שינויים

שכר המינימום הוא בראש ובראשונה שאלה חברתית. שאלה שבה אנו כחברה נאלצים בעצם לומר 'כמה ראוי לשלם לאדם בעבור שעה מזמנו?' כאשר אנו באים לענות עליה עלינו להתחשב במספר גורמים: בעלות המחיה בארצנו, במטרותינו הלאומיות וכמה היינו אנו דורשים בעבור שעה מזמננו שלנו, שעה של עבודה בלתי מיומנת? בקובענו את שכר המינימום לרמת מסויימת אנו מצהירים שתי הצהרות. האחת כי זהו השכר הראוי לאדם הרוצה לעבוד ולסמוך את פרנסתו על תרומה למשק. השנייה כי מי שאינו יכול למצא את פרנסתו כאשר הוא מעסיק עובדים מתחת לשכר זה, אינו ראוי לעשות עסקים בקרבנו ואין אנו מעוניינים בעסקים כמו שלו בחברתנו. לכן שאלת שכר המינימום היא מהשאלות החברתיות הראשונות במעלה.

שכר המינימום הוא בראש ובראשונה שאלה חברתית. שאלה שבה אנו כחברה נאלצים בעצם לומר 'כמה ראוי לשלם לאדם בעבור שעה מזמנו?' כאשר אנו באים לענות עליה עלינו להתחשב במספר גורמים: בעלות המחיה בארצנו, במטרותינו הלאומיות וכמה היינו אנו דורשים בעבור שעה מזמננו שלנו, שעה של עבודה בלתי מיומנת? בקובענו את שכר המינימום לרמת מסויימת אנו מצהירים שתי הצהרות. האחת כי זהו השכר הראוי לאדם הרוצה לעבוד ולסמוך את פרנסתו על תרומה למשק. השנייה כי מי שאינו יכול למצא את פרנסתו כאשר הוא מעסיק עובדים מתחת לשכר זה, אינו ראוי לעשות עסקים בקרבנו ואין אנו מעוניינים בעסקים כמו שלו בחברתנו. לכן שאלת שכר המינימום היא מהשאלות החברתיות הראשונות במעלה.

ובנוגע לתסריט האימים של מר בריל. את העלאת השכר יש לעשות בזהירות ותוך הערכה של כמות העסקים שייסגרו, אך תסריט הבלהות איננו מחויב המציאות. הקובע את שולי ה[[רווח]] בכל עסק הוא בעל העסק, במקום לסגור את העסק כאשר עולה השכר הוא יכול לצמצם את רווחיו, או להקטין את שכר המנהלים ואף למצוא דרכים אחרות לייעל את הייצור. אם תעלה האינפלציה, מכיוון שבעלי העסקים אינם מוכנים לנקוט אחת משלוש האפשרויות הקודמות, בידי הציבור מספר דרכים להגן על כספו: לקנות מט"ח, להשקיע באפיקים רווחיים משיעור האנפלציה, כדוגמת מניות, או להקטין את החסכון לטווח קצר ובינוני, להגדיל את הצריכה, להעלות את פדיון בתי העסק שבהם שכר המינימום עלה ובכך לצמצם את השפעת העלאת השכר על רווחיהם. כלומר אינפלציה ואבטלה אינם תוצאה דטרמניסטית של העלאת השכר, אלה תוצאה אפשרית של בחירתנו בין מספר ברירות עקב העלאת שכר המינימום.

ובנוגע לתסריט האימים של מר בריל. את העלאת השכר יש לעשות בזהירות ותוך הערכה של כמות העסקים שייסגרו, אך תסריט הבלהות איננו מחויב המציאות. הקובע את שולי ה[[רווח]] בכל עסק הוא בעל העסק, במקום לסגור את העסק כאשר עולה השכר הוא יכול לצמצם את רווחיו, או להקטין את שכר המנהלים ואף למצוא דרכים אחרות לייעל את הייצור. אם תעלה האינפלציה, מכיוון שבעלי העסקים אינם מוכנים לנקוט אחת משלוש האפשרויות הקודמות, בידי הציבור מספר דרכים להגן על כספו: לקנות מט"ח, להשקיע באפיקים רווחיים משיעור האינפלציה, כדוגמת מניות, או להקטין את החסכון לטווח קצר ובינוני, להגדיל את הצריכה, להעלות את פדיון בתי העסק שבהם שכר המינימום עלה ובכך לצמצם את השפעת העלאת השכר על רווחיהם. כלומר אינפלציה ואבטלה אינם תוצאה דטרמניסטית של העלאת השכר, אלה תוצאה אפשרית של בחירתנו בין מספר ברירות עקב העלאת שכר המינימום.

לסיום מספר עובדות. [[חוק שכר המינימום]] אינו נאכף בישראל, בכל עסק ניתן למצוא עובדים אשר משתכרים פחות מהמתחייב בחוק, אך המעסיקים אינם חוששים מהחוק, בהיעדר אכיפה. הממשלה, המעסיק הגדול במשק, מתעלמת משכר המינימום כאשר היא מעסיקה באופן עקיף עובדי קבלן אשר לפי סכומי המכרז אין לקבלן שום אפשרות לשלם להם שכר מינימום. אין חובה להעלות את שכר המינימום לאלף דולר וכמובן שלא לעשות זאת בבת אחת. החשוב ביותר הוא להבין ששאלת שכר המינימום איננה שאלה כלכלית של תכנון הייצור, היא שאלה חברתית המשקפת את פני החברה שלנו, לכן חשוב להפקיע את הדיון בה מידי ה'כלכלנים' המהלכים עלינו אימים ולהתחיל לדון באיזו חברה אנו רוצים לחיות.

לסיום מספר עובדות. [[חוק שכר המינימום]] אינו נאכף בישראל, בכל עסק ניתן למצוא עובדים אשר משתכרים פחות מהמתחייב בחוק, אך המעסיקים אינם חוששים מהחוק, בהיעדר אכיפה. הממשלה, המעסיק הגדול במשק, מתעלמת משכר המינימום כאשר היא מעסיקה באופן עקיף עובדי קבלן אשר לפי סכומי המכרז אין לקבלן שום אפשרות לשלם להם שכר מינימום. אין חובה להעלות את שכר המינימום לאלף דולר וכמובן שלא לעשות זאת בבת אחת. החשוב ביותר הוא להבין ששאלת שכר המינימום איננה שאלה כלכלית של תכנון הייצור, היא שאלה חברתית המשקפת את פני החברה שלנו, לכן חשוב להפקיע את הדיון בה מידי ה'כלכלנים' המהלכים עלינו אימים ולהתחיל לדון באיזו חברה אנו רוצים לחיות.