47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 28:
שורה 28: − + + + + + + + + +
←שאריות חומרי הדברה
בשנת 2013 ערך משרד הבריאות סקר על המצאות [[דיאוקסינים]] ב[[מזון מהחי|מזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של [[סוכנות ההגנה על הסביבה]] של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]
בשנת 2013 ערך משרד הבריאות סקר על המצאות [[דיאוקסינים]] ב[[מזון מהחי|מזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של [[סוכנות ההגנה על הסביבה]] של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]
==שאריות חומרי הדברה==
==שאריות חומרי הדברה במזון==
בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות [[חומרי הדברה]] מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html]
בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות [[חומרי הדברה]] מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html]
==חשיפה לפתאלטים בישראל==
[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמות כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. מדובר בחומר החשוד כ[[טטרוגני]] - כלומר עלול לגרום לבעיות בלידה ולמומים בעוברים.
מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ- 250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב 92%-100 מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל 34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסיה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>
לא ידוע מה מקור הפתלאטים, הם יכולים להגיע ממקורות שונים כמו [[זיהום אוויר ביתי]], אבל לגבי חלק ניכר מהפתלאטים, החשיפה אליהם כמבוגרים היא דרך מהמזון עקב המצאות שלהם במיכלים ובאריזות מזון. <ref name="ehf2009">תמר ברמן [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ms.Tamar%20Berman.pdf Exposure to Phthalates
in the Israeli Population], 23.11.09, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות</ref>
==ראו גם==
==ראו גם==