47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − ==הדגמת הרעיון בהקשר של מפגע סביבתי== − לדוגמה, קבוצה קטנה של תעשיינים יכולה להרוויח רווח כלכלי גבוה מקיום של [[זיהום תעשייתי]] בעוד שמיליוני אנשים ניזוקים נזק כלכלי ובריאותי עקב ה[[זיהום]] כאשר כל אחד מהאנשים ניזוק בנזק כספי נמוך או בסיכוי נמוך, לפי אוסלון, האינטרס של התעשיינים לשמור על הזיהום יזכה לייצוג יתר בחברה שכן קל להם לאחד כוחות ולשמור עליו, בעוד שכל אחד מהאזרחים בציבור שנפגע ישמח שהבעיה תיפטר אבל יתקשה לתרום לכך כסף או מאמץ בגלל בעיית הטרמפיסט. אם ינסו לקדם [[הפנמת עלויות]] של הזיהום או חקיקה נגדו, לקבוצה הקטנה של בעלי האינטרסים יהיה קל יותר לשתף פעולה ולנסות למנוע דבר זה יחסית למאמצי שיתוף הפעולה של הקבוצה הגדולה בעלת הנזק המבוזר. שורה 11:
שורה 35: +
אין תקציר עריכה
'''הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות''' (The Logic of Collective Action: Public Goods and the Theory of Groups) הוא ספר עיון מאת הכלכלן האמריקאי Mancur Olson שיצא לאור בשנת 1965. הוא מפתח את התאוריה של [[מדעי המדינה]] ואת הכלכלה של יתרונות מרוכזים לעומת עלויות מבוזרות. הטיעון המרכזי שלו הוא שהאינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב [[בעיית הטרמפיסט]] ב[[מוצרים ציבוריים]] שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר.
'''הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות''' (The Logic of Collective Action: Public Goods and the Theory of Groups) הוא ספר עיון מאת הכלכלן האמריקאי מנסור אולסון ( Mancur Olson) שיצא לאור בשנת 1965. הוא מפתח את התאוריה של [[מדעי המדינה]] ואת הכלכלה של יתרונות מרוכזים לעומת עלויות מבוזרות. הטיעון המרכזי שלו הוא שהאינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב [[בעיית הטרמפיסט]] ב[[מוצרים ציבוריים]] שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר.
==תאור הספר==
הספר תקף שתי הנחות, שהיו מקובלות בזמנו של אולסון:
# אם לכל האנשים בקבוצה (בכל גודל שהוא) יש אינטרס משותף, אזי הם ישתפו פעולה כדי להשיג אינטרס זה. ו
# בדמוקרטיה, הדאגה הגדולה ביותר היא שהרוב יכפה את דעתו, באופן עריץ, וינצל את המיעוט.
תחת זאת, הספר טוען כי פרטים בכל קבוצה שמנסים לבצע פעולה משותפת יהיו בעלי אינטרס ל"תפוס טרמפ" ("free ride") על המאמצים של אנשים אחרים בקבוצה, אם הקבוצה מנסה לקדם טובין ציבוריים (כמו [[זיהום אוויר|אוויר נקי יותר]], מלחמה ב[[שחיתות]], הפחתת ה[[עוני]] ועוד). פרטים לא ילקחו טרמפ על אחרים בקבוצות שמספקות הטברות רק למשתתפים פעילים.
[[מוצר ציבורי|מוצר ציבורי טהור]], הוא [[מוצר]] או שירות שהוא בעל תכונות של [[מוצר בלבדי|שאינו בלבדי]] (כלומר קשה למנוע מאנשים להנות משימוש במוצר אפילו אם הם לא שילמו עליו), וגם [[מוצר יריבי|בלתי יריבי]] (כלומר שהשימוש בו על-ידי אדם אחד לא מקטין את זמינות המוצר לאחרים.) לכן, ללא תמריצים סלקטיביים לתמרץ את המשתתפים, לא סביר שתתרחש פעולה משותפת אפילו כאשר קיימות קבוצות גדולות של אנשים עם אינטרסים משותפים.
הספר מצביע על כך שקבוצות גדולות יתקלו בעלויות גבוהות יחסית כאשר הן מנסות להתארגן לפעולה משותפת, בעוד קבוצות קטנות יתקלו בעלויות נמוכות יותר, ואילו פרטים בקבוצות גדולות ישיגו פחות לנפש מפעולה משותפת. לכן ללא אינטרס סלקטיבי, התמריץ לפעולה משותפת יורד כאשר גודל הקבוצה עולה, כך שהקבוצות הגדולות פחות מסוגלות לפעול יחד למען האינטרס המשותף שלהן יחסית לקבוצות קטנות.
אולסון טוען בספר כי לא רק שפעולה משותפת על ידי קבוצות גדולות היא קשה אפילו כאשר יש להם אינטרסים משותפים, אלא גם שייתכנו מצבים שבהם קבוצות מיעוט (המגובשות יחד על ידי תמריצים מרוכזים וסלקטיביים) עלולות לשלוט במיעוט או להכתיב את המדיניות בנושא מסויים בניגוד לאינטרס של הרוב.
