחידות של ק"ג פחמן לדולר).  

ג'קסון מעיר כי רוב הדיון בהקשר של דה-קפלינג מתבסס על ראיות מ[[שיפורים טכנולוגים]] לגבי טכנולוגיות שונות, לדגומה שיפור היעילות האנרגטית במנועי מכוניות, או מעבר מכבלי נחושת לסיבים אופטיים לשם תקשורת. זהו דה-קפלינג יחסי. הדה-קפלינג המוחלט מתייחס לסך ההשפעה הסביבתית של המין האנושי (ולא פר פעילות טכנולוגית).   

ג'קסון מעיר כי רוב הדיון בהקשר של דה-קפלינג מתבסס על ראיות מ[[שיפורים טכנולוגים]] לגבי טכנולוגיות שונות, לדוגמה שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] במנועי מכוניות, או מעבר מכבלי [[נחושת]] לסיבים אופטיים לשם תקשורת. זהו דה-קפלינג יחסי. הדה-קפלינג המוחלט מתייחס לסך ההשפעה הסביבתית של המין האנושי (ולא פר פעילות טכנולוגית).   

כאשר מדברים על דה קפלינג יחסי - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A וP ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים אלה, כדי להביא להשפעה סביבתית קבועה ולגרום להקטנה עוד יותר חזקה כדי להגיע לדה-קפלינג מוחלט.

כאשר מדברים על דה קפלינג יחסי - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A וP ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים אלה, כדי להביא להשפעה סביבתית קבועה ולגרום להקטנה עוד יותר חזקה כדי להגיע לדה-קפלינג מוחלט.

==דוגמה מספרית בהקשר של פליטות פחמן דו חמצני==

==דוגמה מספרית בהקשר של פליטות פחמן דו חמצני==

ג'קסון מביא בדוגמה מספרית של פליטות פחמן להמחשת הטעון שלו. בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת לנפש עמדה על 4700 דולר. "[[עצימות הפחמן]]" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סך פליטות הפחמן לשנה היו: 5.3 * 4.7* 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני.  

ג'קסון מביא דוגמה מספרית של פליטות פחמן להמחשת הטיעון שלו. בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת לנפש עמדה על 4700 דולר. "[[עצימות הפחמן]]" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סך פליטות הפחמן לשנה היו: 5.3 * 4.7* 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני.  

בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדוח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמופסירה, דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו חמצני עד 2050.  

בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדוח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמופסירה, דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו חמצני עד 2050.  

למרות שבין השנים היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, - כך שירדו מ 0.87 ל 0.77 גרם פד"ח לדולר, ירודה זו היתה קטנה יותר יחסית לגידול בתוצר הכלכלי ובגידול האוכלוסיה - כך שסה"כ המגמה היתה גידול. סה"כ בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול של שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% במשך 17 שנה.  

במשך תקופה זו היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך שירדו מ 0.87 ל 0.77 גרם פד"ח לדולר. אבל ירידה זו היתה קטנה יותר יחסית לגידול בתוצר הכלכלי ובגידול האוכלוסיה - כך שסה"כ המגמה בפליטות הפד"ח היתה גידול. סה"כ בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול של שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% במשך 17 שנה.  

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - 2% גידול בשנה בפליטות הם תוצאת החיבור של גידול האוכלוסיה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7. מנתונים אלה מסיק ג'קסון כי המשך "עסקים כרגיל" בהיבטים של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] אינם תרחיש סביר ל[[כלכלה בת קיימא]] היות והם דורשים גידול אסטרונמי ביעילות הטכנולוגית, דבר שאין לו תקדים היסטורי. כמו כן ניתן לציין כי שיפורי יעילות כאלה, לפחות בהיבטים של [[יעילות אנרגטית]] הם בלתי סבירים  בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ג'קסון מסיק מכך שיש לשאוף ל[[כלכלת מצב יציב]].

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - 2% גידול בשנה בפליטות הם תוצאת החיבור של גידול האוכלוסיה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7. מנתונים אלה מסיק ג'קסון כי המשך "עסקים כרגיל" בהיבטים של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] אינם תרחיש סביר ל[[כלכלה בת קיימא]] היות והם דורשים גידול אסטרונמי ביעילות הטכנולוגית, דבר שאין לו תקדים היסטורי. כמו כן ניתן לציין כי שיפורי יעילות כאלה, לפחות בהיבטים של [[יעילות אנרגטית]] הם בלתי סבירים  בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ג'קסון מסיק מכך שיש לשאוף ל[[כלכלת מצב יציב]].

ניתן לפרק  את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל- 3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT  כאשר C היא סך צריכת האנרגיה, P גודל האוכלוסיה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר.  

ניתן לפרק  את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל- 3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT  כאשר C היא סך צריכת האנרגיה, P גודל האוכלוסיה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר.  

ב-30 השנים בין 1980 ל2010 ניתן לראות כי צריכת האנריגה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע  כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנריגה עלתה שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית חל [[גידול אוכלוסין]] והצריכה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו.  

ב-30 השנים בין 1980 ל2010 ניתן לראות כי צריכת האנריגה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע  כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנריגה עלתה שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית חל [[גידול אוכלוסין]] והצריכה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה.  

ניתן לפרש זאת בשתי דרכים. האחת תגיד כי ללא התייעלות טכנולוגית, הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסיה היו גורמים לעלייה עוד יותר גדולה בצריכת האנרגיה. דרך אחרת הולכת בעקבות [[פרדוקס ג'בונס]] וטוענת כי רוב האנרגיה שנחסכה עקב הייעול האנרגטי הטכני בתחומים שונים, הושקעה מחדש לאחת מ-2 מטרות - המשך גידול התוצר - הגדלת הצמיחה הכלכלית או חסכון משאבים שמאפשר את המשך גידול האוכלוסיה.

ניתן לפרש זאת בשתי דרכים. האחת תגיד כי ללא התייעלות טכנולוגית, הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסיה היו גורמים לעלייה עוד יותר גדולה בצריכת האנרגיה. דרך אחרת הולכת בעקבות [[פרדוקס ג'בונס]] וטוענת כי רוב האנרגיה שנחסכה עקב הייעול האנרגטי הטכני בתחומים שונים, הושקעה מחדש לאחת מ-2 מטרות - המשך גידול התוצר - הגדלת הצמיחה הכלכלית או חסכון משאבים שמאפשר את המשך גידול האוכלוסיה.