שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,839 בתים ,  18:17, 19 בפברואר 2015
שורה 50: שורה 50:     
===דרכים רחובות וכבישים כמוצרים ציבוריים===
 
===דרכים רחובות וכבישים כמוצרים ציבוריים===
דרכים, מדרכות, רחובות וכבישים נחשבים כמוצרים ציבוריים אם כי אינם מוצרים ציבוריים מושלמים.(Samuelson and Nordhaus 1985: 48-49,[http://marketurbanism.com/2011/02/22/urbanism-legend-public-good/] הרמן דיילי) דרכים, מדרכות, כבישים הם [[מוצד דחיס]]- הם מוצר בלתי יריבי כל עוד השימוש בו מועט, והוא יריבי כאשר השימוש בו גובר ([[פקקי תנועה]] לדוגמה).  
+
דרכים, מדרכות, רחובות וכבישים נחשבים על ידי כלכלנים רבים כמוצרים ציבוריים חלקיים.(Samuelson and Nordhaus 1985: 48-49,[http://marketurbanism.com/2011/02/22/urbanism-legend-public-good/] הרמן דיילי) שכן במקרים רבים הם בעל תכונות של העדר יריבות וקושי לבצע בלבדיות.  
   −
כבישים ודרכים הם בעלי תכונה של קושי באכיפה של בלבדיות (מי שלא שילם - לא משתמש ולא נהנה מהמוצר). בעבר היה קשה למנוע מאנשים להשתמש בדרכים ציבוריות אם לא שילמו עליהן. בחלק מהמקרים הונגו "שערי תשלום" בנקודות אסטרטגיות כגון במעבר מעל נחל או בכניסה לעיר. עם זאת תפעול של שער כזה היה יקר ואנשים עדיין יכלו להשתמש בדרך על ידי נתיבים עוקפים. כיום מקובלים כבישי אגרה עם שימוש במצלמות וכו' כדי למנוע כניסה של אנשים לכביש פרטי ללא תשלום. שימוש זה מקובל בכבישים מהירים שעלות הקמתן יקרה והכניסה אליהם היא דרך שערים מסויימים. סידור דומה מתרחש לגבי "נתיבים מהירים" עוקפי פקקים. ברחובות ערים סידור כזה הוא קשה יותר ואינו מקובל, וכך גם בכבישים בין עירוניים וכן במדרכות, שבילים להולכי רגל או לרוכבי אופניים. שכן מניעת גישה אל הדרך לאורך כל אורכה פרושה מניעת תנועה חוצה מה שיוצר הפרעה קשה לתפקוד של העיר. גם בסביבה בין עירונית במקומות שאינם כביש מהיר גישה כזו היא בעייתית מבחינת כדאיות כלכלית.  
+
דרכים, מדרכות, כבישים הם [[מוצר דחיס]]- הם [[מוצר בלתי יריבי]] כל עוד השימוש בהן הוא מועט- שכן הוספת עוד נוסע או הולך רגל בדרך לא מזיקה לנוסעים או להולכי הרגל האחרים, והם מוצר יריבי כאשר השימוש בהם גובר ([[פקקי תנועה]]- עוד משתמשים בדרך משפיעים לרעה על השימוש בדרך). יש אפילו מקרים בהם בכמויות נמוכות של שימוש, שימוש של עוד אנשים בדרך יכול לשפר את הרווחה של אחרים - כמות גדולה יותר של [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] בכביש או ב[[שביל אופניים]] הופכת את הרחוב למקום בטוח יותר לרוכבים אחרים, כמות גדולה יותר של [[הולכי רגל]] ורוכבי אופניים יכולה להפוך את הרחוב למקום בטוח יותר ([[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]) ולמעניין יותר.  
   −
היבט נוסף של תחבורה, כבישים ודרכים הוא שגם אנשים שאינם נוסעים בדרך עשויים להנות מקיומה (הם "טרמפיסטים" או נהנהים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של הדרך) וגם דבר זה פוגע בבלבדיות שלה - לדוגמה פירמה יכולה להנות מכך שעובדים מסוגלים להגיע מערים מרוחקות ולעבוד בה, צרכנים של מוצרים יכולים להנות מתובלה של מוצרים או שירותים אל ביתם או אל חנויות שבהן קונים. תלמידים יכולים להנות מנסיעות של מורים וכך גם הספקה של שירותים אחרים (טכנאי שמגיע הביתה). אנשים יכולים להנות מביקורים של חברים, קרובי משפחה וכו' גם אם הם עצמם אינם נוסעים בדרך.
+
כבישים ודרכים הם בעלי תכונה של קושי באכיפה של בלבדיות (מי שלא שילם - לא משתמש ולא נהנה מהמוצר). בעבר היה קשה למנוע מאנשים להשתמש בדרכים ציבוריות אם לא שילמו עליהן. בחלק מהמקרים הונגו "שערי תשלום" בנקודות אסטרטגיות כגון במעבר מעל נחל או בכניסה לעיר. עם זאת תפעול של שער כזה היה יקר ואנשים עדיין יכלו להשתמש בדרך על ידי נתיבים עוקפים. כיום מקובלים כבישי אגרה עם שימוש במצלמות וכו' כדי למנוע כניסה של אנשים לכביש פרטי ללא תשלום. שימוש זה מקובל בכבישים מהירים שעלות הקמתן יקרה והכניסה אליהם היא דרך שערים מסויימים. סידור דומה מתרחש לגבי "נתיבים מהירים" עוקפי פקקים. באופן ברור פסי רכבת, כבישים מהירים ונתיבים מהירים אינם נחשבים בדרך כלל כמוצרים ציבוריים ותוכניות הפרטה ו-BOT מאפשרות ליזמים פרטיים להרוויח עליהם על ידי גביית תשלום - כאשר הגבייה נעשית בדרך כלל יקרה יותר בתנאים של יריביות (עומס תנועה).
 +
 
