שינויים

'''זיהום מזון בישראל''' נוגע ל'''[[זיהום במזון]]''' שמתרחש ב[[מדינת ישראל]]. בדומה למדינות אחרות נחשפים האזרחים למזהמים כימיים שעוברים [[הגברה ביולוגית]] כגון [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]], ו[[דיוקסינים]], שמקורם ב[[זיהום אוויר בישראל]] וב[[זיהום מים בישראל]], בעיקר עקב [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום חקלאי]]. מקורות הזיהום יכולים להיות מקומיים כמו זיהום ממפעלים מחיפה ומאשדוד, ויכולים להיות עקב זיהום במזון הניתן לבעלי חיים, אשר מיוצר בחו"ל. כמו כן ייתכנו בעיות במזון מיובא מחו"ל. חומרים אלה הם רעילים, [[חומר מסרטן|מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טטרוגנים]]. בנוסף לכך זיהום במזון גם חשיפה לגורמים ביולוגים גורמי מחלות כגון וירוסים, חיידקים, טפילים ורעלני פטריות.  

'''זיהום מזון בישראל''' נוגע ל'''[[זיהום במזון]]''' שמתרחש ב[[מדינת ישראל]]. בדומה למדינות אחרות נחשפים האזרחים למזהמים כימיים שעוברים [[הגברה ביולוגית]] כגון [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]], ו[[דיוקסינים]], שמקורם ב[[זיהום אוויר בישראל]] וב[[זיהום מים בישראל]], בעיקר עקב [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום חקלאי]]. מקורות הזיהום יכולים להיות מקומיים כמו זיהום ממפעלים מחיפה ומאשדוד, ויכולים להיות עקב זיהום במזון הניתן לבעלי חיים, אשר מיוצר בחו"ל. כמו כן ייתכנו בעיות במזון מיובא מחו"ל. חומרים אלה הם רעילים, [[חומר מסרטן|מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]]. בנוסף לכך זיהום במזון גם חשיפה לגורמים ביולוגים גורמי מחלות כגון וירוסים, חיידקים, טפילים ורעלני פטריות.  

==זיהום ביולוגי במזון בישראל ==

==זיהום ביולוגי במזון בישראל ==

===חשיפה לפתאלטים בישראל===

===חשיפה לפתאלטים בישראל===

[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמות כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. מדובר בחומר החשוד כ[[טטרוגני]] - כלומר עלול לגרום לבעיות בלידה ולמומים בעוברים.   

[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמות כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. מדובר בחומר החשוד כ[[טרטוגני]] - כלומר עלול לגרום לבעיות בלידה ולמומים בעוברים.   

מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ- 250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב 92%-100 מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל 34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסיה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf  ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>

מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ- 250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב 92%-100 מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל 34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסיה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf  ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>