47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 6:
שורה 6: − + − − מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאד וכללו חומרים [[חומר הדברה]] מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דוחות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עירית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל ראשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצויין. <ref name="haaretz2001"/> − − ===שיקום חלקי של הירקון=== − לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון וראשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהיתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html] − − בשנת 2011 ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הירקון כדי להוכיח שהם נקיים מספיק וחודשה פעילות השיט בקטע המלוח של הנחל. לפי דוד פרגמנט, מנכ"ל ראשות נחל הירקון, קיים עדיין זיהום של הנחל ממקורות מפוזרים כמו תשתיפי כבישים ומקורות ביוב בקטע שממזרח לשבע תחנות, במדידה של ראשות נחל הירקון מינואר 2012 נרשמה חריגה של פי 2 מהתקן המירבי המותר לשיט בחיידקי קולי צואתי.[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/351/432.html] שורה 36:
שורה 29: − + + + + + + + + − + שורה 62:
שורה 62: − + שורה 70:
שורה 70: − + +
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Makabia 15 memorial.JPG|ממוזער|300px|אנדרטה לזכר הרוגי אסון המכבייה ה-15, נחל הירקון]]
[[קובץ:Makabia 15 memorial.JPG|ממוזער|300px|אנדרטה לזכר הרוגי אסון המכבייה ה-15, נחל הירקון]]
===אסון המכביה והזיהום בירקון===
===אסון המכביה והזיהום בירקון===
בתאריך ה-14 ביולי 1997, בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, התמוטט גשר ארעי שהוקם על נחל הירקון כדי לאפשר את מעבר משלחות המכביה לאצטדיון רמת גן. בשל קריסת הגשר נפלו למי נהר הירקון המזוהמים רוב חברי המשלחת האוסטרלית וחלק מחברי המשלחת האוסטרית. קריסת הגשר גרם לעלייתם של משקעים וחומרים רעילים שהצטברו במשך שנים רבות קרקעית הנחל. כתוצאה מכך מתו ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית. 69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות של פציעה. הנפגעת המפורסמת ביותר מהאסון ששרדה בחיים, היא הספורטאית סשה אלתרמן שנזקקה לעשרות ניתוחים, רבים מהם במוחה. אלתרמן קיבלה פיצוי מהמדינה בסך 4 מיליון ש"ח לאחר שנים שבו הנהלת המכבייה וגופים נוספים התנערו מאחריות לאסון.
בתאריך ה-14 ביולי 1997, בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, התמוטט גשר ארעי שהוקם על נחל הירקון כדי לאפשר את מעבר משלחות המכביה לאצטדיון רמת גן. בשל קריסת הגשר נפלו למי נהר הירקון המזוהמים רוב חברי המשלחת האוסטרלית וחלק מחברי המשלחת האוסטרית. קריסת הגשר גרם לעלייתם של משקעים וחומרים רעילים שהצטברו במשך שנים רבות קרקעית הנחל. כתוצאה מכך מתו ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית. 69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות של פציעה. הנפגעת המפורסמת ביותר מהאסון ששרדה בחיים, היא הספורטאית סשה אלתרמן שנזקקה לכ-30 ניתוחים, רבים מהם במוחה. אלתרמן קיבלה פיצוי מהמדינה בסך 4 מיליון דולר לאחר שנים שבו הנהלת המכבייה וגופים נוספים התנערו מאחריות לאסון. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-724628,00.html]
הספורטאים מהמכביה נפטרו ונפצעו כתוצאה מזיהום חיידקי. הפטריה נוצרת מזיהום חיידקי, לא כימי, אבל לטענת עיתונאית הארץ, ורד לוי ברזילי, המומחים טוענים שפטריה זו שמשגשגת רק בתנאי זיהום קיצוניים, כמו אלה ששוררים בירקון. <ref name="haaretz2001">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.722437 משרד הבריאות מזהיר]ורד לוי ברזילי, הארץ, 01.08.2001</ref> וועדה של הכנסת בשם "וועדת גולדמן" שמעה עדויות בנושא הזיהום והאסון אך המסמכים שלה אינם זמינים.
הספורטאים מהמכביה נפטרו ונפצעו כתוצאה מזיהום חיידקי. הפטריה נוצרת מזיהום חיידקי, לא כימי, אבל לטענת עיתונאית הארץ, ורד לוי ברזילי, המומחים טוענים שפטריה זו שמשגשגת רק בתנאי זיהום קיצוניים, כמו אלה ששוררים בירקון. <ref name="haaretz2001">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.722437 משרד הבריאות מזהיר]ורד לוי ברזילי, הארץ, 01.08.2001</ref> וועדה של הכנסת בשם "וועדת גולדמן" שמעה עדויות בנושא הזיהום והאסון אך המסמכים שלה אינם זמינים.