 +
ברחובות ערים סידור כזה הוא קשה יותר ואינו מקובל, וכך גם בכבישים בין עירוניים שאינם דרך מהירה, וכן במדרכות, שבילים להולכי רגל או לרוכבי אופניים. שכן מניעת גישה אל הדרך לאורך כל אורכה פרושה מניעת תנועה חוצה מה שיוצר הפרעה קשה לתפקוד של העיר. גם בסביבה בין עירונית במקומות שאינם כביש מהיר גישה כזו היא בעייתית מבחינת כדאיות כלכלית. היבט נוסף הוא שכביש מהיר הוא בדרך כלל אמצעי תחבורה חלופי לכבישים אחרים. גביית אגרה על כביש גישה יחיד ליישוב לעומת זאת עלולה לגרור פגיעה בחופש התנועה מחד, ולסבול מבעיות נוספות שימנעו תחרות ותמחור שוק (עקב היות הדרך הזו [[מונופול טבעי]]).
 +
 
 +
היבט נוסף של תחבורה, כבישים ודרכים הוא שגם אנשים שאינם נוסעים בדרך עשויים להנות מקיומה (הם "טרמפיסטים" או נהנהים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של הדרך) וגם דבר זה פוגע בבלבדיות שלה - פירמה יכולה להנות מכך שעובדים מסוגלים להגיע מערים מרוחקות ולעבוד בה, צרכנים של מוצרים יכולים להנות מתובלה של מוצרים או שירותים אל ביתם או אל חנויות שבהן קונים. תלמידים יכולים להנות מנסיעות של מורים וכך גם הספקה של שירותים אחרים (טכנאי שמגיע הביתה). אנשים יכולים להנות מביקורים של חברים, קרובי משפחה וכו' גם אם הם עצמם אינם נוסעים בדרך.
    
===הון טבעי ומערכות אקולוגיות כמוצרים ציבוריים===
 
===הון טבעי ומערכות אקולוגיות כמוצרים ציבוריים===

תפריט ניווט