שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  12:55, 13 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "נשנען" ב־"נשען"
שורה 24: שורה 24:  
התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. למרות זאת, ישנם [[נאו-מלתוסיאנים]] אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין [[רעב]] גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. מספר הרעבים בעולם עומד בעשורים האחרונים על כ-800-900 מיליון בני אדם. מספר זה נגרם לא עקב מחסור במזון אלא בגלל חלוקת מזון לא שווה עקב [[אי שוויון כלכלי]] והיבטים אחרים, וגם עקב קשיי חלוקת המזון עקב מלחמות, אסונות טבע ועוד. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.
 
התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. למרות זאת, ישנם [[נאו-מלתוסיאנים]] אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין [[רעב]] גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. מספר הרעבים בעולם עומד בעשורים האחרונים על כ-800-900 מיליון בני אדם. מספר זה נגרם לא עקב מחסור במזון אלא בגלל חלוקת מזון לא שווה עקב [[אי שוויון כלכלי]] והיבטים אחרים, וגם עקב קשיי חלוקת המזון עקב מלחמות, אסונות טבע ועוד. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.
   −
הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את הפריון של כל יחדית קרקע, אלא הוא נשנען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].  
+
הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את הפריון של כל יחדית קרקע, אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].  
    
בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסיה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד. דברים דומים מתועדים לגבי תרבות [[האנסאזי]] ולגבי [[בני המאיה]] בספר [[התמוטטות]] - טכנולוגיות חדשות אפשרו תמיכה מתכלה בגודל אוכלוסיה גדול יותר. כאשר נשחקה תמיכה זו האוכלוסיה התמוטטה. מנגנון המחסור במזון מורכב יותר מאשר זה של מלתוס וכולל ייקור של המזון ולא רק מחסור שלו, ניהול לא מקיים של משאבי חקלאות כדי לתת מענה לאוכוסיה הגדלה, קשיים הולכים וגדלים בגידול מזון ובחלוקה שווה שלו ולחצים חברתיים שמקשים יותר ויותר לקיים את החברה - עד לקריסה כלכלית חברתית שיכולה לבוא לידי ביטוי ברעב או במלחמה.  
 
בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסיה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד. דברים דומים מתועדים לגבי תרבות [[האנסאזי]] ולגבי [[בני המאיה]] בספר [[התמוטטות]] - טכנולוגיות חדשות אפשרו תמיכה מתכלה בגודל אוכלוסיה גדול יותר. כאשר נשחקה תמיכה זו האוכלוסיה התמוטטה. מנגנון המחסור במזון מורכב יותר מאשר זה של מלתוס וכולל ייקור של המזון ולא רק מחסור שלו, ניהול לא מקיים של משאבי חקלאות כדי לתת מענה לאוכוסיה הגדלה, קשיים הולכים וגדלים בגידול מזון ובחלוקה שווה שלו ולחצים חברתיים שמקשים יותר ויותר לקיים את החברה - עד לקריסה כלכלית חברתית שיכולה לבוא לידי ביטוי ברעב או במלחמה.  

תפריט ניווט