===זיהום הירקון ממפעל סנו===
===זיהום הירקון ממפעל סנו===
ב-10 בנובמבר 2008 התרחשה שריפה שפרצה במפעל לריהוט משרדי באזור תעשייה נווה נאמן בהוד השרון. השריפה התפשטה אל מפעל [[חברת סנו]], וכתתוצאה מכך הוזרמה כמות גדולה של [[סבון]] אל הנחל. הזרמה זו גרמה לזיהום קשה, קצף וריחות כלור חריפים בנחל, שגרמו למותם של דגים במשקל 100 טון ולהכחדה של החי בקטע נחל של כ-20 ק"מ מתוך נחל שאורכו 27.5 ק"מ. [http://yarqon.org.il/he/content/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%9F]. דבר זה הציק למתכנת בני דאון, והוביל אותו להתחיל את הפיתוח של מיזם [[כנסת פתוחה]]. [http://yeda.us/daonb]
ב-10 בנובמבר 2008 התרחשה שריפה שפרצה במפעל לריהוט משרדי באזור תעשייה נווה נאמן בהוד השרון. השריפה התפשטה אל מפעל [[חברת סנו]], וכתתוצאה מכך הוזרמה כמות גדולה של [[סבון]] אל הנחל. הזרמה זו גרמה לזיהום קשה, קצף וריחות כלור חריפים בנחל, שגרמו למותם של דגים במשקל 100 טון ולהכחדה של החי בקטע נחל של כ-20 ק"מ מתוך נחל שאורכו 27.5 ק"מ. [http://yarqon.org.il/he/content/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%9F]. דבר זה הציק למתכנת בני דאון, והוביל אותו להתחיל את הפיתוח של מיזם [[כנסת פתוחה]]. [http://yeda.us/daonb]
===תביעת חיילי השייטת נגד מזהמי הקישון===
===תביעת חיילי השייטת נגד מזהמי הקישון===
בשנות ה-60 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך הדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. במקביל התחוללה תנופת בניה סביב הירקון והוא הפך לנחל המיושב ביותר בישראל. כתוצאה מכך הופנתה כל פסולת הבניין, השפכים העירוניים, והפסולת התעשייתית של היישובים השונים אל הירקון שאיבד מצורתו ועוצמתו. בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות. בשנות השמונים אף הועלתה הצעה להפוך את הנחל לתעלת ביוב ירקון.
בשנות ה-60 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך הדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. במקביל התחוללה תנופת בניה סביב הירקון והוא הפך לנחל המיושב ביותר בישראל. כתוצאה מכך הופנתה כל פסולת הבניין, השפכים העירוניים, והפסולת התעשייתית של היישובים השונים אל הירקון שאיבד מצורתו ועוצמתו. בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות. בשנות השמונים אף הועלתה הצעה להפוך את הנחל לתעלת ביוב ירקון.
עקב הקשיים שנבעו מכך ש-22 יישובים קשורים אל הנחל בצורה זו או אחרת, הוקמה בשנת 1988 רשות נחל הירקון, המאגדת בתוכה אנשי שלטון מקומי מן היישובים שלאורך הירקון, אנשי סביבה וטבע, ואנשים בעלי ידע טכני בשיקום נחלים. מטרתם הייתה להפסיק בהדרגה את הזרמת השפכים לירקון, לנקות ולשקם חלקים ממנו, ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו. במשך שנתיים נוקה הנחל, ובשנת 1992 הסתיימו עבודות השיקום, חורף גשום במיוחד השלים את המלאכה והזרים כמויות עצומות של מים לנחל שלא נראו זה 50 שנה ונגרמו הצפות למספר שכונות.
עקב הקשיים שנבעו מכך ש-22 יישובים קשורים אל הנחל בצורה זו או אחרת, הוקמה בשנת 1988 '''רשות נחל הירקון''', המאגדת בתוכה אנשי שלטון מקומי מן היישובים שלאורך הירקון, אנשי סביבה וטבע, ואנשים בעלי ידע טכני בשיקום נחלים. מטרתם הייתה להפסיק בהדרגה את הזרמת השפכים לירקון, לנקות ולשקם חלקים ממנו, ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו. במשך שנתיים נוקה הנחל, ובשנת 1992 הסתיימו עבודות השיקום, חורף גשום במיוחד השלים את המלאכה והזרים כמויות עצומות של מים לנחל שלא נראו זה 50 שנה ונגרמו הצפות למספר שכונות.
מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאד וכללו חומרים [[חומר הדברה]] מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דוחות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עירית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל ראשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצויין. <ref name="haaretz2001"/>
לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון וראשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהיתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]
בשנת 2011 ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הירקון כדי להוכיח שהם נקיים מספיק וחודשה פעילות השיט בקטע המלוח של הנחל. לפי דוד פרגמנט, מנכ"ל ראשות נחל הירקון, קיים עדיין זיהום של הנחל ממקורות מפוזרים כמו תשתיפי כבישים ומקורות ביוב בקטע שממזרח לשבע תחנות, במדידה של ראשות נחל הירקון מינואר 2012 נרשמה חריגה של פי 2 מהתקן המירבי המותר לשיט בחיידקי קולי צואתי.[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/351/432.html]
כיום, החלק העליון של הירקון משוקם ובו אתרים היסטוריים. חלקו המרכזי (מנחל קנה ועד אזור שבע טחנות) הוא המזוהם ביותר, ובו התרחש אסון המכביה. עם זאת, מאז האסון החלו לנקות את הירקון מזיהומים. חלקו האחרון (מאזור שבע טחנות ועד מוצא הירקון לים) מהול במי ים חמים שמוזרמים מתחנת הכוח רדינג, וסובל מזיהומים תקופתיים שמקורם בחלקו המרכזי, בעיקר בעונת החורף.
כיום, החלק העליון של הירקון משוקם ובו אתרים היסטוריים. חלקו המרכזי (מנחל קנה ועד אזור שבע טחנות) הוא המזוהם ביותר, ובו התרחש אסון המכביה. עם זאת, מאז האסון החלו לנקות את הירקון מזיהומים. חלקו האחרון (מאזור שבע טחנות ועד מוצא הירקון לים) מהול במי ים חמים שמוזרמים מתחנת הכוח רדינג, וסובל מזיהומים תקופתיים שמקורם בחלקו המרכזי, בעיקר בעונת החורף.
מקורות זיהום נקודתיים של הירקון כוללים (נכון לשנת 2012)[http://yarqon.org.il/he/content/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D]
מקורות זיהום נקודתיים של הירקון כוללים (נכון לשנת 2012)[http://yarqon.org.il/he/content/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D]
* מכון טיהור שפכים (מט"ש) כפר סבא/ הוד השרון: המכון מיצר קולחים באיכות שניונית אשר אינם מתאימים להזרמה לירקון. יש דרישה של המשרד להגנת הסביבה להוספת טיפול שלישוני, אולם אין לוח זמנים לביצוע.
* מכון טיהור שפכים (מט"ש) כפר סבא/ הוד השרון: המכון מיצר קולחים באיכות שניונית אשר אינם מתאימים להזרמה לירקון. יש דרישה של [[המשרד להגנת הסביבה]] להוספת טיפול שלישוני, אולם אין לוח זמנים לביצוע.
* מכון טיהור שפכים רמת השרון: המכון מייצר קולחים באיכות שקרובה לשלישונית והמאפשרת שיקום חלקי של הנחל, זאת על פי בדיקות ראשוניות בנושא.
* מכון טיהור שפכים רמת השרון: המכון מייצר קולחים באיכות שקרובה לשלישונית והמאפשרת שיקום חלקי של הנחל, זאת על פי בדיקות ראשוניות בנושא.
* מכון טיהור שפכים ניר אליהו: במט"ש מטופלים שפכים מקלקיליה, אלפי מנשה, קיבוץ ניר אליהו ועתידים להיות מטופלים גם השפכים של יישובי נחל קנה. הגלישות התכופות מהמט"ש גורמות לזיהום הנחל בגלל איכותם הגרועה. לעיתים יש תקלות או חבלות במערכת איסוף השפכים ובמקרים אלה הזיהום חמור יותר.
* מכון טיהור שפכים ניר אליהו: במט"ש מטופלים שפכים מקלקיליה, אלפי מנשה, קיבוץ ניר אליהו ועתידים להיות מטופלים גם השפכים של יישובי נחל קנה. הגלישות התכופות מהמט"ש גורמות לזיהום הנחל בגלל איכותם הגרועה. לעיתים יש תקלות או חבלות במערכת איסוף השפכים ובמקרים אלה הזיהום חמור יותר.
