שינויים

מלתוס נולד למשפחה אמידה, אביו היה חבר אישי של הפילוסוף [[דייוויד יום]] ומכר של ז'אן-ז'אק רוסו. למעשה, מלתוס חונך בביתו עד כניסתו לקולג' ישו (Jesus College) בקיימברידג' בשנת 1784. בקולג' הוא הצליח לקנות השכלה במגוון תחומים, תוך שהוא זוכה בפרסים על נאום באנגלית, לטינית ויוונית. המקצוע הראשי שלו היה מתמטיקה, והוא זכה בתואר המאסטר ב-1791. שנתיים לאחר מכן, נבחר כחבר סגל בקולג'.  

מלתוס נולד למשפחה אמידה, אביו היה חבר אישי של הפילוסוף [[דייוויד יום]] ומכר של ז'אן-ז'אק רוסו. למעשה, מלתוס חונך בביתו עד כניסתו לקולג' ישו (Jesus College) בקיימברידג' בשנת 1784. בקולג' הוא הצליח לקנות השכלה במגוון תחומים, תוך שהוא זוכה בפרסים על נאום באנגלית, לטינית ויוונית. המקצוע הראשי שלו היה מתמטיקה, והוא זכה בתואר המאסטר ב-1791. שנתיים לאחר מכן, נבחר כחבר סגל בקולג'.  

מלתוס התחתן ב1804, לו ואישתו נולדו 3 ילדים. ב-1805, מלתוס הפך הפרופ' הראשון בבריטניה (ו/אולי גם בעולם כולו) בכלכלה פוליטית ב- East India Company College אשר בהרטפורדשייר. בקולג' זה הוא פיתח תאוריה של ביקוש והיצע לא תואמים, לה הוא קרא שפע (glut). על אף שהתאוריה שלו נחשבה מגוחכת בזמנו, היא אושרה לאחר מכן על ידי [[השפל הגדול]] ועבודותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]].  

מלתוס התחתן ב1804, לו ואישתו נולדו 3 ילדים. ב-1805, מלתוס הפך הפרופ' הראשון בבריטניה (ואולי גם בעולם כולו) בכלכלה פוליטית ב- East India Company College אשר בהרטפורדשייר. בקולג' זה הוא פיתח תאוריה של ביקוש והיצע לא תואמים, לה הוא קרא שפע (glut). על אף שהתאוריה שלו נחשבה מגוחכת בזמנו, היא אושרה לאחר מכן על ידי [[השפל הגדול]] ועבודותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]].  

מלתוס נפטר ב-1834, ונקבר באנגליה.

מלתוס נפטר ב-1834, ונקבר באנגליה.

עבודתו של מלתוס הצביעה על נושא חשוב - הקשר בין אוכלוסין ומזון. ומלתוס הוא אחד ההוגים הראשונים שמתייחס לנושא ה[[עוני]]. בדעיבד היתה לעבודתו השפעה חשובה על הקשרים בין מזון, אוכלוסין וטכנולוגיה.  

עבודתו של מלתוס הצביעה על נושא חשוב - הקשר בין אוכלוסין ומזון. ומלתוס הוא אחד ההוגים הראשונים שמתייחס לנושא ה[[עוני]]. בדעיבד היתה לעבודתו השפעה חשובה על הקשרים בין מזון, אוכלוסין וטכנולוגיה.  

בנוסף ניתן לראות במלתוס את אחד החלוצים של החשיבה [[קיימות|מקיימת]] בכך שהמנגון שהוא הציע מהווה בעצם מקרה פרטי של גבול שהטבע מציב בפני בני האדם על גידול של האוכלוסיה ושל הפעילות הכלכלית הפיזית. הד לרעיון זה היה בספר "[[שאלת הפחם]]" של [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שדיבר על מגבלה בעקבות מגבלה אנרגטית. הרחבה של רעיונותיו של מלתוס, נוצרה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 של המאה ה-20, שהרעיון המרכזי בו ששורה של מגבלות טבעיות שונות עלולות לגרום להחטאה מלמעלה ולקריסה של האוכלוסין ו/או של הכלכלה.  

בנוסף ניתן לראות במלתוס את אחד החלוצים של החשיבה [[קיימות|מקיימת]] בכך שהמנגון שהוא הציע מהווה בעצם מקרה פרטי של גבול שהטבע מציב בפני בני האדם על גידול של האוכלוסיה ושל הפעילות הכלכלית הפיזית. הד לרעיון זה היה בספר "[[שאלת הפחם]]" של [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שדיבר על מגבלה בעקבות מגבלה אנרגטית. הרחבה של רעיונותיו של מלתוס, נוצרה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 של המאה ה-20, שהרעיון המרכזי בו ששורה של מגבלות טבעיות שונות עלולות לגרום להחטאה מלמעלה ולקריסה של האוכלוסין ואו של הכלכלה.  

מבקריו של מלתוס משתמשים בטיעון לפיו מלתוס טעה, כדי לנגח כל טיעון בדבר מגבלות טבעיים על הצמיחה. לפי עמדה זו כשם שמלתוס שגה, כך שוגים גם הוגים אחרים שהולכים בדרך דומה. מנגד ניתן לטעון שמלתוס לא שגה לגמרי (שכן חלק מהעניים מת מרעב), ושהוא ניתח את המערכת בצורה סטאטית, כמערכת פשוטה וללא התחשבות בפיתוחי הטכנולוגיה. בעוד שהתחשבות בשאלות טכנולוגיות נותרה שאלה קשה לפתרון, ההסתכלות הדינאמית והמורכבת אפיינה דווקא את ממשיכי דרכו של מלתוס, בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית בעלת ההסכלות הסטטית והלינארית.  

מבקריו של מלתוס משתמשים בטיעון לפיו מלתוס טעה, כדי לנגח כל טיעון בדבר מגבלות טבעיים על הצמיחה. לפי עמדה זו כשם שמלתוס שגה, כך שוגים גם הוגים אחרים שהולכים בדרך דומה. מנגד ניתן לטעון שמלתוס לא שגה לגמרי (שכן חלק מהעניים מת מרעב), ושהוא ניתח את המערכת בצורה סטאטית, כמערכת פשוטה וללא התחשבות בפיתוחי הטכנולוגיה. בעוד שהתחשבות בשאלות טכנולוגיות נותרה שאלה קשה לפתרון, ההסתכלות הדינאמית והמורכבת אפיינה דווקא את ממשיכי דרכו של מלתוס, בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית בעלת ההסכלות הסטטית והלינארית.