שינויים

'''זיהום מזון בישראל''' נוגע ל'''[[זיהום במזון]]''' שמתרחש ב[[מדינת ישראל]]. בדומה למדינות אחרות נחשפים האזרחים למזהמים כימיים שעוברים [[הגברה ביולוגית]] כגון [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]], ו[[דיוקסינים]], שמקורם ב[[זיהום אוויר בישראל]] וב[[זיהום מים בישראל]], בעיקר עקב [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום חקלאי]]. מקורות הזיהום יכולים להיות מקומיים כמו זיהום ממפעלים מחיפה ומאשדוד, ויכולים להיות עקב זיהום במזון הניתן לבעלי חיים, אשר מיוצר בחו"ל. כמו כן ייתכנו בעיות במזון מיובא מחו"ל. חומרים אלה הם רעילים, [[חומר מסרטן|מסרטנים]] ו[[טטרוגן|טטרוגנים]]. בנוסף לכך זיהום במזון גם חשיפה לגורמים ביולוגים גורמי מחלות כגון וירוסים, חיידקים, טפילים ורעלני פטריות.  

'''זיהום מזון בישראל''' נוגע ל'''[[זיהום במזון]]''' שמתרחש ב[[מדינת ישראל]]. בדומה למדינות אחרות נחשפים האזרחים למזהמים כימיים שעוברים [[הגברה ביולוגית]] כגון [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]], ו[[דיוקסינים]], שמקורם ב[[זיהום אוויר בישראל]] וב[[זיהום מים בישראל]], בעיקר עקב [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום חקלאי]]. מקורות הזיהום יכולים להיות מקומיים כמו זיהום ממפעלים מחיפה ומאשדוד, ויכולים להיות עקב זיהום במזון הניתן לבעלי חיים, אשר מיוצר בחו"ל. כמו כן ייתכנו בעיות במזון מיובא מחו"ל. חומרים אלה הם רעילים, [[חומר מסרטן|מסרטנים]] ו[[טטרוגן|טטרוגנים]]. בנוסף לכך זיהום במזון גם חשיפה לגורמים ביולוגים גורמי מחלות כגון וירוסים, חיידקים, טפילים ורעלני פטריות.  

==זיהום בילוגי במזון בישראל ==

==זיהום ביולוגי במזון בישראל ==

===סלמונלה בישראל===

===סלמונלה בישראל===

לפי משרד הבריאות, חיידק הסלמונלה הוא הגורם למחלת הסלמונלוזיס בבני-אדם ובעלי-חיים, כאשר הסימן הקליני העיקרי הוא דלקת בדרכי העיכול. רגישים לה במיוחד ילדים עד גיל 5, זקנים ואנשים שהמערכת החיסונית שלהם לקויה. [http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Salmonella.aspx]

לפי משרד הבריאות, חיידק הסלמונלה הוא הגורם למחלת הסלמונלוזיס בבני-אדם ובעלי-חיים, כאשר הסימן הקליני העיקרי הוא דלקת בדרכי העיכול. רגישים לה במיוחד ילדים עד גיל 5, זקנים ואנשים שהמערכת החיסונית שלהם לקויה. [http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Salmonella.aspx]

העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>  

העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>  

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב- 25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה כספית, עופרת וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref>  

יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב-25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה כספית, עופרת וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref>  

בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא [[ארסן]] ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>

בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא [[ארסן]] ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/default.aspx מזהמים במזון וחומרי הדברה] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/default.aspx מזהמים במזון וחומרי הדברה] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Food_contaminant זיהום במזון] בויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Food_contaminant זיהום במזון] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/default.aspx חיידקים והרעלות מזון] משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/default.aspx חיידקים והרעלות מזון] משרד הבריאות