==שיקום נחלים==
==שיקום נחלים==
[[החברה להגנת הטבע]] פעלה נגד זיהום נחלים ובעד הבטחת הזרמת מים בנחלים ומניעת הייבוש שלהם כדי שלחיות הבר ולצמחיית הבר יהיו מקורות מים. כך נאבקה החברה להגנת הטבע כדי לספק מים מהכנרת לנהר הירדן.
[[החברה להגנת הטבע]] פעלה למניעת זיהום נחלים ובעד הבטחת הזרמת מים בנחלים ומניעת הייבוש שלהם כדי שלחיות הבר ולצמחיית הבר יהיו מקורות מים. כך נאבקה החברה להגנת הטבע כדי לספק מים מהכנרת לנהר הירדן.
בשנת 1989 קמה רשות נחל הירקון כדי לשקם את הירקון. בשנת 1993 הקימו [[המשרד לאיכות הסביבה]] ו[[קרן קיימת לישראל]] "המִנהלת לשיקום נחלי ישראל". שעובדת גם עם רשויות מקומיות ומשרדים ממשלה אחרים. מטרת המנהלת היא לשקם את הנחלים השונים, להחזיר את [[המערכות האקולוגיות]] לאיזון, להשיב אליהם את בעלי החיים ואת הצומח ולאפשר לציבור ליהנות מפעילות נופש ופנאי באזור.
בשנת 1989 קמה רשות נחל הירקון כדי לשקם את הירקון. בשנת 1993 הקימו [[המשרד לאיכות הסביבה]] ו[[קרן קיימת לישראל]] "המִנהלת לשיקום נחלי ישראל". שעובדת גם עם רשויות מקומיות ומשרדים ממשלה אחרים. מטרת המנהלת היא לשקם את הנחלים השונים, להחזיר את [[המערכות האקולוגיות]] לאיזון, להשיב אליהם את בעלי החיים ואת הצומח ולאפשר לציבור ליהנות מפעילות נופש ופנאי באזור.
[[עמותת צלול]] הכריזה במאי 2009 על "קמפיין נחלים", שמטרתו להביא להפסקת זיהום נחלי הארץ בשפכים ולהשיב להם מים נקיים, שיאפשרו את שקומם. הקמפיין כולל את נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי, נחל שגור, נחל חילזון, נחל הנעמן, נחל חדרה, נחל אלכסנדר ונחל לכיש.
[[עמותת צלול]] הכריזה במאי 2009 על "קמפיין נחלים", שמטרתו להביא להפסקת זיהום נחלי הארץ בשפכים ולהשיב להם מים נקיים, שיאפשרו את שקומם. הקמפיין כולל את נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי, נחל שגור, נחל חילזון, נחל הנעמן, נחל חדרה, נחל אלכסנדר ונחל לכיש.
כחלק מהקמפיין נאבקה "צלול" למען הקמת מכונים לטיהור שפכים (מט"שים) לאורך הנחלים, שיגרמו להפסקת הזרמת הביוב אליהם. בנוסף, מימנה "צלול" ויזמה תוכנית להשבת מים לנחל אלכסנדר, המשמשת כיום כמודל לתוכניות להשבת מים לנחלים נוספים. במקביל מקדמת "צלול" רעיון השבת מים לנחלים בהתאם להתקדמות ההתפלה, קרן לטיפול בתקלות ביוב של רשויות חלשות וכן מהלך להוספת נציג של ארגוני הסביבה למועצת רשות המים
כחלק מהקמפיין נאבקה "צלול" למען הקמת מכונים לטיהור שפכים (מט"שים) לאורך הנחלים, שיגרמו להפסקת הזרמת הביוב אליהם. בנוסף, מימנה "צלול" ויזמה תוכנית להשבת מים לנחל אלכסנדר, המשמשת כיום כמודל לתוכניות להשבת מים לנחלים נוספים. במקביל מקדמת "צלול" רעיון השבת מים לנחלים בהתאם להתקדמות [[התפלה]], קרן לטיפול בתקלות ביוב של רשויות חלשות וכן מהלך להוספת נציג של ארגוני הסביבה למועצת רשות המים.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[זיהום מים בישראל]]
* [[זיהום מים בישראל]]
* [[זיהום מים]]
* [[משק המים בישראל]]
* [[משק המים בישראל]]
* [[זיהום תעשייתי]]
* [[זיהום תעשייתי]]