שינויים

יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך הירקון (החל בשנת 2000 ) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003 ) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך הירקון (החל בשנת 2000 ) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003 ) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

==השלכות==

==השלכות סביבתיות ובריאותיות של זיהום נחלים==

השלכות זיהום הנחלים בישראל דומות להשלכות שלהן במדינות אחרות בעולם. השלכות אלו כוללות:

השלכות זיהום הנחלים בישראל דומות להשלכות שלהן במדינות אחרות בעולם. השלכות אלו כוללות:

* [[זיהום מי תהום]] - זליגה של החומרים המזהמים מהנחלים אל [[אקוויפר החוף]] ואקוויפירים נוספים, דבר זה מסכן את מי השתייה וגורר תחלואה.  

* [[זיהום מי תהום]] - זליגה של החומרים המזהמים מהנחלים אל [[אקוויפר החוף]] ואקוויפירים נוספים, דבר זה מסכן את מי השתייה וגורר תחלואה.  

* פגיעה בחי ובצומח ו[[מערכת אקולוגית|במערכות האקולוגיות]] לאורך הנחלים.  

* פגיעה בחי ובצומח ו[[מערכת אקולוגית|במערכות האקולוגיות]] לאורך הנחלים.  

* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה נוספת נגרמת על ידי מניעת נופש מקומי ושימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים.  

* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה נוספת נגרמת על ידי מניעת נופש מקומי ושימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים.  

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות שונות. חומרים שמסוגלים להצבר במעלה [[מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסין]] יכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון.  

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]]. 

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתחרצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.

* פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתחרצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.