שינויים

קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx]

קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx]

==פרשת הסיליקון בחלב==

===פרשת הסיליקון בחלב===

פרשת הסיליקון בחלב הייתה פרשה משנת 1995 שבמרכזה עמד הגילוי שחברת "[[תנובה]]" הוסיפה את הכימיקל פולי דימתיל סילוקסאן (Polydimethylsiloxane) לחלב עמיד 1% שומן שלה, ללא ידיעת הציבור.  

פרשת הסיליקון בחלב הייתה פרשה משנת 1995 שבמרכזה עמד הגילוי שחברת "[[תנובה]]" הוסיפה את הכימיקל פולי דימתיל סילוקסאן (Polydimethylsiloxane) לחלב עמיד 1% שומן שלה, ללא ידיעת הציבור.  

בשנת 1995 הוגש נגד תנובה ומנהליה כתב אישום פלילי בגין הפרשה, בבית משפט השלום ברחובות‏. החברה נמצאה אשמה ובהסדר טיעון נקנסה בסכום של 28 אלף ש"ח. באותה שנה החל גם הליך של תביעה ייצוגית נגד תנובה. לאחר הליכים משפטיים ארוכים, פסק בית המשפט בשנת 2008 סעד כספי לטובת הקבוצה התובעים, על סך שך 55 מיליון ש"ח.

בשנת 1995 הוגש נגד תנובה ומנהליה כתב אישום פלילי בגין הפרשה, בבית משפט השלום ברחובות‏. החברה נמצאה אשמה ובהסדר טיעון נקנסה בסכום של 28 אלף ש"ח. באותה שנה החל גם הליך של תביעה ייצוגית נגד תנובה. לאחר הליכים משפטיים ארוכים, פסק בית המשפט בשנת 2008 סעד כספי לטובת הקבוצה התובעים, על סך שך 55 מיליון ש"ח.

==כספית ומתכות כבדות בדגים==

===כספית ומתכות כבדות בדגים===

רמות ה[[כספית]] בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>  

רמות ה[[כספית]] בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>  

   

   

על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופין שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר ע"י אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופין שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר ע"י אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

==קדמיום במזון מהחי==

===קדמיום במזון מהחי===

[[קדמיום]] נמצא בכמות רבה ב[[דשן כימי|דשנים חקלאיים]] ובמים מזוהמים - שני מקורות שמגיעים כמזון ושתייה אל בעלי החיים.  

[[קדמיום]] נמצא בכמות רבה ב[[דשן כימי|דשנים חקלאיים]] ובמים מזוהמים - שני מקורות שמגיעים כמזון ושתייה אל בעלי החיים.  

* בשנת 2013 ערך משרד החקלאות 300 בדיקות מדגמיות של בשר עוף, ב-1.3% מתוכן נמצא קדמיום, בכבדי עוף.<ref name="haaretz2013">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2053541 דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל ] דן אבן, הארץ, 23.06.2013</ref > לטענת "ישראל היום", ב 3.3% מהדגימות נמצא קדמיום. [http://www.israelhayom.co.il/article/96309]

* בשנת 2013 ערך משרד החקלאות 300 בדיקות מדגמיות של בשר עוף, ב-1.3% מתוכן נמצא קדמיום, בכבדי עוף.<ref name="haaretz2013">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2053541 דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל ] דן אבן, הארץ, 23.06.2013</ref > לטענת "ישראל היום", ב 3.3% מהדגימות נמצא קדמיום. [http://www.israelhayom.co.il/article/96309]

==דיוקסינים במזון מהחי==

===דיוקסינים במזון מהחי===

בשנת 2013 ערך משרד הבריאות סקר על המצאות [[דיאוקסינים]] ב[[מזון מהחי|מזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של [[סוכנות ההגנה על הסביבה]] של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]

בשנת 2013 ערך משרד הבריאות סקר על המצאות [[דיאוקסינים]] ב[[מזון מהחי|מזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של [[סוכנות ההגנה על הסביבה]] של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]

==שאריות חומרי הדברה במזון==

===שאריות חומרי הדברה במזון===

בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות [[חומרי הדברה]] מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html]

בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות [[חומרי הדברה]] מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html]

==חשיפה לפתאלטים בישראל==

===חשיפה לפתאלטים בישראל===

[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמות כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. מדובר בחומר החשוד כ[[טטרוגני]] - כלומר עלול לגרום לבעיות בלידה ולמומים בעוברים.   

[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמות כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. מדובר בחומר החשוד כ[[טטרוגני]] - כלומר עלול לגרום לבעיות בלידה ולמומים בעוברים.   

מקורות החשיפה לפתלאטים, הם מגוונים וכוללים [[זיהום אוויר ביתי]], אבק, וחשיפה תעסוקתית, אבל לגבי חלק ניכר מהפתלאטים, החשיפה אליהם עבור ילדים ומבוגרים היא דרך מהמזון עקב המצאות שלהם במיכלים ובאריזות מזון. <ref name="ehf2009">תמר ברמן [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ms.Tamar%20Berman.pdf Exposure to Phthalates in the Israeli Population], 23.11.09, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות</ref>

מקורות החשיפה לפתלאטים, הם מגוונים וכוללים [[זיהום אוויר ביתי]], אבק, וחשיפה תעסוקתית, אבל לגבי חלק ניכר מהפתלאטים, החשיפה אליהם עבור ילדים ומבוגרים היא דרך מהמזון עקב המצאות שלהם במיכלים ובאריזות מזון. <ref name="ehf2009">תמר ברמן [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ms.Tamar%20Berman.pdf Exposure to Phthalates in the Israeli Population], 23.11.09, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות</ref>

==ראו גם==

==ראו גם==