שינויים

שיתוף הפעולה בין השניים החל בעקבות אירוע שבו כהנמן הזמין את טברסקי לשאת הרצאת-אורח בסמינר שלו באוניברסיטה העברית ב-1969. השאלה שממנה החלו את שיתוף הפעולה היא "האם לבני אדם יש תחושה אינטואיטיבית דומה לגבי העקרונות הבסיסיים של הסטטיסטיקה?" עמוס טען שהתשובה היא "כן מסויג". בעקבות דיון תוסס בסמינר, בסופו של דבר הם הסיקו שתשובה טובה יותר היא "לא מסויג".  

שיתוף הפעולה בין השניים החל בעקבות אירוע שבו כהנמן הזמין את טברסקי לשאת הרצאת-אורח בסמינר שלו באוניברסיטה העברית ב-1969. השאלה שממנה החלו את שיתוף הפעולה היא "האם לבני אדם יש תחושה אינטואיטיבית דומה לגבי העקרונות הבסיסיים של הסטטיסטיקה?" עמוס טען שהתשובה היא "כן מסויג". בעקבות דיון תוסס בסמינר, בסופו של דבר הם הסיקו שתשובה טובה יותר היא "לא מסויג".  

טברסקי וכנהמן הגיעו למסקנה, שחרף שנים של הוראת סטטיסטיקה ושימוש בה, הם לא פיתחו חוש אינטואיטיבי לגבי המהימנות של תוצאות סטטיסטיות המתקבלות ממדגמים קטנים. השיפוט הסובייקטיבי שלהם ושל חוקרים נוספים היה מוּטה: החוקרים מגלים נכונות רבה, להאמין לממצאי מחקרים שהתבססו על ראיות לא מספיקות, הם נטו לאסוף תצפיות מועטות מדי, והפריזו במידה רבה בסיכויים לכך שתוצאה מקורית של מחקר תשוחזר בהצלחה גם כאשר המדגם קטן. המחקר המשותף הראשון שלהם נקרא "אמונה בחוק המספרים הקטנים" (Belief in the Law of Small Numbers) שפורסם בשנת 1971.  

טברסקי וכהנמן הגיעו למסקנה, שחרף שנים של הוראת סטטיסטיקה ושימוש בה, הם לא פיתחו חוש אינטואיטיבי לגבי המהימנות של תוצאות סטטיסטיות המתקבלות ממדגמים קטנים. השיפוט הסובייקטיבי שלהם ושל חוקרים נוספים היה מוּטה: החוקרים מגלים נכונות רבה, להאמין לממצאי מחקרים שהתבססו על ראיות לא מספיקות, הם נטו לאסוף תצפיות מועטות מדי, והפריזו במידה רבה בסיכויים לכך שתוצאה מקורית של מחקר תשוחזר בהצלחה גם כאשר המדגם קטן. המחקר המשותף הראשון שלהם נקרא "אמונה בחוק המספרים הקטנים" (Belief in the Law of Small Numbers) שפורסם בשנת 1971.  

כהנמן וטברסקי הוסיפו לשתף פעולה באופן אינטנסטיבי ופרסמו 7 מאמרים בירחונים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים בשנים 1971-79. מלבד המאמר אודות "תאוריית הערך" המאמר השני בחשיבותו היה "שיפוט תחת חוסר-וודאות: היורסיטקה והטיות". (Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases) שפורסם בשנת 1974 בירחון Science והציג לראשונה את המושג של Anchoring.  

כהנמן וטברסקי הוסיפו לשתף פעולה באופן אינטנסטיבי ופרסמו 7 מאמרים בירחונים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים בשנים 1971-79. מלבד המאמר אודות "תאוריית הערך" המאמר השני בחשיבותו היה "שיפוט תחת חוסר-וודאות: היורסיטקה והטיות". (Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biases) שפורסם בשנת 1974 בירחון Science והציג לראשונה את המושג של Anchoring.  

טאלר, שבנה על "תאוריית הערך" ועל עבודות נוספות של כהנמן וטברסקי, פרסם מאמר בשנת 1980 בשם "Toward a Positive Theory of Consumer Choice" שכהנמן כינה מאוחר יותר בשם "הטקסט המייסד של כלכלה התנהגותית".  

טאלר, שבנה על "תאוריית הערך" ועל עבודות נוספות של כהנמן וטברסקי, פרסם מאמר בשנת 1980 בשם "Toward a Positive Theory of Consumer Choice" שכהנמן כינה מאוחר יותר בשם "הטקסט המייסד של כלכלה התנהגותית".  

כהנמן וטברסקי הפכו מעורבים מאד בפיתוח של גישה חדשה זו אל התאוריה הכלכלית, והמעורבות שלהם בתנועה האקדמית הזו הקטינה את האינטסיביות ואת האקסולוסביות של שיתוף הפעולה ביניהם בתקופה המוקדמת יותר. הם המשיכו לפרסם מאמרים יחד עד מותו של טברסקי בשנת 1996, אבל התקופה שבה כנהמן פרסם כמעט רק עם טברסקי נגמרה בשנת 1983 כאשר הוא פרסם שני מאמרים עם  אן טריזמן, אשתו מאז 1978.  

כהנמן וטברסקי הפכו מעורבים מאד בפיתוח של גישה חדשה זו אל התאוריה הכלכלית, והמעורבות שלהם בתנועה האקדמית הזו הקטינה את האינטסיביות ואת האקסולוסביות של שיתוף הפעולה ביניהם בתקופה המוקדמת יותר. הם המשיכו לפרסם מאמרים יחד עד מותו של טברסקי בשנת 1996, אבל התקופה שבה כהנמן פרסם כמעט רק עם טברסקי נגמרה בשנת 1983 כאשר הוא פרסם שני מאמרים עם  אן טריזמן, אשתו מאז 1978.  

===פסיכולוגיה הדונית===

===פסיכולוגיה הדונית===