שינויים

הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את הפריון של כל יחדית קרקע, אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].  

הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את הפריון של כל יחדית קרקע, אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].  

בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסיה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד. דברים דומים מתועדים לגבי תרבות [[האנסאזי]] ולגבי [[בני המאיה]] בספר [[התמוטטות]] - טכנולוגיות חדשות אפשרו תמיכה מתכלה בגודל אוכלוסיה גדול יותר. כאשר נשחקה תמיכה זו האוכלוסיה התמוטטה. מנגנון המחסור במזון מורכב יותר מאשר זה של מלתוס וכולל ייקור של המזון ולא רק מחסור שלו, ניהול לא מקיים של משאבי חקלאות כדי לתת מענה לאוכוסיה הגדלה, קשיים הולכים וגדלים בגידול מזון ובחלוקה שווה שלו ולחצים חברתיים שמקשים יותר ויותר לקיים את החברה - עד לקריסה כלכלית חברתית שיכולה לבוא לידי ביטוי ברעב או במלחמה.  

בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמנגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסיה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד. דברים דומים מתועדים לגבי תרבות [[האנסאזי]] ולגבי [[בני המאיה]] בספר [[התמוטטות]] - טכנולוגיות חדשות אפשרו תמיכה מתכלה בגודל אוכלוסיה גדול יותר. כאשר נשחקה תמיכה זו האוכלוסיה התמוטטה. מנגנון המחסור במזון מורכב יותר מאשר זה של מלתוס וכולל ייקור של המזון ולא רק מחסור שלו, ניהול לא מקיים של משאבי חקלאות כדי לתת מענה לאוכוסיה הגדלה, קשיים הולכים וגדלים בגידול מזון ובחלוקה שווה שלו ולחצים חברתיים שמקשים יותר ויותר לקיים את החברה - עד לקריסה כלכלית חברתית שיכולה לבוא לידי ביטוי ברעב או במלחמה.  

מקרים דומים לאסון מלתוסיאני התרחשו ברואנדה 1994 ובסוריה 2011. בספר [[התמוטטות]] מתאר ג'ארד דיימונד את גידול האוכלוסין והגעה לקצה גבול היכולת של גידולים בחבל ארץ פורה ברונאדה, ומנגנונים של רעב, התמוטטות המסגרות החברתיות, ורציחות. [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] מצביע על כך ששילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בנסיון להתמודד עם גידול האוכלוסיה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.

מקרים דומים לאסון מלתוסיאני התרחשו ברואנדה 1994 ובסוריה 2011. בספר [[התמוטטות]] מתאר ג'ארד דיימונד את גידול האוכלוסין והגעה לקצה גבול היכולת של גידולים בחבל ארץ פורה ברונאדה, ומנגנונים של רעב, התמוטטות המסגרות החברתיות, ורציחות. [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] מצביע על כך ששילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בנסיון להתמודד עם גידול האוכלוסיה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.