==דוגמאות==
===הצבעה דמוקרטית===
אחת הבעיות המוכרות של הצבעה בבחירות דמוקרטיות במדינות גדולות היא שההשפעה של כל אדם על התוצאה היא זניחה. אנשים עלולים להגיד לעצמם - "בשביל מה להצביע, גם ככה ההשפעה שלי זניחה". ממול זה יש מחיר להצבעה במונחים של השקעת זמן. מחיר או תועלת נוספים שיש להצבעה הוא המחיר הנפשי. אנשים שמצביעים למועמד שמפסיד בבחירות מרגישים אכזבה, לעומת זאת אנשים שהצביעו למועמד שהצליח, מרגישים התעלות. כדי למנוע מעצמם הרגשת אכזבה, אנשים של מועמד שעומד להפסיד בוחרים לעיתים קרובות שלא להצביע כלל, או להצביע למועמד אחר, כדי למנוע מעצמם את ההרגשה הרעה. מסיבה זו, מועמדים רבים מנסים לשדר אווירה שבה הם מנצחים, שכן דבר זה מעודד את תומכיהם להגיע לקלפיות.
===זיהום תעשייתי מרוכז===
לדוגמה, קבוצה קטנה של תעשיינים יכולה להרוויח רווח כלכלי גבוה מקיום של [[זיהום תעשייתי]] בעוד שמיליוני אנשים ניזוקים נזק כלכלי ובריאותי עקב ה[[זיהום]] כאשר כל אחד מהאנשים ניזוק בנזק כספי נמוך או בסיכוי נמוך, לפי אולסון, האינטרס של התעשיינים לשמור על הזיהום יזכה לייצוג יתר בחברה שכן קל להם לאחד כוחות ולשמור עליו, בעוד שכל אחד מהאזרחים בציבור שנפגע ישמח שהבעיה תיפטר אבל יתקשה לתרום לכך כסף או מאמץ בגלל בעיית הטרמפיסט. אם ינסו לקדם [[הפנמת עלויות]] של הזיהום או חקיקה נגדו, לקבוצה הקטנה של בעלי האינטרסים יהיה קל יותר לשתף פעולה ולנסות למנוע דבר זה יחסית למאמצי שיתוף הפעולה של הקבוצה הגדולה בעלת הנזק המבוזר.
==נסיונות התגברות על בעיית שיתופי הפעולה בקבוצה גדולה==
דובי קננגיסר, מתאר בבלוג שלו נסיונות התמודדות עם הבעיה שמעלה אולסון. דרך אחת לגיוס תרומות לעניים היא להגיד לאנשים "יש לנו יעד של השגת מיליון שקל" אבל החסרון של דבר זה הוא שאנשים מרגישים שהתרומה שלהם היא בלתי מורגשת. דרך אחרת היא לפרק את התרומה הגדולה לסכומים קטנים בהרבה, ולחבר אותם להישגים ספציפיים שהארגון מנסה להשיג. לדוגמה תרמו לנו 20 ש"ח ובזה נקנה ארוחה לאדם רעב, או אנחנו רוצים לקנות כיסא גלגלים למחלקה האורטופדית לילדים, הכיסא שעולה 1000 ש"ח, השגנו כבר 700 ש"ח ואנחנו רוצים ממך עוד 100 ש"ח כדי להתקרב למטרה. דרך פעולה זו, של פירוק המטרה הגדולה למטרות קטנות בהרבה, ממחישה לאדם את התרומה שלו ומספקת לו יעד מוחשי שהשגתו תלויה בו.
ב[[מימון המון]], נוקטים באסרטגיות דומות של בידול וייחוד. במימון המון מבטיחים בדרך כלל מתנות (חומריות או לא) גדולות יותר לתורמים הראשונים, ומתנות קטנות יותר לתורמים המאוחרים יותר. כך שלאנשים יש אינטרס לתרום לפני אנשים אחרים.
ארגון [[אוואז]] מקדם עצומות של מיליוני אנשים למען מטרות של [[הגנת הסביבה]], [[זכויות אדם]] ונושאים נוספים. כדי לעודד אנשים לחתום, מציין הארגון גם את המטרה של כמות האנשים שנדרשת לחתום (לדוגמה להגיע למטרה של מיליון אנשים) וגם מראה כל הזמן את החתימות של אנשים שונים מרחבי העולם, כך שההרגשה של החותם היא הצטרפות לפעילות שכבר מתרחשת, באופן שמשדר לו שהוא שותף להצלחה.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[מוצר ציבורי]]
* [[מוצר ציבורי]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Logic_of_Collective_Action הלוקיגה של פעולה קולקטיבית] ערך על הספר בויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Logic_of_Collective_Action הלוקיגה של פעולה קולקטיבית] ערך על הספר בויקיפדיה האנגלית
* [http://dubikan.com/archives/558 קוד פתוח, חברה אזרחית ובעיית הפעולה הקולקטיבית] דובי קננגיסר, בבלוג "לא שומעים!", 18.10.2008
[[קטגוריה:זיהום]]
[[קטגוריה:זיהום]]