שינויים

===ההבדל בין אקו-ויקי לבין ויקיפדיה===

===ההבדל בין אקו-ויקי לבין ויקיפדיה===

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה כללית המשתמשת בטכנולוגיה של מדיה-ויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. ויקיפדיה שואפת לתת נקודת מבט נייטרלית, ולהציג נושאים כפי שהדבר משתקף '''כיום''' בקונצנזוס החברתי והאקדמי. גם אקו-ויקי בנויה בטכנולוגיית מדיה-ויקי, אבל יש לה מטרות ו/אופי מעט שונים:

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה כללית המשתמשת בטכנולוגיה של מדיה-ויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. ויקיפדיה שואפת לתת נקודת מבט נייטרלית, ולהציג נושאים כפי שהדבר משתקף '''כיום''' בקונצנזוס החברתי והאקדמי. גם אקו-ויקי בנויה בטכנולוגיית מדיה-ויקי, אבל יש לה מטרות ואופי מעט שונים:

* '''דגש על קיימות (תכנים)'''- החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי [[הסביבה הטבעית|סביבה]], חברה, ו[[קיימות]], ולא כאנציקלופדיה כללית. בין היתר יכולים להופיע כאן ערכים שבאנציקלופדיה כללית יחשבו "לא חשובים מספיק". לדוגמה, [[הוילה האנכית]] שמקומה כאן ללא ספק, אבל היתה צריכה הסבר לגבי "חשיבות" בוויקיפדיה העברית. דוגמאות אחרות הן [[:קטגוריה:סרטי תעודה|סרטי תעודה]] או אפילו מונחים מרכזיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] או [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.  

* '''דגש על קיימות (תכנים)'''- החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי [[הסביבה הטבעית|סביבה]], חברה, ו[[קיימות]], ולא כאנציקלופדיה כללית. בין היתר יכולים להופיע כאן ערכים שבאנציקלופדיה כללית יחשבו "לא חשובים מספיק". לדוגמה, [[הוילה האנכית]] שמקומה כאן ללא ספק, אבל היתה צריכה הסבר לגבי "חשיבות" בוויקיפדיה העברית. דוגמאות אחרות הן [[:קטגוריה:סרטי תעודה|סרטי תעודה]] או אפילו מונחים מרכזיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] או [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.  

;בניית מאגר ידע משותף:

;בניית מאגר ידע משותף:

[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] משתמש בוויקי כדי לסכם על פעילויות בעתיד, כדי להעביר פרוטוקולים של ישיבות, וכדי לחלוק ידע.ניתן גם להעזר בוויקי כדי לערוך הרצאות ו/או כדי להוציא חוברות על [[כלכלה אקולוגית]].  

[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] משתמש בוויקי כדי לסכם על פעילויות בעתיד, כדי להעביר פרוטוקולים של ישיבות, וכדי לחלוק ידע.ניתן גם להעזר בוויקי כדי לערוך הרצאות ואו כדי להוציא חוברות על [[כלכלה אקולוגית]].  

;מאגר מידע לשימוש עתידי:

;מאגר מידע לשימוש עתידי:

;הוויקי כמקום מחקר:

;הוויקי כמקום מחקר:

אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הוויקי שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה בזעיר אנפין. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו/או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון , ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.

אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הוויקי שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה בזעיר אנפין. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ואו לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון , ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.

הוויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.

הוויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.

*'''[[קיימות]]''' ו'''זרמים אקולוגיים עמוקים''' (לדוגמא [[פארמאקלצ'ר]])''':''' כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נועצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).

*'''[[קיימות]]''' ו'''זרמים אקולוגיים עמוקים''' (לדוגמא [[פארמאקלצ'ר]])''':''' כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נועצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).

* '''זרמי ביזור ודמוקרטיזציה''' (לדוגמא [[כלכלה דמוקרטית]], [[קו/אופרטיבים]], [[כלכלת קהילות]], [[אנרכיזם]], אוטונארכיה ו[[דמוקרטיה ישירה]])''':'''  כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון [[מוסד חברתי|המוסדי]] שמחזק ומבסס אותם, יותר מאשר לטובת [[בני אדם|המין האנושי]], ציבור הבוחרים, כלל המינים ב[[ביוספרה]] וכו'. [[ג'ארד דיימונד]] וכותבים נוספים מראים כי קיים קשר בין ניתוק בין אליטות לעם והתמקדות של האליטות בקרבות השרדות עצמית, לבין התמוטטות סביבתית חברתית לדוגמה ראו [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] או [[איי הפסחא]]). אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה. לא במקרה החשיבה הסביבתית נחשבת לערך מרכזי יותר במדינות כמו [[דנמרק]], [[שוודיה]] או [[איסלנד]].   

* '''זרמי ביזור ודמוקרטיזציה''' (לדוגמא [[כלכלה דמוקרטית]], [[קואופרטיבים]], [[כלכלת קהילות]], [[אנרכיזם]], אוטונארכיה ו[[דמוקרטיה ישירה]])''':'''  כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון [[מוסד חברתי|המוסדי]] שמחזק ומבסס אותם, יותר מאשר לטובת [[בני אדם|המין האנושי]], ציבור הבוחרים, כלל המינים ב[[ביוספרה]] וכו'. [[ג'ארד דיימונד]] וכותבים נוספים מראים כי קיים קשר בין ניתוק בין אליטות לעם והתמקדות של האליטות בקרבות השרדות עצמית, לבין התמוטטות סביבתית חברתית לדוגמה ראו [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] או [[איי הפסחא]]). אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה. לא במקרה החשיבה הסביבתית נחשבת לערך מרכזי יותר במדינות כמו [[דנמרק]], [[שוודיה]] או [[איסלנד]].   

* '''זרמים הוליסטיים ומערכתיים''' (לדוגמא [[מערכות מורכבות]], בודהיזם, הינודואיזם, תפיסות רוחניות-חילוניות)''':'''  מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכלות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.  

* '''זרמים הוליסטיים ומערכתיים''' (לדוגמא [[מערכות מורכבות]], בודהיזם, הינודואיזם, תפיסות רוחניות-חילוניות)''':'''  מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכלות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.