שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  23:32, 11 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ו\או" ב־"ו/או"
שורה 33: שורה 33:  
עבודתו של מלתוס הצביעה על נושא חשוב - הקשר בין אוכלוסין ומזון. ומלתוס הוא אחד ההוגים הראשונים שמתייחס לנושא ה[[עוני]]. בדעיבד היתה לעבודתו השפעה חשובה על הקשרים בין מזון, אוכלוסין וטכנולוגיה.  
 
עבודתו של מלתוס הצביעה על נושא חשוב - הקשר בין אוכלוסין ומזון. ומלתוס הוא אחד ההוגים הראשונים שמתייחס לנושא ה[[עוני]]. בדעיבד היתה לעבודתו השפעה חשובה על הקשרים בין מזון, אוכלוסין וטכנולוגיה.  
   −
בנוסף ניתן לראות במלתוס את אחד החלוצים של החשיבה [[קיימות|מקיימת]] בכך שהמנגון שהוא הציע מהווה בעצם מקרה פרטי של גבול שהטבע מציב בפני בני האדם על גידול של האוכלוסיה ושל הפעילות הכלכלית הפיזית. הד לרעיון זה היה בספר "[[שאלת הפחם]]" של [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שדיבר על מגבלה בעקבות מגבלה אנרגטית. הרחבה של רעיונותיו של מלתוס, נוצרה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 של המאה ה-20, שהרעיון המרכזי בו ששורה של מגבלות טבעיות שונות עלולות לגרום להחטאה מלמעלה ולקריסה של האוכלוסין ו\או של הכלכלה.  
+
בנוסף ניתן לראות במלתוס את אחד החלוצים של החשיבה [[קיימות|מקיימת]] בכך שהמנגון שהוא הציע מהווה בעצם מקרה פרטי של גבול שהטבע מציב בפני בני האדם על גידול של האוכלוסיה ושל הפעילות הכלכלית הפיזית. הד לרעיון זה היה בספר "[[שאלת הפחם]]" של [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שדיבר על מגבלה בעקבות מגבלה אנרגטית. הרחבה של רעיונותיו של מלתוס, נוצרה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 של המאה ה-20, שהרעיון המרכזי בו ששורה של מגבלות טבעיות שונות עלולות לגרום להחטאה מלמעלה ולקריסה של האוכלוסין ו/או של הכלכלה.  
    
מבקריו של מלתוס משתמשים בטיעון לפיו מלתוס טעה, כדי לנגח כל טיעון בדבר מגבלות טבעיים על הצמיחה. לפי עמדה זו כשם שמלתוס שגה, כך שוגים גם הוגים אחרים שהולכים בדרך דומה. מנגד ניתן לטעון שמלתוס לא שגה לגמרי (שכן חלק מהעניים מת מרעב), ושהוא ניתח את המערכת בצורה סטאטית, כמערכת פשוטה וללא התחשבות בפיתוחי הטכנולוגיה. בעוד שהתחשבות בשאלות טכנולוגיות נותרה שאלה קשה לפתרון, ההסתכלות הדינאמית והמורכבת אפיינה דווקא את ממשיכי דרכו של מלתוס, בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית בעלת ההסכלות הסטטית והלינארית.  
 
מבקריו של מלתוס משתמשים בטיעון לפיו מלתוס טעה, כדי לנגח כל טיעון בדבר מגבלות טבעיים על הצמיחה. לפי עמדה זו כשם שמלתוס שגה, כך שוגים גם הוגים אחרים שהולכים בדרך דומה. מנגד ניתן לטעון שמלתוס לא שגה לגמרי (שכן חלק מהעניים מת מרעב), ושהוא ניתח את המערכת בצורה סטאטית, כמערכת פשוטה וללא התחשבות בפיתוחי הטכנולוגיה. בעוד שהתחשבות בשאלות טכנולוגיות נותרה שאלה קשה לפתרון, ההסתכלות הדינאמית והמורכבת אפיינה דווקא את ממשיכי דרכו של מלתוס, בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית בעלת ההסכלות הסטטית והלינארית.  

תפריט ניווט